רק"ם שנטל חלק במערכות ישראל

מספר קטן של טנקי שרמן מסוג M -4 , שבהם הורכב תותח הוביצר בקוטר 105 מ”מ, נרכשו על ידי צה”ל מעודפי ציוד לחימה של בנות הברית באיטליה. בטנקים אלה בוצע על ידי האמריקאים קידוח בקנה על מנת לפגוע בכושר הלחימה שלהם. תותחי הטנקים תוקנו על ידי צה”ל והספיקו ליטול חלק במלחמת השחרור בקרבות הנגב ובצפון סיני.

לצורך אימון מקלעים ותותחני טנקים בירי אל מטרה נעה, התקין צה”ל לוחות שריון נטויים בזוית, משני צידיה של תובת טנק שרמן. בגלל חוסר בלוחות מפלדת שריון בגודל ובעובי המתאימים, נעשה שימוש בדפנות של גרוטאות טנקים מסוג טי – 34, אשר נפלו שלל בידי צה”ל במהלך מבצע “קדש” בשנת 1956. בטנק זה המוצג בלטרון, נעוצים עדיין קליעים של מקלעים מסוגים שונים.

טנק בינוני מסוג שרמן אם – 4 הינו אחד מהדגמים הרבים שנבנו על ידי התעשייה האמריקאית במלחמת עולם השניה. טנקי השרמן אשר מהם נבנו 49,000 יחידות בין השנים 1942 – 1945 הינם אלה אשר יכלו לשריון הנאצי בקרבות באירופה ובצפון אפריקה וכן נגד הצבא היפני במזרח הרחוק. טנק זה נפל שלל מידי הצבא המצרי במהלך מבצע קדש ב – 1956.

על גבי שלט טנק זה מוצמד בר קוד בו ניתן לשמוע את סיפור הטנק.

2 טנקים מסוג קרומוול (האחד סימן 3 והשני סימן 4) נגנבו ממחנה בריטי שליד חיפה, בליל 30-29 ביוני 1948, בסיוע שני בחיילים בריטים שערקו ובסיוע לוחמי צה”ל, במבצע שתוכנן מראש. טנקים אלה השתתפו בלחימה לצידם של טנקים קלים מסוג הוצ’קיס (תוצרת צרפת) במבצעים “דני”, “יואב” ו”חורב”, כשאנשי הצוות שלהם היו עולים חדשים יוצאי ארצות דוברות אנגלית.

על גבי שלט טנק זה מוצמד בר קוד בו ניתן לשמוע את סיפור הטנק.

טנק קל זה מתוצרת צרפת שמשקלו כ – 15 טון, הוצג לראשונה על ידי יצרניו ב – 1949. הוא גרם לסערת רוחות טכנית מסויימת הודות לעובדה שמנועו היה מצוי בחזית והנהג ישב לצידו של תא המנוע. היה זה הטנק המודרני הראשון שנרכש על ידי צה”ל בשנת 1956. הטנק נטל חלק בקרבות במבצע “קדש” והגיע אף ללחימה על מיצרי המיתלה. כמו כן השתתף גם במלחמת ששת הימים.

טנק קל זה מתוצרת צרפת שמשקלו כ – 15 טון, הוצג לראשונה על ידי יצרניו ב – 1949, הוא גרם לסערת רוחות טכנית מסויימת הודות לעובדה שמנועו היה מצוי בחזית והנהג ישב לצידו של תא המנוע, היה זה הטנק המודרני הראשון שנרכש על ידי צה”ל בשנת 1956 . הטנק נטל חלק בקרבות במבצע “קדש” והגיע אף ללחימה על מיצרי המתלה כמו כן השתתף גם במלחמת ששת הימים.

בטנק זה בוצעה הסבה על ידי הסרת הצריח, העברת מנוע הדיזל לחזית הכלי ובניית תא גדול ומרווח בחלק המרכזי והאחורי. טנק פינוי זה שנבנה בכמות נכרת והוכנס לשירות במהלך מלחמת “ההתשה” בחזית המצרית לאורך תעלת סואץ. הטנק הינו בעל כושר נשיאה של צוות רפואי ו – 4 פצועים תוך מתן הגנה מקסימלי תחת אש.

בתחילת מלחמת “ההתשה”, הוטל על חיל החימוש לפתח טנק שיאפשר פינוי נפגעים תחת אש תוך מתן הגנה מקסימלית לצוות ולפצועים. סדנת גייסות השריון ביצעה בשנת 1969 אב – טיפוס של כלי פינוי משוריין על גבי תובת טנק שרמן, שבו נבנה תא להובלת רופא, חובש ופצועים. טנק פינוי זה שימש זמן קצר בלבד, אולם היווה רעיון מוכח לדור טנקי הפינוי הבאים.

בטנק הצנטוריון הבריטי אשר נקלט בצה”ל בכמות גדולה לפני מלחמת ששת הימים ולאחריה, הותקנו על ידי צה”ל מנוע דיזל וממסרת הילוכים חדישים כדוגמאת אלה שבטנקי הפטון האמריקאים. מערכת זו הוסיפה כוח ואמינות רבה למערכת הטנק. טנקים מוסבים אלה נטלו חלק רב ביותר בגזרות סיני ורמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים ואף השתתפו במלחמת “שלום הגליל”.

מספר רב של טנקי צנטוריון סימן 5 המצויידים בתותח בן 20 ליטראות ומנוע בנזין מסוג “מטאור” נרכשו על ידי צה”ל במחצית שנות ה – 60 לצידם של טנקים מסוג שרמן M – 50 ו – M – 51 וכן טנקים קלים מסוג AMX – 13 , טנק זה היווה בסיס רחב לשיפורים שנעשו על ידי צה”ל וביניהם התקנת תותח בריטי בקוטר 105 מ”מ.

על גבי שלט טנק זה מוצמד בר קוד בו ניתן לשמוע את סיפור הטנק.

תובת טנק הצנטוריון הבריטי שימשה בין היתר כבסיס לבניית טנק גישור מסוג “ארק” (תיבה) הטנק שימש בצבאות בריטניה הולנד ומדינות אחרות ויצא מהשירות בגלל בעיות אחזקה ותפעול רבות, אורך הגשר בטנק זה כשהינו פרוש 23 מטר והינו בעל כושר נשיאה של כ – 50 טון.