כוחות החי”ר והשריון במילואים החליפו את הכוחות הסדירים ודאגו לאבטחת יישובי עוטף עזה: “זו זכות להיות פה ולהגן על תושבי הדרום”
מיכל גלברד (מאתר אתר צה”ל, 18 באוגוסט 2014)
“על טנק אחד נמצאים סוגים רבים של אמצעים המהווים כוח אש אדיר”. צילום: דו”ץ
את ההבנה כי הוא נמצא בגזרה מבצעית ומסוכנת קיבל רב-סמל ראשון (במיל’) אמיתי, לוחם בגדוד חי”ר במילואים, באחת השבתות הראשונות למבצע ‘צוק איתן’. הגדוד של רס”ר (במיל’) אמיתי ביצע תעסוקה מבצעית בגזרת כיסופים ושמר על יישובי עוטף עזה, במקום גדוד החי”ר הסדיר שנשלח לפעילות ברצועת עזה, כאשר התרחשה ההיתקלות הראשונה שלו.
עד אותה השבת ביצע הגדוד משימות גזרתיות, הכוללות בעיקר תפיסת כוננות, סיורים ואבטחה. כאשר מחבלים יצאו ממנהרה ותקפו כוח מחטיבה 188 – הוקפצו הכוחות. “זו הייתה המשימה הראשונה שלנו וזה המחיש לנו איפה אנחנו נמצאים”, מספר רס”ר (במיל’) אמיתי לאתר צה”ל. הכוח ביצע סריקות, בהן איתר אמצעי לחימה – אך מרבית המחבלים הצליחו לברוח חזרה לשטח הרצועה. באירוע נהרגו רס”ן אמוץ גרינברג וסמל אדר ברסנו.
“עלינו על ציוד בריצה מהירה, התנענו את הטנקים והגענו לאירוע. מיד ירינו לעבר מטרות חשודות – אני זיהיתי חוליה של מחבלים שרצו עם מטול רקטות אר-פי-ג’י והתחלנו לירות לעברם”
באירוע זה, כמו ביתר הפעולות המבצעיות במבצע, פעלו כוחות החי”ר בשיתוף פעולה עם פלוגות המילואים של חיל השריון. “ירדנו מפעילות לילית והגענו למוצב כאשר קיבלנו דיווח שהייתה תקרית על הגדר”, נזכר סמל-ראשון (במיל’) יהלום, מפקד טנק בפלוגת המילואים ששהתה בגזרה. “עלינו על ציוד בריצה מהירה, התנענו את הטנקים והגענו לאירוע. מיד ירינו לעבר מטרות חשודות – זיהיתי חוליית מחבלים שרצו עם מטול רקטות והתחלתי לירות לעברם”. הודות לירי הטנקים לעבר הרצועה – המחבלים נהרגו.
מאפשרים את שגרת החיים בעוטף עזה
בזמן שכוחות צה”ל פעלו בפאתי רצועת עזה למיגור איום המנהרות, כוחות מילואים רבים, ביניהם גדודיהם של רס”ל (במיל’) אמיתי ושל סמ”ר (במיל’) יהלום, פעלו בצידה השני של הגדר. הכוחות פעלו בין גבול הרצועה לבין קו הישובים הראשון, וסיכלו את הפיגועים שארגון הטרור חמאס ניסה לבצע באמצעות פתחי היציאה של המנהרות.
עם תחילת המבצע, הכוחות הסדירים שביצעו תעסוקה מבצעית בקרבת הגדר החלו להתכונן לאפשרות של כניסה קרקעית לרצועת עזה, ואנשי המילואים הוקפצו על מנת לתפוס את מקומם ולאייש את המוצבים הממוקמים בעוטף עזה. “הפעילות בצד הזה של הגדר לא פחות חשובה מהפעילות בפנים”, מדגיש רס”ר (במיל’) אמיתי. “כאן נמצא פתח היציאה מהמנהרה ואנחנו מהווים את קו ההגנה הראשון על האזרחים. זה לא פחות משמעותי מכניסה רגלית לרצועת עזה – גם פה הסיכון קיים”.
“אחת המטרות של החמאס הייתה לשבש את החיים, ולראות את הילדים בגן – מוכיח לי שאנחנו לא נותנים להם להשיג אותה”
התחושה כי המערכה אינה מתרחשת רק בתוך רצועת עזה קיימת אצל כלל הלוחמים. “הלחימה לא התרחשה רק בעזה, אלא גם פה – עקב איום המנהרות. ההרגשה היא שאנחנו לוקחים חלק פעיל במשימה”, מחזק לוחם נוסף בגדוד, רס”ל (במיל’) אסף. לדברי לוחמי הגדוד, משימת ההגנה על היישובים חשובה כמו המשימות שמתבצעות בתוך שטח רצועת עזה – ולכך צריך כוח איכותי.
גם האתגר בצד הישראלי של הגדר הינו שונה בצורה מהותית מהאתגרים המאפיינים את הלחימה ברצועת עזה. “יש תחושת אי ודאות גדולה – אנחנו לא רואים את האויב בעיניים ולא יכולים לדעת מאיפה הוא ייצא”, מגלה סמ”ר (במיל’) יהלום. “איום המנהרות וירי פצצות המרגמה אלו תרחישים בהם לא רואים את האויב – בשונה מהפעילות ברצועה”.
עבודת הכוחות בשטח נגעה בעיקר לאבטחה, שמירה על הגדר וחיפוש אחר פירי מנהרות. “סרקנו את השטח בחיפוש אחר פירי מנהרות בשטח ישראל, בכל פעם עשינו זאת בתא שטח אחר”, מפרט רס”ל (במיל’) אסף, לוחם חי”ר במילואים.
בנוסף לכך, ביצעו הכוחות משימות הנוגעות לעורף, במטרה לתת לתושבי עוטף עזה תחושת ביטחון ולפעול במידה ויש צורך בכך. פלוגתו של רס”ל (במיל’) פבל, לוחם חי”ר במילואים, שימשה כפלוגה אשר אבטחה את קיבוץ רעים. “כשאני יושב שם ורואה את הילדים הולכים לגן בכל בוקר – אני יודע שזה בזכות ההגנה שלנו ותחושת הביטחון שאנחנו מספקים להם”, הוא אומר. “אחת המטרות של חמאס הייתה לשבש את החיים, ולראות את הילדים בגן מוכיח לי שאנחנו לא נותנים להם להשיג אותה”.
“תרמנו את החלק שלנו”
כמו בהיתקלות של חטיבה 188, פלוגת השריון וגדוד החי”ר הפועלים באותה הגזרה פועלים בשיתוף פעולה מתמיד, שמתבסס בעיקר על אבטחה וחיפוי הדדי. “כוחות החי”ר משתמשים בנו להגנה כי לנו יכולות האש הגדולות ביותר, והם משמשים לנו כעיניים למרחב הקרוב”, מסביר סמ”ר (במיל’) יהלום. “הם העיניים לקרוב – אנחנו לרחוק”. היתרון המובהק של חיל השריון במערכה הוא עוצמת האש שלו. “על טנק אחד נמצאים סוגים רבים של אמצעים המהווים כוח אש אדיר – זה לא דבר שניתן לעצור בקלות”, הוא מבהיר.
“כל לוחם כאן רצה להגיע להגן ולתת את חלקו – להעניק תחושת ביטחון לאנשים שגרים בפחד”
לוחמי השריון פעלו גם בשיתוף פעולה עם כוחות חי”ר סדירים, כוחות הנדסה ויחידות מיוחדות. “בשבועות האלה אבטחנו כוח הנדסה, שהיה מעבר לגדר – הם בנו והרסו ואנחנו היינו צריכים לשמור עליהם, משימה שדרשה מאיתנו להיות כ-24 שעות מעבר לגדר כדי לבצע אותה”, מדגים לוחם נוסף בפלוגה, סמ”ר (במיל’) דני.
מרבית משרתי המילואים, אשר התייצבו עם פרוץ המבצע ושירתו במילואים כחודש ימים, התחלפו בינתיים. את מקומם תפסו אנשי מילואים אחרים, ששמו את חייהם בהמתנה והתייצבו לדגל, מכיוון שמשימת ההגנה טרם הסתיימה. “תרמנו את החלק שלנו. כל לוחם כאן רצה להגיע להגן ולתת את חלקו – להעניק לאנשים שגרים בפחד תחושת ביטחון”, משתף סמ”ר (במיל’) איתן, לוחם בגדוד חי”ר במילואים. “היו גם רגעים קשים, אך המשימה שווה אותם”. לפי תחושות אנשי המילואים שעזבו את הגזרה בינתיים – הם ביצעו את משימתם. “אפשר להסתכל על המילואים כדבר שנתקע באמצע החיים, אך זו זכות להיות פה ולהגן על תושבי הדרום”, מסכם רס”ל (במיל’) אסף.
