להלן לקט חודש ינואר 2016 של ידיעות בנושאי שריון וטכנולוגיה שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור מטעם משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור.
השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
סיכונים וכישלונות מניעים את החדשנות
AVIATION WEEK, 18 בדצמבר 2015
Opinion: Risk and Failure Drive Innovation
תומס אדיסון לא המציא את הנורה החשמלית – אבל הוא יצר את הנורה הראשונה שהצליחה מבחינה מסחרית – הצלחה שהגיעה רק אחרי כישלונות חוזרים במציאת החומר המתאים לחוט הלהט. ההמצאה שלו שינתה את כללי המשחק, האיצה את תהליך החיבור לחשמל ושינתה לעד את האופן בו אנו חיים בשעות שאחרי שקיעת השמש. חב’ פראט אנד וויטני לא המציאה את מנוע הסילון, אולם היא ‘הימרה על כל הקופה’ על כך שהיא תצליח להביא לשלמות את הרעיון הישן של מנוע geared turbofan. המאמץ הקפדני היה רצוף אתגרים, כגון הכישלון המהדהד והציבורי של אחד ממנועי הניסוי הראשונים, PW1500G. אולם כעת כשהמנוע נכנס לשימוש מסחרי, מטוסים המבוססים על המנוע החדש יהיו שקטים יותר, חסכוניים יותר ומזהמים פחות.
תומס אדיסון, 11 בפברואר 1847 – 18 באוקטובר 1931. גאון הוא אחוז אחד השראה ותשעים ותשעה אחוזים זיעה
המצאות אלה ואחרות מיטיבות בצורה אדירה את חייהם של אינספור אנשים ברחבי העולם, אולם רוב הסיכויים שאיננו מקדישים מחשבה שנייה למה שנדרש כדי שאותה חדשנות תישא פרי. לא מדובר רק בכסף ובעקשנות: הדרך להצלחה דרשה גם כישלונות טכניים ומדעיים.
חדשנות היא נדבך קריטי להעלאת רמת החיים מסביב לעולם. השאלה שעולה היא: האם עסקים, ממשלות והחברה הפכו כל-כך לא-סבלניים לסיכון, עד כדי כך שאבדה ההבנה שזהו מרכיב חשוב בתהליך החדשנות?
מחוץ למעגלים של מהנדסים ומדענים – לא ידוע הרבה על הכוחות המניעים חדשנות. פער הידע הזה הוא גדול במיוחד בתעשיית האוויר והחלל, שם הצורך בחדשנות הוא חשוב במיוחד. ההיסטוריה של התעשייה הזו רצופה בהישגים טכניים מסחררים: כטב”ם, מחשוב ספרתי, חומרים מרוכבים, נשק אנרגיה, לוויינים, ניווט GPS, וחמקנות. צוותי הפיתוח של הטכנולוגיות האלה חוו כשלים בדרך להנדסה המוצלחת של הטכנולוגיה. כישלונות אלו הביאו לביקורת רחבה, כאילו שעיכובים וכישלונות אינם שלב נורמאלי בדרך למחקר, לפיתוח ולהנדסה – ניסוי וטעייה. במציאות, אף אחד מפלאי הטכנולוגיה האלה לא היה קיים כיום אלמלא המהנדסים היו לומדים ממכשולים טכניים, ודוחקים קדימה את גבולות הידע, לפעמים תוך יצירה של מוצרים חדשים או שווקים שלמים תוך כדי התהליך.
כישלונות הם המפתח לפתרון בעיות הנדסיות. מה שצריך להדאיג כיום בעלי מניות זו העובדה שהמגמה הנוכחית, לגלות סיבולת נמוכה לסיכון ולעיכובים – משפיעה על ההתנהגות של חברות בתעשיית האוויר והחלל; חברות אלו החלו לתעדף יצירת ערך לטווח קצר על פני יצירת ערך לטווח ארוך באמצעות מו”פ בסיסי ויישומי.
ואכן, סביר שמשקיעים “יענישו” חברות שבוחרות להגדיל את ההשקעה במו”פ, במיוחד כשמדובר על דחיקה של גבולות הטכנולוגיה. אמנם יוזמות כאלה לפעמים גורמות לתוכניות פיתוח טכנולוגיה לחרוג מתחזיות ההוצאות ולוח הזמנים, מה שחושף את החברות לסיכון מפני הלקוחות, המשקיעים והמחוקקים, ועלול לפגוע במוניטין של עסק המנוהל היטב.
דרוש שהתעשייה תוביל קמפיין ‘חינוכי’ שמיועד להגדיל את המודעות למה שדורש תהליך של חדשנות. הציבור בכללותו, ובפרט משקיעים וקובעי מדיניות, צריכים להבין שעיכובים בפיתוח ובניסויים בטכנולוגיות מתקדמות הם למעשה חוויות למידה, אותן צריך לפרש כחותמות של קידמה – ולא של כישלון.
מנהיגות בתעשיית האוויר והחלל, ובכל מגזר יצרני, אינה זכות מולדת. כשרון וחדשנות טכנולוגית עיצבו את העבר, ובוודאי שיעצבו גם את העתיד. כל השחקנים בתחום חייבים להבין מה יוצר את החדשנות ואיך מוצרים חדשים מגיעים לשוק. בעזרת התעשייה, עם הזמן, ניתן יהיה להסביר לציבור איך עיכובים טכניים משתלבים בפרספקטיבה הזו, כחלק מאיזון בריא ופרודוקטיבי בין מטרות אסטרטגיות לטווח קצר ולטווח ארוך.
“לוחמה היברידית” – אתגרים חדשים
2 בדצמבר 2015
Better Understanding of Hybrid Warfare Needed, Academic Warns
http://phys.org/news/2015-12-hybrid-warfare-academic.html
בכנס של נאט”ו התריע משפטן מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה שיש צורך בהבנה טובה יותר של האתגרים המשפטיים שמציבות שיטות לוחמה חדשות, ובמיוחד “לוחמה היברידית” שבה הצדדים הלוחמים משלבים טקטיקות קונבנציונליות ולא-קונבנציונליות. לדעתו, עידוד וניצול של אי-וודאויות משפטיות מהווה היבט חשוב של שיטת לוחמה זאת.
“איומים היברידיים” נועדו לנצל את התחומים האפורים והנקודות העמומות בחוק. בכך, לדעתו של החוקר, יש איום של חתירה תחת שלטון החוק, ועל כן חשוב מאוד להבין טוב יותר את הממד החוקי של לוחמה היברידית. איומים היברידיים זוכים לתשומת לב גוברת בשנים האחרונות. בפסגת מפקדי נאט”ו שהתקיימה ב-2014 הם הכריזו על צורך “להבטיח שנאט”ו תהיה מסוגלת לטפל באופן יעיל באתגרים ספציפיים שמציבה לוחמה היברידית, שבה מופעל מגוון רחב של אמצעים צבאיים (גלויים וחשאיים), פרה-צבאיים, ואזרחיים”.
להקת רחפנים כחלק מלוחמה היברידית
האו”ם מנסה להקדים ולעצור הופעת רובוטים קטלניים בשדה הקרב
MILITARY.COM, 20 בדצמבר 2015
United Nations Seeks to Head off Rise of Killer Robots
תוכניות הפנטגון הצופות כלי נשק אוטונומיים חכמים, המסוגלים להגיב מידית בשדה הקרב, עלולות להיתקל באיסור להפעלתם, המוצע על ידי האו”ם על מערכות נשק קטלניות. האו”ם מנסה להקדים בכך את המדינות המפתחות אמל”ח כזה ולמנוע הכנסת מערכות נשק אוטונומיות (מנ”א) לשימוש. זאת למרות שארצות הברית, רוסיה ומדינות אחרות אינן מגלות חיפזון בהאטת תוכניות אלו. סגן שר ההגנה Bob Work אמר לאחרונה שמדיניות הרתעה משמעותית תתבסס בעתיד, לפחות חלקית, על מערכות הלומדות ופועלות באופן אוטונומי. כבר עתה רשתות תקשורת קרביות מתקדמות בעלות כוח מחשוב הולך וגדל, מאפשרות לבצע מבצעים צבאיים במהירות גבוהה. מגמה זו תימשך כאשר הצבאות מנסים טכנולוגיות חדשות כמו הנעה היפר סונית ונשק אנרגיה הפועלים במהירות עצומה. שליח מיוחד של האו”ם לעניין הוצאות להורג ללא משפט או שרירותיות טוען שהמו”פ בנושא ממשיך להתקדם. כשכסף מושקע אנשים רוצים החזר להשקעתם. לכן, אם לא יהיה איסור שימוש מראש, או אז כש”השד יצא מהבקבוק”, יהיה קשה מאוד להחזירו לשם.
נציג אמריקני לשיחות באו”ם בנושא LAWS (Lethal Autonomous Weapon Systems), טען שארצות הברית חושבת שמדיניות, תהליך ושיטות פיתוח רובוסטיות למערכות נשק אוטונומיות יאפשרו התמודדות עם הסיכון. הפנטגון אף הנחה על מדיניות שתקבע כיצד ארצות הברית תשקול תוכניות פיתוח בתחום (זה לא אומר שעמדת ארצות הברית נקבעה באשר לפוטנציאל הפיתוח של מנ”א. המדיניות לא מעודדת אך גם לא מונעת תוכניות פיתוח כאלו). לטענת הקבוצה Campaign to Stop Killer Robots (קבוצה של 9 ארגוני זכויות אדם ושלום), ארצות הברית טענה שמוקדם מדי לשקול איסור על מערכות נשק אוטונומיות תוך שהיא מדגישה שאינה מעודדת ולא אוסרת פיתוח מערכות נשק אוטונומיות. גם רוסיה מחזיקה בעמדה דומה שהאיסור מוקדם מדי היות שהטכנולוגיה בנושא היא וירטואלית ואין לה מודלים של הפעלה. סגן שר ההגנה Work ציטט את גנרל ולרי גרסימוב (רמטכ”ל צבא רוסיה) שאמר שרוסיה מתכוננת ללוחמה רובוטית: “בעתיד הקרוב אפשר שיחידה רובוטית במלואה תוקם ותוכל להשתתף באופן עצמאי בפעולות צבאיות”.
MAARS (Modular Advanced Armed Robotic System) הוא אחד משלושה רובוטים שנושאים שילוב של נשק לא קטלני וקטלני שהודגמו לצבא האמריקני
צבא סין מצטייד בנשק לייזר המסוגל לגרום לעיוורון
, THE WASHINGTON FREE BEACON22 בדצמבר 2015
Chinese Military Using Blinding Laser Weapons
http://freebeacon.com/national-security/chinese-military-using-blinding-laser-weapons/
סין החלה לחמש את כוחותיה בכלי נשק לייזר הפוגעים בעיניים עד כדי גרימת עיוורון, על אף שיש בכך הפרה של הסכם בינלאומי עליו חתמה בייג’ינג בעבר.
לפי המגזין הסיני הצבאי בו התפרסמה הידיעה, “נשק לייזר מעוור משמש בעיקר כדי לעוור… מטרות בטווח קצר, או לשבש ולגרום נזק לציוד לראיית לילה…”
בכיר במשרד החוץ של ארצות הברית הביע חששות כי הנשק הזה מפר איסור של האו”ם משנת 1980 על השימוש בכלי נשק קונבנציונאליים מסוימים, כולל הסכמה בפרוטוקול על איסור בשימוש בנשק לייזר מעוור בשדה הקרב. לפי הכתוב באתר האו”ם סין הסכימה לציית לאיסור בשנת 1998.
ריק פישר, מומחה במערכות נשק סיניות, מאמין שכוחות הצבא הסיני מחזיקים בשני סוגים לפחות של נשק לייזר, ועשויים לרצות למכור אותם גם מחוץ לגבולות המדינה. “סביר להניח שהמסנוורים החדשים האלו מיועדים למכירה לזרים” אמר.
נשק הלייזר המעוור רלוונטי במיוחד לשיבוש משימות טיסה. לפי הודעה של FBI משנת 2014, “כאשר לייזר מכוון מהקרקע לכלי טייס באוויר, קרן האור רבת-העוצמה ממכשיר לייזר ידני יכולה לעבור יותר ממייל ולחדור לתא הטייס, ובכך לבלבל ולעוור זמנית טייסים.”
בהתאם לקשריה הגיאופוליטיים של סין בעולם, ניתן לצפות לכך שנשק הלייזר המעוור יגיע למדינות ידידותיות לה, כגון איראן, ומשם יכול להתפשט בקלות יחסית גם לגורמים עוינים במזה”ת.
מערכת WJG-2002 laser
הטכנולוגיה של הדפסה תלת-ממדית תחולל מהפיכה במערכת הלוגיסטית
נובמבר 2015
Military 3D Printing Projects Face Challenges
לטכנולוגיה של הדפסה תלת ממדית יש פוטנציאל לחולל מהפיכה במערכת הלוגיסטית הצבאית, אף כי הדבר מחייב עדיין התגברות על מכשולים טכנולוגיים מסוימים. אם אכן יתגברו עליהם, יהיה ניתן לייצר (להדפיס) חלקים שונים בשדה, תוך התאמה מדויקת לצרכים, וכך לחסוך שלבים רבים בתהליך הלוגיסטי הקיים כיום, לרבות אחסון וניהול מלאי של חלפים. החיסכון בעלויות עשוי להיות דרמטי. בהתאם לצורך, יהיה אפשר גם להדפיס חלקים בעבור מערכות ישנות שייצורן השוטף הופסק.
ככל שהטכנולוגיה של הדפסה תלת ממדית מתקדמת, גוברת הדעה במערכת הביטחון האמריקנית שיש לפרוס מדפסות תלת-ממד בשדה וכך גם לשפר מוכנות וגם לחסוך כסף. צי ארצות הברית התניע כבר לפני שנתיים פרויקט בשם “להדפיס את הצי” – “Print the Fleet” – כדי לפתח נהלים לייצור ואספקה של חלפים. חלקים פשוטים שונים כבר מיוצרים כך, וצופים שבעתיד הלא רחוק יודפסו גם אובייקטים מורכבים יותר כגון כנפי מטוסים ורחפנים קטנים.
עם זאת, כאמור החדרת השימוש הנרחב בטכנולוגיה זאת איננה עניין פשוט, ואין זה מספיק לרכוש מדפסות וחומרים. יש עדיין כמה אבני נגף. העיקרית היא אבטחת איכות. גם שימוש בטכנולוגיה על אוניות בתנאי סביבה ימיים הוא עדיין בעייתי. קיימות גם סוגיות לא טכנולוגיות, כגון קניין רוחני והרשאות. בנוסף, יש לשים לב שאמנם מצד אחד הטכנולוגיה יכולה להקטין את הסיכון לשרשרת האספקה על ידי ביטול הצורך בשינוע חלקים, אבל מצד שני היא יוצרת איומים חדשים בתחום הסייבר – למשל התערבות זדונית בקבצי CAD המיועדים למדפסות התלת-ממד. על כן חטיבת הסייבר החדשה של צי ארצות הברית כבר בוחנת דרכי התגוננות. (הכתבה סוקרת היבטים נוספים הקשורים לקצב האימוץ של הדפסה תלת ממדית במסגרות הצבאיות).
מדפסת תלת-ממד, כמו מכונת קפה…
החייל ישתין לתוך הגרביים ויקבל אספקת חשמל
GIZMAG, 12 בדצמבר 2015
Urine-powered socks get transmissions flowing
www.gizmag.com/bristol-urine-socks-electricity/40882/
יכול להיות שבעתיד במקום להחליף סוללה במכשירים ניידים יהיה אפשר להשתין לתוך הגרביים ולפתור את הבעיה. כך אפשר להתרשם מפיתוח של חוקרים מהמרכז לביו-אנרגיה באוניברסיטה של מערב אנגליה. הם בודקים כיצד ניתן לייצר חשמל בעזרת שתן, תוך שימוש בתאי דלק מיקרוביאליים זעירים ששולבו בגרביים. בניסויים הצליחו להפעיל בדרך זאת משדר ולשדר סיגנלים אלחוטיים אל מחשב. תאי דלק כאלה אינם דבר חדש, וגם לא שימוש בשתן. בשנת 2013 הראו איך אפשר להפעיל כך טלפון נייד. אבל כעת, לדברי החוקרים, “הגרביים המושתנות” הינן “המערכת העצמאית (self sufficient) הראשונה המונעת על ידי מחולל לביש המבוסס על טכנולוגיית תא דלק מיקרוביאלי”. תא הדלקהמיקרוביאלי ממיר חומר אורגני לחשמל. בתוכו ישנה תערובת של מיקרואורגניזמים אשר פולטים אלקטרונים כאשר הם ניזונים. במקרה זה, המזון שלהם הוא שתן. טכנולוגיה זאת נמצאת בפיתוח כבר 30 שנה, אבל לא היו לה עד כה יישומים מסחריים עקב בעיות של scaling upלצורך מתן כמות הספק משמעותית. עם זאת, אפשר להשיג רמות הספק מעשיות כאשר מחברים יחד כמה תאים. בפרויקט המתואר, שולבו התאים בגרביים, יחד עם משאבה זעירה, הדרושה מכיוון שהמיקרובים זקוקים לסירקולציה כדי להישאר בחיים ולקיים תהליך של חילוף חומרים יעיל.
הפקת אנרגיה באמצעות גרבים ושתן…
מאמר מדעי:
http://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-3190/11/1/016001
צבא בריטניה שוקל את עתידו של מערך הטנקים
JANE’S DEFENSE WEEKLY, 23 בספטמבר 2015, עמ’ 6
British Army Considers New MBT in Response to Russia’s Armata
טנקי צ’לנג’ר 2 מהווים, זה עשרות שנים, את כוח השריון העיקרי של הצבא הבריטי. הטנקים מיושנים, בעלי תותח 120 עם קנה מחורק (היחידי בנאט”ו!) וסוגי תחמושת עם ביצועים שאינם עומדים בשום אמת מידה של לוחמה מודרנית, בנוסף לבעיית ההתיישנות שמונעת שימוש בטוח.
לפני מספר שנים הייתה מחשבה להחליף את הנשק העיקרי בתותח 120 מ”מ חלק קנה (מתכנון של ריינמטל) ולרכוש תחמושת מתאימה מודרנית בהתאם. בוצע גם דגם אחד, אך התוכנית נגנזה (כנראה מסיבות תקציב). עתה עם הופעת טנקי Armata הרוסיים הנושא של עתיד צי השריון הבריטי עלה שוב לדיונים ברמה הגבוהה ביותר של משרד ההגנה.
אחת האופציות הנדונות היא (LEP*) השבחת הצ’לנג’ר על ידי החלפת מערכות, בעיקר בתחום עוצמת האש או בתחום רחב יותר. כמו כן נשקלת גם האפשרות של רכישת טנקים חדשים.
LEP* = Life Expectancy Program
טנקי צ’לנג’ר בריטיים
הרוסים פיתחו רק”ם משמיד טנקים יביל אוויר
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, דצמבר 2015, עמ’ 6
Russian Airborne Forces to Receive New SPRUT
הצבא הרוסי עורך ניסויים ברק”ם חדש יביל אוויר שמיועד ללוחמת נ”ט, שכינויו SPRUT-SD-125.
המבנה: צריח ותובה מלוחות פלדת שריון, הצריח מתכנון חדש, בתובה רוב המכללים מרק”ם BMD-4. הנהג מלפנים, מנוע הדיזל בחלק האחורי.
מתלה הידרו-פניאומטי המאפשר מרווח קרקע בין 100 ל-560 מ’.
החימוש: תותח חלק קנה 125 מ”מ* (2A75M), “בטן” 40 פגזים, כולל מונחי לייזר לטווח 5 ק”מ. במטען יש 22 פגזים.
נשק משני: מקלע מקביל 7.62 מ”מ ועוד מקלע 7.62 מותקן בגג, מופעל מבפנים. משגרי רימונים 81 מ”מ בצדי הצריח.
יישום מבצעי: יביל אוויר – מותאם להצנחה ולהנחתה מהאוויר, אמפיבי – הנעה במים על ידי 2 סילוני מים (מונעים ממפרש הכוח של המנוע), מהירות במים 7 קמ”ש.
* התותח כנראה עם רתיעה רכה וארוכה.
ירי התותח כשהכלי במים מוגבל לגזרה קדמית 300 +.
הרק”ם יביל-אוויר ללוחמה נ”ט
לצפייה בסרטון על הכלי רב-העוצמה, ראו כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=J-CNASN-G1U
הרק”ם האמפיבי של נחתי ארצות הברית יפותח במקביל על ידי שתי חברות
DEFENSE NEWS, 30 בנובמבר 2015, עמ’ 6
BAE, SAIC Topfirst Round for Marine ACV*
שתי החברות BAE ו-SAIC זכו בחוזים (בסך 103 ו-121 מיליון דולר בהתאמה) של חייל הנחתים של ארצות הברית, לבניית דגמים של הרק”ם האמפיבי העתידי. חברות אלו גברו בתחרות על 3 מפעלים: LOCKHEED, GDLS**, ADVS***.
מדובר ברק”ם ACV*, שמתוכנן להוביל 13-10 נחתים מהאניות לחוף ולהמשך קרבות ביבשה. הרק”ם של BAE מבוסס על תכנון של IVECOהאיטלקית, וזה של SAIC – על הרכב הסינגפורי Terrex 2. יש בכך מימוש של החלטת משרד ההגנה אמריקני להתבסס על רק”ם שקיים בשוק ולא להיכנס לפיתוח מאפס. בחוזים הנוכחיים מדובר על ACV 1.1 כרק”ם של דור התחלתי עם דרישות מוגבלות יחסית, כדי לאפשר הצטיידות מהירה ולחסוך בפיתוח. מחיר משוער של כלי: 7.5 מיליון דולר.
הרק”ם של BAE מתוכנן בלי סרנים – “הנעת H” ותובת V. הרק”ם של SAIC מצויד במערכת אוטומטית של ניפוח צמיגים לפי תנאי השטח.לשניהם מהירות 13 קמ”ש במים.
שתי החברות יבנו 16 דגמים, שיסופקו לניסויים החל מתחילת 2017.
על פי תוצאות הניסויים ייבחר הקבלן הראשי לייצור סדרתי ראשוני של 204 כלים. חוזה זה צפוי ברבע ראשון של 2018. תחילת הצטיידות ב-2020. המגמה היא להפיק מהניסויים של הדגמים הנ”ל מסקנות לגיבוש הדרישות של הדור הבא. לכן נדרש שהדגמים יוכיחו אפשרות לגידול של 15 אחוזים במשקל הרק”ם.
הערה: ידיעה דומה פורסמה גם ב-JANE’S DEFENCE WEEKLY, 2 בדצמבר 2015, עמ’ 12.
* ACV = Amphibious Combat Vehicle
** GDLS = General Dynamics Land Systems
*** ADVS = Advanced Defence Vehicle Systems
לצפייה בסרטון על הרק”ם של חברת ראו כאן:
http://www.baesystems.com/en-us/product/amphibious-combat-vehicle
רק”ם אמפיבי TERREX 2, SAIC’s ACV 1.1
חברת ג’נרל דיינמיקס מערערת על תוצאות מכרז הרק”ם ACV
,JANE’S DEFENSE WEEKLY 16 בדצמבר 2015 עמ’ 10
General Dynamics Protests USMC Amphi Combat Vehicle Award
כפי שמדווח בידיעה הקודמת, חיל הנחתים של ארצות הברית בחר בשתי חברות: BAE, ו-SAIC לפיתוח הדגמים של ACV*, הרק”ם האמפיבי העתידי (חוזים של 103 ו-121 מיליון דולר בהתאמה).
חברת GDLS**, שהתחרתה עם הנ”ל ולא זכתה, הגישה “פרוטסט” – דרישה לפתוח את המכרז מחדש, בטענה שבחירת הזוכים לא נעשתה על פי הקריטריונים שהוכתבו בבקשה להצעות (RfP). אילו ידעו שהבחירה תהיה לפי הכללים שבוצעו, היו מגישים הצעה אחרת.
ההצעה של GDLS התבססה על Piranha 5 (תכנון של חב’ MOWAG – שוויץ, שבבעלות GDLS – הערת המתרגם) – מבנה תובה של Vכפול ומערכת של חנקן דחוס להרמת הרק”ם, כדי להקטין הנזק של פיצוץ מתחתיו.
היות שהבחירה של חיל הנחתים נעשתה ב-21/11 (והפרוטסט של GDLS הוגש ב-7/12), אין מניעה שעוד אחד מהמפסידים בתחרות יגיש התנגדות.
* ACV = Amphibious Combat Vehicle
** GDLS = General Dynamics Land Systems
הרק”ם של חברת דיינמיקס
סקירה: טכניקת חיזוי המבוססת על סקרנות ופתיחות של ה”המון” ועדיפה על מומחים בודדים
הסקירה נכתבה על ידי דב אוסטר
“העתיד הוא לא מה שהיה פעם” (יוגי ברה)
- בגלל זה אנו מרבים לעסוק בניסיון לחזות את שעתיד להיות, ממזג האוויר, מצב הבורסה ותוצאות הבחירות, ועד נושאי ביטחון ומדיניות. כאשר מדובר במערכות דטרמיניסטיות, גם אם מורכבות, למומחה בתחום יש יכולת לבצע חיזוי טוב, התלוי בעיקר בכמות ובדיוק המידע הקיים וברמת המומחיות וההבנה של המומחה והמודל עליו הוא נשען.
- במערכות שאינן דטרמיניסטיות ובעיקר כאלו המושפעות מהחלטות אנושיות, קשה לבצע חיזוי ורמת האמינות של החיזוי נמוכה, גם כאשר (ולעיתים בעיקר כאשר) מתייעצים במומחים. דוגמאות לכישלון בחיזוי של מאורעות מורכבים קיימות למכביר, גם כאשר הנתונים היו זמינים. דוגמאות: קריסת ברית המועצות, המשבר הכלכלי בשנת 2008 , מלחמת יום הכיפורים, האביב הערבי ועוד.
- למרות זאת, הצורך לדעת ולהיערך לעתיד, והאמונה כי העתיד מושפע בצורה חזקה מההווה, מביאה אותנו להישען על גופי חיזוי המורכבים ממומחים בתחומם , כגון גופי מודיעין שונים המספקים הערכות מצב וחיזוי לאומי.
- פרופ’ פיליפ טטלוק (PHILIP TETLOCK), עקב במשך 20 שנה אחר איכות החיזוי של מומחים ופרשנים בתחום הפוליטי והכלכלי והראה שדיוק החיזוי שלהם קרוב מאד לניחוש אקראי. מעניין לציין שהגרועים ביותר (בחיזוי) היו דווקא הפופולאריים יותר בתוכניות הטלוויזיה והרדיו השונות . (ספרו נקרא EXPERT POLITICAL JUDGEMENT).
כריכת הספר של פרופ’ פיליפ טטלוק (PHILIP TETLOCK)
מה חדש?
- ביסוס הערכות מודיעין וחיזוי על מודלים ממוחשבים שמוצאים חוקים וקשרי סיבה-תוצאה מורכבים, תוך שימוש במאגרי נתונים ענקיים ומציאת קשרים והקשרים מורכבים ומפתיעים. במינוח כולל נקראת הטכניקה הזו BIG-DATA. דוגמה מפורסמת לכך היא עבודתה של ד”רKyra RADINSKY מהטכניון שהשתמשה במידע חדשותי לאורך שנים כדי לחזות התפרצות מגפות כמו כולירה, או אבולה, שקשורה לפעילות של מחפשי זהב שכורתים יערות, ואף לחזות את התפרצות מהומות כיכר תחריר במצרים, שהייתה קשורה לעליית מחירי הלחם במצרים.
- אולם, בתחום המודיעין הצבאי והפוליטי, נשענים כל גופי המודיעין בעולם כמעט אך ורק על חיזוי והערכה אנושיים של מומחים, המבצעים ניתוח של מידע גלוי ומסווג. הקושי והבעייתיות בהסתמכות על חיזוי אנושי, כתוצאה מהטיות מובנות בפסיכולוגיה האנושית, התפרסמו במחקריהם של פרופ’ כהנמן ופרופ’ אריאלי, המוכרים לכולם.
- פתרון אפשרי לסתירה בין יכולות אנושיות ללא תחליף וחולשות אנושיות ללא פתרון העלה ג’ימס סורוצקי בספרו המוכר (שתורגם לעברית)THE WISDOM OF CROWDS. הוא מצביע על היתרון (והתנאים לקיום היתרון) בחיזוי המבוסס על שקלול של חוות הדעת של רבים, במקום חוות הדעת של המומחים. האינטרנט מאפשר לממש את הרעיון בקלות יחסית, ואכן קיימים כיום אתרים רבים החוזים תוצאות של תחרויות ספורט, בחירות, וערכי מניות בהתבססם על שקלול הימורים שמבצעים משתתפים רבים. בשם כולל נקראת הטכניקה הזו PERDICTION MARKETS. בהקשר המודיעיני, עשתה דארפא בשנת 2003 ניסיון לבחון את הקונספט הזה בפרויקט שנקרא (POLICY ANALYSIS MARKETS (PAM, ומטרתו הייתה לבחון דיוק חיזוי של ההמון בנוגע לשינויי משטר במזרח התיכון ואירועי טרור בארצות הברית. הפרויקט בוטל וראש דארפא התפטר בעקבות סקנדל פוליטי שעוררו שני סנטורים שטענו כי מדובר בשוק הימורים לרצח. כך שלמעשה לא נבחן הרעיון ולא הוכחה תועלתו.
- עבודה מקיפה ממוקדת בתחום המודיעין בוצעה בעבור האקדמיה הלאומית האמריקנית (NAP) ונקראת INTELLIGENCE ANALYSIS. הדוח שהוזמן על ידיOffice of the Director of National Intelligence (ODNI), מדגיש במסקנותיו את המחסור במדדים ואת חוסר המעקב על דיוק ההערכות המודיעיניות וכתוצאה מכך מתקבלות הערכות מאד כלליות ורב-משמעיות ש”מגינות” על המעריך ומקשות על מתן משוב ועל ביצוע שיפורים בתהליך ההערכה ובהכשרה. הדוח מצביע על ההטיות האישיות/פסיכולוגיות ועל הטיות ארגוניות הנובעות מאירועים אחרונים. למשל נטייה “ליצור” אירועים (false positives) בעקבות כישלון לחזות אירוע משמעותי כגון אסון התאומים, או להימנע מתובנות כאלו ( false negatives) בעקבות כישלון מסוג זה, כגון ההערכה השגויה על הימצאות נשק להשמדה המונית בעיראק.
אריסטו – ‘אבי חכמת ההמונים’, ידוע בהיותו האדם הראשון אשר כתב על “חוכמת ההמונים” בעבודתו הפילוסופית “פוליטיקס” (באנגלית).
The Good Judgment Project
- בעקבות הדוח הנ”ל פרסמה IARPA, סוכנות המו”פ לפיתוח טכנולוגיות מודיעין, בשנת 2011, קול קורא למחקר שנקרא Aggregative Contingent Estimation (ACE), שמטרתו לבחון טכניקות חיזוי מעודכנות. למעשה מדובר בטורניר בו מתחרות שיטות שונות על שאלות חיזוי המועלות על ידי הסוכנות, הקבוצות המתחרות צריכות לתת הערכה סטטיסטית לקיומו או אי קיומו של אירוע. הציון לדיוק החיזוי ניתן בשיטה הנקראת ציון BRIER, שנע בין 0 (חיזוי מושלם) ל-2 (שגיאה מושלמת). לאחר 3 שנים של תחרות זכתה, ב-2013 קבוצתו של פיליפ טטלוק מאונ’ פנסילבניה בטכניקה שנקראת Good Judgment Project. IARPA בחרה בטכניקה זו לאחר שהשוותה את דיוק החיזוי שהושג בעזרתה לדיוק שהושג על ידי מנתחי מודיעין מקצועיים של CIA והסתבר כי הדיוק של הטכניקה החדשה המתבססת על אנשים “פשוטים”, גבוה ב-30 אחוזים מהדיוק שהושג על ידי האנליסטים המקצועיים.
- הטכניקה החדשה מתבססת על גיוס של מתנדבים רבים (3,000), שהמאפיינים שלהם הינם השכלה אקדמית מדעית, אינטליגנציה גבוהה, פתיחות לשינויים, מחויבות גבוהה וכדומה. המתנדבים עוברים הכשרה קצרה בנושא קבלת החלטות והערכה סטטיסטית, ולאחר מכן מתבקשים לבצע חיזוי (כולל הערכת ההסתברות לקיום) לאירועים גאו-פוליטיים כגון כמות הפליטים מסוריה וכדומה. המידע בו הם משתמשים לצורך החיזוי הינו מידע גלוי אותו הם אוספים בעצמם. בהמשך הם דנים בקבוצה בתובנות, ורשאים לעדכן את החיזוי של עצמם (החיזוי הוא אישי ולא קבוצתי). בסופו של דבר החיזוי הכולל הינו שקלול של החיזוי של כולם.
- בעקבות ההצלחה בוצע מחקר ופילוח של ה”חזאים” וכן נותחו הגורמים המשפיעים על איכות החיזוי והחזאים, ובהם תרומה של היכולות האישיות, הפסיכולוגיה האישית, התהליך (קורסים עבודה בקבוצות) וכדומה.
- ממצאים הראו כי ישנם “סופר-חזאים” הטובים בהרבה מהממוצע, אותם סופר-חזאים היו אינטליגנטיים יותר מממוצע החזאים, לא נדרשו לידע מוקדם בתחום החיזוי, אולם השקיעו רבות בעדכון ושכלול התחזית שלהם. נמצא כי לקורס ההערכה הסטטיסטית ועבודת הצוות הייתה משמעות רבה בשכלול ושיפור איכות החיזוי.
- כיום מוצע שירות חיזוי בטכניקה זו. התפרסמו מאמרים רבים והרצאות המדריכים כיצד לבצע סינון ותהליך הכשרה לחזאים איכותיים, ותהליך השקלול וביצוע התחזית.
סיכום
- ניתן לבצע שיפור באיכות החיזוי האנושי.
- לצורך כך יש לבצע סינון, הכשרות, עבודה צוותית ובסופו של דבר שקלול של חוות הדעת של אנשים רבים, על חשבון המומחה היחיד .
- המשוב האישי והקבוצתי על איכות החיזוי חיוניים לשיפור התהליך ועל כן יש לדרוש חיזוי כמותי הסתברותי.
