גילה גבורה
במילוי תפקיד קרבי
תוך חירוף נפש
במלחמת לבנון השנייה
תיאור העיטור:
עיטור העוז מוענק לסרן חנוך דאובה על שהראה דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית, מקצועיות ורעות.
בתאריך י”ד באב התשס”ו (8 באוגוסט 2006) נפצע קשה לוחם מגדס”ר 35 במהלך הלחימה בבִּנת-ג’בל. מח”ט 35 זיהה את הקושי בפינוי הפצוע ופנה למג”ד טנקים (53) שפעל בסמוך, בבקשה לסייע בחילוץ הפצוע. סרן חנוך דאובה, מ”פ א’ בגדוד הטנקים, ביקש לצאת למשימת החילוץ בטנק יחיד, מתוך הבנה כי סיכויי היפגעות הטנק במהלך החילוץ גבוהים ביותר. אף שלא ידע את הנקודה המדויקת שבה נמצא הפצוע, וללא עזר לחימה משותף, יצא סרן דאובה לבִּנת-ג’בל במדרון קדמי, תלול ומוכה אש, דרך טרסות גבוהות, בהכוונת מזל”ט. במהלך הנסיעה נורו פצצות מרגמה בטווחים קרובים לטנק, ובעטיין נפגעה מערכת הקשר של הטנק ונותק הקשר עם המזל”ט. מג”ד 53 המשיך להכווין את סרן דאובה באמצעות מכשיר הקשר. משהצליח להגיע לנקודת החבירה, הוא נתבקש להמתין לפצוע נוסף. סרן דאובה המתין כחצי שעה, תחת אש כבדה, בתוך השטח הבנוי, עד להגעת כוחות הגדס”ר אליו, ובסופו של דבר פינה בטנק שלו רופא ושני לוחמים: האחד הרוג, והאחר – פצוע אנוש. במהלך התנועה לאחור שב ונפגע הטנק, והפעם מארבעה טילי נ”ט. עקב הפגיעות החוזרות ונשנות בטנק נפגעו שני אנשי צוותו, וסרן דאובה נפגע ברסיסים בכל חלקי גופו ואיבד את שמיעתו. מערכת הקשר בטנק נפגעה אף היא. סרן דאובה התעקש להמשיך בנסיעה, בתנאי קרב קשים, תוך שהוא חוסם בידיו את הדימום מצווארו של הטען, כשהוא מוודא שהנהג ממשיך בתנועה.
סרן חנוך דאובה הראה במעשיו אומץ לב עילאי, התנדבות למופת, רוח לחימה, חירוף נפש, יוזמה ומנהיגות
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל