האדם שבטנק: מתגייסים לחיל השריון

מדי גיוס, לוחם שהתגייס לפני כשנה מספר על חוויותיו המבצעיות ביחידה: “התחלנו תנועה, עברנו את הגבול ופתאום אני קולט – אני בעזה”

 

יפתח כרמלי (מאתר צה”ל, 23 בנובמבר 2014)

בזמן מבצע “צוק איתן”, היו רב”ט ירדן וצוות המילואים אליו חבר במבצע באחד האירועים הדרמטיים ביותר במבצע – חטיפת סגן הדר גולדין ז”ל. “הוקפצנו לאזור רפיח כי זוהו שם מחבלים, ופתאום הודיעו בקשר על נוהל חניבעל”, הוא נזכר בשיחה לאתר צה”ל. “הגענו לשם וירינו פגזים לעבר יעדים חשודים. אחרי כמה רגעים מפקד הטנק הודיע לנו בקשר הפנימי על החטיפה במנהרה”.

בעיצומו של המבצע, רב”ט ירדן, לוחם בחטיבת השריון 401, כבר לא האמין שייכנס לרצועת עזה וילחם לצד חבריו. “לא היה אחד אצלנו בפלוגה שלא רצה להשתתף במבצע, להיכנס ולהילחם, ואני יותר מכולם”, הוא מספר. רק מספר שבועות קודם לכן הוא סיים את הכשרתו כלוחם בחיל השריון, והמוטיבציה הייתה בשמיים – אבל על הקרקע, לפחות בהתחלה, דברים לא זזו.

רב"ט ירדן. צילום: דובר צה"ל

רב”ט ירדן. צילום: דובר צה”ל

“חתמנו על ציוד וירדנו לשטח, אבל כולם כבר היו בפנים ולנו לא היה עם מי לדבר”, הוא מספר. “דיברתי עם המפקדים ואמרתי להם שאין מצב שאני לא נכנס. זה התפקיד שלנו, בשביל זה מכשירים אותנו – ככה אתה מממש את הייעוד שלך בתור חייל קרבי”.

בסופו של דבר הוא נקרא להצטרף צוות מילואים. “הגעתי לטנק שאני לא מכיר, עם צוות של אנשי מילואים בני 20 ומשהו, 30, והשקעתי כמה שעות טובות בטיפול בטנק, קצת כדי להשכיח את ההתרגשות”, מספר רב”ט ירדן. “הייתי בטוח שעוד רגע יודיעו לי שוב שאני לא נכנס. התחלנו תנועה, עברנו את הגבול ופתאום אני קולט – אני בעזה”.

לאחר 8 ימים בתוך הרצועה חזר רב”ט ירדן יחד עם צוות הטנק לשטח ישראל. “אחת הסיבות העיקריות שלא רציתי לצאת ישר לקורס מפקדי טנקים היא כי רציתי להגיע לגדודים, לפעילות המבצעית. כולם מהמחזור שלי קינאו בי כי הייתי מהראשונים שהשתתפו בלחימה”, הוא מספר. למתגייסים החדשים לחיל השריון הוא ממליץ – “להילחם על מה שאתם רוצים. אני הייתי נחוש להיכנס ולהילחם וכל הסיכויים היו נגדי, ובסוף נכנסתי בצורה הכי פחות צפויה – עם כוח מילואים”.