19 ביוני 2016: הטנק מקרב סולטן יעקוב חזר ארצה

בביקורו של ראש הממשלה ברוסיה סוכם עם הנשיא פוטין להחזיר לישראל את טנק מגח 3 אשר הועבר ע”י הסורים לבריה”מ לצורך לימוד המיגון הריאקטיבי. הטנק נחת בארץ. הסיפור שמאחורי צ-817581

סא”ל (במיל’) מיכאל מס

בקרב הנודע שליד הכפר סולטן יעקוב במהלך מבצע “שלום הגליל”, נפלו בידי הסורים 8 טנקים מסוג מגח 3 של גדוד המילואים 362 מאוגדה 90. ב-11 ביוני 1982 דרומית למשולש “טובלנו” בבקאע של מזרח לבנון, נתקל הכוח הישראלי ביחידת חרמ”ש סורית המצוידת בנגמ”שים מסוג BMP1 בעלי יכולת של ירי טילי סאגר ממסילת שיגור המותקנת מעל התותח. ההיתקלות הייתה מטווח קצר והפתיעה את הסורים.

תוצאות הקרב היו 20 הרוגים לכוחותינו ולמעלה מ-30 פצועים, כמו גם שני שבויים ושלושה נעדרים מתוך צוותי הטנקים.

נעדרי קרב סולטאן יעקב, משמאל צבי פלדמן, יהודה כץ וזכריה באומל

אחד הנעדרים הינו יהודה כ”ץ תותחן בטנק של המ”מ זוהר ליפשיץ אשר נהרג מפגיעה בגג הצריח. גופתו של זוהר ליפשיץ הוחזרה במסגרת חילופי השבויים עם סוריה ביחד עם השבוי אריאל ליברמן. שני נעדרים נוספים הינם אנשי הצוות, זכריה באומל וצבי פלדמן, מטנק נוסף, של המט”ק חזי שי, אשר נפל בשבי והוחזר במסגרת עסקת ג’יבריל.

עוד על הקרב בסולטן יעקוב, ניתן לקרוא כאן

מספרו של ד”ר אורי מילשטיין:

http://www.news1.co.il/archive/002-d-83098-00.html

סיפורו של הקרב ע”י המפקדים, מתוך מעריב, ראו כאן”

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/377/090.html

כאמור, נותרו בידי הסורים לאחר הקרב, 8 טנקים מסוג מגח 3 ומספר נגמ”שים. שני טנקים, הינם של אנשי הצוות הנעדרים, טנק אחד היה של הסמג”ד מיכה ליבנה שנטש את הטנק שניתקע, וכן חמישה טנקים נוספים. את חלק מהטנקים העבירו הכוחות הסוריים לרבות כוחות א-צעיקה, לדמשק ואף הובילו טנק אחד לפחות במצעד ניצחון ברחובות דמשק כאשר הינו נושא על גבו לוחמים סוריים שמחים.

ניסיון שיחזור שנעשה ע”ג טנק מגח 3 בלטרון. צילום: לחופש נולד

טנק מגח 3 מוסע בידי הכוחות הסוריים. צילום: פורום לבנוני. (אוסף מיכאל מס)

טנק מגח 3 שניפגע בקרב סולטן יעקוב. צילום: פורום לבנוני. (אוסף מיכאל מס)

טנק מגח 3 ישראלי בתצוגת תישרין בדמשק. מספר הטנק הצבוע (חסר סיפרה אחת) אינו תואם אף אחד מ-8 הטנקים שנותרו לאחר הקרב. (אוסף מיכאל מס)

צילום נוסף של הטנק בצילום העליון, מתקופה מוקדמת יותר. (אוסף מיכאל מס)

לפחות אחד מהטנקים הועבר בדחיפות לברית המועצות לצורך בדיקת המיגון הריאקטיבי מסוג “בלטן” אשר הותקן על גבי הטנקים הישראליים ואשר פותח בארץ בסוף שנות ה-70. מיגון מסוג זה לא היה עדיין בשימוש באף מדינה מחוץ לישראל והוא עמד בראש ההתעניינות של מומחי השריון הסובייטיים. מגח 3 ((M48A3 בהיותו טנק מתוצרת אמריקאית, לא עניין במיוחד את הסובייטים שכן טנקים מסוג זה הועברו אליהם על ידי המצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים לאחר שנפגעו או ננטשו בקרבות לאורך החזית בדרום.

השריון הריאקטיבי (ERA) היווה פריצת דרך באותו זמן, כמענה לאיום טילים ורקטות נ”ט. הרוסים חקרו את הפתרון שפותח ואומץ על ידי צה”ל ורפאל ובזריזות ראויה לציון פיתחו חליפות מיגון דומות המושתתות על קאסטות פח עם שכבת חומר נפץ, גם על גבי טנקים מתקדמים בצבא הסובייטי, מסוג T64ו-T72. גם כיום מאמצים הרוסים את הפתרון של המיגון הריאקטיבי בכול סדרות הטנקים האחרונות, מסוג T80 ו-T90. בספרו T64 Battle Tank: The cold war’s most secret tank , טוען סטיבן זאלוגה ששיפור משמעותי בוצע בטנק מדגם T64 לאחר שירו עליו פגזי APFSDS אשר נתפסו ע”י הסורים ב-1982. פגזים אלה חדרו בקלות את חזית הטנק בתובה, ולכן הוחל בפיתוח תוספת מיגון שתתווסף במסגרת מערך שיפורים תקופתי. הסובייטים פיתחו מיגון ריאקטיבי כבר משנות ה-40, טוען זאלוגה אך תפיסתם של טנקי מגח ישראליים ע”י הסורים, כאשר הינם מצוידים בחליפת מיגון “בלטן”, זירזה את ההתקנה של מיגון כזה בטנק העילית מסוג T64. (ראה קישור ספר המלא בסוף הכתבה). הסובייטים החשיבו את הטנק הזה כטנק סודי ובעל תכונות יתירות ולכן מעולם לא ייצאו אותו לאף מדינה.

טנק T64 מצויד בחליפת מיגון ריאקטיבי על הצריח והתובה

לאחר שהסירו את קאסטות המיגון הישראליות מהטנק, התקינו הסובייטים קופסאות פח המדמות את הקאסטות מתוצרת ישראל, על מנת לשוות לטנק את מראהו המקורי, וזאת לצורך העברתו למוזיאון הטנקים בקובינקה ליד מוסקבה. כבר לפני כ-19 שנה ידעו חוקרי אית”ן בצה”ל את מספרו של הטנק בקובינקה, ואת העובדה שמדובר בטנק הסמג”ד ובהחלט ידעו שלא מדובר באחד משני הטנקים של נעדרי הקרב בסולטאן יעקוב. המידע על הטנק היה ידוע ולכן המשך החקירות לגבי הנעדרים לא הותוו לכיוונו של הטנק ברוסיה.