המהפכה כבר כאן: כל הפרטים על השינויים בחיל השריון

עושים סדר במהפכה: לוחמי שריון שאינם טנקיסטים, גריטת הטנקים העתיקים וכלים חדשים לחטיבות. כך השריון מתאים את עצמו למציאות הביטחונית החדשה

 נעם ויטמן (מאתר צה”ל, 28 באפריל 2014)

 היום כבר ניתן לקבוע שחיל השריון עומד במרכזה של מהפכה. אם בעבר כשדובר על החיל היה ברור שמדובר רק בטנקים, היום התמונה היא שונה. כשמסתכלים על הגזרות השונות – סוריה, לבנון או עזה – אי אפשר להתעלם מהאיומים המשתנים, שדורשים לחימה בשטח בנוי ולא בגבעה החשופה. בהתאם לכך, בחיל השריון הגיעו למסקנה כי יש צורך בארגון והתאמה חדשים של צוותי הקרב הגדודיים (צק”ג) בשריון, נוכח האתגרים המשתנים. התוכנית הרב שנתית הזו נקראת “צק”ג עוז”.

לא חיל הטנקים – חיל השריון

השינוי הארגוני שמבצע החיל הינו מרחיק לכת. בעוד שבעבר היה ברור מיהו חי”רניק ומיהו שריונר – היום המצב הוא אחר. השינוי התפיסתי הביא לכך שבשנים הקרובות בכל גדוד שריון תקום פלוגה מסייעת. אם עד היום הורכבו גדודי השריון הסדירים משלוש פלוגות טנקים סדירות ופלוגת חרמ”ש במילואים, עכשיו מתחילים להקים פלוגה מסייעת סדירה בכל גדוד. “התוכנית הגיעה מההבנה שצריך את גדוד השריון הטרוגני יותר – כך נוכל לממש את ה’קרב המשולב'”, מסביר ראש מדור מרכבה במחלקת תורת חיל השריון, רס”ן חביאר גוכמן. “אנחנו מבינים שיש מרכיבים חסרים כשאתה נלחם ככוח של טנקים בלבד,  ומתעסקים בבנייה שלהם אל תוך הגדוד”.

ראש ענן תורה וכשירויות במחלקת תורת השריון, סא”ל יורי בן חור, מסביר כי “הגענו למסקנה שיש צורך מובהק בפלוגות חי”ר סדירות. התחלנו בתהליך של הקמת פלוגות מסייעות בחיל השריון. בשנתיים הקרובות יקומו תשע פלוגות מסייעות סדירות בחיל”.

השינוי כבר החל בחטיבה 188, אך כבר בתקופה הקרובה צפוי להתחיל גם בחטיבה 7, כשבתחילת שנה הבאה גם חטיבה 401 תעבור את השינוי. “זה ייכנס בסדיר ואחר כך גם במילואים”, מדגיש רס”ן גוכמן. למעשה, כבר בגיוס נובמבר 2013 נקלט המחזור הראשון של הפלוגה המסייעת בבית הספר לשריון (ביסל”ש). “זו הפעם הראשונה בה מכשירים פלוגה מסייעת בחיל”, מבהיר רס”ן גוכמן. “כשפלוגת האימון המתקדם תעלה לחטיבה הסדירה בסוף ההכשרה יגיעו לוחמי הפלמ”ס (פלוגה מסייעת)”.

למעשה, היות ותהליך ההכשרה של לוחמי הפלמ”ס קורה בפעם הראשונה, חלק מהכשרותיהם מתרחשות בביסל”ח (בית הספר למקצועות החי”ר), אך כבר בימים אלה עובדים בחיל על שינויים בהכשרות חיל השריון, כך שיוכלו לעבור את כל חלקי הכשרתם בבית הספר לשריון בשיזפון. “בגלל השינויים התחלנו תהליך עדכון הכשרות בחיל השריון”, מספר סא”ל בן חור. “צריך להתאים את השינוי בחטיבות הסדירות, להקים ענף פלמ”ס, ושכל הכשרות הפלוגה החל מהטירונות ועד השלמת הקצונה ייעשו בביסל”ש”.

כשנשאל רס”ן גוכמן על חי”רניקים בחיל השריון הוא ממהר לתקן- לא מדובר בחי”רניקים, אלא בשריונרים לכל דבר. “מדובר בלוחם שריון שהוא לא טנקיסט”, מדגיש. עם זאת, מרבית הטנקיסטים שסיימו את הכשרתם ימשיכו בתפקידם, ולפלוגות המסייעות ישתייכו מתגייסים שיתחילו את הטירונות כלוחמים בפלוגה המסייעת.

“הופכים לרלוונטיים וקטלניים מתמיד”

את הקיצוץ בתקציב הביטחון ואת ההתייעלות שצה”ל עובר בעקבותיו מרגיש חיל השריון היטב. בעקבות ההתייעלות, נסגרו כבר מספר חטיבות שריון במילואים. מבחינת החיל, המהלך יביא לצמצום במערך הטנקים, עד לפרידה מטנקי המגח 7 והמרכבה סימן 1. חיל השריון יישאר עם הטנקים המתקדמים ביותר: מרכבה סימן 2, 3 ו-4. “סגירת החטיבות מחייבת חלוקה חדשה של יחידות השריון באוגדות”, אומר רס”ן גוכמן. “אנחנו מתעסקים המון בארגון מחדש ובהעברת יחידות וטנקים”.

“בעקבות הצמצום כוחות השריון והטנקים ידרשו לתפוקה מבצעית גבוהה מתמיד, שאליה יהיו מותאמים”, מעריך סא”ל בן חור. “החיל הופך לרלוונטי וקטלני יותר. אנחנו מתכוונים להמשיך ולמצב את החיל כרלוונטי, בחוד הכוחות הלוחמים בצה”ל בסדיר ובמילואים”. לדבריו, לא מדובר רק בצמצום החיל – אלא בבנייתו מחדש והבאתו לקדמת הבמה. לצד הצמצום במערך הטנקים, גם טנק המרכבה סימן 2 צפוי להיפרד בשנים הקרובות מחטיבות השריון הסדירות, כשחטיבה 7 תבצע את ההסבה לטנק מרכבה סימן 4, בו מצוידת חטיבה 401. תהליך ההסבה החל בפלוגת ההכשרות בבית הספר לשריון לפני כארבעה חודשים, וצפוי להיכנס גם לגדודים הסדירים בחודשים הקרובים.

חטיבה 7 משתמשת בטנק המרכבה סימן 2 כבר למעלה מ-20 שנה, ולמעשה מדובר בחטיבה הסדירה שמשתמשת בטנק המיושן ביותר. “אין דילמות שהחטיבה צריכה להיות מוסבת”, מסביר רס”ן גוכמן. “כשהתקבלה ההחלטה אם להסב חטיבה סדירה או חטיבת מילואים הגיעו בזרוע היבשה למסקנה שרוצים את הכוח הסדיר חזק”.

את ההתייעלות בחיל ניתן לראות גם במאמן הנהיגה החדש שאמור להיכנס לשימוש בקרוב. “לא רק שלא צריך דלק וטנק כדי לאמן נהג, אלא שגם ניתן להביא נהג לכל מיני מצבי קיצון ומצבים שאין בשגרה כמו לוחמה בשטח בנוי או שטח חולי”, מוסיף רס”ן גוכמן.