מח”ל (מתנדבי חוץ לארץ) – הכינוי הרשמי שניתן למתנדבים מארצות העולם, שהגיעו לארץ ישראל בתקופת מלחמת העצמאות כדי לעזור לארגון ההגנה ולאחר מכן לצה”ל המתגבש בקרבות המלחמה. בין השאר סייעו לחילות השדה ולהקמת חיל האוויר.
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
לוחמי מח”ל במבצע חורב, 1948
מח”ל (מתנדבי חוץ לארץ), הכינוי הרשמי שניתן למתנדבים מארצות העולם, כמעט כולם יהודים, שהגיעו לארץ ישראל בתקופת מלחמת העצמאות על מנת לעזור לארגון ההגנה ולאחר מכן לצה”ל המתגבש בקרבות המלחמה. קדמו להם מעל ל-200 מתנדבי מח”ל עלייה ב’, ששירתו בצוותי 10 אוניות מעפילים, ביניהן ‘אקסודוס 47’, שנרכשו בארצות הברית.
חילות השדה
בחילות השדה בלט חלקו של המח”ל בחטיבה 7, שמפקדה היה מתנדב מח”ל מקנדה בן דונקלמן, המתנדבים התרכזו בעיקר בגדוד 72 (חי”ר). נציגות נכבדה הייתה למח”ל גם בגדוד 79 הממוכן, אשר מפקדו לזמן קצר היה ג’ו וויינר (Weiner), מתנדב מח”ל קנדי. מקיץ 1948 הופנו לחטיבה 7 במכוון מתנדבים, בעיקר דוברי אנגלית. החטיבה, ובה כ – 300 אנשי מח”ל, השתתפה בקרבות בצפון הארץ, שגולת הכותרת שלהם הייתה מבצע חירם. זמן מה השתייך לחטיבה גדוד 75 שבו רוכזו מאות דוברי צרפתית, חלקם אנשי מח”ל. בסופו של דבר סופחה פלוגה מהגדוד לחטיבת הנגב, שם כונתה “הקומנדו הצרפתי” (Le Commando Français), שהשתתפה בקרבות בנגב בסוף 1948. ריכוזים, בני כמה עשרות אנשי מח”ל כל אחד, היו בחטיבה תשע (מאמריקה הלטינית); בחטיבה 8, הן בגדוד 82, בו איישו פלוגת טנקים (למעשה מחלקה) והן בגדוד 89; בגדוד 9 בחטיבת הנגב; וכן איישו אנשי מח”ל דוברי אנגלית סוללת נ”ט בגדוד תותחנים 421. בשלבים מוקדמים של המלחמה, עד קיץ 1948, היו ריכוזים דומים גם בחטיבת אלכסנדרוני וכן בגדודים 51 ו – 52 של גבעתי.
חיל האוויר
הנוכחות הגדולה ביותר של אנשי מח”ל הייתה, באופן יחסי, בחיל האוויר, עד כדי כך שאנגלית האפילה על העברית כשפה הרשמית בחיל. עם קום המדינה, היה רק קומץ טייסים ישראליים שהוכשר בקורסי טייס אזרחיים, ורק לבודדים היה ניסיון במטוסי קרב (משירותם בחיל האוויר הבריטי, לרוב) או במטוסים רב מנועיים. כוחות האוויר של היישוב מנו רק מטוסים אזרחיים, רובם קלים. במלחמת העצמאות התעצם הכוח, נרכשו לראשונה מטוסי קרב, וטייסי מח”ל סייעו בבניית טייסת הקרב הראשונה, ואיישו כמעט את כל מטוסיה. כך למשל, לזכות טייסי מח”ל נזקפו כמעט כל מטוסי האויב שהופלו. כן חסר היישוב טייסי תובלה, בייחוד במטוסים רב-מנועיים. גם כאן מלאו צוותי אוויר ממח”ל את רוב התפקידים. טייסי התובלה של המח”לביצעו טיסות הובלה של נשק רב שנרכש בחו”ל, פעלו ב”מבצע אבק” להטסת אלפי טונות אספקה לנגב הנצור, קיימו את הקשר עם סדום המנותקת, ובסופו של דבר השתתפו בהנחת היסודות לחברת אל על. הוא הדין במטוסי ההפצצה, שאוישו כמעט בלעדית בידי מח”ל. כך היוו אנשי מח”ל את רוב צוותי האוויר בחיל האוויר, וישראלים איישו בעיקר את המטוסים הקלים, או שמילאו תפקידים בלתי מקצועיים יחסית, כמו מטילנים. כן הייתה נציגות נכבדה למח”ל במערך הטכני של החיל.
רבים ממפקדי הבסיסים והטייסות בחיל האוויר היו אף הם אנשי מח”ל, וכן חלקם היה רב בתפקידי המטה ובתפקידים מקצועיים כמו מכ”ם, צילום אווירי, מטאורולוגיה ועוד.
לעיונכם סרטון על הקמת חיל האוויר. מילת הקוד שיש להקליד היא iaf
