משוריין וייט סקאוט-קאר

צבא ההגנה לישראל במלחמת השחרור, שהיה צמא לכלים משוריינים הצליח לרכוש משוריינים מסוג “ווייט M3A1 סקאוט-קאר” מעודפי הצבא הבריטי, ולהתקין עליהם מיגון שריון נוסף מסוג סנדוויץ’, עמדת מקלעMG34 (מַגְלַ”ד – כינוי דאז למקלע: מג – במקום MG ו-ל”ד בגימטרייה הם 34) בקדמת הכלי וצריחון נושא מקלע בגג המשוריין.
71 משוריינים נושאי מקלעים נבנו על ידי שירות המשוריינים (שמ”ש), בנוסף על 3 משוריינים שבהם הותקן תותח צרפתי בקוטר 37 מ”מ, כדוגמת זה המורכב בטנקים מסוג הוצ’קיס.
משימת הפיכתו של המשוריין הפתוח בחלקו העליון, לכלי משוריין בעל מיגון שריון מכל צדדיו, נקראה “מכונית שריון בעלת צריח מסתובב על צירו (מפח פלדה) לשם תפקידי התקפה”.
ואומנם, השריוניות “ווייט” נטלו חלק ברוב הלחימה הממונעת במלחמת העצמאות, החל ממבצע “דני” לכיבוש לוד ורמלה וכלה במבצע “חורב” (מתקפה רחבת היקף של צה”ל כנגד צבא מצרים בנגב המערבי).
משימת השחזור הוטלה על אומן הרכב שלום בלוך. שִלדה עירומה של ווייט סקאוט-קאר הובאה מאנגליה במימון של אספן, והועברה למוסך של בלוך לתחילת התכנון. יחד עם השלדה הגיעו גם שני קנים של המקלע הגרמני לצורך התקנה בשתי עמדות הירי, בקדמת המשוריין ובצריחון. עבודת התכנון התבססה על מבנה מקורי של שריון הסקאוט-קאר המוצבת באנדרטת חטיבת הראל בהר-אדר.
לאחר התכנון בוצע חיתוך בלייזר של לוחות פלדה שהוכללו לצורך ביצוע הגבהת התובה של המשוריין והגג. הצריחון הועתק מהמשוריין המוצב בהר-אדר, תוך הקפדה שכל המדפים יהיו ניתנים לפתיחה. כן נבנה מנגנון הצידוד של הצריחון.
ליווי המשימה, שהיא הראשונה מסוגה בארץ, היווה חוויה יוצאת דופן, שהתוצאה שלה הינה העתק מדויק של אחד מכלי השריון המשמעותיים במלחמת השחרור.
משוריין הסקאוט-קאר מוצב בגאווה בתחילתו של אוסף מלחמת העצמאות, כאשר טנק ההוצ’קיס נמצא מצידו האחד וטנק המרכבה 4 מצידו השני, בבחינת “השריון – אז והיום”.