מח”ט גולני פיקד על הלחימה, וגם נפצע. כעת מספר על החשש מכישלון: “זה אומר אזרחים הרוגים”; על הנופלים: “על חלקם פיקדתי שנים”; ועל האפשרות שישוב לעזה: “החיילים מחכים לזה”
אמיר בוחבוט (מאתר מערכת וואלה! חדשות, 8 באוגוסט 2014)
מפקד חטיבת גולני, אלוף-משנה רסאן עליאן, פיקד על הלחימה הקרקעית המורכבת ביותר במבצע “צוק איתן”- נגד גדוד סג’עייה הפועל במעוז הטרור בעזה, מבצר אסטרטגי למחבלים ודלת כניסה לעיר התחתית שבנה חמאס. במהלך הלחימה השמידה החטיבה ארבע מנהרות התקפיות ועשרות פירים, חיסלה כ-130 מחבלים והשתתפה בפעולות במסגרתן נלכדה מפקדת חמאס ואותרו אמצעי לחימה וציוד מודיעיני בעלי ערך רב.
מפקד חטיבת גולני, תאר את הרגעים שבהם נכנסו הכוחות בפיקודך למרחב המורכב ביותר במבצע.
“מוצאי שבת. נכנסים מהגדר פנימה. התחושה הייתה של מוכנות מקסימלית למשימה. הולכים עד הסוף – לפגוע במחבלים ולעמוד במשימה”.
לאילו איומים נערכתם ומה פגע בכם כבר בהתחלה?
“אני מכיר את סג’עייה מהעבר. ניתחנו את המרחב הזה, הכרנו את האויב ואת השטח. גדוד סג’עייה הוא אחד הגדודים החזקים של חמאס, וידענו מראש שתהיה התנגדות ותהיה לחימה משמעותית. ירי פצמ”רים ליווה אותנו לאורך כל המבצע. גם כשהיינו בפנים. ירי נ”ט קצר וארוך טווח, מטענים, בתים ממולכדים, והרבה מחבלים שיוצאים מפירים. מיד עם הכניסה של הטנקים, מפקד מחלקת טנקים שהוביל כוח נפגע, והיה עוד חייל שנפגע. ואז הגענו להיתקלות של הנגמ”ש מגדוד 13 ובמקביל, שלוש היתקלויות באותו הגדוד. זו ההתחלה”.
“התחושה הייתה של מוכנות מקסימלית”. מח”ט גולני, אל”ם רסאן עליאן. צילום: דרור עינב
אלמנט ההפתעה לתקיפת המרחב על ידי גולני התפוגג לאחר שחיל האוויר פיזר כמאה אלף כרוזים ומסר התראות באמצעים אלקטרוניים, שבהם נקראו התושבים לפנות את האזור. מטרתה של החטיבה הייתה לאתר מנהרות, אך גם לשבור את גרעין הטרור הקשה. בשכונה נמצאים נוסף על בתי ספר ומבני ציבור גם שני מסגדים מהמאה ה-14: מסגד אבו עות’מאן ומסגד א-זופורדימרי. מלבד לתפילה, הם משמשים להסתרת רקטות ולשיגורן לעבר כוחות צה”ל ואל שטח ישראל. כ-10% מהרקטות ששוגרו לעבר ישראל שוגרו מבתי השכונה. באופן אירוני, שמה של השכונה – “האמיצים” – מקורו בחללי הקרב שהתחולל בין האיובים לצלבנים בשנת 1239. במהלך המבצע היה זה האזור הרווי ביותר בהיתקלויות, בדומה לאינתיפאדה הראשונה והשנייה.
כ-10 אחוזים מהשיגורים נעשו מהשכונה. עשן מיתמר בשמי סג’עייה ב-20 ביולי. צילום: אי-פי
“עלה לי בראש מהר שמנסים לקחת חייל”. סמ”ר אורון שאול, שנהרג בתקרית הנגמ”ש והיה חשש כי נפל בשבי
מה המידע שאתה מקבל על אירוע הנגמ”ש?
“מישהו שמע שיש היתקלות בקשר הפנימי. המג”ד מדווח על שמיעת פיצוצים ונגמ”ש בוער. אני מבין מהתיאור הראשון שיש לא מעט נפגעים. המג”ד מגיע ראשון, הוא ומג”ד טנקים. יש לנו שני פצועים בחוץ, מ”מ וקשר. התמונה הראשונית הייתה מדויקת. יש כנראה מארב שתקף את הנגמ”ש מקרוב”.
מה עובר לך בראש? הכרזה על נוהל “חניבעל”, חטיפת חייל?
“יש תהליך. מדובר בלחימה מורכבת. אחד הדברים שעולים לך בראש זה ניסיון לקיחה של חיילים, לא משנה אם גופה או חייל חי. לי זה עולה בראש מהר. לכן נתתי פקודות בהתאם של הכלת האירוע, ‘לעטוף אותו'”.
באימונים אתם מפילים פצועים ומתמודדים עם הרוגים. איך הכוח הגיב כאן?
“אירוע הנגמ”ש היה מאוד מורכב. החטיבה בהתקפה, ובמקביל לאירוע הזה היו לנו שתי היתקלויות. אני עם שלושה גדודי טנקים שנכנסים לתוך השטח הבנוי. כרגע אנחנו הולכים קדימה. מה שעניין אותי זה לעמוד במשימה שנקבעה לנו”.
“ידענו לאן אנחנו נכנסים”. פינוי פצועים מהלחימה בעזה לבית החולים סורוקה. צילום: בן קלמר
בזמן שנלחמתם בחוץ נמתחה ביקורת נגד השימוש בנגמ”ש המיושן אם-113 שנפגע ובו נהרגו לוחמי גדודי 13. מה דעתך בנושא?
“אנחנו משתמשים בנגמ”שים במסגרת התכניות המבצעיות. סוג הנגמ”ש הזה הוכיח את היעילות שלו. אנחנו לא היחידים שמשתמשים בו, לצד השימוש בנגמ”ש ‘נמר’ שלנו ונגמ”ש ה’אכזרית’ בחטיבה נוספת. הנגמ”ש הגיע למארב. אני לא חושב שהייתה בעיה בשימוש בו”.
ואז מפקד החטיבה נפגע.
“כשאתה נכנס לשטח בנוי אתה מבין שאתה עלול להיתקל במערכי אויב. ידענו לאן אנחנו נכנסים: לא מעט ירי נ”ט לבתים שהיינו בהם, ל’נמרים’ (הנגמ”שים, א”ב). בסוף ירי כזה גדול מצליח. אר-פי-ג’י אחד הצליח להיכנס למבנה שהיינו בו. יש כמה נפגעים, ואחד מהם זה אני”.
אתה מקל ראש, בסופו של דבר ניצלת בנס. מה קורה באותו רגע?
“הטיל עבר ביני לבין קצין האג”ם שלי. הוא נפגע בפנים ובעין. זה אירוע שעובר כל כך מהר מצד אחד. אתה מנסה לעכל מה אתה עובר. יש דם. מההדף אתה עף ונופל על הרצפה. ואחרי זה חובשים ישר מתנפלים עליך, שמים תחבושות אישית. דבר ראשון שחשבתי לעשות באותו רגע זה לדבר עם הסמח”ט שלי, ‘תמשיך לפקד’. לאחר מכן עם ה’קידמית’ (חמ”ל בעורף, א”ב). נפגעתי. לא קרה כלום. אני בסדר. משדר רוגע. להמשיך את המשימה כמו שהיא מתוכננת, ללא שינויים. זה מה שמעניין אותי”.
“זו התכלית”. מנהרת טרור שחטיבת גולני חשפה בסג’עייה. צילום: דובר צה”ל
אתה עם דם, רסיסים. מה עובר לך בראש באותם רגעים?
“האמת, הכי חששתי מאי-עמידה במשימה. מוות? היו רגעים שאמרתי אני הולך למות עוד שנייה, אבל זה עובר מהר. עם פציעה יותר קשה, אין מה לעשות. אבל אי-עמידה במשימה זה לא מתקבל, זה לא יכול להיות”.
מה היה מורכב במרחב שבו נלחמתם? מדוע היא הייתה הקשה ביותר?
“היו מארבי נ”ט שהופעלו על ידי האויב בצורה טובה, בדיוק ובכמויות. דבר נוסף הוא ההיתקלויות בטווחים קצרים, של מחבלים שיוצאים מפירים. מחבלים שממלכדים בתים. היה רגע אחד שבו זיהה לוחם מחבל מפעיל בלוני גז. בשנייה האחרונה כוח מחלץ לאחור והבית מתמוטט. זה אויב שאתה לא רואה אותו בעין. הוא מופיע לשניות ונעלם חזרה לתוך שטח צפוף. מצד שני, אם אתה יושב לו בתוך המערך שלו הוא בבעיה. היו הרבה מטענים, הרבה מלכודי בתים. בשלב מאוחר גם ירי צלפים. אחרי שהם הבינו שבטווחים הקצרים הם נהרגים, הם עברו לירי מרחוק”.
ידענו גם שחמאס אסר על אזרחים לעזוב”. פיר מנהרה שנחשף במרתף של מסגד. צילום: דובר צה”ל
מה ההישגים המשמעותיים?
“השמדת מנהרות התקפיות. זו התכלית של כל מה שעשינו. פגיעה בתשתיות המבצעיות: מנהור הגנתי, חמ”לים, בתי פעילים, מסגדים שהשתמשו בהם לאמל”ח, לאחסנה ולחמ”לים. וגם לא מעט תשתיות תומכות, כמו מפעלי בטון לייצור פלטות עבור המנהרה. לא ברור מה הוקם לפני – המנהרה או המפעל”.
מבחינת המודיעין, מה היה שונה ממבצעים קודמים?
“הייתה רמה גבוהה של מודיעין. יכולת לתת תמונת אויב יחסית מדויקת צמוד ללחימה או בשלב הלחימה. גם המהירות שהמידע הזה יורד למטה, לפעמים בהפרשים של שניות או דקות. זה מקום שלא היינו בו. מצד שני, לא שכחנו את השיטה הקלאסית – צריך להרים משקפת, לנתח אויב”.
היכן נתקלת בציניות של חמאס?
“היה לנו במרחב החטיבה בית חולים שמי שהיה בו הם רק פעילי חמאס, תצפתו והפעילו מערכים כאלה ואחרים. היה מסגד שמצאנו בקומה השנייה שלו חמ”ל שמנהל את כל הגזרה. בתי ספר שידענו שמחבלים היו שם כי מצאנו בהם נשקים. מנהרות בבתים של תושבים ומלכוד של חלקם. בכלל, ניסינו להתחשב הרבה באוכלוסייה כשנכנסנו להתקפה. לשמחתי, בקווים שנלחמנו בהם לא הייתה אוכלוסייה, רק בקווים הקדמיים. ידענו גם שחמאס אסר על אזרחים לעזוב בתים”.
המשוואה ברורה. מחבלים שחדרו לשטח ישראל בשעת בוקר, ליד קיבוץ ניר עם. צילום: דובר צה”ל
התייצבות המפקדים בחזית בלטה במבצע הזה. מפקדים בכירים שלך נהרגו בקרבות.
,זה עצוב. זה קשה. במיוחד שחלק מההרוגים היו פקודים שלי במשך שנים. כל חלל זה עולם ומלואו. הדבר שמחזק את האירוע הזה – שהם לא עשו את זה לשווא, אלא למען מטרה מסוימת. אני מאמין באמונה שלמה שכל חלל שאיבדנו הוא חלל שעשה הכול לעמוד במשימה ולביטחון מדינת ישראל. אי-עמידה במשימה באותו הרגע זה אומר מנהרה לתוך יישוב או אזרחים הרוגים. זו המשוואה. במלחמה כמו במלחמה, אנשים נפגעים, נפצעים ונהרגים. זה מה שמצופה בגולני ובכלל, שהמפקדים מקדימה. מג”דים היו במקומות הכי משפיעים בקרב. וגם אני כמח”ט, נדרש ממני להיות בפנים. תמיד יש דילמה איפה להיות. זו דוגמה אישית ורוח לחימה”.
איזה סוג של אויב נלחם מולכם?
“בהתחלה האויב לא התכונן להילחם פנים מול פנים. הם ידעו שבכל מגע כזה הם מפסידים. לכן השיטה שלהם היא ריצה לפירים ובתים ממולכדים. מחבלים שאתה רואה בעין זה לרגעים מאוד קצרים, ואתה יכול לירות לעברם. אבל בגדוד 13 למשל, אחרי שלושה-ארבעה ימים היה בוקר של ערפל, ארבעה מחבלים ניצלו את זה ונכנסו למנהרה. בטווחים הקצרים, לשמחתי הכוח הרג אותם – לא לפני שהם ניסו לעשות פיגוע משיכה (חטיפה, א”ב) לכוח. ארבע מחסניות עם קלאץ’ (קלצ’ניקוב) גדול, מחוברים למטען גדול. לפגוע, ומשם לנסות לחטוף. אני חושב שכל הלחימה שלהם נועדה כדי לחטוף”.
יש ביקורת בעולם על לחימה בלתי מידתית של צה”ל ברצועת עזה, הרוגים רבים והרס. מה דעתך?
“זה היה מידתי. הדבר הראשון שאני מדבר עליו זו עמידה במשימה. השני הוא ביטחון כוחותינו. אני חושב שהאויב בעצמו שם אותנו במצב בלתי אפשרי כשהוא משתמש באוכלוסייה במקומות ציבוריים ובבתי אזרחים. ראינו איך הוא ממלכד בתים שחיים בהם אנשים או מנהרות מתחת לבתים עם כל כך הרבה חומר נפץ. זה אומר הכול. עשינו הכול כדי לא לפגוע בהם”.
“האויב שם אותנו במצב בלתי אפשרי”. הרס בשכונת סג’עייה. צילום: רויטרס
היה אירוע שבו נדרשת לעצור לחימה כדי לסייע לאזרחים?
“בכניסה ללחימה היה אירוע באחת השכונות. זה היה האתגר המרכזי בתחילת הלחימה. תוך כדי אירוע הנגמ”ש היה בניין שנפגע במרחב, לא רחוק מנחל עוז, בשכונה פלסטינית. היו שם הרבה נפגעים והפלסטינים ביקשו להכניס אמבולנסים. התזמון – הכי לא מתאים, כי באותו רגע אני צריך להכניס גדוד טנקים למרחב ולחפות. יש פה דילמה. אני אישרתי להכניס את האמבולנסים. כי אני מבין שמדובר באזרחים תמימים. אני מכיר את השכונה”.
בחטיבת גולני יהיו המלצות לצל”ש?
“אנחנו לפני תחקירים. האמירה היחידה שלי: אם יהיו כאלה, נציין אותם. יש לי חטיבה של גיבורים. זה מוקדם להגיד על אחד כזה או אחר, אבל אין ספק שיהיו כאלה ונציין אותם”.
“יש לי חטיבה של גיבורים”. מח”ט גולני מתדרך את לוחמיו בתחילת המבצע. צילום: דובר צה”ל
“גם צמצום הירי הצליח”. שיגור רקטה אל שטח ישראל. צילום: רויטרס
בזמן שאתה היית בסג’עייה, המשיכו לשגר רקטות לעורף המדינה. מה עבר לך בראש? מחשבות על משפחה, חברים?
,הייתה אמונה מלאה במה שעושים. גם מבחינת צמצום הירי זה הצליח. המסר היה שצריך זמן. המשימה הייתה מאוד מורכבת. סיפור המנהרות היה מאוד עוצמתי ומאוד מאתגר יותר מהתלול מסלול (רקטות ופצמ”רים, א”ב). התוצאות של אי-עמידה במשימה במנהרות יכלו להיות הרבה יותר קטלניות. בסוף ידענו לאן כל המנהרות הללו הולכות לישראל. זה המסר שעלה לחיילים שלנו”.
ארגון טרור הוא ארגון טרור. אם תידרש בעוד 24 שעות או בעוד שבוע לחזור חזרה לשטח הרצועה, באיזה מצב תהיה חטיבת גולני?
“במצב הכי טוב שאתם יכולים לדמיין. לא רק זה, החיילים מחכים לזה. והחטיבה מוכנה. כמו היא שהייתה לפני זה וכמו שהיא תהיה גם בעתיד. אפשר לתמרן, אפשר להיכנס, אפשר לעשות כל דבר בעזה”.
מח”ט גולני. אני רואה שאתה בריא ושלם. מה לאחל לך?
“אני רוצה לאחל לפצועים החלמה מהירה ולמשפחות השכולות חיבוק מחטיבת גולני. אנחנו נמשיך ללוות אותם ולהיות איתם. הם חלק ממשפחת גולני”.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט” amirbohbot@walla.com
“אפשר לתמרן, אפשר להיכנס, אפשר לעשות כל דבר בעזה”. אל”ם עליאן. צילום: דרור עינב
לצפייה בראיון ראו כאן (צילום: אבי כהן, דובר צה”ל, עריכה: קשת סידי):
