חיל השריון הינו המוביל בתמרון היבשתי המרושת וכזה יהיה גם בעתיד. התאמת מבנה המסגרות לצד עדכון תורת הלחימה, בשילוב טכנולוגיה מתקדמת ביותר, ואנשים המביאים טכנולוגיה זו למיצוי מרבי – יכפילו את האפקטיביות המבצעית של צוות הקרב המשוריין בתמרון היבשתי.
תא”ל גיא חסון, קצין השריון הראשי*
יולי 2016, אנו מציינים עשור למלחמת לבנון השנייה. מלחמה של צה”ל נגד ארגון החיזבאללה בדרום לבנון. מלחמה שמתחילה עם חטיפת חיילי צה”ל בגבול הלבנון ומתפתחת למבצע רחב היקף בדרום הלבנון, שלימים נקרא “מלחמת לבנון השנייה”. רבות נכתב ונאמר על מלחמה זו ברמה הטקטית, המערכתית ואסטרטגית. לי ברור כי חיל השריון היווה מרכיב מרכזי ביותר בתימרון היבשתי לאורך כל הלחימה, בעת שלוחמי ומפקדי השריון נמצאו בחזית הלחימה, נלחמו באומץ לב נוכח פני האויב ורבים מהם גם נפצעו ואף שילמו בחייהם. גבורתם מהווה עבורנו מצפן ערכי ומקצועי, וחובתנו לספר את סיפורם, ללמוד את מורשתם ולאמץ לחיקנו את משפחות הנופלים והפצועים.
ציון עשור למלחמת לבנון השנייה הוא הזדמנות לעצור ולהביט באופן מקצועי וביקורתי על העשור שעבר ולשאול באופן נוקב מה למדנו? האם חיל השריון כיום מוכן יותר? האם חיל השריון כיום רלוונטי יותר? מהו עתידו של חיל השריון בקרב היבשתי העתידי? מהו תפקידו של הטנק? אלה הן שאלות מהותיות ומשמעותיות שיעמדו במרכזו של דיון זה.
כאשר אנו מנתחים לאחור את העשור האחרון אפשר לקבוע כי האויב המרכזי של צה”ל ביבשה הינו ארגון החיזבאללה בדרום לבנון ולאחריו ארגון החמאס ברצועת עזה. ארגונים אלה פיתחו באופן משמעותי את יכולות הירי תלול מסלול (תמ”ס) לשטח מדינת ישראל, ובמקביל החלו לעצב את מערכי ההגנה הקרקעיים שלהם כנגד תמרון קרקעי צה”לי. תכלית מערך האויב הוא לבצע ירי מסיבי לעבר עורף ישראל ולהסב נזק רב ככל האפשר לכוחות המתמרנים לשטח האויב. כתוצאה מכך מתבסס האויב על השטח ההררי בלבנון ועל הקרקע החולית ברצועת עזה, תוך שילוב ביצורים ומכשולים במרחב האורבני, כדי להשיג יתרון במפגש עם כוחות הקרקע שלנו. האויב נערך ללחימה על בסיס לוחמי החי”ר שלו בעלי יכולות מגוונות, כגון: נ”ט, חבלה, תמ”ס, חי”ר, איסוף ועוד, כדי להקשות על כוחותינו בזיהוי מקדים של כוחותיו, ובכך להיות הראשון שיורה לעבר כוחותינו. לכן האתגר לחיל השריון בתמרון היבשתי השתנה – חיל השריון חייב להיות רלוונטי לשדה הקרב שהשתנה וממשיך להשתנות, ולהיות בעל יכולת לזהות ולפגוע באויב במהירות, תוך הבנה שבמפגש עם האויב תהיה לכל היותר הזדמנות אחת להשמידו.
השילוב בין האדם והמכונה, בין האדם והטכנולוגיה – היה, עודנו ויהיה מקור עוצמתו של חיל השריון בקרב היבשתי. טנק מרכבה עם מערכת הגנה אקטיבית “מעיל רוח”. צילום מיכאל מס
בטרם נצלול לעומקו של המענה לאתגר המבצעי של חיל השריון, חשוב לדון בארבע לקחים מרכזיים המשפיעים על בניין הכוח למלחמה והכנת יחידות היבשה בכלל, ויחידות השריון בפרט. ראשית – ההבנה העמוקה כי “מחר מלחמה”. קיום שיח מקצועי ורלוונטי המבוסס על תוכניות אופרטיביות עדכניות הכרחי להבנת האתגר המבצעי וביצוע שיח אפקטיבי באשר למענה המבצעי. ההבנה כי עלינו להיות מוכנים בכל רגע ובכל מצב לבצע את תהליך ה”מעבר משגרה לחירום” ללא קשר בפריסת היחידות ומשימותיהן בבט”ש.
שנית – להיות מקצועיים. המקצועיות מהווה את המכנה המשותף הרחב ביותר ללחימת השריון ולשילוב השריון בקרב היבשתי. עלינו להעמיק וללמד את המקצוע הצבאי ולהבין היטב מה נדרש מאיתנו, וכיצד עלינו לבצע זאת. לדוגמה, עלינו להבין את ההבדל בין פשיטה להתקפה, להכיר ולדעת ליישם את עקרונות הלחימה בשטח הבנוי וההררי, להכיר את האויב היטב ועוד. השפה המקצועית האחידה ביבשה ובין היבשה לכוחות נוספים, כמו חיל האוויר וחיל הים, הכרחית להצלחה במשימות.
כמו כן עלינו להתאמן כמו שנלחם ועם מה שיש. לאחר הבנת האתגר המבצעי לעומק, וגיבוש המענה המבצעי הנדרש, חלה עלינו החובה לאמן את היחידות בהתאמה – לבחור את סביבת האימונים המדמה ביותר, לתרגל את היכולת להפעיל אש קרובה, לדמות את שרשרת הפינוי ועוד. היכולת ליצור אימון מדמה מציאות הינו אתגר מהמעלה הראשונה של המפקדים, ובעל חשיבות מכרעת במוכנות הכוחות. אימון רלוונטי יפיח ביטחון בלוחמי החַיִל ויאפשר להם להתמודד בצורה אפקטיבית מאוד עם האויב בשדה הקרב.
האחרון ולא הפחות חשוב – אנשים. האנשים עושים את ההבדל. עלינו לפתח את האנשים הטובים ביותר ולאורך כל הדרך עלינו לשאול האם אלה הם המתאימים ביותר להוביל את היחידות בשדה הקרב. לעיתים אנו בוחרים אנשים הנוחים לנו לפיקוד, שדומים לנו, אנשים שרוצים. על המפקדים הבכירים להפעיל את האינסטיקנט הפיקודי המחודד שלהם ולדעת לבחוראת הטובים ביותר ולהשאיר את הטובים ביותר. זוהי אחריות כבדה לבחור את מפקדי העתיד, זוהי אחריות כבדה עוד יותר לבחור את אלה שאיתם נצא למלחמה. על כל אחד מאיתנו לבנות ולהכין את יחידתו למלחמה. לראות באימון או בהכשרה הקרובה או הנוכחית כאחרונה לפני מלחמה. להכין למלחמה זו אינה סיסמה, הכנה למלחמה היא דרך חיים. מפקד המכין את יחידתו למלחמה עושה זאת דקה דקה ושעה שעה. בכל פעולותיו והחלטותיו נמצאת המוכנות למלחמה. אם כך יפעל – כך יפעלו גם אנשיו.
אם כך מה נדרש מחיל השריון לעשות כדי להיות רלוונטי בשדה הקרב המתהווה? כדי להמשיך את הדיון בסוגיה זו יש להבין תחילה את הסביבה שבה אנו נמצאים. ראשית הבנת הסביבה המבצעית, שנסקרה קודם לכן. ובקצרה – לחימה בשטח הררי ובנוי נגד אויב רגלי מגוון בעל יכולות אש תמ”ס נרחבות, ביצורים תת-קרקעיים בשטחים בנויים ובעל יכולת נ”ט, חבלה, איסוף ועוד. זהו אויב “נעלם” במובנים מסוימים, אשר היכולת לזהותו זיהוי מקדים באמצעות משקפות אינה קיימת. זהו אויב המחליט מתי להיחשף ומחליט מתי לירות; זהו אויב שלרוב יתקיל את כוחותינו; זהו אויב המחייב זיהוי מדויק, ירי מדויק והשמדה בירי הראשון.
גורם משפיע מרכזי – היא הטכנולוגיה. היכולות הטכנולוגיות בטנקים המתקדמים ובשדה הקרב היבשתי הן מהפכה. עם זאת, אני יכול לומר בוודאות כי חיל השריון נמצא בחזית הטכנולוגיה ביבשה, וככזה הוא מהווה כוח מחץ בקרב היבשתי. חובת מפקדינו וחיילינו השריונאים להכיר היטב את יכולות הטנק המתקדם ולהביא לידי ביטוי את הערך המוסף של הטנק בקרב היבשתי, ויש לו ערך רב מבעבר. לא עוד עבירות, מיגון ואש, אלא קטלניות הבאה לידי ביטוי במערכות טכנולגיות המסייעות באיתור והשמדת חוליות אויב, תוך פרק זמן קצר וריאלי.
גורם משפיע מרכזי נוסף הינו מימוש הקרב המשולב. לא עוד חי”ר ושריון לבד. מתחייב מעבר תודעתי עמוק – מפלוגת טנקים לצוות קרב פלוגתי. מגדוד טנקים לצוות קרב גדודי. בתוך כך, מרכזיותו של הטנק עולה. הערך המוסף של הטנק בקרב היבשתי מתעצם, כי הוא מביא עימו לקרב לא רק מיגון ואש, כי מערכות השו”ב מגדילות את אפקטיביות הטנקים ומקצרות את זמני סגירת מעגלי האש. לצד טנקי המרכבה המתקדמים יפעלו הפלוגות המסייעות, המשפרות באופן משמעותי את קטלניות צוות הקרב המשולב. הימצאותן של מרגמות 120 מ”מ, מדויקות ובעלות מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, מאפשרת את מיצוי הטכנולוגיה והגברת הקטלניות. בנוסף יפעלו במרחב צוותי הסיור והתצפית אשר יאפשרו זיהוי והשמדת אויב באופן אפקטיבי ואף ניתוב והובלת כוחות משוריינים בנתיבים המפתיעים את היערכות האויב. יתר על כן, הימצאותו של הטנק בצוות הקרב תביא מערכות הגנה מתקדמות, מערכות שו”ב אשר יכפילו את אפקטיביות צוות הקרב המשולב עשרות מונים.
התמרון היבשתי העתידי הינו תמרון קטלני ואפקטיבי, המושתת על צבא יבשה רשתי, בעל יכולות גבוהות של איתור והשמדת אויב. חיל השריון הינו המוביל בתמרון היבשתי המרושת וכזה יהיה גם בעתיד. התאמת מבנה המסגרות לצד עדכון תורת הלחימה, בשילוב טכנולוגיה מתקדמת ביותר ואנשים המביאים טכנולוגיה זו למיצוי מרבי – יכפילו את האפקטיביות המבצעית של צוות הקרב המשוריין בתמרון היבשתי. השילוב בין האדם והמכונה, בין האדם והטכנולוגיה – היה, עודנו ויהיה מקור עוצמתו של חיל השריון בקרב היבשתי.
* במלאות עשור למלחמת לבנון השנייה התקיים ביד לשריון יום עיון בנושא. השתתפו האלוף (במיל’) גרשון הכהן, תא”ל (במיל’) חלוצי רודוי שהיה קשנ”ר בעת המלחמה, כמה מהמח”טים במלחמה ובהם אל”ם (במיל’) מוטי כידור מח”ט 401, אל”ם (במיל’) גיל מעוז מח”ט 679, וקצין השריון הראשי תא”ל גיא חסון. הכתבה הוכנה על יסוד דברי קשנ”ר בכנס.
