9 במארס 2014: שריון, ים, אוויר, מודיעין ועוד

בבוקר 5 במארס התבשרנו שלוחמי חיל הים תפסו בלב ים והרחק מגבולות הארץ את אניית המשא האיראנית קלוס-סי, ששטה תחת דגל פנמה, וניסתה להבריח אמצעי לחימה מסוריה שהוטסו לאיראן ויועדו לעזה. היה זה שיאו של מאמץ רב-זרועי ורב-קהילתי של גורמי מודיעין ואחרים, שהסתיים בהצלחה במבצע שכונה “חשיפה מלאה”. שאפו! איך זה קשור לשריון?

אל”ם (במיל’) שאול נגר

כִּי-הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב

בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי-אֵשׁ. (ישעיהו סו, טו)

ספינות חל הים מלוות את הספינה האירנית שנתפסה עם אמצעי לחימה. צילום: דובר צה”ל

צה”ל ושאר זרועות הביטחון פועלים ללא לאות כול ימות השנה ובכול רגע ביממה, במאמץ לסכל מזימות של חורשי רעה ולשמור על ביטחון ישראל ותושביה. מדי פעם שומעים על פעולות של צה”ל במסגרת הביטחון השוטף שלאורך הגבולות, שגם השריון נוטל בהן חלק, ולפעמים מתפרסמות באמצעי התקשורת פעולות עלומות הקשורות בסיכול פעילות עוינת הרחק מהגבול, ויש שמייחסים אותן לישראל. אין ספק שהפעילות היומיומית של כול גורמי הביטחון הכרחית במאמץ לשמור על הביטחון מצד אחד ולמנוע מלחמה מצד שני. אך זה רק צד אחד של המטבע. בעבר שימשו המונחים כוננות והתכוננות לתיאור שני המאמצים המקבילים שבהם צה”ל צריך לפעול, הכוננות המידית, קרי הביטחון השוטף, והכוננות למלחמה – באמצעות אימונים, התעצמות וכד’. למושג כוננות כיום נוספה המילה מוכנות, והמונח התכוננות מבוטא כיום במילה כשירות. כך או כך שני המאמצים נדרשים תמיד וללא הרף.

הביטחון השוטף מצריך טיפול יומיומי המורט עצבים, תקציבים, תשומת לב פיקודית ועוד, אך אסור שישכיח את המשימה החשובה לא פחות ושאיננה תמיד ברורה – לשַמֵּר ולקיים ולפתח את היכולת לנצח במלחמה ללא עוררין, כי לישראל אסור להפסיד צבאית בשום מלחמה!

בעבר הרחוק היה השריון בגדר קורנס גדול הנשלף בעתות מלחמה וחלקו בביטחון השוטף לא היה בולט. הקורנס של השריון הונף והיכה כהוגן במלחמת ששת הימים. גם במלחמת יום הכיפורים, למרות ההפתעה ותנאיי הפתיחה הגרועים, היה זה השריון שהביא למהפך ולניצחון צבאי. הדברים השתנו כבר מזמן והשריון הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון השוטף היומיומי. בשנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה הגיעו הדברים למצב שבו יחידות השריון כמעט לא התאמנו בנושאי לחימת שריון והדברים ידועים.

כיום השריון מתאים את עצמו למציאות המשתנה באמצעות שינוי מבנה הגדוד הבסיסי, העומד להפוך לצוות קרב גדודי (צק”ג) עם מרכיבים רב-חיליים של היבשה, ובאמצעות התאמת תורת הלחימה וטכניקות הלחימה. על כף פרסמנו באתר זה מספר כתבות, ראו בהמשך.

המשימה הלא פחות חשובה של השריון, כמו של יחידות צבא אחרות, היא להתכונן גם למלחמה שהיא היא המבחן העליון של כוח צבאי. יהיה זה השריון שיצטרך בבוא מלחמה לפעול לא רק לאורך הגבול, אף כי צורת הלחימה שלו תהיה אחרת ולא בדמות שהכרנו בעבר, ולא במבנה ובהרכב היחידות המסורתי, אלא בצק”ג וכד’.

חיל השריון נדרש להתכונן לכול צורות קרב היבשה – גם נגד צבאות סדירים וגם נגד ארגוני טרור – בכול סוגי השטח והמכשולים, בכול מזג אוויר, ובקיצור לכול קרב יבשה ללא תנאי ובכול תנאי.