מקורות הרכש והייצור
בייצור הטנק נוטלים חלק כ-200 מפעלים (כקבלנים ראשיים וקבלני משנה). בין היצרנים הבולטים נמנים אלביט – אל אופ (יצרני מערכות הבקרה), צה”ל (בנייה, הרכבה ובחינת הטנק על מערכותיו), תע”ש (תותח, מיגונים וממסרות), אורדן (יציקות שריון), רמתא (מיגונים). חלק הארי של הייצור מתבצע במגזר הפרטי והיתר בצה”ל ובתעשיות שבבעלות המדינה.
כדאיות כלכלית
ייצור סדרות טנקי המרכבה הוכיח את עצמו ככדאי מהבחינה הכלכלית בהשוואה לרכש טנקים זרים מאותו דור טכנולוגי. יתרון זה נמשך גם במרכבה סימן 4 שמחירה נמוך במידה ניכרת ממחירי טנקים מקבילים בעולם.
פרט למדדים כמותיים ישירים, ראוי לרשום לזכות הפרויקט תרומות עקיפות נכבדות למערכת הביטחון ולמשק הישראלי ובהם:
תרומה לתעסוקה: כ-2,500 משרות מזוהות במישרין עם הפרויקט ולפי מכפילי תעסוקה אופיינים לענף כ-2,000 איש נוספים מועסקים במעגלים קשורים.
פיתוח טכנולוגי ותעשייתי שאפשר:
- יצוא טכנולוגיות, חלקים ומכלולים שפותחו עבור המרכבה בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
- החלפת יבוא: הופסק כליל יבוא טנקים מחו”ל וגדל היצור המקומי של חלקי חילוף לרק”מ אחר של צה”ל.
- יישום טכנולוגיות של המרכבה בהשבחת רכב קרבי משוריין ובכלי נשק אחרים של צה”ל.
- תעשיית המרכבה אפשרה הנצלת מאות טנקים ותומ”תים
