רק"ם שלל

טנקי מערכה כבדים מסוג סטלין מתוצרת בריה”מ בעלי שריון עבה במיוחד היוו במלחמת העולם ה – 2 את אימת צוותי השריון הגרמנים , טנקים אלה שהיו השירות הצבא המצרי נפגעו על ידי השריון הישראלי המהלך מלחמת ששת הימים בחצי האי סיני .

תובת טנק הסטלין שימשה כבסיס לדיגום רק”מ לשיפורים שונים. התעשייה הצבאית הסובייטית בנתה גם טנק פיקוד מסוג סטלין אשר היה בשימוש צבא מצרים במהלך מלחמת ששת הימים (1967) ונפל לידי צה”ל בחצי האי סיני.

הסבה מצרית מעניינת על גבי טנק שרמן בוצעה על ידי הצבתו של צריח איי. אם. אקס. 13 מושלם מתוצרת צרפת על תובת השרמן האמריקאי. טנק זה ננטש על ידי הצבא המצרי הנסוג, בעמדת תובה שבה הטנק מוסתר במחפורת, ליד רכבת תחמושת שהתפוצצה בצפון סיני סמוך לאל עריש, במלחמת ששת הימים.

טנקים מסוג טי – 54 מתוצרת בריה”מ אשר נפלו בידי צה”ל במלחמת ששת הימים מידי צבאות סוריה ומצרים, הוכנסו לשירות לאחר שבוצעה בהם התאמה לשימוש בצה”ל, כולל החלפת מערכת הקשר. בטנקים אלה הושאר הקנה המקורי בקוטר 100 מ”מ. מספר כלים כאלה הועברו על ידי מדינת ישראל לרשות צבא דרום לבנון בתחילת שנות ה – 80.

טנקי טי – 55 מתוצרת ברית המועצות וצ’כוסלובקיה החלו להכנס לשירות בצבאות מצרים וסוריה במחצית שנות ה – 60 . בנוסף לעובדה שמנוע טי – 55 הינו חזק יותר מזה של ה – טי – 54 , גם נוספה בו ריצפת צריח סובבת המקלה על אנשי הצוות . טנקי טי – 55 , שהיוו את עמוד השידרה של צבאות ערב בשנות ה – 60 ואף נמצאים כיום בשימוש , נפלו שלל בידי צה”ל ב – 1967 ו – 1973 (ראה “טירן 5”).

טנק סובייטי זה היה המשוכלל ביותר בשימוש צבאות מצרים סוריה ועירק בתחילת שנות ה – 70. במלחמת יום הכיפורים ניפגעו כלים רבים מסוג זה על ידי השריון הישראלי, בנוסף לכלים אחרים שנתפסו שלמים והוכנסו לשימוש בעוצבות השריון של צה”ל לאחר שינויים קלים. טנק זה שכונה לאחר מכן “טירן 6” היה הראשון מסוגו בזירה המצוייד בתותח חלק קדח בקוטר 115 מ”מ.

טנק הנ”מ הסובייטי מסוג זד. אס. יו 4 מצוייד בארבעה תותחי 23 מ”מ המונחים על ידי מכ”מ, כלי זה היווה במהלך שנות ה – 70 וה – 80 את אימתם של מטוסים מנמיכי טוס ומסוקים. מספר כלים מסוג זה נתפשו על ידי צה”ל במהלך מלחמת “שלום הגליל” מידי הצבא הסורי בלבנון כאשר הינם נושאים את אותות פגיעתם של מטוסי חיל האוויר הישראלי וכוחות היבשה.

הטנק האמפיבי מסוג פי. טי. 76 תוכנן על ידי בריה”מ לאחר מלחמת העולם השניה ונכנס לשירות בצבא האדום במהלך שנות ה – 50. כ – 7,000 יחידות נבנו וחלקם סופק לצבאות סוריה מצרים ועירק. צה”ל לכד מספר כלים מסוג זה במהלך מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, אך לא הכניסם לשימוש. טנק קל זה מבוסס על שלדת נגמ”ש בי. טי. אר. 50 המוצב אף הוא בלטרון בסמוך.

תובת טנק המערכה הכבד מסוג סטלין, שימשה את התעשייה הצבאית הסובייטית לדיגומים שונים. במקרה זה, הותקנה בתובת מערכת חילוץ המתבססת על כננת ועל מעדר עגינה אחורי. הטנק היה בשימוש צבא מצרים במהלך מלחמת ששת הימים (1967) ונפל שלל בידי צה”ל.

טנק זה מתוצרת בריה”מ וצ’כוסלובקיה אשר ייצורו החל בסוף מלחמת העולם השניה, הועבר על ידי מדינות אלה לשימוש הצבא המצרי לפני מבצע “קדש” (1956) ואף לצבא הסורי לפני מלחמת ששת הימים (1967), מספר כלים מסוג זה אשר נפלו שלל בידי צה”ל הוכנסו לשירות קצר בכוחות השריון הישראלים.

טנק טי 54 בי נבדל מטנק טי 54 רגיל במספר מאפיינים חיצוניים אומנם גם טנק זה מצוייד בתותח בקוטר 100 מ”מ, אלא שבדגם בי מותקן מפנה גזים גלילי בחלקו הקידמי של התותח. דגם בי היה הטנק הסובייטי הראשון שבו הותקנה (1957) מערכת ראיית לילה תת אדומה, גם טנקים מדגם זה היו בשימוש צבאות ערב החל ממלחמת ששת הימים, ונפלו שלל בידי צה”ל ואף הוכנסו לשימוש.

כלי זה מתוצרת בריה”מ נראה לראשונה במצעד במוסקבה בנובמבר 1972 גורר תותח שדה מסוג אם – 46 בעל קוטר 130 מ”מ. עד לזיהויו בשם זה הוא נקרא אם – 1972. כלי זה נקרא אי. טי. אס – 59 (ATS – 59 ) לכלי תא נהג בחזית המאפשר שליטה טובה יותר בחזית הרכב. ברכב זה תא מטען מאחור המאפשר הובלה של תחמושת ו/או נשיאת לוחמים. הרכב בעל מערכת זחלים המבוססת על 5 גלגלי מרכוב, גלגל מניע מלפנים וגלגל מותח מאחור. כלי זה שימש בעיקר את יחידות הארטילריה בגרירת תותחי שדה ומרגמות היות והוא בעל כושר גרירה ונשיאת תחמושת ולוחמים. כלי זה לא הוכנס לשירות בצה”ל.