השיקולים בגיבוש ועיצוב מדיניות הביטחון הלאומי כרוכים בזיקה דינמית בין שתי שאלות יסוד: האחת – כיצד מגנים על הקיום, השנייה – לשם מה מתקיימים ומתוך כך למען מה נלחמים. השאלה הראשונה ממוקדת בהיבטים טכניים המגולמים בהגיון הפעלת הכוח ואילו השאלה השנייה כוללת בליבתה גם ערכיי יסוד, שאיפות לאומיות והשקפת עולם.
האלוף גרשון הכהן
דוד בן גוריון – מנהיג בעל חזון ומרחיק ראות
ההרצאה מתמקדת בניתוח טקסטים של בן גוריון המבטאים את האופן בו חשב ופעל לאורה של זיקה זו בין שתי השאלות. בדבריי ביקשתי להטיל אור על האופן הייחודי בו כרך בן גוריון את המאבק להגנת עצם הקיום היהודי בארץ ישראל עם המאבק להגשמת החזון הציוני מתוך שימוש חוזר ונשנה במושג הגאולה.
השאלה של כריסטופר רן (מתוך ההרצאה)
כריטופר רן (Sir Christopher Wren), איש המאה ה-17, הארכיטקט שבנה את כנסיית סנט פול בלונדון, סיפר: שלושה פועלים עומדים על פיגום, שלושתם עושים אותו הדבר – מניחים לבנה על לבנה. שואלים את שלושתם מה אתם עושים? האחד אומר אני מניח לבנה על לבנה, שורה על גבי שורה. השני עונה – אני בונה קיר. השלישי אומר – אני בונה קתדרלה. האם הם עושים אותו הדבר?
בשאלה איך נלחמים יש ממדים פרקטיים ומיומנות של הטכנאים. בשאלה למען מה מתקיימים, עוד לפני ששואלים למען מה נלחמים – יש השקפת עולם. הזיקה בין השניים היא אחד הדברים המהותיים בבסיס כול תופעה אנושית.
כריסטופר רן – ציורו של גודפרי קנלר, 1711
האלוף גרשון הכהן. צילום: ש. נגר
לשמיעת ההרצאה שנשא האלוף גרשון הכהן באוניברסיטת חיפה בנושא זה (שעה ו-7 דקות) – לחצו כאן:
“תפיסת הביטחון של ישראל – מדינה שנולדה במלחמה”
האלוף (במיל’) יצחק בן ישראל כתב ספר בשם “תפיסת הביטחון של ישראל – מדינה שנולדה במלחמה”. מה לעשות כדי להבטיח את ביטחון היישוב היהודי המתגבש מחדש בארץ ישראל, ובהמשך כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל – היא השאלה שבה עסקו מנהיגי היישוב אז והיא על סדר יומה של צמרת מדינת ישראל מיום היווסדה עד ימינו. בספר מרתק זה, המחמיא לבן גוריון, פורס לפנינו יצחק בן-ישראל את התפתחות התפיסה מאז 1920 ועד ימינו.
לעיון בסקירת הספר ראו כתבה שפורסמה באתר מיום 19/05/2013
