לוחמי פלס”ר 7 שיצאו השבוע מרצועת עזה, משחזרים רגעים של חרדה ופחד, ומבינים עד כמה חשובה הייתה פעילותם: “בכל מנהרה שמצאנו מנענו פיגוע והצלנו חיים”
אבירם זינו (מאתר מעריב, 8 באוגוסט 2014)
“ביום שישי בלילה אמרתי ללוחמים שיש לנו שבת רגועה יחסית, ושאנחנו יכולים לנצל את הזמן כדי להתגבש. ישבנו יחד, שתינו קפה, דיברנו. הייתה אווירה ממש טובה. מי היה מאמין שכמה שעות אחר כך נמצא את עצמנו שוב בעיצומה של האש”. כך שחזר השבוע סגן שאול מפלס”ר חטיבה 7 של השריון, שיחד עם חייליו יצא מרצועת עזה.
“דקות אחרי שרב”ט אדר עלה לשמירה ופטרל סביב השטח שבו ישבנו, נשמע ‘בום’ ולאחריו ראינו ענן אבק המיתמר למעלה”, הם מספרים. אש החלה מתפשטת בשדה, ואת השקט המהדהד החליפו זעקות לעזרה של החייל הפצוע. “אני זוכר את השריקה החזקה. חזקה יותר משריקות אחרות ששמעתי. ואז הפיצוץ”, מספר אדר. “עפתי על הרצפה. הכאבים היו חזקים. הבנתי שנפצעתי ברגל”. רב”ט רועי ורב”ט אופיר, החובשים, היו הראשונים להגיע לאדר.
“עבדתי כמו רובוט”, מספר אופיר. “אתה לא חושב ברגעים האלו, רק עושה את הכי טוב שאתה יכול כדי להציל את החבר שלך, לוודא שהוא בסדר. היה לו רסיס גדול ברגל והמון דם. מהר מאוד הגיעו עוד חמישה אנשי רפואה וכולנו טיפלנו בו. היה חשוב לי לדבר איתו כל הזמן, לוודא שהוא בסדר”. למרבה המזל, הבדיקה בשטח העלתה כי מדובר בפציעה המוגדרת כבינונית, שנובעת בעיקר מחדירת רסיסים לגוף.” בדיעבד הבנתי שעוד המון רסיסים נעצרו בזכות השכפ”ץ”, אומר אדר, שפונה לשטח ישראל ולאחר אשפוז קצר בבית חולים תל השומר שוחרר לביתו.
לוחמי פלס”ר 7 עם רב”ט אדר הפצוע. “כשאתה שם אתה מבין עד כמה זה חשוב ורציני”
“בית חרושת להרג”
לוחמי פלס”ר 7 של השריון השתתפו במהלך מבצע “צוק איתן” בפעילויות צבאיות רבות, וחשפו מנהרות תופת מבצעיות רבות. לפני שבועיים הצטרפתי אל הלוחמים בדרכם לפעילות במרכז רצועת עזה. במהלך הפעילות נורו לעברנו פצמ”רים, שמהן נהרג סמ”ר גיא לוי ז”ל. השבוע שבתי אל הלוחמים – אדר, יהלי ועומרי הלוחמים, רועי ואופיר החובשים, בנצי הקשר של המח”ט וניב הנהג – כדי לשחזר עמם את הפעילות.
“באחד מימי הלחימה מצאנו מנהרה ענקית, מושקעת”, מספרים אדר ומפקד הצוות רס”ן שאול, “באותו רגע אתה חושש. אתה מבין שהמחבלים יכולים לצאת מתחת לאדמה ממנהרה מסוות, ולא סורק רק את הרחוב, אלא לוקח בחשבון גם את הקרקע ומה שמתחתיה”. אחת המנהרות שזעזעה את חברי הצוות התגלתה בתוך מסגד. “מצאנו שם כמות גדולה של אמל”ח וגלגלת שבאמצעותה הורידו את החומרים לפיר”, אומר רס”ן שאול.
“לא יכולתי שלא לחשוב איך מקום כזה, שצריך להיות תמים, הפך לבית חרושת להרג”. ואדר מוסיף: “הבנו שבכל פעם שאנחנו מוצאים מנהרה אנחנו מונעים פיגועים ומצילים חיים”. בתוך הלחימה הבלתי פוסקת ולמרות החברים שנפצעו, הלוחמים לא שכחו את המטרה שלשמה הם נמצאים שם. “אתה יודע שאתה קו ההגנה ואסור שיעברו אותך”, אומר רב”ט רועי. “אתה תמיד צריך להיות מוכן, להגן על תושבי ישראל בכלל ועל תושבי עוטף עזה בפרט. זה גורם לי להרגיש גאווה, להרגיש שאני חלק ממשהו כל כך גדול. כי כשאתה שם אתה מבין עד כמה זה חשוב ורציני.”
רב”ט אופיר מוסיף: “זה אמיתי. לזה התכוננו. התגייסנו כדי להגן על העם, להגן על התושבים ועשינו את זה. התחושה הזאת מחזקת אותנו וגורמת לנו להבין לאן אנחנו שייכים.”
