Medal of the chief of staff

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

בקרבות מלחמת יום-הכיפורים שימש רב”ט לוטנברג ז”ל כנהג טנק גדוד שלחם באיזור “קנטרה”. הכח נתקל במארב, והקשר בין הטנקים נותק. רב”ט איתן לוטנברג ז”ל המשיך לנוע קדימה. צריח הטנק נפגע וכל אנשי הצוות נפגעו. רב”ט איתן לוטנברג ז”ל דיוח בקשר, כי הטנק שלו נפגע וכי השטח מוקף אויב מצרי. המצרים זרקו על הטנק רימונים, ולאחר קרב נואש שניהל נפגע רב”ט איתן לוטנברג ז”ל ונהרג.
במעשה זה גילה רב”ט איתן לוטנברג ז”ל אומץ לב, קור רוח ודבקות במשימה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 22 באוקטובר 1973 במסגרת תקיפת הכוחות המצריים בגדה המערבית של תעלת-סואץ, נפגע הטנק, שפיקד עליו סמל חיים לייזר, מפגז בצריח. אחד מאנשי הצוות נהרג. סמל חיים לייזר והתותחן נפצעו. על-אף פציעתו המשיך סמל חיים לייזר לפקד על הטנק, חבש את התותחן וארגן את חילוץ הטנק ונפגעיו לתאג”ד. רק בתום הפינוי נתפנה גם הוא לטיפול בפציעתו.
סמל חיים לייזר גילה דבקות רבה במשימה בכך ששלוש פעמים החליף טנקים שנפגעו או התקלקלו והצטרף מחדש ליחידתו בלחימה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                     

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

במלחמת יום-הכיפורים התארגנו ארבעה צוערים כצוות טנק ולחמו בחזית סיני, וביניהם סג”מ ברוך ליסיצקי ז”ל. ארבעתם היו בעלי הכשרה כמפקדי טנקים ועל כן נהגו להתחלף בתפקידיהם בטנק וכך פיקד כל אחד מהם על חבריו חליפות. במשך כל ימי הלחימה השמידו טנקי אויב רבים.
בליל 16-15 באוקטובר 1973 השתתף צוות טנק זה בקרבות החווה הסינית. במהלך קרב זה נפגע הטנק וכל אנשי צוותו נפגעו ונפלו.
במעשיו אלה גילה סג”מ ברוך ליסיצקי ז”ל רוח התנדבות, אומץ לב ודביקות במשימה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                     

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

במלחמת יום הכיפורים שימש סרן אורי מאור בתפקיד מפקד מחלקת מרגמות.
בתאריך 12 באוקטובר 1973 התארגן גדוד של סרן אורי מאור לבלימת השריון הסורי ברמת-הגולן מזרחית לכפר “מסחרה”.
עם רדת החשיכה החלו כוחות שריון סורי לירות בכוחות הגדוד תוך שימוש באמצעי ראיית לילה.
סרן אורי מאור ומחלקתו היו באותה עת במרחק מספר קילומטרים ממקום ההערכות של הגדוד ובשל הצורך להגיע למקום במהירות הוביל את מחלקתו בלילה, באיזור לא מוכר, דרך כפר שהיה תפוס על ידי כוחות אויב והגיע לאיזור הלחימה.
סרן אורי מאור הפעיל את מחלקתו וסייע לגדוד לנהל את הקרב וההחלצות, על ידי אמצעי התאורה שהפעיל.
במעשיו אלה גילה סרן אורי מאור אומץ-לב, יזמה ותושיה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                    

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 11 באוקטובר 1973, בזמן הלחימה מול שריון וחי”ר סוריים ב”מזרעת בית-ג’אן”, ארעה תקלה במערכת התותח של סג”מ אבשלום מאושר. לאחר הירי לא היתה רתיעה לאחור, והתרמילים לא נחלצו.
סג”מ אבשלום מאושר גילה יזמה ותושיה ודבקות במשימה בכך, שנגח בטנק אחר או בסלע, וחילץ באורח זה את התרמילים – וכך המשיך להילחם.
במעשה זה גילה סג”מ אבשלום מאושר יזמה, תושיה, ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 14.10.73 היה סגן מור ז”ל מ”מ טנקים בגזרה המרכזית של התעלה, כשהוא נמצא בעמדת אש ומשמיד כוחות אויב עדיפים שפתחו בהתקפת נגד. באותו יום סבל סגן מור ז”ל מחום גבוה אך המשיך בלחימה למרות חולשתו הגופנית. בקרב זה השמיד כ-10 טנקי אויב עד שהטנק שלו נפגע. הוא חילץ את הטנק ודאג לתיקונו.
לאחר יום חזר לגד’ והשתתף בקרבות על החווה הסינית, ושם נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סגן דגי מור ז”ל אומץ לב ודבקות במשימה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                    

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

עד יום ה-14 באוקטובר 1973 שימש סגן זאב מיאדז’יגורסקי ז”ל כסמ”פ טנקים.
בליל הפריצה של 15-16 באוקטובר 1973 לגדה המערבית של התעלה, נפגע תותח הטנק שסגן זאב מיאדז’יגורסקי ז”ל פיקד עליו.
למרות זאת המשיך להלחם מהטנק, כשהוא מפעיל מקלעים. בגמר הקרב התנדב להיכנס שנית לשטח הלחימה, שהיה עדיין מוכה באש האויב, וחילץ פצועים שנשארו בשטח.
ב-17 באוקטובר 1973 עלה הטנק שלו על מוקש. על-אף האש הארטילרית, שניתכה על המקום ירד מהטנק לבדוק אפשרות חילוצו – ואז נפגע ונפל.
במעשיו אלה גילה סגן זאב מיאדז’יגורסקי ז”ל אומץ-לב ודבקות במשימה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סמל נתן נגר כתותחן בטנק הסמג”ד, בגזרה הצפונית של רמת הגולן.
במהלך הקרבות גילה כושר מקצועי הראוי לציון מיוחד – והשמיד כלי-שריון סוריים רבים.
עם תום קרבות הבלימה היה בכוח-טנקים שהוביל לכיבוש החרמון.
בקרב זה נפגעו כל מפקדי הטנקים במקום, וסמל נתן נגר נטל את הפיקוד לידיו.
במעשיו אלה גילה סמל נתן נגר אומץ-לב, דבקות במשימה וכושר לחימה מקצועי.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

במלחמת יום הכיפורים לאחר שכל טנקי הפלוגה יצאו מכלל פעולה, התארגנו, ביום 7 באוקטובר 1973, קבוצת קצינים כצוות טנק היחידי שנשאר במצב תקין. הקבוצה כללה את מפקד הפלוגה – סרן נועם דביר ז”ל, סגן מפקד הפלוגה – סרן יובל נריה, מפקד מחלקה – סגן מרדכי רטר ז”ל ומפקד מחלקה נוסף – סגן מרדכי פיין ז”ל. מאוחר יותר הצטרף לצוות זה יורם אופיר ז”ל, שהיה קצין המבצעים בגדוד.
ביום ב’ 8 באוקטובר 1973 עבר סגן יובל נריה מטנק זה לפקד על טנק אחר. “טנק הקצינים” השתתף בקרבות יום ה-8 אוקטובר 1973 ליד גשר “פירדן” ומאוחר יותר באותו יום, בהתקפה על “מכשיר” ו”חמוטל”, שם נפגע הטנק תוך-כדי הסתערות וכל צוותו נהרג.
במעשים אלו גילו הקצינים דבקות במשימה, רצון ללחימה ואומץ-לב.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סרן יהונתן צוובנר כמפקד פלוגת טנקים. עם פרוץ המלחמה נע בראש פלוגתו לאזור מעוז “מפרקת”. בלחימה נפגע הטנק שלו והוא החליף טנק. כאשר שמע בקשר את הקריאות לעזרה של אנשי מעוז “מפרקת”, הודיע למג”ד, שהוא נכנס למעוז בטנק שלו,לאחר שיתר הטנקים של פלוגתו נפגעו, כדי לחלץ את אנשי המעוז. בכניסה למעוז נפגע ונפל.
במעשיו גילה סרן יהונתן צוובנר ז”ל אומץ לב ואחוות לוחמים.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

במלחמת יום הכפורים שירת רס”ן משה צוריך בתפקיד קצין מטה חטיבתי. עם פרוץ המלחמה השתתף בקרבות הגזרה הדרומית של רמת-הגולן. באזור נפח הכוין את כוחותינו העולים לרמת-הגולן והשתתף בקרב על נפח. יחד עם קציני מטה נוספים של יחידתו נרתם לאירגון כוחות חדשים של צוותי-טנקים ושליחתם במהירות לשדה-הקרב. בהמשך הלחימה הצטרף ליחידה אחרת ונטל חלק בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת-הגולן. בתום הקרבות שב ליחידתו הראשונה ועסק באירגונה מחדש.
במעשיו אלה גילה רס”ן משה צוריך יזמה, תושיה ודבקות במשימה.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סרן אברהם קימוביץ כסמ”פ בגדוד ששהה בגזרה הצפונית של רמת-הגולן. עם פרוץ הקרבות פיקד על מחלקת טנקים והצטיין בתפקידו זה. לאחר תום קרבות הבלימה המשיך בפריצה לסוריה ומונה לסמ”פ בפלוגה אחרת. משנפגע המ”פ, נטל את הפיקוד לידיו. בניהול נבון ובשיקול נכון נסך ביטחון באנשיו. באורח לחימתו גילה סרן קימוביץ אברהם אומץ-לב, דבקות במטרה, מנהיגות וקור-רוח.

על מעשה זה הוענק לו
צל”ש הרמטכ”ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל