הזיכרון, ההנצחה והמורשת של חללי השריון ויחידותיו, הם חלק בלתי נפרד משגרת חיל השריון, מפקדיו ולוחמיו. טקס זיכרון ל-573 חללי חטיבת “עקבות הברזל” (401) וחטיבת יש”י (211) התקיים ביד לשריון ביום 3 ביוני 2015, במעמד מפקד פיקוד המרכז האלוף רוני נומה, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט”ל) האלוף קובי ברק, מפקד עוצבת הפלדה תא”ל נדב פדן, בני המשפחות השכולות, מפקדים ולוחמים של שתי החטיבות בעבר ובהווה ואורחים.
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
טקס זיכרון ערכי ומרגש לחללי חטיבה 401 ולחללי חטיבה 211 התקיים ביד לשריון לנוכח כותל השמות, בערבו של יום 3 ביוני 2015. השתתפו בטקס מפקד פיקוד המרכז האלוף רוני נומה, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט”ל) האלוף קובי ברק, מפקד עוצבת הפלדה תא”ל נדב פדן, הרב הראשי לצה”ל תא”ל רפי פרץ, בני המשפחות השכולות, מפקד חטיבה 401 אל”ם יאיר וולנסקי, אל”ם סער צור המח”ט במבצע “צוק איתן”, יו”ר סניף בת-ים של האגודה למען החייל הגברת ניצה בובליל, נציג חברת “תעבורה” המאמצת את החטיבה, תא”ל (במיל’) עוזי לבצור, מנכ”ל עמותת יד לשריון תא”ל (במיל’) חנן ברנשטיין, ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון מר יעקב גבאי, ראש מִנהל הנפגעים וקציני ערים אל”ם יפה מור, חברי הנהלת עמותת יד לשריון, מפקדים ולוחמים של שתי החטיבות בעבר ובהווה ואורחים.
לפני הטקס נפגשו מפקדי החטיבות ולוחמיהן עם בני המשפחות השכולות בקומת התערוכות ביד לשריון, שם הוצגה תערוכת צילומים של חטיבה 401 במבצע “צוק איתן” ובשגרת החיים שלה. בהמשך יצאו כולם לארוחת ערב בחורשת הזיתים הצמודה לבניין המשטרה, ומשם התכנסו באולם המרכבה. באולם המרכבה הוקרן סרט על חטיבה 401 במבצע “צוק איתן”, והמח”ט אל”ם יאיר וולנסקי (שהתמנה למח”ט לאחר המבצע), נשא דברים.
מדברי המח”ט אל”ם יאיר וולנסקי באולם המרכבה
(יובאו בתוך כמה ימים)
טקס הזיכרון ברחבה שליד כותל השמות
טקס הזיכרון ברחבה שלפני כותל השמות נפתח בנגינה בקאנון, של השיר הידוע של לאה גולדברג “ערב מול גלעד”, בידי סמל אמיר אֶלָייֵב מלהקה צבאית.
עֶרֶב מוּל גִּלְעָד
מילים: לאה גולדברג
לחן: מיקי גבריאלוב
הָאִילָנוֹת כָּל כָּךְ כְּבֵדִים,
כּוֹפֵף הַפְּרִי אֶת הַבַּדִים,
זוֹ הַשָּׁעָה הַמַּרְגִּיעָה,
בָּהּ נִרְדָּמִים הַיְּלָדִים.
אֶל הַבִּקְעָה מִן הַגִּלְעָד
טָלֶה שָׁחֹר וְרַךְ יָרַד,
כִּבְשָׂה פּוֹעָה בּוֹכָה בַּדִּיר –
זֶה בְּנָהּ הַקָּט אֲשֶׁר אָבַד.
יָשׁוּב טָלֶה אֶל חֵיק הָא5ם,
יְשְׁכַּב בַּדִּיר וְיֵרָדֵם
וְהַכִּבְשָׂה תִּשַּׁק אוֹתוֹ
וְהִיא תִּקְרָא אוֹתוׁ בְּשֵׁם.
נִסְתָּר הַלֵּיל בֵּין הַבַּדִּים
וְהַנָּבִיא הַגִּלְעָדִי
יוֹרֵד דּוּמָם אֶל הַבִּקְעָה
לַחֲזוֹת בִּשְׁנַת הַיְּלָדִים.
אנו מתייחדים הערב, כמידי שנה בשנה, עם זכרם של יקירינו, חללי עוצבת עקבות הברזל ועוצבת יש”י, פתח וציין מנחה הטקסמר דן כנר. אנו מרכינים את ראשינו לצד כותל השמות בגעגועים, באהבה ובגאווה. הערב אנו כאן כדי לזכור ולהזכיר את 573 החללים. שנה ועוד שנה חולפות למניינו של הריק שנפער בכל בית שהו נפל חייל, והמשא הזה כבד מנשוא. מתמונותיהם ניבטות אלינו פנים צעירות, של חיילים ושל חיילות שהלכו לבלי שוב, ולנצח יישארו צעירים.
טקס ההתייחדות הערב עומד בסימן “צוק איתן”. המבצע החל בעקבות ירי רקטות הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית, תגובה למבצע “שובו אחים” של צה”ל שלאחר חטיפתם של שלושה נערים ורציחתם. מבצע “צוק איתן” הסתיים כעבור 50 ימי לחימה, במהלכם בוצעה כניסה קרקעית לרצועה. מטרתה הייתה הריסת מנהרות הטרור. חטיבה 401 נטלה חלק פעיל וחשוב במבצע. כוחות החטיבה השמידו מטרות טרור רבות, חשפו מנהרות וירטו רקטות וטילים נגד טנקים שנורו אליהם.
הערב אנו ניצבים אל מול כותל הזיכרון, לנוכח שמותיהם של יקירינו החקוקים עליו לעד, זה לצד זה, וכולנו משפחה אחת גדולה. אנו מצדיעים לנופלים מקרב חילי חטיבה 401 וחטיבה 211, שפעלו במקצועיות, בנאמנות ובאומץ, במבצע הזה ובכל שנות המדינה ידועת הקרבות. הם פעלו בכל מלחמותיה ומערכותיה כדי להקנות שקט וביטחון לתושבי ישראל.
הדגל הורד לחצי התורן.
את אבוקת הזיכרון הדליקה הגברת יפעת אשר, בתו של איש חיל ההנדסה סמל מימון ברק-בוזגלו ז”ל, שנפל במהלך שירות המילואים בעת מלחמת יום הכיפורים, היום ו’ במרחשוון תשל”ד, 1 בנובמבר 1973. מימון נפל בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. הותיר אחריו אישה ובת, הורים ושמונה אחים ואחיות. בן 23צ בנופלו.
יזכור
יזכור קרא מפקד גדוד ההנדסה “אסף” שבחטיבה 401, סא”ל זיו נִמְנִי, וברקע נעימת “שיר המעלות” בכינור. על הצגים הוקרנו שמות הנופלים.
יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר הַשִּׁרְיוֹן אֶת טוֹבֵי לוֹחֲמָיו, אֶת נַחְשׁוֹנֵי הַסַּיָּרוֹת, אֶת בְּנֵי הַפֶּלֶד שֶׁבַּטַּנְקִים, אֶת מִסְתַּעֲרֵי הָחֶרְמֵ”שׁ וְאֶת נֶאֱמָנֵי חֵילוֹת הַסִּיּוּעַ בַּאֲשֶׁר הֵם, אֲשֶׁר עֲזָבוּם הַחַיִּים וְלֹא עֲזָבָם אֹמֶץ הַלֵּב.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
פרק תהילים
הרב הראשי לצה”ל תא”ל רפי פרץ, קרא פרק תהלים פ”ג:
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ.עַל-עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל-צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד. כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר. גַּם-אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה. עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה. שִׁיתֵמוֹנְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל-נְסִיכֵימוֹ. אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים. אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי-רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה. יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. וְיֵדְעוּ כִּי-אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל-כָּל-הָאָרֶץ.
קדיש
קדיש קרא מר דוד כהן, אביו של סרן נתן כהן ז”ל, החלל האחרון בעוצבת “עקבות הברזל”. נתן נפל במבצע “צוק איתן” ביום כ”ה בתמוז תשע”ד, 22 ביולי 2014. סרן נתן כהן שירת כמפקד מחלקה בגדוד 46 ונהרג מירי צלף. הוא היה קצין מצטיין, והועלה לדרגת סרן לאחר מותו ואף זכה לתעודת הוקרה והערכה על התנהלותו במבצע “צוק איתן”. נתן הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות, וכן את ארוסתו טל. נתן נפל שלושה חודשים לפני מועד חתונתם המתוכנן. בן 23 היה סרן נתן כהן בנופלו.
תפילת אל מלא רחמים
תפילת אל מלא רחמים נשא החזן הצבאי רס”ן יהושע לוינוביץ’.
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרומִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלֹהִים, וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.
“הנסיך הקטן”
להקת חיל החינוך שרה את שירם של יהונתן גפן ושם-טוב לוי “הנסיך הקטן”.
הנסיך הקטן
מילים: יהונתן גפן
לחן: שם טוב לוי
פגשתי אותו בלב המדבר
יפה שקיעת שמש ללב עצוב
ציירתי לו עץ וכבשה על נייר
והוא הבטיח לי שישוב
הנסיך הקטן מפלוגה ב’
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
ואם אי פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה מעולם לא נשמע
בגלל החול הרך
והיה אם יופיע שם ילד אחד
שפניו שוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא, והושיטו לו יד
ולטפו את אבק המדבר מעיניו
ואז תעשו עימי חסד קטן
כיתבו נא מהר לכל אימותינו
שירווח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו
הנסיך הקטן מפלוגה ב’
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
פגשתי אותו בלב המדבר
דברי מח”ט עוצבת “עקבות הברזל” אל”ם יאיר וולנסקי
אנו מציינים הערב טקס התייחדות עם זכר נופלי החטיבה לדורותיה. 573 נופלים מונצחים כאן על הכותל שמאחוריי. לכל אחד מהם שם, פנים, סיפור אישי ומשפחה אוהבת וכואבת.
ביום הזיכרון האחרון ובהזדמנויות שונות, מאז כניסתי לתפקיד מפקד החטיבה, פגשתי את חלקכם, התוודעתי לסיפורים המרגשים, דפדפתי באלבומי התמונות, שמעתי זיכרונות וחוויות.
המורשת המפוארת של עוצבת ״עקבות הברזל״ נכתבה בדם הנופלים. במותם ציוו לנו את החיים, ציוו לנו להיות הטובים ביותר ולהאמין בצדקת דרכנו. חשוב לי לומר לכולכם מעל בימה זו – לא נשכח את זכר יקיריכם. מפקדי החטיבה מלמדים את הדור הצעיר ומחנכים אותם לזכור ולא לשכוח. להכיר את הנופלים, ולחבק אתכם, משפחות יקרות.
את טקס ההתייחדות השנה אנחנו מקדישים ומציינים בסימן “צוק איתן”. התחלנו את יום המורשת הזה בתערוכת צילומים שצילמו מפקדים וחיילים בסדיר ובמילואים בחטיבה במהלך ימי המבצע. יש כאן סוג של סגירת מעגל – מפקדת החטיבה יצאה למבצע “שובו אחים” (לחיפוש אחר שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו) מטקס ההתייחדות הקודם של החטיבה, לפני שנה כאן בלטרון. מפקדת החטיבה הצטרפה לגדוד ההנדסה 601 שלנו בעבודה אינטנסיבית, לילות כימים, בחיפושים ובמעצרים נרחבים בחברון אחר הנערים החטופים. תוך כדי המבצע החלו כוחות החטיבה לרדת דרומה. ראשית הוקפצו פלוגות הטנקים מגדוד 46, ביום מציאת גופות שלושת הנערים זכרם לברכה, הופעל גדוד 52, ובהמשך כל החטיבה.
חטיבה 401 נטלה חלק פעיל ומשמעותי גם במבצע ״צוק איתן״ בעזה. כוחות החטיבה השמידו מטרות טרור רבות, חשפו מנהרות ויירטו רקטות וטילי נ״ט שנורו לעבר הטנקים. העבודה התבצעה בצוותים משולבים של שריון והנדסה, לצד כוחות רגליים ואוויריים. כתף לצד כתף לחמו אנשינו באומץ ובגבורה תוך גילוי מקצועיות ורעות לוחמים אמיתית. לדאבון ליבנו, ממבצע זה לא שבו כל חיילנו בשלום. סרן נתן כהן זכרו לברכה, מפקד מחלקה מצטיין מגדוד 46, שהוא החלל האחרון בחטיבה 401, נפל במהלך המבצע בעזה. נתן, זכרו לברכה, קפץ עם פלוגתו טרם המבצע לגזרה הדרומית, בהמשך הוביל את ההתקפה על בית חנון ונפל בקרב בבית חנון.
בימים אלו מצויה החטיבה באימון ברמת הגולן, אימון רחב הכולל אימונים באש, אימונים גדולים המשלבים טנקים, הנדסה, חי”ר פלוגת סיור ועוד. היום לפני כמה שעות סיימנו תרגיל משולב לגדוד 46 ופלוגת הסיור, תרגיל שהחל במוצאי השבת האחרונה וכלל אימונים בשטח הררי ובשטח בנוי, אימונים ביום ובלילה. במסדר הסיום הקרבי לפני כ-5 שעות בחושנייה אמרתי ללוחמים שהצלחת התרגיל אינה תלויה באמל”ח המתקדם אלא באנשים וברוח הלחימה שפגשתי בתרגיל – רוח של תרומה, הקרבה, נחישות ואמונה, רוח המבוססת על מורשת החטיבה, רוח שהנופלים הורישו לנו בדמיהם. רוח זו מקבלת חיזוק בכל מפגש אתכם, בכל מורשת שאנחנו מעבירים ביחידות.
משפחות יקרות,
יודע אני שלא אוכל להקל על הכאב. לא נוכל לצערי להשקיט את הגעגוע הבלתי פוסק, את המחשבות על מי שהיו, את התקוות על מי שיכלו לגדול ולהיות. יודע אני להבטיח לכם כי חטיבה 401 על מפקדיה, חייליה והמשפחות השכולות הנמנות בין שורותיה – כולנו משפחה אחת גדולה, שמבקשת לשמר את זכר נופליה. אני מצדיע היום לכל חללי חטיבה 401 וחטיבה 211 שנפלו למען הגנת העם והמולדת.
חטיבה 401 תמשיך ותפרוס את כוחותיה מהצפון ועד הדרום, בכל משימה שנידרש לה ואליה ניקרא, למען ביטחון ישראל.
דבר המשפחות השכולות
דבר המשפחות השכולות קרא מר אבי גרבובסקי, אביו של סמ”ר עִדוֹ גרבובסקי ז”ל. עידו שירת בגדוד 9. הוא נפל במהלך מלחמת לבנון השנייה, היום י”ח באב תשס”ה, 12 באוגוסט 2006. עדו לחם כתותחן בטנק המ”פ. הטנק נפגע משני טילים נגד טנקים, בקרב בסלוקי שבדרום לבנון. עדו נהרג יחד עם מפקד הצוות רס”ן שי ברנשטיין, וסמ”ר עֲמָשָׂא ישראל מְשׁוּלָמִי זכרם לברכה. לאחר מותו הועלה עדו לדרגת סמל ראשון. בן 20 היה בנפלו. הותיר אחריו הורים ואח. על רוח הלחימה, על היוזמה ועל מנהיגות תחת אש, קיבלו כל אנשי צוות הטנק ציון לשבח ממפקד האוגדה.
משפחות יקרות, מפקדים, אורחים נכבדים,
כאן, בלטרון ברחבת הטקסים עמדתי כסגן מפקד בית הספר לשריון, הייתי שותף בטקסי סיום הטירונות ובטקסי הזיכרון של חיל השריון. אני מסרב להאמין שאני לא מוזמן לטקסי הזיכרון כקצין שריון שמגיע כל שנה לכבד את המשפחות השכולות ואת החברים שנפלו. אני מתקשה להאמין שאני ניצב כאן כאב שכול שאיבד את בנו במלחמת לבנון השנייה. הפכתי לחלק ממשפחת השכול הגדולה.
אחד הזיכרונות שלי ממקום זה הוא השתתפותו של עידו כחייל בטקס זיכרון ב-2005. עמדנו כאן יחד, דיברנו, צחקנו, הצטלמנו והתרגשנו. הייתי גאה בו על הצטרפותו לחיל השריון. בשום דמיון פרוע או חלום גרוע לא האמנתי ששמו של עידו יופיע בכותל השמות.
עידו שובץ בגדוד 9 בפלוגת ״להב״, הגדוד בו שירתתי. עידו קיבל מהפלוגה והעניק לפלוגה מנהיגות חברתית, רעות ובחירה בחופש, ערכים משמעתיים אשר באו לידי ביטוי בשירות הצבאי ובמיוחד במלחמה.
עידו בחר להיות במקום ובזמן הלחימה בצפון, וכמוהו חבריו לפלוגה ולגדוד שלחמו בקרב א-סלוקי במבואות הכפר ע׳נדוריהשבדרום לבנון. יחד עם עידו נהרגו בקרב זה רס״ן שי ברנשטיין המ״פ וסמ״ר עמשא (עמי) משולמי זכרם לברכה. על פועלם בקרב קיבלו צל״ש ממפקד האוגדה, על שהראו דבקות במשימה, חתירה לניצחון, מקצועיות ורעות.
רובנו כאן, לצערי, מכירים ויודעים היטב את התוהו ובוהו של השכול, ההתמודדות עם האובדן, עם החוסר. חשים שוב ושוב את הגעגוע שהולך וגדל, את הכאב, הצער, הכעס, התסכול, מכירים את הלילות ללא שינה, את ההשכמה לעוד בוקר לא ברור ואת הדאגה לשאר הילדים והמשפחה. כולנו מכירים את הביקור, הטראומה שבאה שוב ושוב מאז אותה הודעה אכזרית, חדה וחותכת, אשר שינתה את חיינו לעולם וללא היכר.
ברצוני לשתף אתכם שבזכות דרך החיים של עידו, בזכות אהבתו לחיים, לבני האדם ובזכות אהבתו הגדולה לחופש, אנו, המשפחה כולה מגשימים את היסודות האלה אשר מעניקים לנו ברגעים קטנים וגדולים של היומיום את כוח הרצון להמשכיות החיים.
להגשמת יעודנו, המשכיות מתוך אחריות לאיכות החיים, לחשיבות החיים מתוך שמחה, אהבה ובחירה בטוב.
בדרך חיים זו אנו מרגישים שבנינו מלווים אותנו כל הזמן, משקיפים מלמעלה ונותנים סימנים ורמזים. אנו בוחרים להיות מוכוונים בזכותם לייצר לעצמנו זוויות אשר יחדשו את ראיית עולמנו ודרך התפתחותנו, בזכות בנינו ולצד הכאב.
זו הנצחה אישית, משפחתית וחברתית אשר משתנה מאחד לאחד, אך אינה מסתיימת לעולם. כל עוד אנו זוכרים, ממשיכים, מתחזקים ובוחרים בחיים בזכותם – הם קיימים בתוכנו. הם קיימים.
עבורנו המשפחות, שמות המלחמות והמבצעים הם רק שמות. ההתמודדות האמיתית עם השכול היא המלחמה הפנימית שמלווה אותנו בגופנו ובנימי נשמתנו יום יום.
מלחמת לבנון השנייה הייתה בנויה ממבצעי ״שינוי כיוון״, והמבצע האחרון, ״צוק איתן״. כאן מעל במה זו בלטרון, בעמק הגיבורים, אני פונה לכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות שינוי כיוון. להיות חזקים כצוק איתן לשלום, אנו עייפים ממלחמות ואלימות!
אנחנו צמאים להיות עם חופשי בארצנו ולהצדיע לשלום!
ברצוני לסיים בתקווה ואמונה לשנה טובה של התחדשות, לשנה של תמיכה והבנה, לשובם של הנעדרים, להחלמתם של כל הפצועים.
אמן ואמן.
השיר “עכשיו קרוב”
להקת חיל החינוך הופיעה בשיר “עכשיו קרוב”.
עכשיו קרוב
מילים ולחן: עידן רייכל
יושבים בחוף אל מול המים
מול קצף שנשכח בחול
והנחלים זורמים עדיין
לב שפועם זוכר הכול
מה שהיה בילדותנו
מה שהפכנו להיות
תקוות גדולות נשאה הרוח
חזרה שלכת זיכרונות
וכל דבר אז בי נוגע
כל נפלאות היום
אז בואי ועמדי לרגע
עכשיו קרוב, עכשיו קרוב
כוכב נופל קרוב אלינו
ושוב אליו נושאים תפילות
אור של תקוות עוטף אותנו
זה לתמיד ולא יחלוף
דבר מפקד פיקוד המרכז האלוף רוני נומה
בטקס התייחדות זה טמונה תמצית הקיום שלנו בארץ הזו, ובה בעת טמון גם המחיר היקר שאנו נאלצים לשלם בעבור קיום זה. טקס מכובד זה מהול ברגשות מעורבים יחד, תחושת כאב, אובדן וגעגוע גדול לאלו שאינם עוד עמנו, ומאידך תחושה של רעות ושותפות גורל וייעוד.
שמות הנופלים החקוקים על כותל השמות, כאן בלטרון, הינם עדות לעולם שלם שעצר מלכת, חיים שלמים שנגדעו. לכל שֵם פנים עם תקוות ומשאלות שלא יתגשמו עוד. כל אחד ואחת יחיד ומיוחד שעוד נכון לו עתיד, יצירה ותרומה – אילו רק היה חי כאן לצדנו היום.
מכובדיי, חטיבת עקבות הברזל המפוארת לחמה בגבורה במלחמות ישראל בגבולותיה השונים כנגד אויבינו ומקשי רעתנו. נתיבי עקבות הדם של לוחמי החטיבה נמצאים בכל פינה בארץ הזו, מארץ הלבנון, דרך עזה ורפיח, ועד מרחבי סיני. כך היה תמיד, כך היה גם בקיץ האחרון, במבצע ״צוק איתן״, שבמהלכו הבאתם לידי ביטוי בלחימתכם האיתנה עוז רוח ודבקות במשימה, אשר עוררו את רגשות הגאווה וההגנה על המולדת של כולם והוספתם פרק במורשתו של צה״ל ומורשתה של החטיבה. לצער כולנו במבצע זה איבדה החטיבה את סרן נתן כהן זכרו לברכה, שהתווסף לרשימת השמות הארוכה, ארוכה מדי, המונה 573 חללים.
קהל נכבד, אנו נמצאים בתקופה המציבה בפני מדינת ישראל וצה״ל אתגרים מורכבים. אנו מחויבים ונחושים לצעוד בנתיבי מסורת הגבורה והרעות שהאירו לנו בניכם, נתיבים הנשענים על רוח לחימתם. רעות זו היא שמהווה בין היתר את מקור עוצמתנו. בזכות המורשת שהותירו לנו יקיריכם, ובזכות שכתמותם, בטוחים אנו ביכולתנו להתמודד בהצלחה מול כל משימה ואתגר בהגנת הארץ ובבניינה.
משפחות יקרות,
בשמי ובשם צה״ל כולו אבקש רק לחבק ולהבטיח כי אנו זוכרים את הבנים והבנות ואף זוכרים היטב גם את שבועתנו לאחר נפילתם – להיות לצדכם תמיד, להמשיך בדרך שבה הלכו, לא להירתע ולהציב חומת מגן למדינת ישראל ולבנות בה חיים, חברה ותרבות שיהיו ראויים לטוהר קורבנם.
אסיים בשירו של חיים חפר:
״החיילים הצעירים שמתו לא ידברו ובכל זאת ישמע קולם, ואנחנו, העומדים מול שמותיהם ואומרים שלום לעפרם, מוכרחים להישבע כי יש אמת בצוואתם, וכי נחיה את החיים כאשר ציווינו לחיות במותם, למען המתים האלה, למען אלה החיים.״
יהי זכרם של הבנים והבנות ברוך!
הנחת זרים
הנחת זרים על רקע נעימת שירה של לאה גולדברג “ימים לבנים” שמנגנת מוסיקאית מתזמורת צה”ל.
יָמִים לְבָנִים
מילים: לאה גולדברג
לחן: שלמה יידוב
יָמִים לְבָנִים, אֲרֻכִּים, כְּמוֹ בְּקַיִץ קַרְנֵי-הַחַמָּה.
שַׁלְוַת-בְּדִידוּת גְּדוֹלָה עַל מֶרְחַב הַנָּהָר.
חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לִרְוָחָה אֶל תְּכֵלֶת-דְּמָמָה.
גְּשָׁרִים יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.
לְבָבִי הִתְרַגֵּל אֶל עַצְמוֹ וּמוֹנֶה בִּמְתִינוּת דְּפִיקוֹתָיו.
וּלְמֶתֶק הַקֶּצֶב הָרַךְ נִרְגַּע, מִתְפַּיֵּס, מְוַתֵּר.
כְּתִינוֹק מְזַמֵּר שִׁיר-עַרְשׂוֹ טֶרֶם סְגֹר אֶת עֵינָיו,
עֵת הָאֵם הַלֵּאָה נִרְדְּמָה וּפָסְקָה מִזַּמַּר.
כָּל-כָּךְ קַל לָשֵׂאת שְׁתִיקַתְכֶם, יָמִים לְבָנִים וְרֵיקִים!
הֵן עֵינַי לָמְדוּ לְחַיֵּךְ וְחָדְלוּ מִשֶּׁכְּבָר
לְזָרֵז עַל לוּחַ-שָׁעוֹן אֶת מֵרוֹץ הַדַּקִּים.
יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים הַגְּשָׁרִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.
- זר צה”ל הניחו מפקד פיקוד המרכז האלוף רוני נומה, יחד עם הגברת אסתר שמול, אמו של רס”ן שחר שמול ז”ל, שנפל ביום י’ באדר תשס”ג, 11 בפברואר 2003. שחר שירת כמפקד פלוגה בגדוד 52. הוא נהרג מירי מחבל בעת פעילות מבצעית בבית לחם. כחודש לפני נפילתו הומלץ כקצין מצטיין לטקס מצטייני הרמטכ”ל ביום העצמאות תשס”ג. לאחר מותו הועלה שחר לדרגת רס”ן. הותיר אחריו הורים ושני אחים. בן 25 היה שחר בנופלו.
- זר חיל השריון הניח ראש מחלקת תכנון וארגון בזרוע היבשה אל”ם סער צור. בתפקידו הקודם ובמהלך מבצע “צוק איתן” פיקד אל”ם צור על עוצבת “עקבות הברזל”. ליווה אותו מר יוני גילת, אחיו של רב”ט דן גילת ז”ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים, ביום י’ בתשרי תשל”ד, 6 באוקטובר 1973. דן שירת בגדוד 9. ביום הראשון למלחמה התקבל דיווח כי בקרב באזור תעלת סואץ נפגע הטנק שבו היה. לאחר מכן נותק הקשר עם הטנק, ומאש נעלמו עקבותיהם של כל חברי צוותו. מקום קבורתם לא נודע עד היום. יחד עם דן היו בטנק סגן מפקד הפלוגה סרן מירון אלתגר, רב”ט חיים מוצפי, וסמל ראשון יעקב קלר, זכרם לברכה. דן גילת הועלה לאחר מותו לדרגת רב-טוראי. בן 19 היה בנופלו.
- זר חיל ההנדסה הקרבית הניח ראש מחלקת תורת חיל ההנדסה, אל”ם ארי חוזה, יחד עם מר רפאל איבגי, אחיו של טוראי דוד איבגי ז”ל, איש חיל ההנדסה שנפל במהלך שירותו בתאונת דרכים, ביום ג’ בתמוז תשכ”ב, 5 ביולי 1962. בן 18 היה דוד בנופלו. הותיר אחריו הורים ואחים.
- זר חטיבה 401 הניחו מפקד החטיבה אל”ם יאיר וולנסקי יחד עם קובי בר, אחיו של רב-טוראי ג’ורג’-הרצל בארגיג ז”ל, שנפל ביום י’ בתשרי תשל”ד, 6 באוקטובר 1973, במלחמת יום הכיפורים. הרצל נפל ביומה הראשון של המלחה, בחזית הדרום, מפגיעת טיל בנושא גייסות המשוריין שהיה בו. בן 19 היה בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי. ג’ורג’-הרצל בארגיג הותיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות.
- זר המשפחות השכולות הניחה הגברת איבון סבן, אלמנתו של רב-טוראי עמוס סבן ז”ל, שנפל בתום מלחמת ששת הימים, ביום ו’ בתמוז תשכ”ז, 14 ביולי 1967. עם פרוץ המלחמה נקרא עמוס לשירות מילואים. הוא נפל בהפגזה מצרית באזור תעלת סואץ. הותיר אחריו הורים, אישה ובן. בן 32 היה בנופלו.
- זר עמותת יד לשריון הניח מנכ”ל עמותת יד לשריון תא”ל (במיל’) חנן ברנשטיין.
זר חיל השריון
- זר חברת “תעבורה”, החברה המאמצת של החטיבה, הניח תא”ל (במיל’) עוזי לבצור, לשעבר מפקד חטיבה 401 ונציב קבילות החיילים.
- זר האגודה למען החייל הניחה הגברת ניצה בובליל, יו”ר סניף בת-ים של האגודה למען החייל.
הדגל הונף לראש התורן.
הטקס הסתיים בשירת התקווה.
