הפרק השלישי בסדרת שירי הטנקסיטים עוזב את אזור החיוג הצרפתי ונודד ליבשת אחרת – אפריקה. אבל נתחיל את הסיפור דווקא מכאן, מישראל.
דוד אסף (עורך אתר עונ”ש – עונג שבת – מיום שישי 28 בפברואר 2014)
תזכורת לחלק ראשון ‘כאן השריונים’ (כתבה מיום 19 בינואר 2014) ראו כאן:
תזכורת לחלק שני ‘בעקבות אוהבי הטבע’ (מיום 9 בפברואר 2014) ראו כאן:
א. ‘השריון עשה היסטוריה’
בשלהי שנות השישים ובשנות השבעים של המאה הקודמת (זה נשמע מזמן, אבל רובנו היינו שם), בימי פריחתן של הלהקות הצבאיות, היה השיר ‘שיעור בהיסטוריה’ (שהתפרסם בשורת הפזמון ‘השריון עשה היסטוריה’) פופולרי מאוד. הוא נכתב בשנת 1966 על ידי יוסי גמזו עבור התכנית ‘כנר על הטנק’ של להקת גייסות השריון. גמזו כתב באותה תקופה פזמונים רבים ללהקה זו (ובהם ‘הורה שריון’, ‘לילה ראשון בלי אמא’, ‘שלא לאהוב אותך’, ועוד), אבל מן הסתם לא שיער שבתוך פחות משנה יהפוך דווקא שיר זה למעין נבואה.
התקליט בו נכלל השיר ‘שיעור בהיסטוריה’. כוכבי הלהקה נקראו אז רק בשמם הפרטי – אפי, גדי, דני, ורדה… (אוסף רפי בינדר)
ואכן, מילותיו של השיר קלעו היטב לניצחון הצבאי המדהים של מלחמת ששת הימים ולכיבוש הבזק של חצי האי סיני ורמת הגולן. השריונאים, ומפקדיהם ‘החשופים בצריח’, זכו אז לתהילת עולם, והשיר עבר בירושה גם לתכנית הבאה של הלהקה, שהועלתה באוקטובר 1967 ונקראה – כמה צפוי – ‘6 ימים בטנק’.
שירו של יוסי גמזו גם קבע לדורות את צירוף הסלנג ‘עשה היסטוריה’, במובן של השפיע או טבע את חותמו על מהלכה של ההיסטוריה. גמזו אמנם לא המציא את המונח, והוא נמצא בעיתונות העברית הרבה לפניו, אך שירו תרם בלי ספק לתפוצת מטבע לשוני זה.
יוסי גמזו
הבה ניזכר בשיר, שהיום צריך לפרש כמה מילים ומושגים שבו. הנה להקת גייסות השריון, בהקלטה המקורית משנת 1966:
להקת גייסות השריון – השריון עשה היסטוריה:
וכאן בביצוע לא מוכר של שמעון בר, גם הוא מ-1966.
שמעון בר – השריון עשה היסטוריה
בגרסה המקורית, ששמענו עתה, התייחס הבית השלישי של השיר למבצע סיני:
כשבא מבצע קדש והזחלים שעטו דרומה
(כן, שעטו דרומה
כן, שעטו דרומה),
התברר שלא כל הדרכים מובילות לרומא,
אלא לסואץ
(די מוחץ).
בית זה הוחלף לאחר מלחמת ששת הימים, ובמקום ‘כשבא מבצע קדש’ שרה עתה הלהקה (וכך גם בכל השירונים) ‘כשב-67…’ מובן שעתה היה צריך לשנות גם את מיקומו של בית זה בתוך השיר, ולהתאימו לרצף הכרונולוגי, ולכן הוא הושר לאחר הבית על ‘תל אל-קאדי’, שעסק באירועי 1964:
יוסי גמזו, סימן שאתה צעיר: מבחר להיטי יוסי גמזו, ידיעות אחרונות, 1972
פירושים:
רמלה ולוד – ערים ערביות אלה נכבשו ביולי 1948, בימי מלחמת העצמאות (מבצע דני) על ידי כוחות השריון שלחטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה.
הטנקים של גדוד 82 (חטיבה 8) במסדר לאחר כיבוש שדה התעופה בלוד, 10 ביולי 1948. מקור: ויקיפדיה
- בטלדרס – מעיל קרב קצר. במורשת הביגוד הצה”לית, ה’בטלדרס’ החליף את ה’שינל’, ובתורו הוחלף על ידי ה’דובון’.
חיילי צה”ל עם בטלדרס (מימין) ושינל (מקור: יד לשריון)
- תל אל-קאדי’ – ‘תל השופט’ או תל דן, הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בימינו בתחומיה של שמורת הטבע תל דן. במקום זה נובעים כמה ממקורות הירדן וסביב השליטה בהם התפתחו סכסוכי גבול רבים. בנובמבר 1964 תבעה סוריה את ריבונותה על מעיינות נחל דן, ובתגובה סללה ישראל דרך פטרולים שהקיפה את התל. הסורים, שטענו כי הדרך נסללה בשטחם, ירו אש טנקים על הכלים שעסקו בסלילת הדרך ועל סיורים צבאיים שנעו בה. ב-13 בנובמבר הגיבה ישראל על הירי ופגעה בשני טנקים סורים.
- כלאם פאדי – הכול דיבורים; דיבורי סרק שאיש אינו מתכוון לממש אותם.
- סנטוריון – טנק בריטי(Centurion) שבשנת 1959 נכנס לשימוש בצה”ל (הוא נקרא ‘שׁוֹט’) והיה בשימוש בעיקר בחזית הצפון.
ב. ‘אנו צועדים לפרטוריה’
חיילים בריטים צועדים לפרטוריה
מי שיבדוק בשירונים או יחפש באינטרנט יתקשה לגלות מי היה המלחין של ‘שיעור בהיסטוריה’. לכל היותר ימצא ‘לא ידוע’, ‘דרום אפריקני’, או ‘עממי’, וזאת למרות שעל עטיפת התקליט (שצילומו הובא למעלה) נכתב בפירוש ‘ז’וסף מארה’.
האמת היא שכולם צודקים. הוא גם ‘לא ידוע’, גם ‘עממי’, גם ‘דרום אפריקני’ וגם קשור לאותו ‘מארה’.
מדובר בשיר לכת (מארש) בריטי, שנקרא ‘Marching to Pretoria’ (צועדים לפְּרֶטוֹרְיָה). זהו שיר פטריוטי מימי מלחמת הבּוּרִים השנייה, שהתחוללה בראשית המאה העשרים (1902-1899) בין אנגליה לבין הרפובליקות האוטונומיות שהקימו המתיישבים הלבנים (הבּוּרִים) בדרום אפריקה. הקשר היחידי של שיר זה לגייסות השריון הישראליים הוא המילה ‘פרטוריה’ שמתחרזת עם ‘היסטוריה’…
מלחמת הבּוּרים הייתה אכזרית מאוד. היא נמשכה כשלוש שנים וגבתה את חייהם של עשרות אלפי הרוגים משני הצדדים. זו גם הייתה המלחמה הראשונה שבמהלכה הוקמו (על ידי הבריטים!) ‘מחנות ריכוז’ ובה יושמו שיטות לחימת קומנדו וטרור. המלחמה הסתיימה בניצחונם של הבריטים ובפועל עיצבה את גבולותיה של דרום אפריקה המודרנית.
פרטוריה היא עיר הבירה הראשית של דרום אפריקה, ובימי המלחמה הייתה בירתם של המורדים. היא נכבשה על ידי הבריטים ב-5 ביוני 1900, ועל רקע זה נכתב השיר.
מחבר השיר והמלחין המנגינה אינם ידועים. ההקלטה המוקדמת ביותר היא משנת 1903 והמבצע הוא זמר בריטון בריטי ושמו יאן קולקוהון (אני לא בטוח בתעתיק שמו). אלו הן המילים המקוריות של השיר, כפי שהועתקו בדי עמל באתרflatinternational מתוך תקליט נדיר ועתיק.
ההקלטה הראשונה של ‘צועדים לפרטוריה’ (לונדון 1903
When the call to arms went forth [our hearts were…] and glad
[… those days and…] the brave it bloody had
Every English meadow yielded up its human lad
We March! March! March! on Pretoria
Hooraah! Hooraah! Come hither sail they come
Hooraah! Hooraah! They’ve made the [business…] calm
Round the world you heard the beat of Britain’s ceaseless drum
When we went marching on Pretoria
Far from overseas our brothers flocked to join the flag
[Doing thus that pretty part] what neither blus nor brag
Put the foot they stood with us beneath that dear old flag
When we went marching on Pretoria
Hooraah! Hooraah! [… play this] bonnie song
Hooraah! Hooraah! [Lets] mark an [aid in call]
They have thrown [it] in their [face/faith?] the blood of Britain’s [rung/ruin/young?]
When we went marching on Pretoria
Cheer up boys and sing good luck to all our gallant men
Who fought for the empire out in Africa and when
They have brought the seas once more we welcome home again
Conquerors of proud Pretoria
Hooraah! Hooraah! [Foot-soldiers/Get hold] of the King
Hooraah! Hooraah! Their praises let us sing
Victory they have brought us back wherever they have been
And now they are coming home from Pretoria
כפי שהעיר בצדק רוני ה’ (למטה בתגובות), מקור השיר הבריטי הוא בשיר שנכתב ב-1865, במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, הוקדש לגנרל ויליאם טקומסה שרמן (גם הוא קשור איכשהו לטנקים…) ונקרא Marching Through Georgia
הצעדה לג’ורג’יה. מקור: ויקיפדיה
ג. הגרסה של ג’וזף מארֶה
ג’וזף מארֶה (1978-1905) ורוזה דה-מירנדה (1986-1912)
השיר ‘נולד מחדש’ משעה שהגיע, כנראה בראשית שנות הארבעים, לידיו של ג’וזף מַארֶה (Josef Marais). מארֶה היה זמר אמריקני פופולרי, שהתמחה בבלדות ובשירי עם, בעיקר מארץ מולדתו דרום אפריקה. הוא לא כתב או הלחין את השיר המקורי – שכאמור הוקלט לראשונה ב-1903, שנתיים לפני שנולד – וזהותם של המחבר והמלחין נותרה עלומה ו’עממית’, אלא עיבד את הלחן והתאים לו מילים חדשות ופשוטות.
פרט לעיר היעד פְּרֶטוֹרְיָה לא היה במילים החדשות שום דבר ייחודי: תשיר אתי, אשיר אתך, וכך נשיר יחד כשאנו צועדים; רקוד אתי, ארקוד אתך; שתה אתי, אשתה אתך; וכן הלאה. מן השיר המקורי השאיר מארֶה רק שורה אחת: ‘אנו צועדים לפרטוריה’…
Sing with me, I’ll sing with you, and
So we will sing together (x3
Sing with me, I’ll sing with you and so we will sing together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
Walk with me, I’ll walk with you, and
So we will walk together (x3
Walk with me, I’ll walk with you, and so we will walk together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
Dance with me, I’ll dance with you, and
So we will dance together (x3
Dance with me, I’ll dance with you, and so we will dance together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
Drink with me, I’ll drink with you, and
So we will drink together (x3
Drink with me, I’ll drink with you, and so we will drink together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
נשמע אפוא כמה ביצועים של השיר ואחר כך נספר משהו על יוצרו.
הביצוע המפורסם של השיר הוא של להקת ‘האורגים’ המיתולוגית (The Weavers), של פיט סיגֶר וחבריו. הם הקליטו את השיר לראשונה באפריל 1960, בהופעה באולם הקונצרטים הניו-יורקי המפורסם ‘קרנגי הול’. התקליט עצמו ראה אור רק ב-1963:
The Weavers Marching To Pretoria
וכאן להקת זמרי העם האמריקנית The highwaymen (שודדי הדרכים), שהייתה פעילה בראשית שנות השישים.
Highwaymen-Marching To Pretoria
ג’וזף מארה נולד בדרום אפריקה, היגר לארה”ב בשנות השלושים, ושם פגש, ב-1940, את מי שתהיה לימים רעייתו ושותפתו רוזה דה-מירנדה. רוזה הייתה זמרת ילידת הולנד, ממוצא יהודי (שם נעוריה היה ברוּך), שנמלטה מאירופה הכבושה עם בעלה ושני ילדיה. השניים הקימו את הצמד ‘מארה ומירנדה’, ולאחר גירושיה של רוזה, גם נישאו. במשך כשלושים שנה הם הקליטו, שימרו והפיצו את המורשת המוסיקלית העממית של דרום אפריקה, וברוח שנות השישים – תקופת הזוהר של שירי העם (folk music) במוסיקה האמריקנית – הם שרו גם בלדות ושירי-עם של כל האומות ובכל השפות, כולל בעברית וביידיש!
תכנית פסח של ‘מארה ומירנדה’ כללה גם שירים ביידיש ובעברית, והתבססה על סרטם Land of the Book
מארה שר את ‘צועדים לפרטוריה’ בהופעותיו והביא לפרסומו, וכך הפך השיר מזוהה אתו. השיר נכנס לרפרטואר שלו כבר בשנת 1942, בחוברת תווים Songs from the Veld (שירים מאדמות המרעה של דרום אפריקה).
ככל שהצלחתי לברר, השיר הוקלט לראשונה בשנת 1949 בתקליט זה:
השריון כנראה כבר ‘לא יעשה שלום’ – כי שלום עושים פוליטיקאים ולא חיילים – וגם טרקטורים כבר לא יכתתו ממנו. אבל השיר בנוסחו העברי, שעוד מעט ומלאו לו חמישים שנה, מנציח אווירה תמימה ואופטימית של פעם, כשרצינו שלום עכשיו, או כמאמר המשורר יוסי גמזו: ‘רוצים היום!’.
לכתבה המקורית ולתגובות עליה ראו כאן
