מילא תפקידו
במלחמת לבנון השנייה
תיאור העיטור:
סמל ראשון איתי שטיינברגר ז”ל תפקד כמש”ק ההסוואה בפלס”ר וביקש להתנדב ולהצטרף ללחימה.
בתאריך י”ח באב התשס”ו (12 באוגוסט 2006) נטל סמל ראשון איתי ז”ל חלק בקרבות בכפר ע’נדוריה. באותו בוקר הותקף אחד הצוותים ממטח טילים וספג פצועים רבים. סמל ראשון איתי ז”ל הצטרף לצוות 2, לקח איתו את הפרמדיק ושניהם החלו לטפס במעלה ההר לכיוון הפצועים. במהלך העלייה הבחין שהפרמדיק מתקשה לשאת את תיק-הרופא הכבד. מבלי שיבקש, לקח ממנו את התיק והוסיפו לפק”ל של עצמו כשהוא מושך את הפרמדיק במעלה ההר לראש הכוח כדי שיגיע במהירות לפצועים. משהגיעו לפצועים, פנו סמל ראשון איתי ז”ל והפרמדיק לפצוע הקשה ביותר ששהה באזור חשוף ומורכב מאוד. בעת העמסת הפצוע על האלונקה נורה מטח טילים נוסף לכיוון הכוח. סמל ראשון איתי ז”ל והפרמדיק חרפו נשפם והמשיכו את הטיפול ואת קשירת הפצוע לאלונקה עד שאיתי נהרג מפגיעה ישירה.
סמל ראשון איתי שטיינברגר ז”ל הפגין במעשיו רוח לחימה, יוזמה, אומץ לב תחת אש ואחוות לוחמים.
על מעשה זה הוענק לו
צל”ש מפקד האוגדה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל