רק"ם שנטל חלק במערכות ישראל

טנקי “פאטון” מסוג M 48 על שם הגנרל האמריקאי המפורסם ג’ורג’ פטון ממלחמת העולם ה – 2, הוכנסו לשירות כוחות השריון של צה”ל במחצית שנות ה – 60. טנקים אלה נטלו חלק בלחימה במלחמת ששת הימים ב”עוצבת הפלדה” בקרבות בצפון סיני ורפידים ואף הגיעו לתעלת סואץ. בהמשך שירותם בשריון שוכללו הטנקים על ידי חיל החימוש.

על גבי שלט טנק זה מוצמד בר קוד בו ניתן לשמוע את סיפור הטנק.

טנקים מדגם “פטון” M60 A1 מתוצרת ארה”ב נרכשו על ידי צה”ל בתחילת שנות ה – 70 והיוו אח חוד החנית של חיל השריון באותה התקופה. טנקים אלה נטלו חלק פעיל במלחמת יום הכיפורים ו”שלום הגליל” ועד עצם היום הזה. הטנק עבר סדרת השבחות כולל התקנת מיגון פעיל מדגם “בלייזר”, תותח בעל שרוול טרמי ועוד.

עם קליטתם של טנקי “פטון” אמריקאים מסוג אם 60 (מג”ח – 6) התקין צה”ל מספר מערכות דחפור מדגם אם – 9 בחזית תובת הטנק על מנת שישמשו כטנקים הנדסיים לפריצת מכשולים בחזית או חפירת עמדות. טנקים אלה היו בשימוש צה”ל במבצע “שלום הגליל”.

בשנת 1975 החל צבא ארה”ב להסב טנקים ממשפחת טנקי “פטון” אם 48 לצורך השבחתם. בטנקים אלה שסופקו לצה”ל בשנת 1978 הותקן מנוע משופר מסוג “רייז” RISE והם היו מצויידים בתותח בקוטר 105 מ”מ כביתר הטנקים שבשירות השריון הישראלי. בטנק זה מורכבת מערכת פיצוץ מוקשים מסוג KMT – 4 מתכנון רוסי שהותאמה לשימוש בשריון הישראלי.

טנקים רבים מסוג פטון אם – 48 מתוצרת ארה”ב הוסבו על ידי חיל החימוש של צה”ל. בטנקים הותקנו מנועי דיזל, תותח בקוטר 105 מ”מ “שריר” וצריחון למפקד הטנק בעל צללית נמוכה ומערכת קשר מודרנית. הסבות נוספות נעשו במהלך השנים. טנקים אלה היוו את עמוד השידרה של כוחות השריון ב”מלחמת ההתשה”, יום הכיפורים ו”שלום הגליל”.

טנקים רבים מסוג פטון אם – 48 מתוצרת ארה”ב הוסבו על ידי חיל החימוש של צה”ל. בטנקים הותקנו מנועי דיזל, תותח בקוטר 105 מ”מ “שריר” וצריחון למפקד הטנק בעל צללית נמוכה ומערכת קשר מודרנית, הסבות נוספות נעשו במהלך השנים. טנקים אלה היוו את עמוד השידרה של כוחות השיריון במלחמת” ההתשה”, יום הכיפורים ו”שלום הגליל”.

טנקים רבים מסוג “פטון” אם – 48 מתוצרת ארה”ב הוסבו על ידי חיל החימוש של צה”ל. בטנקים הותקנו מנועי דיזל , תותח בקוטר 105 מ”מ “שריר” וצריחון למפקד בעל צללית נמוכה ומערכת קשר מודרנית . הסבות נוספות נעשו במהלך השנים. טנקים אלה היוו את עמוד השידרה של כוחות השריון במלחמת “ההתשה”, “יום הכיפורים” ו”שלום הגליל”.

לאחר מלחמת עולם השניה החל בבריה”מ תכנונו של טנק המיועד להחליף את אלפי הטנקים המוצלחים מסוג T 34 אשר אומנם הפתיעו את צבא גרמניה בחזית המזרחית, אולם היו מיושנים בתחילת שנות ה – 50. טנק טי 54 היה הראשון בסידרת הטנקים הבאה שכלל גם את T 55 ו – T 62 . טנקים כאלה נפלו שלל בידי צה”ל במלחמת ששת הימים .(ראה טירן 4).

טנקים מסוג טי 62 אשר נתפסו שלמים מצבאות סוריה ומצרים במהלך מלחמת יום הכיפורים הוכנסו לשירות צה”ל בכמות ניכרת, עם התקנת מערכת קשר תיקנית וציוד אחר. באותם הטנקים בהם הורכב על ידי היצרן הסובייטי תותח חלק – קדח בקוטר 115 מ”מ ומערכת הפלטת תרמילים אוטומטית לא בוצעה החלפת התותח כדוגמאת ה – טי 55. הטנקים זכו בצה”ל לכינוי “טירן 6”.

מאות טנקים מסוג טי – 55 מתוצרת בריה”מ וצ’כוסלובקיה נפלו בידי השריון הישראלי במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים מידי צבאות סוריה ומצרים, רבים מהטנקים, שהיו ללא פגיעה, הוכנסו לשימוש השריון לאחר הסבה שכללה החלפת תותח, תחמושת מקלעים מערכות קשר ועוד. הטנקים שכונו “טירן 5” נחלו הצלחה בקרבות בצפון חצי האי סיני במלחמת יום הכיפורים.

בטנקי חילוץ מסוג אם – 32 בוצעה הסבה נרחבת על מנת להשוות את תכונותיהם לשאר טנקי השרמן שבמערך צה”ל. ההסבה כללה הוצאת מנוע הבנזין המיושן והתקנתו של מנוע דיזל. כמו כן, הוחלפה מערכת הזחל והמתלים במערכת רחבה יותר המאפשרת עבירות משופרת . טנקים אלה נותרו בשימוש שנים רבות ונפלטו רק לאחרונה משירות בצה”ל.

בחלק מטנקי הטירן 5 או כפי שהם ידועים בעולם בסימון טי – 55 הותקנה על ידי הסובייטים כף דחפור לצורך סיוע בפינוי מכשולים וביצוע חפירת עמדות תובה לטנקים. השריון הישראלי קלט כמות ניכרת של טנקים אלה ואף ביצע בהם הסבה עמוקה שעיקרה החלפת הקנה המקורי בקנה תוצרת ישראל.