ראש הרשות לפיתוח טנקים, אל”ם ניסים לוי, מסביר איך הופכים את כלי-העל של זרוע היבשה לרלוונטי עשורים קדימה ומדגיש: “המרכבה היא פרויקט כלכלי-חברתי שתורם לא רק לעליונות היבשתית”. ראיון מיוחד
נעם ויטמן (מאתר צה”ל, 23 בפברואר 2014)
מרכבה 4. צילום ארכיון: דובר צה”ל
35 שנים חלפו מהיום שבו נכנס טנק המרכבה לשימוש בצה”ל. במהלך העשורים הספיק טנק המרכבה לקחת חלק מרכזי במלחמות ישראל, במבצעים, ובפעילויות בגבולות השונים. אתר צה”ל נפגש לראיון מיוחד עם ראש רפ”ט (רשות פיתוח טנק המרכבה), הגוף האמון על פיתוח ותכנון טנקי המרכבה, ושמע ממנו על הפרויקט, על השינויים ועל מה שצופן העתיד לטנקים של צה”ל.
במבט לאחור על מלחמות ישראל, קשה לפספס את משמעות הטנקים הנרחבת. אמנם במלחמת העצמאות הפעילות התבססה על עוצבות החי”ר והטנקים היו מעטים, אך כבר במלחמת קדש מספר הטנקים הכפיל את עצמו כמעט פי 14. במלחמת יום הכיפורים כבר השתתפו במלחמה כ-6200 טנקים של כול הצדדים, כשהמלחמה כבר הופכת משוריינת במהותה. אולם מדינת ישראל עמדה בפני בעיה, כאשר מדינות זרות לא הסכימו למכור לה טנקים חדישים.
השינוי חל בשנות ה-60, כשאנגליה העלתה הצעה היסטורית: ישראל תסייע בפיתוח הטנק צ’יפטיין, ובתמורה תוכל לקנות פריטים שלו. שיתוף הפעולה נמשך כשלוש שנים, עד שמדינות ערב הכשילו את העסקה. נוכח ההתפתחות הזו, החלו לשקול את האופציה לפתח ולייצר טנקים בישראל. “לאחר בדיקה כלכלית ארוכה מאוד הוחלט לפתח ולייצר טנקים בארץ”, מסביר ראש רפ”ט, אלוף-משנה ניסים לוי. “בקבלת ההחלטה נבדקו שלושה פרמטרים עיקריים: מחיר הטנק, התשתית הטכנולוגית לייצור טנק בישראל והתשתיות האנושית לפיתוח”.
באותה תקופה, ייצור טנק בישראל לא היה החלטה טריוויאלית. “ישראל לא ייצרה פלטפורמות בזמנו. לבנות יכולת של פיתוח וייצור טנקים זו החלטה אסטרטגית”, מבהיר אל”ם לוי. “זו אמירה מאוד משמעותית שתופסת עד היום”.
אנו מבינים שהלוחם הוא הדבר יקר הערך
פה, ואת המתכת אפשר לתקן. זו המחשבה
שמובילה אותנו. רמת ההגנה מאוד מרשימה
למטרת הפרויקט נקבעו מספר עקרונות. מלבד הקמת המנת”ק (מנהלת תוכנית טנק) ורפ”ט הוחלט להתבסס על גופים קיימים בצה”ל ולהרחיב תשתיות קיימות במקום לייצר כפילויות. כמו כן, הוחלט שצורת הפיתוח והייצור תהיה טלסקופית- תהליך פיתוח מקוצר שמתאפיין בייצור סדרתי עוד לפני השלמת כל שלבי הפיתוח והניסויים.
“הביאו במהירות דגמים לשדה, התאמנו בהם, הפיקו לקחים ובהתאם נעשו שינויים”, מבהיר ראש רפ”ט. “הטנקים הבאים יוצאים כולם באותה תצורה והישנים מדביקים אותה. זה מאפשר להכניס טנקים במהירות”. ואכן, מאז הוחלט על הקמת הפרויקט בשנת 1970, כבר בשנת 1979 נמסרו טנקי מרכבה לחטיבה 7. “זה זמן מדהים למדינה בה לא הייתה מסורת בייצור טנקים ולא בתשתיות. אין למהירות כזו תקדים בעולם”, מדגיש אל”ם לוי.
חיי הלוחם לפני המתכת
מאז שנת 79′ לא נחים ברפ”ט על זרי הדפנה, כשגישת הפיתוח הטלסקופית ממשיכה לתפוס מקום. “אנחנו לא מייצרים כל הזמן את אותו הדבר אלא משפרים תמידית את הטנקים”, אומר אל”ם לוי. “גם כשהכלי יוצא, אחרי מספר טנקים רואים שהטכנולוגיה השתפרה ויודעת לעשות דברים טובים יותר. אנחנו מכניסים את השיפורים לכלים שלנו תוך כדי”.
ואכן, טנקי המרכבה לא מפסיקים לעבור שינויים והתאמות לאור האויב המשתנה והאיומים העתידיים בגזרות השונות. “רמת הגולן היא שטח מאוד קשה. לנסוע ב-30 קמ”ש בשטח כזה, לרכוש מטרה, להישאר יציב עליה, לעקוב- ולפגוע, זה אתגר הנדסי עצום שישראל הצליחה להתגבר עליו כבר בטנק המרכבה סימן 3”, טוען אל”ם לוי. גם לאתגר הלוחמה בשטח בנוי הטנקים ערוכים, כאשר על טנק המרכבה סימן 4 מורכבת מצלמה אחורית והמזקו”ם (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים) מאפשר תנועה בכל תוואי שטח רלוונטי.
ההחלטה לבנות יכולות לפיתוח טנקים
היא אסטרטגית. עשינו את זה במהירות חסרת
תקדים. יש פה אמירה משמעותית מאוד
מול ההבנה שהטנקים הולכים לשמש את צה”ל עוד שנים רבות, היכולת של המרכבה לעבור התאמות היא חשובה ביותר. “למרכבה סימן 4 יש יכולת מיוחדת לקלוט מערכות בלי מהפכות. יהיה ניתן להמשיך לעדכן אותו על מנת שיישאר רלוונטי בתרחישים משתנים”, טוען אל”ם לוי. “אנחנו יודעים להביא היום מערכת שתתאים ל-20 שנים קדימה, כי זה מה שדרוש היום מאמל”ח – זה לא דבר פשוט אבל צריך לשמור על רלוונטיות”.
אחד מהדגשים המרכזיים בפיתוח הטנקים מושם על הגנה מרבית לטנקיסט. כשמסתכלים על המרכבה, אפשר לראות כי תכנון המסה שלה עוצב במטרה לספק הגנה מקסימלית על הלוחם שבתוכו. “אנחנו מבינים שהלוחם הוא הדבר יקר הערך פה, ואת המתכת אפשר לתקן. זו המחשבה שמובילה אותנו”, מדגיש אל”ם לוי.
אולם למרות החשיבות של מיגון הטנקים, בשנת 2010 חלה מהפכה דרמטית כאלה מערכת ‘מעיל רוח’ נכנסה לשימוש. מדובר במערכת הגנה אקטיבית שמיירטת טיל נ”ט לפני שזה מספיק לפגוע בטנק, מנטרלת אותו במרחק של כמה מטרים ממנו. “המערכת נתנה יכולת מהפכנית לטנק. עד אותה נקודה הטנקיסטים לא ידעו ולא הבינו שיורים עליהם עד שהם נפגעו. היום, רמת ההגנה היא מאוד מרשימה”.
תחמושת ללחימה מסוג חדש
כשמדברים על המלחמה הבאה ברור לכול כי היא לא תהיה עימות של טנקים המסתערים נגד טנקים. את הקיצוץ הגדול בתקציב ספג חיל השריון עם סגירת חטיבות טנקים, דבר אשר מעלה תהיות לגבי הרלוונטיות של השריון ועל הצורך המבצעי בו. לדברי ראש רפ”ט, כשבוחנים את האויב העתידי חשיבות הטנק דווקא מתחדדת. “אנחנו מדברים על אויב בחתימה נמוכה – הטנק הוא רלוונטי ולאו דווקא נגד לוחמת טנקים. כשמדובר בלוחמה כזו , הטנק יותר רלוונטי מכול מערכת נשק אחרת שיש היום ביבשה”.
למסקנה כי המלחמה הבאה תראה אחרת הגיעו ברפ”ט כבר בשנת 98′, כאשר החלו לירות טילים בצורה מסיבית מכיוון לבנון. “הבנו שהאיום העיקרי על הטנקים הופך להיות טילים ולא טנקים אחרים והתכוננו לכך”, הוא אומר.
הטנקים משתפרים תמידית. אחרי מספר
כלים רואים שהטכנולוגיה השתפרה ושהיא
יודעת לעשות דברים טובים יותר
על מנת להתאים לצורות החדשות של האויב, פיתחו סוגי תחמושת חדשים ומשופרים: הכלנית וכדור החצב. הכלנית, שנכנסה לשימוש לפני כשלוש שנים, הינה תחמושת רב תכליתית, שייחודה בה לידי ביטוי בהזנת נתוני הירי לתחמושת שבריר שניה לפני ההפגזה.
‘כדור חצב’, שעדיין לא נכנס לשימוש, הינה תחמושת שיודעת להתמודד עם איומים המצויים בתוך מבנה. “זו תחמושת שיודעת לפגוע בתוך הקיר ויש לה השהייה – היא מתפוצצת רק בתוך המבנה”, מסביר אל”ם לוי. “היא מותאמת במיוחד לאופי של לוחמה בשטח בנוי. מחבלים לא ישרדו פיצוץ כזה בתוך מבנה”.
להפוך מטנק- למשפחה של כלים קטלניים
ייצור טנקי המרכבה מסימן 4 אמור להמשיך לשנים הקרובות, אך עולה השאלה – מה יהיה ביום שאחרי. בנאום הרמטכ”ל על צה”ל 2025 הזכיר רא”ל גנץ צמצום דרמטי במצבת הטנקים, שיושג באמצעות סגירת עוצבות שריון ומכירת טנקים ישנים או התכתם. “טנק המרכבה סימן 4 ימשיך להתקדם ולהתפתח. מה שמייצרים היום לא דומה למה שייצרנו לפני 12 שנים. אנחנו מתקדמים כול הזמן”, מסביר אל”ם לוי.
אחת ההערכות היא כי התוכנית הבאה תהיה הרקי”ע – רק”ם קרבי יבשתי עתידי. כרגע הפרויקט עוד עומד בשלבי גיבוש עם זרוע היבשה, אך כיום כבר ברור כי מדובר במשפחה של כלים שתענה לדרישות רחבות מאוד של הזרוע. “הוא יהיה זול יותר מטנק המרכבה סימן 4, קטן יותר, קטלני יותר ויוכל להילחם בצורה הרבה יותר יעילה ברשת עם עוד הרבה כלים כחלק מהתפיסה של הזרוע”, מספר אל”ם לוי. “המשפחה של הכלים לא תהיה מיועדת רק לחיל השריון ותפותח כבר בשנים הקרובות”.
זה פרויקט עם חשיבות חברתית מרכזית,
שמביא לפרנסתם של 10,000 בתי אב. מעבר
לכך, על כול שקל שישראל מוציאה לטובת
המרכבה היא מרוויחה ארבעה
ברפ”ט עצמה מדגישים כי “אנו מפתחים עבור צה”ל. לחברה אזרחית אולי יש שיקולים של רווח והפסד, אבל אצלנו השיקולים הם שונים, והמטרה העליונה היא להעניק לטנק את העליונות היבשתית”. עם זאת, כשעלו הדיבורים על ביטול פרויקט ‘המרכבה’, נפסל העניין בנקל. מעבר לעובדה שמדובר בפרויקט בעל חשיבות חברתית מרכזית, אשר מביא לפרנסתם של 10,000 בתי אב, ברפ”ט מדגישים כי ייצור הטנקים כדאי כלכלית בצורה משמעותית למדינה. “על כל שקל שמדינת ישראל מוציאה לטובת טנק המרכבה נכנסים מהייצוא הביטחוני עוד 4 שקלים”, טוען אל”ם לוי.
