גילה גבורה עילאית
בעת לחימה מול פני האויב
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 15 באוקטובר 1973, השתתף רב”ט משה לוי, סמל-מחלקה, בקרב שניהלה פלוגתו עם מארב מצרי על ציר הים למוצב הצפוני, בגזרת “פורט-פואד-בודפשט”. בעת הקרב נפגע הזחל”ם שפיקד עליו, ופצצת נ”ט נוספת שנורתה פגעה בידו הימנית וקטעה אותה באזור המרפק. רב”ט משה לוי הבין את חומרת-המצב ופקד על אנשי-צוותו לרדת מהזחל”ם. תוך כדי ירידה מהזחל”ם נפגעו רוב החיילים. רב”ט משה לוי קטוע יד ימין וזב דם, ירד בעצמו מהזחל”ם ונע לעבר עמדת האויב הסמוכה, בידו השמאלית החזיק רימון, ובשיניו שלף את הניצרה ממנו. הוא הטיל את הרימון וכוח האוייב בעמדה חוסל, אולם מאחר שהיה קרוב מאוד לעמדת האוייב, נפצע מרסיסי הרימון שהטיל הוא עצמו. אף על פי כן, סרב לקבל עזרה וכיוון את צוות הפינוי אל נפגעי הזחל”ם שלו. תוך כדי כך נפגע הזחל”ם פגיעה ישירה, עלה באש והתפוצץ. במעשיו אלה גילה אומץ-לב עילאי, חירוף נפש, קור-רוח ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור הגבורה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל