לעתים מזדמנים אלינו סיפורים מעניינים הקושרים אנשים בנקודת זמן עם צילום מסויים. כזה הוא סיפורו של אל"ם (במיל') דר' דן כצנלסון מקרבות הדרום במלחמת יום הכיפורים

נגמ"ש 18א של הרפואה

אל”ם (במיל’) דר’ דן כצנלסון

 

זו תמונה של 18א’ – הנגמ”ש הלוחם של מחלקת הרפואה של גדוד סיור 87. הנקודה השחורה מאחורי המק”כ 0.5 הוא הראש של הרופא הגדודי – קצת עייף בעקבות אירועי הלילה. רגעים ספורים לאחר שהתמונה הזו צולמה בשעות לפנה”צ ב- 16 באוקטובר 1973 (לא ידוע מי המשוגע שיצא למלחמה מזוין במצלמה), הסתער 18א’ על חוליית חי”ר מצרי קטן שאיים לחסל הצוות של 13א’ [הקמ”ן יעקב (קוקי) לימון] אשר נתקעו בסביבות הצומת טירטור-לקסיקון עם זחל פרוס (מוקש). המצרים ברחו נוכח צרורות הכדורים של מקלע המאג הבודד של הנגמ”ש, מופעל בידיים המקצועיות של החובש אבי בקל – והחברים חולצו על סיפון 18א’. רק רגע – איך הגיע המאג לכאן – 18א’ יצא למלחמה ללא מאגים עקב החוסרים בימ”ח? הנה התשובה: זמן קצר לפני היציאה למבצע “אבירי-לב” ראה קוקי הקמ”ן שאין לנו מאגים – הוריד אחד משלו והעביר ל-18א’ על מנת לשפר את סיכויי הישרדות שלנו על חשבון הסיכויים שלו. מישהו אמר אחוות לוחמים? והנה – כמו בתסריט מלחמה הוליוודי – המאג הזה הוא אשר אפשר החילוץ של קוקי וצוותו מהסכנה.

ניתן גם לומר ש- 18א’ נתן כאן משמעות חדשה לסיסמת חיל הרפואה – “שומר אחי אהיה תמיד”.