חזקים כברזל: שנה אחרי “צוק איתן”, יצאה עוצבת “עקבות הברזל” – חטיבת השריון 401, לתרח”ט ראשון ותרגלה לקחים מהמבצע – דגשים לפינוי פצועים והעמקת שיתוף הפעולה בין הכוחות
גילי קופר, מאתר צה”ל, 5 באוגוסט 2015
שנה אחרי: לראשונה מאז מבצע ‘צוק איתן’, יצאה חטיבה 401 של חיל השריון לתרגיל חטיבתי מלא. לפני כשבועיים יצאו הכוחות לאימון בו תרגלו לחימה במתאר צפוני, צליחת נחל וכיבוש עיר – בין הסמטאות של צפת נסעו הרכבים המשוריינים לצד חיילי החי”ר. “בתרגיל שמנו דגש גדול על הבאת מודיעין מהצירים, לגבי מיקוש או נקודות ממולכדות – והעברה יעילה שלו לכוח ההנדסי”, אמר מפקד פלוגת הסיור (פלס”ר) של החטיבה, רס”ן יואב אמיר.
מדובר ביישום לקח משמעותי ממבצע “צוק איתן” בנוגע להעמקת שיתוף הפעולה של הכוחות, בין היתר עם חיל ההנדסה. לדבריו, לקח נוסף בפלס”ר הוא פעולה בשני צוותים במקום אחד, ושימת דגש על כוחות פינוי הפצועים של הפלוגה. “ב’צוק איתן’ היו לנו צוותים קטנים שהיו אחראיים על פינוי הפצועים, ונקראו לבנות פינוי. הם הוכיחו את עצמם במבצע, ומאז הם במתכונת קבועה ובעלי משמעות גדולה יותר”, הסביר המפקד. “מעבר לכך ראינו שעל כל צוות שיוצא למשימה צריך צוות נוסף שיהיה שם במקרה של היתקלות או אירוע אחר וייתן גיבוי. מעכשיו הנחת המוצא היא שייצאו שני צוותים, מלבד במשימות שמצריכות משהו אחר”, הוסיף. לקח נוסף הוא תרגול נרחב יותר על רכבים משוריינים דוגמת האמרים ונגמ”שים.
לטענתו של מפקד פלוגה בגדוד 9 של החטיבה, סרן יהודה שליו, מוכנות הכוחות בשנה שלאחר המבצע גבוהה מתמיד. “הבאנו בתרגיל הזה הרבה עוצמה ואין ספק שאנחנו יותר מוכנים למערכה הבאה”, ציין המ”פ. “זה משהו שידענו עוד לפני התרגיל והכשירות שהפגנו בו רק חיזקה את התחושות האלה ונתנה עוד ביטחון”, הוסיף. כמפקד, אמון סרן שליו על לוחמים שהתגייסו לאחר המבצע ועל כאלה שלקחו בו חלק. לטענתו אין הבדל ברמת המוטיבציה שלהם, אולם ישנו אלמנט אחד שנזקף לזכותם של אלו שחוו לחימה. “יש משקל גדול לניסיון של לוחם בקרב”, אמר. “אנשים שחוו את זה יכולים לחבר את התרגיל לדברים שקרו להם באמת. הניסיון בצבא הוא משמעותי”.
