מלחמת לבנון השנייה לא נתפסה כהישג צבאי מסחרר, אבל מתברר שלצד הבעיות הרבות נוסו בה בהצלחה בפעם הראשונה לא מעט מערכות נשק מתקדמות וכמעט דמיוניות • רק עכשיו חושפת התעשייה הצבאית את הפגז שמדבר עם הטנק אחרי שנורה • הנשק שינצח את במלחמה הבאה?
נדב זאבי » צילום: רובי קסטרו
המושג פרחים בקנה מקבל משמעות אחרת לגמרי כשמדובר בתעש. במלחמת לבנון השנייה הפעילה לראשונה חטיבה 7 של טנקי מרכבה סימן 2 את ה”רקפת” – פגז חכם המסוגל לטפל בכמה סוגי מטרות, ולהתאים את עצמו לכל סוג מטרה.
ראשיתו של הפגז במלחמת יום כיפור, שבה נפגעו טנקים רבים מירי של טילי נ”ט (נגד טנקים). בעקבות המלחמה הוחלט להכניס לשירות את פגז ה”פלשט”, שפיתחו האמריקנים ללחימה בלוחמי הוייטקונג בג’ונגלים של וייאטנם. ה”פלשט” מתפוצץ באוויר ומפזר ענן של 5,000 מסמרים קטנים, אלא שהוא אינו יעיל בפני חיילי אויב התופסים מחסה, כמו חוליות הנ”ט שתקפו את הטנקים הצה”ליים.
המשימה הוטלה על חטיבת מערכות החימוש בתעש, וכך נולד בעשור הקודם פגז ה”רקפת”. “הפגז מסוגל לפגוע בחיילים המסתתרים מאחורי מחסה, לחדור מבנה ולהתפוצץ בתוכו, לפגוע בנגמ”שים וגם במסוקים מרחפים”, מפרט דני שירדינג, ראש תחום טנקים בחטיבת החימוש בתעש, “זה פגז רב תכליתי למגוון משימות. הפגז יודע לפני שהוא יוצא לאיזה סוג משימה הוא מיועד ופועל בהתאם. מחשב הירי הוא שמזין לפגז בסליל אלקטרומגנטי את הטווח ואת מוד הפעולה”.
מסובך? ננסה להסביר. הפגז מורכב ממרעום קדמי ואחורי, כשבמרכזו שישה מטעני נפץ שלכל אחד מהם מרעום משלו. כאשר הפגז נורה על חוליית נ”ט מסתתרת, הוא “יודע” את המרחק ואת הטווח למטרה, כפי שהזין לו צוות הטנק. כשהפגז נמצא מעל החוליה, הוא נפתח באוויר ומשחרר את ששת המטענים שמתפוצצים בזה אחר זה, ומרססים את הקרקע באלפי כדוריות טונגסטן. כשהפגז נורה על מבנה הוא פועל אחרת – תחילה יחדור את הקיר, ואז יתפוצץ בתוך המבנה. כשהפגז נורה על מסוק, הוא יפתח באוויר וששת המטענים ייצרו סדרת פיצוצים באוויר, המסוגלים לפגוע במסוק, ובכל מקרה יגרמו לטייס להיבהל ולהפסיק את המשימה.
חודש לפני המלחמה צוידו טנקי המרכבה סימן 2 של חטיבה 7 במערכות שמזינות את המידע בפגזים. החטיבה עלתה לצפון ונכנסה ללבנון. “למעשה, צוותי הטנקים לא הכירו כל כך את ה’רקפת'”, מודה שירדינג, “אחרי שהתחילו להשתמש בו, הם התלהבו מהתוצאות ולא הפסיקו לירות אותו. הצוותים ירו פגזי ‘רקפת’ על חוליות נ”ט והשמידו אותן, כשהיו מצבים שבהם קיבלו טנקים מחיילי חי”ר ניקום של חוליה, ירו עליה ‘רקפת’, ומאותה נקודה דממה האש. ירי מסיבי יותר בוצע על מבנים שבהם הסתתרו לוחמי חיזבאללה, חלקם מבוצרים. החיזיון שטנקיסטים ראו הוא פגז שחודר למבנה, ואש פורצת מהחלונות החוצה. במקרים רבים קרס המבנה”.
הצלחת הרקפת נתנה דחיפה לפיתוח פגז ה”כלנית” לטנקי מרכבה סימן 3 ו-4, שאמור להיות בעל ביצועים משופרים ביחס ל”רקפת”. הנתונים יוזנו לפגז בבית הבליעה של התותח באופן ממוחשב, ללא מגע ידי אדם. הפגז החדש יתקשר עם המחשב, ויהיה אפשר לשנות לו את המשימה כשהוא כבר בבית הבליעה.
