האלוף אמיר אשל מדבר על שיפור יכולות ההתקפה של החיל: “חיל האוויר של היום יודע לעשות ב-12 שעות מה שהוא עשה בשבוע במבצע עמוד ענן”
מיכל גלברד (מאתר צה”ל, 25 במאי 2014)
עוד כתבות בנושא – ראו בהמשך
מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל
מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, השתתף בשבוע שעבר בכנס השנתי העשירי לביטחון לאומי, תחת הכותרת “תרומת כוח האוויר והחלל לאסטרטגיה הגבוהה של מדינת ישראל”, והתייחס ליכולות ההגנה וההתקפה של החיל, בעת מלחמה ובזמן שגרה.
“בהסתכלות מקצועית על החיל ומתוך שיח עם קולגות מצבאות העולם, אני מאמין שהיכולות שאנחנו מעמידים כיום שניות רק לארצות הברית – הן בהתקפה והן בהגנה”, טען מפקד חיל האוויר, שהתייחס לזינוק המשמעותי ביכולותיו של החיל, בזירה ההתקפית, בשנתיים האחרונות: “אנחנו מעמידים יכולת התקפית מדויקת, חסרת תקדים של אלפי מטרות ביממה באופן מדויק. הכפלנו את היכולות שלנו פעמיים בשנתיים האחרונות. עד סוף 2014 יהיה שיפור של 400 אחוזים ביכולות ההתקפה שלנו יחסית לעבר הלא רחוק, כתוצאה מתהליכים ארוכים שניהלנו”.
בכדי להמחיש את היכולת החדשה, השווה האלוף את מסוגלות החיל כיום למבצעים אחרונים. “חיל האוויר של סוף 2014 יודע לתקוף בפחות מ-24 שעות את מה שהוא עשה בשלושה ימים במלחמת לבנון השנייה. חיל האוויר של היום יודע לעשות ב-12 שעות מה שהוא עשה בשבוע במבצע עמוד ענן”.
האלוף אשל טען כי “מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מתקפות ארוכות. אנחנו צריכים לנצח מהר”. לדבריו, “זמן קצר בעיניי זה יממות. אני לא מאמין שנכון לנהל מלחמות ארוכות”. מסיבה זו הוא טוען כי כוח אש מדויק ואיכותי הוא המשתנה העיקרי להשגת ניצחון בקרב. לשם כך, לדבריו, “לא מספיקה רק יכולת טכנית – צריך לאמץ תפיסה. אנחנו מדברים על פעולה בכוח מלא, של כל חיל האוויר, על כל היקפו, במאמץ ההתקפי החל מהפתיחה, בכדי לפגוע הכי חזק ולקצר את המלחמה”.
“אנחנו נגיע להרס של יכולות צבאיות ושל תשתיות שתומכות את הפעילות של החיזבאללה, בהיקפים כאלה שייקח עשורים לשקמן. פגיעה ישירה בארגון ובכל מה שתומך בו, בהיקפים בלתי נתפסים”, טען מפקד חיל האוויר, “לצערי הרב החיזבאללה לקח את כל הנכסים והכניס לתוך הערים. זה מהווה אתגר מאוד משמעותי מכיוון שאנחנו לא רוצים לפגוע בבלתי מעורבים. אמרנו את זה יותר מפעם אחת, בתים שגרים בהם גם אזרחים ייפגעו וההיקפים יהיו עצומים. אלה מטרות צבאיות שתומכות את המאמץ המלחמתי שלהם”.
האלוף אשל ציין כי לדעתו “המלחמה הבאה תתבסס על הרבה אש ומעט תמרון. אני לא מציע שלא יהיה כוח תמרון למדינת ישראל – זהו מרכיב חיוני וצריך לראות כיצד יש להפעיל אותו. אבל אנחנו נמצאים בעידן יכולות האש. אתה לא יכול היום להרשות לעצמך לנהל מלחמה של חודש”.
כמו כן, התייחס האלוף לפעילות החיל בשגרה והפעולות הנקודתיות שהוא מבצע כמענה מידי לאירועים שונים. “מה שמאפיין לחימה בין מלחמות היא להיות מתחת לסף הלחימה, שלא תביא בעצמה למלחמה”, הוסיף האלוף אשל, “המאפיין של הכוח האווירי הוא היכולת לשלוט בו ובעוצמתו, וזו יכולת מאוד חשובה ללחימה בין המלחמות. היום יש מקרים בהם התחלנו פעולה, ובדרך משנים את השיטה – כיוון שהכול גמיש והכול ניתן לשינוי. זה יתרונו של חיל האוויר, היכולת לקחת את הפטיש שנבנה למלחמות גדולות ולהפעיל אותו בקטן, מתחת לסף המלחמה”.
5 במאי 2014: חיל האוויר קטלני מאי פעם
תקיפת אלפי יעדים ביממה, יותר מ-10 פצצות מדויקות ממטוס אחד לאזורים שונים, המראה חוזרת כמו ב”פורמולה 1″. ה”כחולים” מאמינים שיוכלו לקצר את המלחמה הבאה עם מכת אש ובינתיים נעזרים בסימולטור ראשון מסוגו בעולם. האלוף אשל, שמוביל את זירת הצפון ב”מערכה שבין המלחמות”, יודע: “אנחנו נתפסים כפוליסת הביטוח של ישראל”. כך משתנה חיל האוויר
רון בן ישי (5 במאי 2014, אתר Ynet)
בהתחלה יעברו עלינו כמה יממות קשות. רקטות וטילים בעיקר לגוש דן. ההגנה האווירית תגן בעיקר על מתקנים אסטרטגיים ובסיסים, בערים הגדולות יקרסו בניינים ויהיו נפגעים. אבל זה לא יימשך זמן רב. חיל האוויר יגיב מיד, וכעבור כמה ימים יוביל לצמצום משמעותי בקצב הירי על ישראל. אחר כך יבואו הפסקת אש, עוד קצת ירי ואז רגיעה ושקט יחסי לכמה שנים בזכות ההרתעה ששוקמה.
זהו התרחיש החמור, אך הסביר שצה”ל מתכונן אליו, וזהו היעד האסטרטגי של הדרג המדיני. “מלחמת תלול- מסלול” זו תהיה. בין שהירי יבוא מסוריה, מלבנון, מעזה או מאיראן – המטרה תהיה סיום מהיר לצמצום נזקים ואבדות, ובמקביל מקסימום פגיעה בצד האחר, כדי שיהיה לו דחוף לחתור להפסקת אש.
ניסוי טילים איראני. יהיו כמה ימים קשים (צילום: AP)
רצים למקלט. בניינים יתמוטטו (צילום: עידן רודקין)
מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, ובכירי ה”כחולים” מאמינים שזה אפשרי ויותר מכך: עם המודיעין, סוגי החימוש וכלי הטיס העומדים כרגע לרשות חיל האוויר, הם סבורים, החיל יכול להגיע להישג כפי שתואר כמעט לבדו, בלי שצה”ל יצטרך להפעיל מהלך מתמרן יבשתי לתוך שטח האויב, ויש לאפשר לו לעשות זאת.
אם האלוף אשל ואנשיו צודקים, מדובר בהקטנה משמעותית של כמות הנפגעים וגם בחיסכון עצום במשאבים בהתחשב בעלות האסטרונומית – כמיליארד שקל – של כל יום לחימה. מה שמפקד חיל האוויר מציע הוא למעשה מהפך של ממש בתפישת הלחימה של צה”ל, שישפיע דרמטית על הצטיידות ואימונים בזרוע היבשה, ועל סדר העדיפויות התקציבי.
את הטענה שחיל האוויר יכול לעשות את העבודה לבדו כבר שמעתי פעם מפי רא”ל במיל’ דן חלוץ כשהיה עוד מפקד חיל האוויר, לפני שנעשה רמטכ”ל. היא הוּכְחָה כלא נכונה במלחמת לבנון השנייה, לכן היא מעוררת גם כיום ספקות רבים.
מובן שלא כל בכירי צה”ל מסכימים עם ה”כחולים”. אלופים רבים במטכ”ל, המודעים ליכולותיו של חיל האוויר ומכבדים אותן, עדיין סבורים שחייבים לפעול קרקעית כדי לשתק ירי של אלפי רקטות וטילים. גם זמן הפעולה הקצר מוטל בספק. בחיל האוויר עונים בטיעון די משכנע: אם נותקף בפתאומיות, ממילא ייקח זמן לצבור את כל הכוח הקרקעי ולהתגבר על מתקפות על מחסני חירום ועורקי תחבורה. במקביל תהיה הזדמנות לעשות את העבודה באמצעות אש אווירית. בד בבד, הם אומרים, אנו נערכים לסייע משמעותית ללחימת כוחות היבשה.
בתרחיש קיצוני יצמצם חיל האוויר את הירי על ישראל תוך ימים. אשל
האיש שאחראי על המערכה בצפון. מפקד חיל האוויר (צילום: תקשורת חיל האוויר)
“איננו מהמרים”, מסביר אשל. “אנחנו יודעים שאנחנו נתפסים בציבור וגם בעיני בכירים במדינה כפוליסת הביטוח של עם ישראל והציפיות מאיתנו גבוהות. אולי גבוהות מדי. אבל לא התבלבלנו. אנחנו זוכרים שאנחנו לא לבד ובונים יכולת להשתלב”. ב”עמוד ענן”, הוא מזכיר, מנע חיל האוויר צורך בכניסה קרקעית לעזה, וההרתעה “עובדת” פחות או יותר עד היום.
ביטוי להיערכות בחיל האוויר לקפיצה משמעותית ביכולת לסייע לתמרון יבשתי קיבלתי לפני כמה שבועות. הצטרפתי לפעילות מעצרים וסריקות באזור חברון, ששולבה בהיערכות למלחמה: תרגול השתלטות על כפר לבנוני. תוך כדי התקדמות הצביע מח”ט הצנחנים על לוחם שהשתופף מאחורי טרסה, ולחש באוזניי שזהו סא”ל ת’, מפקד טייסת אף-16. אירוע לא שגרתי במציאות הצה”לית.
ת’, שהיה מצויד וחמוש והתנהג כלוחם מהשורה, הסביר בטבעיות שיצא ביוזמתו לפעולה מכיוון שרצה להבין איך נעים ופועלים כוחות החי”ר בעת לחימה וכיצד הוא וטייסיו יכולים לסייע להם מקרוב, מקרוב מאוד. מסוק קרב המסייע בירי תותחים וטילים לכוחות קרקע, זו משימה “טבעית”. מטוס קרב המטיל פצצה של טונה על בית ומעכב התקדמות כוח קרקעי, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
הספקי תקיפה
אבל הסיוע ליבשה אינו המשימה הראשונה של חיל האוויר. בשנתיים האחרונות מתכוונן החיל בעיקר למטרה שאישרו הרמטכ”ל, שר הביטחון וראש הממשלה: להיות מוכנים לקצר את הלחימה שיכולה לפרוץ בכל רגע, דבר המטיל אחריות מידית וכבדה עוד יותר על אשל ואנשיו.
שיגור רקטות מעזה. לפעמים בלב אוכלוסייה אזרחית (צילום: AP)
נטרול עשרות אלפי רקטות וטילים בלבנון ובעזה זו משימה סיזיפית. המשגרים הנייחים, שמהם משגרים את הטילים לטווח גדול יותר, בעלי הראש הקרבי הכבד והמדויק יחסית, מבוצרים ומוסתרים היטב בבתים של אזרחים או בבורות שיגור מוטמנים (חפורים בקרקע ומופעלים מרחוק), מפעיליהם נעים ביניהם, מחמשים אותם מחדש ופוגעים בכוחות צה”ל הנעים לעברם באמצעות מנהרות. הקושי העיקרי הוא לאתרם מודיעינית והפגיעה בהם עלולה לגרום גם להרג לא-מעורבים ולקומם נגדנו את העולם.
ציד המשגרים הניידים קשה אפילו יותר. נדרש מעקב צמוד אחר שטחי השיגור, ואם נתגלה אחד – נחוץ כלי טיס או אמצעי אחר שיירה חימוש מדויק לעבר משאית המשגרים, כשהיא עדיין חשופה בשטח או כשנהגה מנסה להסתתר מתחת לבניין על עמודים. במלחמת לבנון השנייה רשם חיל האוויר הצלחה מול מערך הקטן פי שישה לפחות ממה שיש לחיזבאללה היום, אבל כבר אז הוכח עד כמה המשימות האלה קשות. מה גם שהטייסים ייאלצו לפעול בזמן ירי על בסיסים ולהתגונן מטילים נגד מטוסים מתוצרת רוסיה שאפשר שהגיעו לחיזבאללה, או טילי כתף שהגיעו לידי המחבלים בעזה.
כדי להתגבר על הקשיים ולעלות מדרגה לפי היקפי המשימה, חיל האוויר עובר בשנתיים האחרונות תהליכי שינוי. התהליך החשוב ביותר הוא המאמץ להגדיל במאות אחוזים את “הספקי התקיפה” של מערך הקרב: מספר גיחות, אך בעיקר מספר המטרות המותקפות והנזק שנגרם להן.
כמו ברד
האלוף אשל הנחה את החיל כבר באוגוסט 2012, שלושה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, להתארגן לביצוע כמה אלפי גיחות תקיפה ביום. המטרה: להגביר את מה שהוא מכנה במונח לא-מכובס “הקטלניות של חיל האוויר”. במלחמת לבנון השנייה עמד המספר על מאות, ועוד פחות מזה מספר המטרות שהותקפו מתוך ה”בנק”. כיום בנק המטרות שניתן להשמיד הורחב משמעותית, והשלמת יעדי שיפור הספקי התקיפה צפויה בקרוב מאוד.
איתור משגרי רקטות מהאוויר
ובכל זאת, גם זה לא מספיק. כדי לצמצם את השיגורים בזמן קצר צריך לתקוף בבת אחת הרבה מאוד מטרות. לשם כך פיתחו התעשיות הביטחוניות חימוש מונחה מדויק שהטייס יכול לשגר בצורה סיטונית לכיוונים שונים. כמו ברד היורד על שטח נרחב, מבלי לוותר על דיוק הפגיעה, מספר וגיוון המטרות.
לדוגמה, אף-16 בודד יכול להפציץ במקביל יותר מעשר מטרות באתרים שונים. היכולות של אף-15 “בז” (מהדגמים הישנים) גדולות הרבה יותר גם בכמות וגם במשקל הפצצה שיכולה להשמיד ביצורים תת-קרקעיים. המטוס הזה, אומר מפקד בסיס תל נוף, תא”ל תומר בר, מסוגל להגיע רחוק, רחוק מאוד, עם מטען כבד ובלי תדלוק אווירי. שלא לדבר על ה”רעם” (אף-15-איי 5F-15I) שהותאם במיוחד למשימות תקיפה ועליונות אווירית ארוכות טווח. המשמעות האסטרטגית ברורה גם אם הוא לא מזכיר את מדינת היעד.
כדי לעמוד בקצב ובהספקים החדשים שאשל דורש מחיל האוויר, נותחו ואורגנו מחדש גם המערכים הטכניים והלוגיסטיים. מפקד בסיס חצור, אל”ם דן טורטן, מספר שהצוות הטכני “מתנפל” כיום על אף-16 החוזר מגיחת קרב ומכשיר אותו לגיחה נוספת בתוך שעה קלה, בדומה לצוות המחזיר לכשירות מכונית “פורמולה 1” תוך כדי מרוץ. בשיטות הישנות זה לקח כמה שעות.
הצפון בידיו
מלבד שיפור הספקי התקיפה, מאמץ ותקציבים רבים מושקעים בחיל בהקמת מערך ההגנה האווירית שמתחלק להגנת נ”מ (מפני מטוסים) ומערך רב שכבתי ליירוט טילים. בתוכנית: מפקדה אחת שתנהל את כל הפעילות ממרכז מבצעי אחד. אולם העדיפות כרגע היא לרכש סוללות “כיפת ברזל” נוספות, להשלמת הפיתוח וההצטיידות בטילי היירוט של “שרביט קסמים”, ולהשלמת הפיתוח של “חץ 3” ליירוט טילים בליסטיים בחלל.
ניסוי “שרביט קסמים”. מפקדה אחת, מרכז מבצעי אחד (באדיבות משרד הביטחון)
“שרביט קסמים” הוא כרגע החשוב ביותר בגלל יכולותיו ליירט איומים רציניים יותר מ”כיפת ברזל”. המערכת הזו תפעל מבסיסים קבועים ההולכים ומוקמים, אך היא תהיה מבצעית רק בעוד שנתיים לכל המוקדם. צריך לומר את האמת ולהדגיש כי סוללות “כיפת ברזל”, שיכולותיהן שופרו בינתיים, ישמשו בזמן עימות גדול להגנת בסיסי חיל האוויר ומתקנים חיוניים אחרים ופחות להגנת האוכלוסייה. זאת, כאמור, על מנת לשפר את “הרציפות התפקודית” הנחוצה לקיום הספקי תקיפה גבוהים. לעניין הרציפות התפקודית מקדישים מפקדי הבסיסים בחיל האוויר חלק ניכר מאוד מזמנם ומהתרגולים.
תחום נוסף שחיל האוויר עוסק בו באינטנסיביות בשנים האחרונות הוא המב”ם – המערכה שבין המערכות – שתכליתה למנוע פעולות טרור והתעצמות בנשק אסטרטגי בלבנון ובעזה. הפעילות חשאית ברובה. התפתחות חשובה הייתה לפני כשנה, כשהרמטכ”ל באישור שר הביטחון הטיל על מפקד חיל האוויר להיות אחראי על הגזרה הצפונית של המב”ם.
במסגרת אחריותו, האלוף אשל מפעיל מערכי מודיעין וכוחות מבצעיים לא רק של חיל האוויר אלא מכל האגפים, הזרועות והיחידות של צה”ל. במקביל, חיל האוויר תורם למאמצים האחרים של המב”מ, כמו למשל ההשתלטות על ספינת הנשק מאיראן “קלוז סי”. זה כבר לא היה בתחום אחריותו הישירה של המפקד אשל אלא של גורמים אחרים.
יותר מ-1,000 מפוטרים
המשימות מגוונות ורבות מבעבר, וחיל האוויר משנה גם את המטה ויוצר תפקיד חדש – ראש מבצעי אוויר (רמ”א), תת-אלוף שיהיה מספר 3 בחיל אחרי ראש המטה. ראש להק אוויר (רל”א) יהפוך מספר 4 וימונה על ההדרכה. המבנה החדש ייכנס לתוקפו בקיץ והרמ”א המיועד הוא תא”ל בר, מפקד בסיס חיל האוויר תל נוף.
תדלוק אווירי של מטוסי אף-15. איראן? היכולות השתפרו (צילום: AFP)
השינוי הארגוני אמור לתרום להתמודדות עם “המעגל השלישי”, השם שהוצמד להתמודדות באמצעים התקפיים עם הגרעין האיראני. בכירי חיל האוויר לא מדברים הרבה בנושא, אבל ניתן להתרשם שהם משוכנעים ביכולתם לפעול אם יידרשו ולהגיע להישגים סבירים. היכולות של חיל האוויר וצה”ל כיום לתקוף ביעילות בטווחים רחוקים, הם מאמינים לפי ההתרשמות, טובות מאלו שהיו לפני כמה שנים. ועדיין, קשה להשוות ליכולות של ארצות הברית.
התרשמתי מאוד מהעובדה שבכל השיחות עם בכירים ובכירים פחות בחיל האוויר לא שמעתי דרישות להגדלת צי המטוסים או לתקציבי רכש נוספים. מה שמטריד אותם הוא לא רק הגירעון שנוצר השנה ומאיים על המשך פעילות האימונים השוטפת, אלא בעיקר חוסר הוודאות התקציבית. חיל האוויר אינו יכול לתכנן מפני שעדיין אין לצה”ל תוכנית עבודה רב-שנתית מאושרת ולמערכת הביטחון אין עדיין תקציב מאושר לשנה הקרובה ולזו שאחריה.
החיל נמצא בהליכי סגירה של כמה טייסות מבצעיות ופיטר 1,010 משרתי קבע. מספר עצום יחסית לגודלו של חיל האוויר. “לאחרונה נאלצתי לפטר במסגרת הצמצומים איש קבע בן 38 שאין מומחה כמוהו בתיקון מהיר של מסוקי ‘יסעור’. הלב כואב על האיש ועל יכולותיו שאיבדנו, אבל אין ברירה”, אמר תא”ל בר.
המל”ט החדש “סופר הרון”. יש יותר, אבל לא מחליפים טייסים במשימות הליבה (צילום: ירון ברנר)
מספר כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב”מים) שהחיל קולט גדל בהתמדה, ויש צמיחה גם בכמות וגם בסוגים וברמת הטכנולוגיה המושקעת בהם. מספר המשימות שיעשו הכטב”מים בעיקר בתחום המודיעין והלחימה הנקודתית יעלה בהתמדה, אומר תא”ל לאור, מפקד בסיס פלמחים, אבל החלפת המטוס המאויש במשימות המרכזיות לא נראית בעתיד הקרוב.
גם האמריקנים מקנאים
תחום נוסף שצמח הוא השימוש בסימולטורים, מדמי טיסה. יש כיום סימולטורים לא רק למטוסי קרב אלא גם למסוקים ולכטב”מים. אולם גולת הכותרת היא הסימולטור המשימתי, המצאה ישראלית ופיתוח משותף לאלביט ול”לוקהיד מרטין” האמריקנית. מפקד חיל האוויר של ארצות הברית אפילו הודה בקנאה שאצלו אין דבר כזה.
אז מה הביג דיל? בסימולטור המשימתי יכול להתאמן טייס בודד על ביצוע משימה שהוטלה עליו, ויכולה גם טייסת קרב שלמה לתרגל אפילו מצב מלחמה. מקבלת המשימה (הפ”מ – פקודת משימה) ממטה חיל האוויר, תכנון, התדריך לטייסים ועד הגיחה עצמה, המתבצעת אמנם בתא טייס על הקרקע – אך המראות והתחושות התלת-ממדיים הם ריאליסטיים ורלוונטיים לחלוטין למשימה האמיתית. ממש תרגול על מודל. בה בשעה מתרגלים הטייסים התגברות על תקלות ומצבי חירום והטסה במצבי קיצון כולל התרסקות מפגיעת טיל נ”מ, חוויה באמת לא נעימה בסימולטור החדש, אפילו כשהיא מתרחשת על קרקע מוצקה ובטוחה.
הסימולטורים האלה לא רק שחוסכים מיליוני דולרים שצריך היה להשקיע בשעות טיסת אימון אלא גם מאפשרים לטייסי מילואים למשל לשמור על כשירות ולרכוש יכולות טיסה ותפעול חימוש שלא הכירו. את ההנחיות לתיקון השגיאות מקבל הטייס באוזניות בקול דק של בת 19 המפגינה שליטה מעוררת השתאות ברזי טיסה קרבית שמעולם לא התנסתה בה בעצמה.
22 במאי 2014: “כל מטוס סורי שיחצה את הגבול – יופל”
בצפון שומעים היטב את רעש המטוסים שמוקפצים אל הגבול, אבל בחיל האוויר מכנים זאת “רעש החופש”, זה שבזכותו אתם ישנים בשקט. ובינתיים, בהנחה שהמלחמה הבאה תימדד בשעות, מכפיל החיל שוב ושוב את מספר המטרות שהוא יכול למחוק במינימום זמן
אמיר בוחבוט (22 במאי 2014, אתר וואלה חדשות)
מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל (צילום: סיוון פרג’)
באחרונה השלים חיל האוויר את פרויקט השעונים הגדול. שעונים דיגיטליים שמסונכרנים זה עם זה בדיוק מקסימלי הותקנו בכל חדרי הדיונים של החיל. איחורים לא מתקבלים. המטרה היא למצות כל דקה ביום להשגת המטרה. זהו חלק מהקוד הגנטי של החיל: עקומת למידה ושיפור מתמיד. אפשר שזה גם מקורו של התיאבון הגדול של מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל. מאז שאשל נכנס לתפקיד, הוא דרש מקציניו הבכירים לעשות הכול כדי להגדיל את כושר התקיפה של החיל: איך תוקפים יותר מטרות במינימום זמן?
בכנס שהתקיים השבוע במכון פישר על תרומת כוח האוויר והחלל לאסטרטגיה הגבוהה של מדינת ישראל, הציג האלוף אשל את הנתונים המדהימים. בתחילה אמר: “אנחנו מעמידים יכולת התקפית מדויקת של אלפי מטרות ביממה באופן מדויק והכפלנו פעמיים ב-400 אחוזים את היכולות הללו”. אשל הסביר כי חיל האוויר מסוגל כיום לעשות ביממה אחת את מה שהוא עשה ב-32 יום במלחמת לבנון השנייה, וב-12 שעות – את מה שעשה בכל שמונת ימי הלחימה במבצע עמוד ענן. בתחילת דבריו, התחייב אשל לא לעסוק בגזרות הכלכליות ובקיצוצים אך הוא התייחס גם לכך, בדרכו.
“יכולת תקיפה של אלפי מטרות ביממה” מטוסי אף-16. צילום: ביטאון חיל האוויר
חיל האוויר מושך תשומת לב. זה החיל הכי נוצץ בצה”ל, הכי יקר, הכי בולט וכעת חרב הקיצוצים תלויה גם מעל צווארו: בעקבות הפסקת אימוני המילואים בצה”ל, שוקל שר הביטחון לחתוך גם באימוני טייסי המילואים. השאלה שמרחפת ברקע היא אם החיל אכן נותן תשואה יוצאת דופן על כל שקל שמדינת ישראל משקיעה בו. האם אנחנו מוכנים להמשיך לשים עליו את מיטב כספנו?
לאשל יש תשובה. בשלושה מרכיבים עיקריים של תפיסת הביטחון הלא פורמלית של מדינת ישראל מוגדר חיל האוויר שחקן מרכזי: הרתעה, הכרעה והגנה. מבצע עמוד ענן הוכיח שהאפקטיביות המבצעית של חיל האוויר השתפרה דרמטית, ולא בכדי הסתפק הרמטכ”ל בתקיפות אוויריות. כזכור, התמרון הקרקעי לא יצא לדרך. הכוח האווירי יוצר אפקט הרסני וקטלני בהיקף חסר תקדים וגם יכולות ההגנה התעצמו פלאים, בזכות מערכות התרעה מתקדמות, חיבור של סנסורים פורצי דרך ומערכות הגנה אקטיביות כמו כיפת ברזל.
כוח הרס חסר תקדים. אתר שהופצץ בידי חיל האוויר, בצפון רצועת עזה (צילום: AP)
אשל לא עוצר ובכל ישיבת מטה הוא דוחף קדימה. רוצה להגדיל עוד ועוד את קצב תקיפת המטרות. הוא מתעקש לראות איך ייראה יום לחימה, לאתר צווארי בקבוק כדי לעשות הכול טוב יותר. למצות כל דקת לחימה. אשל, כמו שאר חברי פורום מטכ”ל, מבין שמשך המלחמה הבאה מוכרח להיות קצר בגלל היקף הטילים שיפלו בשטח המדינה.
אויבינו ניתחו את הישגי חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן, ובמערכה הבאה, המטרה שלהם תהיה לשתק את החיל. לא רק לירות טילים מהמתקדמים בעולם על המטוסים שיחוגו בשמי לבנון, סוריה או עזה אלא לפגוע בהם בבית. לירות טילים ורקטות על בסיסי חיל האוויר בישראל.
האלוף אשר טוען שהם לא יצליחו. “עשינו ניתוח מחמיר על הפגיעות שיהיו לנו במצב מלחמה כתוצאה מטילים ורקטות והגענו למסקנה ששיתוק של חיל האוויר הוא בלתי אפשרי”, הוא מצהיר. “יהיו פגיעות אבל לא שיתוק. יש לנו מערכות הגנה מבצעיות ואנחנו נערכים לזה כל יום. לקחנו את הניתוח שלנו והעברנו אותו למעבדה בתוך צה”ל, שיבדקו. מצאו את אותן מסקנות. הוצאנו את הנתונים למעבדה מחוץ לצבא והם טענו שהחמרנו עם עצמנו”.
מחכים ללביא
על אף האיום האיראני, היקף האימונים בחיל לא גדל. מחיר הטילים המדויקים מצוי בעלייה תלולה, האתגר להשאיר בחיל את הטובים לא הולך לשום מקום והקיצוץ במספר משרתי הקבע פוגע ביכולת להוציא את המשימה בצורה הטובה ביותר. מנגד שואלים את עצמם מפעילי כלי טיס בלתי מאוישים מדוע חיל האוויר מתעקש להשקיע את רוב התקציב באימוני קרבות אוויר-אוויר אף שהם הולכים ונעלמים מהעולם.
אחד השינויים שחיל האוויר עושה הוא צמצום מסלול ההכשרה של נווטי וטייסי הקרב. ביולי יקלוט חיל האוויר את מטוס האימון החדש, לביא מדגם M-346 של חברת “אירמאקי” האיטלקית. בטווח הארוך, המטוס החדש יאפשר להעביר בהכשרה תכנים שכיום נרכשים רק מאוחר יותר. “אנחנו נוריד את עלויות ההכשרה ונביא את החניכים למצב שהם יותר מוכנים לטייסת המבצעית”, מסביר קצין בכיר בחיל האוויר. “לדוגמה, למידה על כוונות קסדה, טייס אף-16 לומד את זה רק כשהוא מגיע לטייסת. בקרוב הוא יגיע לטייסת מוכשר למשימה”.
בנוסף, עושה החיל ארגון מחדש במטה המבצעי. “בראש ובראשונה אנחנו צריכים לדאוג לעליונות אווירית. לדאוג בזמן מלחמה שכל המערכות שמאיימות עלינו יושמדו”, מסביר קצין בכיר בחיל האוויר ומוסיף: “מצד שני אין לנו את האפשרות להגיד לשאר המערכים בצבא חכו, אנחנו עסוקים. לכן תחום המטה המבצעי שלנו משתנה כדי שהארגון ידע לתמוך בתהליך הרחב של צה”ל”.
תחושת הביטחון
נשיא סוריה בשאר אסד אכן משקיע הון במערכי ההגנה האוויריים שלו, שיאיימו על חיל האוויר במקרה של מלחמה. לטענת גורמים בחיל, מדובר במערכים שמחזיקים בכוננות מלאה לאורך כל ימות השנה והם אינם לוקחים חלק במאבק במורדים. ההתחמשות של הסורים בסיוע איראן ורוסיה מאוד מדאיגה את טייסי הקרב, אבל לפחות על פי פרסומים זרים, בשגרה חיל האוויר הישראלי יודע לדלג מעליו בקלילות. מפקד חיל האוויר נוקט לשון ציורית כדי לתאר את המצב: “חיל האוויר הוא “דני-דין”. הוא פטיש גדול שבוויסות נכון יודע לעבוד גם כאזמל מנתחים”.
עשן מיתמר מעל אזור שהותקף בידי חיל האוויר הסורי (צילום: רויטרס)
“קורה לא מעט שמטוס סורי שנלחם כמעט מדי יום עם כוחות המורדים מתקרב למרחב רמת הגולן הישראלי. אם זה יקרה הוא יופל. חד משמעית”, מסביר הקצין הבכיר וחושף כי באחרונה התקבלה החלטה בצה”ל כי חיל האוויר ייטול על עצמו חלק מהאחריות על הנעשה הגבול הקרקעי עם סוריה לצד פיקוד הצפון. “עשינו תהליך עם כוחות ביבשה שבו פעם ראשונה מתקיימת הערכת מצב לאפקטיביות הכוח האווירי בהגנה על הגבולות. איך אני תומך במאמץ היבשתי במניעת החדירה לשטח ישראל? אתה צריך להיות זמין עכשיו ובמהירות, ואנחנו מאוד מתקדמים בנושא. כמו שאם מטוס שחוצה גבול יופל כך יותקף גם כוח קרקעי”.
באזור הצפון שומעים היטב את מטוסי הקרב שמוקפצים חדשות לבקרים וחולפים מעל הכינרת בדרכם לגבול. “צריך להגיד לאזרחים שזה רעש החופש. זו תחושת הביטחון”, אומר הקצין הבכיר ומחזיר את השיחה לסוגיית הקיצוצים: “אסור שבעוד 15 שנה נשאל את עצמנו איך הגענו למקום הזה. איך נקלענו למשבר. חשוב להבין שצמצום בשירות הקבע מצמצם את הגמישות שלנו. עולם הקרב לא בנוי רק מטייסים הוא מתחיל בטכנאים שמטפלים במטוס ומעמיסים את הפצצה”.
לסיכום, מסביר הבכיר כי החשש המרכזי בחיל הוא שהטובים ביותר לא ירצו להישאר, או ימאנו לחזור. “הקמתי טייסת קרב לפני יותר מעשור”, הוא מספר. “התקשרתי ליוני. הוא היה סגן מפקד טייסת ב’ שלי במטוסי הבז. הוא למד תואר שני וטס עם משפחתו לעבוד בחברת “מקינזי” בלונדון. אמרתי לו אנחנו הולכים להקים טייסת חדשה. הוא התלבט. בסוף הוא השאיר את אשתו בלונדון ובא. מאוחר יותר אמרתי לו, יוני, מה החזיר אותך? והוא ענה לי בלי למצמץ: לקום בבוקר ולעבוד עם האנשים האלה”.
