חטיבה 7 עומדת לקבל טנקי מרכבה סימן 4 מהדגם החדיש הכולל מערכת הגנה אקטיבית “מעיל רוח”. ללא קשר לכך היא עסוקה סביב השעון בהיערכות ומוכנות מרבית למלחמה הבאה. המח”ט אל”ם נדב לוטן, בעברו ראש מחלקת תורת חיל השריון, חותר למשימה עם כול מרכיבי החטיבה ומפקדיה גם בלימוד וגם בתרגול בשטח
תא”ל (במיל’) מנשה (מנש) גולדבלט
הכתבה התפרסמה בגיליון “שריון” 45, יוני 2014
בהמנון של חטיבה 7 נכתב בפזמון החוזר: שֶׁבַע – אַתְּ פְּלָדָה רוֹגֶשֶׁת, שֶׁבַע – סַעַר בָּרָמָה, שֶׁבַע – אַתְּ אָדָם שֶׁל עֶשֶׁת – אַתְּהַחֲטִיבָה!!! ואכן החטיבה מתאמנת, מתרגלת את יחידותיה מהמסד עד תרח”ט (תרגיל חטיבתי), מתחדשת בסוגי הרק”ם ובהרכב היחידות, נמצאת בתעסוקה מבצעית (תע”ם) בכול הגזרות, והחשוב מכול – מובילה בהכנות למלחמה הבאה ביום ובלילה, בשטחים פתוחים ובנויים, מעל ומתחת לפני הקרקע.
מאז כניסתו של אל”ם נדב לוטן לתפקידו כמפקד החטיבה, ביוני 2013, עסוקה החטיבה סביב לשעון ביצירת המוכנות המרבית למלחמה הבאה – החל מיצירת פיקוד מוכוון משימה בכול הרמות, דרך חיכוך עם כול הגדודים והיחידות החטיבתיות ועד לפרט האחרון.
אל”ם נדב לוטן, מפקד חטיבה 7
אל”ם נדב התמנה למפקד החטיבה המהוללת לאחר שורה מרשימה של תפקידים (ראו במסגרת), המעידים על היכרות מעמיקה ויסודית של נושא השריון על כול היבטיו, בדגש על הכשרת הלוחם והמפקד ועל הכנתו למלחמה. מכאן ברור מה מתכוון נדב כשהוא מציין את החיכוך עם כול הגדודים והיחידות החטיבתיות עד לפרט האחרון. יותר מכך, צריך לראות את האושר שמפגין נדב כשהוא מדבר על כך. נדב מבין שבעזרת החיכוך הזה הוא יוצר את הבסיס החזק למוכנות מקצועית של החטיבה כולה למלחמה.
ראייה של מפקד חטיבה
בשנים האחרונות הכיר נדב היטב את דרג החטיבה בהיותו מפקד חטיבת המילואים 600, ובלשונו: “המקצוע מח”ט ברור לי. בכניסתי לתפקיד חתרתי ליצירת שפה משותפת ביני לבין המג”דים, וכן בין מפקדת החטיבה כגוף לבין הגדודים. הדרך לכך אינה סובלת קיצורים ויש לעבור דרך ביצוע אימונים לכול היחידות, ובאימונים אלה המח”ט מוסיף את ניסיונו האישי ואת הדרך שבה הוא רואה את החטיבה במלחמה הבאה. אימון יחידה סדירה חייב להגיע לביצוע תרגיל חטיבתי (תרח”ט) מלא באש חיה (רטוב, בעגה הצבאית). יש כמובן לעבור את השלבים הבסיסיים ועד לתרגיל השלדי, אך בחטיבה סדירה יש חשיבות גדולה מאוד לכשירות של תרח”ט מלא, שבו באים לידי ביטוי לפרטי פרטים לא רק הטקטיקה אלא הטנקאות בכללה ושאר מקצועות הלחימה”.
נדב רואה חשיבות גדולה בעיצוב התרח”ט המלא. יש להגיע לרמת ביצוע גבוהה ומהירה, ליצור גמישות וזריזות ליחידות הטקטיות, למרות שהפרטים הקטנים (הטנקים, הנגמ”שים, החול וכו’) מפריעים. היכולת לבצע שינוי משימה פיזי למנטלי בהתאם להשתנות האויב והמשימה.
נדב שאחרי ביצוע תרגיל רטוב הוא מח”ט היושב נוח בכיסא והמבין את היתרונות, את החסרונות ואת הפערים בחטיבה. “ראיתי מערכת מהירה בתפיסה, מג”דים משימתיים לוחמניים ולא פזיזים. וחשוב מכול – גיליתי תנופה ויוזמה בכול הרמות מתחתיי. מפקד לא צריך שיאמרו לו עד הפרט האחרון. אני מצפה מפקודיי שישלימו את הנדרש לקבלת השלם המבצעי ויוסיפו על הנאמר. התנופה והיוזמה אינה נחלת המפקדים בלבד, הן חלק בלתי נפרד מכלל גורמי המטה והמקצוע בחטיבה. ראיתי שיפור משלב לשלב, תיאומים בין מג”דים, בין מפקדות משנה, ויותר מכך – במישור המקצועי (מודיעין אש, לוגיסטיקה וכו’).
החלק המשמעותי בתרגיל היה שלב הלחימה בלילה, שכלל את כול מרכיבי הלחימה ויצר תחושת ביטחון, עד אחרון החיילים, שניתן לבצע כול משימה, כולל “תמרון ואש בלילה”. הידיעה שאפשר לבצע זאת לא רק במסלול הטנק הבודד אלא במסגרת גדולה ומורכבת כחטיבה, מגבירה את תחושת המוכנות למלחמה. רבים חושבים כי תרגילי אש מספיק לבצע עד רמת הגדוד וכי ההקשרים ברמת החטיבה הם קטנים ואולי לא קיימים. במהלך התרח”ט הבאנו לידי ביטוי זריזות וגמישות שאִפשרו ניצול תאי השטח במרחב החטיבתי שהסתכם במימוש רעיון מבצעי שלם.
הגמישות והזריזות בין היחידות הטקטיות חשוב שבעתיים כדי לקבל החלטות לשינויי משימה ולממשם ברמה הפיזית וברמה המנטלית עד אחרונת יחידות המשנה ואחרון החיילים.
אחת היחידות המשמעותיות שבהן באה לידי ביטוי היכולת המשופרת הקיימת אצלנו בחטיבה, היא הפלס”ר (פלוגת הסיור). פלס”ר 7 מצויה בכשירות גבוהה של משימה מוגדרת וברורה, ופרט לכך יש לפלס”ר יכולת להתאים את המשימה לקרקע ולאויב בזריזות פיזית, מודיעינית ומנטלית.
במהלך התרגיל ראיתי שיפור משלב לשלב, בעיקר בין המג”דים אך לא רק שם. הייתה דינמיקה של שיח בין גורמי המקצוע השונים במפח”ט לבין המקבילים שלהם בגדודים, בדגש על השיח המודיעיני ובמהלך אפילו בין הגדודים.
התרח”ט הביא לידי ביטוי את המתח שבין השליטה המבצעית לבין טיהור המרחב. הדהירה קדימה היא חלק מהגנים הטבועים בחטיבת טנקים, אך אין אנו יכולים לשכוח במציאות הנוכחית את שלב טיהור המרחב אשר מצריך תכנון, זמן, משאבים וקשב פיקודי, בעיקר ברמת הגדודים. כמו כן, שלב זה מחייב שילוב של כלל יחידות השדה והתאמתן למרחב המטוהר.
אחד החלקים המרכזיים בעבודת מפקדות הוא שלב נהלי הקרב, החל מנוהל קרב סדור וארוך, עבור דרך נוהל הקרב הקצר ועד החפוז, בכך לא השתנה דבר. הנוהל עצמו על כול שלביו שריר וקיים גם בעידן טכנולוגיית צי”ד (צבא יבשה דיגיטלי). כלל שלבי נוהל הקרב חיוניים לקבלת ההחלטות המקצועיות והנכונות. טכנולוגיית הצי”ד מקצרת את לוחות הזמנים ומטייבת את התוצאות. זמינות המודיעין לכול הרמות והראייה המשותפת מאפשרת מיצוי נכון יותר של הנתונים והרלוונטיות שלהם. מערכות השו”ב (השליטה והבקרה) המתקדמות אינן מחליפות את קבוצת התכנון המסורתית, הקפ”קים (ריבוי של ‘קבוצת פקודות’) לסוגיהם ואישורי התוכניות. אמנם אפשר כיום לבצע אותם בצורה נוחה וברורה יותר באמצעי הקשר, אך בסופו של יום, ובעיקר בשלב אישור התוכניות, אין תחליף מלצאת לשטח, להיפגש עם המג”ד, להביט לו בעיניים, לשמוע ולשמוע ולצאת בתחושה האנושית הבסיסית של הביטחון בהבנת המשימה לאור המטרה וביכולת הגדודים לבצע את משימתם.
כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה מוקדש פרק נרחב במערכות השו”ב לנושא המודיעין, והוא זמינות המודיעין הרלוונטי לכול הרמות. כיום אין “היררכיה” למודיעין. כולם יכולים לראות הכול, ויותר מכך – לבקש הכול. כול מפקד וקמ”ן מומחים באזור שעליו הם אחראים, ולכן הם האנשים הנכונים להכווין את גורמי האיסוף לצרכים שלהם ולקבל את התוצאות בזמן אמת. חשוב לציין כי הפעילות באזורים שבהם אנו פועלים כיום בשטחים בנויים, הרוויים באזרחים, מחייבת אותנו למודיעין עדכני ומדויק. וכידוע מחירה של שגיאה בתחום זה יכול להיות טעות המשפיעה על המערכה כולה עד כדי הפסקתה.
כול המערכות המתקדמות והמדויקות הנמצאות כיום ברשותנו יכולות ליצור אשליה כי ניתן לנהל ולבצע את המשימה דרך המסמכים בלבד. וכאן מזדקף נדב ואומר בקול ברור צלול ותקיף: “המודיעין איננו 100 אחוזים. אסור לנו לוותר על האיסוף הקרבי. עלינו לאמת את אשר קיבלנו מתוך המערכות למיניהן, ולהשתדל להביא עוד ועוד ועוד.
המג”ד נלחם ומסתער. הוא צריך את התמונה המידית ועליו לברור אותה מתוך כמות המידע הגדולה שנמצאת ברשותו כיום, ובזמינות גבוהה. אנו נמצאים כיום בשלבים ראשונים של התמקצעות בתחום זה, אך התוצאות מעודדת ועלינו להמשיך ולמצות את כלל סוגי המידע שברשותנו לביצוע המשימה העומדת לפנינו בעוצמה, במהירות ובמינימום נפגעים לכוחותינו”.
נדב מדבר באופן משולב, תורה ופרקטיקה. זה טבעי אצלו כמי שלאורך שירותו הצבאי היה ראש תורת חיל השריון (תח”ש) ומפקד מגמת מג”דים. מגוון תפקידי הפיקוד שביצע מאופיינים אצלו בשילוב בין שניהם לאורך כול הדרך. כמפקד מנוסה יוצא נדב מהתרח”ט בעיניים פקוחות ואומר כי התרגיל הוא רק דגימה בנקודה מסוימת. מבטו הוא לעבר המבצע הבא: “אין לנו פריווילגיה לחכות לתרח”ט הבא. הסיכומים כבר מאחורינו ואנו עובדים במרץ ובתוכנית מסודרת על תיקון ליקויים, שיפור הטעון שיפור ושימור החלקים הטובים”.
מבט להמשך
“בחרתי להתמקד בחמישה נושאים”, אומר נדב, “אשר יכינו את החטיבה באופן מיטבי למשימות הבאות:
- לוחמת המודיעין לסגירת מעגלי אש למטרות,
- שימור ושיפור נוהל קרב (נוה”ק) קצר,
- מעבר בין גזרות לחימה בזמן קצר,
- ניצול מיטבי של האיסוף הקרבי,
- טיהור המרחב.
פרט להכנת החטיבה למבצע הבא, עסוקה החטיבה בנושאים רבים של בניין הכוח, במסגרת כלל השינויים המתרגשים על כלל צה”ל:
- הקמת פלוגה מסיעת לכול גדוד טנקים,
- הסבת החטיבה לטנק מרכבה סימן 4,
- המשך הסבות של מערכות השו”ב המתקדמות,
- אימוני הרבעון השני של החטיבה,
- הסדרת מבנה הגדוד לקרב”.
הריאיון עם נדב התקיים בלטרון, כביכול בדרך “הביתה”. אך זה לא נדב. מיד עם סיום הראיון מתכנסת ישיבת מטה לחטיבה להמשך העבודה הרבה העומדת לפניו, והיא הכנת החטיבה למבצע הקרוב. האם בעזה או בלבנון – ימים יגידו.
אל”ם נדב לוטן – כרטיס ביקור
נדב החל את שירותו הצבאי בחטיבה 7 ועשה בה שורה של תפקידים לרבות מג”ד 75. בין תפקידיו הנוספים: מ”פ בקורס קציני השריון (קק”ש), סמג”ד בקק”ש, עוזר קצין האג”ם באוגדה 36. בחטיבה 460 היה מג”ד 532 של רצף ההכשרה מגיוס ועד קמ”ט של חטיבות 188 ו-401, כולל קליטת טנקי סימן 4 ב’. עוד ביצע תפקיד לא שגרתי לקצין שריון – קצין אג”ם של אוגדת איו”ש. שימש מפקד בקורס מג”דים. לפני מינויו כמח”ט 7 היה במשך ארבע שנים מח”ט של חטיבת המילואים 600, במקביל לתפקידו כראש מחלקת תורת חש”ן, שהובילה את קליטת טנקי מרכבה סימן 4מ’ (עם “מעיל רוח”) ואת המערכת לניהול קרב (מענ”ק).
בוגר המכללה לביטחון לאומי (מב”ל), בעל תואר ראשון למשפטים ומנהל יזמות עסקית (למד בפנסילבניה בארצות הברית), ותואר שני במדעי המדינה במסגרת מב”ל.
נשוי לחגית ואב ל-4 ילדים
