אל”ם (במיל’) שאול נגר
כריכת הספר. דרור הוצאה לאור, כריכה רכה, 310 עמודים, 2019
זרי הדפנה שעליהם ציפתה מדינת ישראל לנוח בעקבות מלחמת ששת הימים המהממת, נשאו בחובם קוצים סמויים שהחלו להציק זמן קצר לאחריה. מלחמת ההתשה המדממת הסתיימה ושוב שרתה עלינו תרדמה ביטחונית שהגיעה לקיצה בהפתעת יום הכיפורים תשל”ד שטלטלה את המדינה כולה. הלוחמים והמפקדים הצעירים, בסדיר ובמילואים, הם שעמדו בפרץ והגנו גם בגופם ממש על מדינת ישראל, בצפון ובדרום, ושילמו על כך מחיר כבד בהרוגים, בפצועים ובטלטלת נפש ששינתה את חייהם מאז.
עם השנים נמוגים והולכים האנשים שהכירו בחייהם את חללי צה”ל, ולא נותר מי שיוכל לספר ממקור ראשון על הנופלים. על כן ראוי לשבח מיוחד מחבר הספר עֹפֶר דרורי, שליקט בעמל רב ולאורך שנים את קורותיהם של לוחמי פלוגה י’ – החיים והנופלים – שעליה נמנה במלחמת יום הכיפורים.
בשנת 2005 פרסם המחבר את הספר “פלוגה י’ בסוּפה” המבוסס על עדויות הלוחמים ומתאר את קורות פלוגה י’ במלחמת יום הכיפורים, ראו להלן. הספר יצא לאור באוקטובר 2005 וחולק למשפחות הנופלים ולחברי הפלוגה. לפני כשנתיים ובעקבות בקשות לעותקי הספר שאזלו, מציין המחבר בהקדמה למהדורה שניה זו:
“אם להוציא מהדורה שנייה לספר”, אמרתי לעצמי, למה לא לסגור מעגל ולברר עם חבריי לפלוגה היכן אנו עומדים היום ביחס למלחמה “ההיא” ולכן ביקשתי תשובה לשאלה: “מה עשתה לך המלחמה?” בתקווה להבהיר לעצמנו לאן לקחה אותנו המלחמה, מהן הצלקות שהותירה בנו וכיצד התמודדנו אִתן. האם נשארה “צבעונית” חיה ומשפיעה או הפכה לתמונה ב”שחור לבן”.
התוצאה היא סיפורה של פלוגת החרמ”ש י’ מגדוד השריון 79 וסיפורם של לוחמיה. כיוון שהפלוגה התפרקה למעשה במהלך הלחימה בתוך פחות מיממה, הלוחמים הכשירים שנותרו בה פוזרו ליחידות שונות בצבא. הספר מביא את סיפורם של האנשים הלוחמים שהיו מצוותים לפלוגה עם פרוץ הקרבות. התיאור שבספר מתמקד מכורח הנסיבות במהלכי הפלוגה ביומיים הראשונים של הקרבות ובעשייה של כול אחד מהלוחמים במהלך המלחמה.
בהקדשה לספר כותב המחבר בין השאר:
לַחֲבֵרַי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם אֲבָל לֹא עָזְבוּ מֵעוֹלָם אֶת הַלֵּב
לַחֲבֵרַי שֶׁשָּׂרְדוּ וְנוֹשְׂאִים בְּלִבָּם וּבְגוּפָם אֶת הָאֵרוּעִים.
מה כולל הספר?
הספר מתאר את קורות הפלוגה מגיוס הלוחמים המיועדים בפברואר 1973 ואת האימונים שעברו. הוא מפרט את מהלכי הקרבות והלחימה יום אחר יום, ולבסוף מביא פרטים על יוצאי הפלוגה בנוסח מה הם עשו ועושים היום בשנת 2005, שלושים שנה אחרי. עוד בספר דפי יזכור של כל אחד מחללי הפלוגה ומקום קבורתם.
אין זה ספר קריאה רגיל וחשיבותו בתיעוד ההיסטורי של הפלוגה ולוחמיה בראי הזמן. הוא יכול לשמש בְָּבוּאָה ללוחמים רבים של אותה מלחמה, והלוואי שכול הלוחמים בכלל המלחמות יתועדו כך.
הספר הראשון על פלוגה י’ בסוּפה, 2005
לחימת פלוגה י’ מגדוד 79 שבחטיבה 401 במלחמת יום הכיפורים – ממשיכים ללא חת
יום לאחר שפרצה מלחמת יום הכיפורים, לאחר שמונה עשר הרוגים ושלושים ואחד פצועים, בהם רוב המפקדים, כבר לא שרדה פלוגת החרמ”ש י’ מגדוד 79 (גדוד “סופה” בפיקוד סא”ל מוני ניצני, מחטיבה 401). הנותרים בחיים פוזרו ביחידות אחרות.
ביום ד’ 3 באוקטובר הוכרזה כוננות ג’. המג”ד מוני ניצני, אסף את כול חיילי הגדוד וסיפר לנו על תרגיל גדול שמבצע הצבא המצרי. את דבריו סיכם בהערכה אישית: “…אני מאמין שזו הולכת להיות מלחמה ולכן אנחנו ניערך בהתאם…”. ההנחייה הראשונה שנתן המג”ד הייתה להוציא את כול רק”ם מהמחנה ולפרוס אותו בשטח הפתוח תחת רשתות הסוואה.
ב-6 באוקטובר לקראת 10:00 נקרא המ”פ יחיעם ששון למג”ד וקיבל תדריך לפיו צפויה התקפה מצרית בתעלה. משימת הפלוגה הייתה לחבור לגדוד 9 של סא”ל יום טוב תמיר הפרוס בגזרה הצפונית של התעלה ולפעול במסגרתו בתוכנית “שובך יונים”, כאשר תצא אל הפועל. חיילי הפלוגה הוזעקו מבית הכנסת ומהמגורים ולקראת 11:00 הפלוגה החלה בתנועה לכיוון הקו מערבה. בתנועת הפלוגה לצד הכביש עברו מעליה ביעף 4 מטוסי סוחוי. יחיעם המ”פ הורה לפלוגה לעלות על ציר האספלט כדי לנוע מהר יותר. כשהפלוגה התקרבה לטסה ראו חייליה את העשן השחור שעלה מהמחנה שהופצץ דקות קודם לכן.
כשהתקרבו לבלוזה קרא המ”פ למג”ד 9 (יום טוב תמיר) בקשר, דיווח לו על מקום הימצאו בתנועה אליו וביקש הוראות. מג”ד 9 נתן הוראה שמחלקה בפיקוד סמ”פ תנוע לכיוון צפון האי אל-בלח (מוצב “מפרקת”) לחבירה עם פלוגה ל’ של גדוד 9 ושתי מחלקות בפיקוד המ”פ ינועו לעיר קנטרה ויחברו למוצבי “מילאנו”.
בתנועה פוצלה הפלוגה לשלושה כוחות. הראשון בפיקוד יחיעם ששון נשלח לאזור קנטרה לחבור עם מוצב “מילאנו ב”; השני נשלח לחבור עם מעוז “כתובה”; השלישי נשלח לחבור למעוז “מפרקת”. כול אחד מהכוחות נתקל במשימתו בכוחות מצריים עדיפים ולחם בנחישות ובדביקות עד שהוכרע, וכך הגיע הקץ למסגרת הפלוגתית.
פלוגה י’ מגדוד 79 שהתחילה את המלחמה כפלוגה מגובשת ומאומנת. לוחמיה השתתפו בקרבות הבלימה הקשים שבהם גם התפרקה הפלוגה. חיילים מהפלוגה לחמו במסגרות שונות במהלך כול ימי המלחמה. בגזרה הצפונית בניסיונות החילוץ של מוצב “בודפסט” ובניסיונות החילוץ של מעוזי התעלה “מילאנו”, “כתובה” ו”מפרקת”. בגזרה המרכזית לחמו בקרבות על פתיחת ציר “עכביש”, בליל הפריצה ובקרבות לכיבוש ראש הגשר בצד המערבי של התעלה. בגזרה הדרומית השתתפו לוחמים מהפלוגה בבלימת המצרים ובהשמדת כוחותיהם, לרבות המצור על ארמיה 3. לוחמים אחרים מהפלוגה השתתפו במסגרת יחידת החילוץ של חיל האוויר בחילוץ פצועים ובחילוץ טייסים שמטוסיהם נפגעו.
המכה שנחתה על פלוגת החרמ”ש בקרבות הבלימה הייתה קשה, 18 הרוגים ובהם הסמ”פ סגן גלעד דשא, המ”מ סגן אריה מלינצקי והמ”מ סגן דניאל וינגורד, ו-31 פצועים. חיילי הפלוגה פוזרו ביחידות שונות.
עם תום המלחמה הוקמה הפלוגה מחדש. המ”פ יחיעם ששון היה הקצין היחידי שהיה בפלוגה לפני המלחמה והוא אסף סביבו לאחר המלחמה לוחמים שהיו מפוזרים ביחידות רבות במרחבי סיני. הפלוגה הייתה שותפה ללחימה בגדה המערבית של תעלת סואץ במסגרת מלחמת ההתשה, שהתנהלה אחרי המלחמה, ובאחזקת הקו מול המצרים מערבית לפאיד.
פלוגה י’ איבדה שמונה עשר מחייליה במלחמה ושלושים ואחד מלוחמיה נפצעו. רוב הפצועים פונו לבתי חולים בארץ, חלקם החלימו וחזרו לפלוגה, חלקם המשיכו להתמודד במשך שנים עם פציעותיהם הגופניות והנפשיות, חלקם ממשיך בהתמודדות עד היום.
שילוב בין סיכת לוחם החרמ”ש לאות מלחמת יום הכיפורים
המעוניינים ברכישת הספר מתבקשים לפנות למחבר בכתובת:
