יוסי יהושוע – ידיעות אחרונות – 25 באפריל 2017
השריון עושה היסטוריה: לאחר שנים שבהן באופן מסורתי יצאו המשרתים בחיל לבתיהם רק אחת לשלוש שבתות, הושוו היציאות הביתה לאלה של חטיבות החי”ר, ומשרתי השריון ייצאו הביתה כל שבת שנייה.
השינוי הדרמטי הוא חלק מתוכנית כוללת שגובשה לאחרונה בחיל השריון בעקבות המשבר הגדול שחווה החיל במחזור הגיוס בנובמבר האחרון. 86 מתגייסים שהיו מיועדים לשרת בחיל סירבו להתפנות מבסיס הקליטה והמיון לטובת שירות בשריון, גם במחיר של ישיבה בכלא הצבאי.
בין השאר נימקו החיילים את סירובם בכך שהשירות בחיל נחשב לקשה ולתובעני מאוד, שחלק גדול ממנו נערך בבסיס מרוחק מאוד — בסיס שיזפון שסמוך לאילת ומצריך נסיעה ארוכה אליו — ואם לא זדי בכך הרי שגם היציאות לחופשות גרועות מאלה של חטיבות החי”ר ונעשות רק אחת ל־21 יום.
המוטיבציה לשירות בשריון, לפחות בשני העשורים האחרונים, לא הייתה גבוהה, ולמעשה רק כמחצית מאלה שהגיעו לשירות בחיל היו כאלה שאכן ביקשו להגיע אליו. כדי למלא את המכסות הנדרשות נאלצו בלשכת הגיוס למתוח את מחזור הגיוס לשריון לעיתים אפילו עד לחמישה ימים, לעומת יום גיוס אחד בחטיבות החי”ר.
מפקד טנק בפעולה – צילום: מיכאל מס
הסירוב ההמוני בנובמבר האחרון, שהיה מהחמורים ובוודאי מהמתוקשרים שידע החיל, הביא את מפקדיו להבנה שאין מנוס מגיבושה של תוכנית אטרקטיבית הן עבור המועמדים לגיוס והן עבור המתגייסים הטריים, בעיקר בשלבי הטירונות והקורסים המקצועיים, שתביא לכך שתופעה מעין זו לא תחזור על עצמה.
בעקבות המשבר נערך תחקיר מקיף משותף שבו השתתפו קצין שריון ראשי תת־אלוף גיא חסון ומפקד מיטב (הבקו”ם) אלוף־משנה יוסי מצליח. בתחקיר נבדקו הסיבות למוטיבציה הירודה לשירות בחיל, ונבחנו דרכי פעולה אפשריות להעלות אותה, ואם לא להחזיר עטרה ליושנה כמו בשנות ה־70, לפחות לשנות את התדמית שנוצרה לחיל כלא אטרקטיבי.
במסגרת הצעדים שננקטו בעקבות התחקיר הוחלט “לגעת”, כלומר להגיע אישית לכל מועמד לחיל, ולפני הגיוס נשלחו לבתי המועמדים קציני שריון ששוחחו עימם ובעיקר עם הוריהם כדי להפיג את החששות. “הבנו שלמועמדים אין למעשה מושג מה עושים בחיל השריון ומה המשמעות של הפעלת מכונת מלחמה טכנולוגית מתקדמת כל כך כמו טנק המרכבה”, הסביר קצין החיל הראשי תא”ל חסון, ששלח קצינים גם לפעילויות הסברה בבתי־הספר, בתנועות נוער ובמסגרות הכנה לקראת גיוס. “עברנו דלת־דלת, צילצלנו למועמדים והצענו להם שנגיע אישית לביקור, כי הבנו שצריך שיח יותר ידידותי”.
בנוסף נערכו פעולות הסברה נרחבות גם ברשתות החברתיות, כולל צ’ט פייסבוק חי עם קצין השריון הראשי תא”ל חסון שסיפר על השירות בחיל והסביר למועמדים ש”השירות לא כזה נוראי כפי שהציגו”.
על נושא אחד התקשו מאוד להתפשר בחיל — נושא היציאות לחופשה, אבל אחרי עשרות שנים הגיעו בחיל להבנה שאם הם לא יעניקו לחיילים תנאים טובים בנושא זה, הם ימשיכו להצביע ברגליים. בשל מיקומו המרוחק של בסיס ההכשרות בדרום הארץ, ובשל העובדה שתקופות ההכשרה צומצמו, נאלצו טירוני השריון באופן קבוע “לסגור 21 בבסיס” — כלומר שתי שבתות בבסיס ואחת בבית, כדי שלא יפסידו את האימונים בימי ראשון וחמישי בשל הנסיעות הארוכות.
בנקודה זו נאלצו המפקדים להבין שהם חייבים להשוות את תנאי היציאות הביתה לאלה של חטיבות החי”ר, והן אכן שונו ליציאות של שבת כן שבת לא — שינוי דרמטי עבור החיל.
מתברר שהמהלכים שנעשו הובילו לשינוי משמעותי: הביקוש לחיל אומנם לא היה גבוה כזה של חטיבת הצנחנים או חטיבת גולני, אבל מחזור הגיוס לשריון בחודש שעבר הסתיים בפעם הראשונה מזה שנים רבות בתוך יום אחד בלבד, במקום חמישה ימים, ולמרבה ההפתעה אפילו עם עודף של כמה עשרות בודדות של לוחמים, שהשריון החזיר לבקו”ם לאחר שמילא את מכסותיו.
השריונרים כמובן חוגגים את ההצלחה, אבל קצין בכיר בבקו”ם אמר ל”ידיעות אחרונות” שלמרות ההצלחה במחזור הגיוס האחרון, החגיגות הן עדיין מוקדמות, ויש לבחון האם התוכנית שגובשה אכן מוכיחה את עצמה לאורך כמה מחזורי גיוס. כדי שזה יקרה יידרשו המפקדים בשריון לפעילות רציפה במסגרת התוכנית שגובשה, ולא חד־פעמית.
