The Armored Corps Park

אתר מורשת עוצבת “ברק”

אתר המורשת של עוצבת “ברק” נחנך בפארק העוצבות שביד לשריון בלטרון ביום ח’ בניסן תשס”ז (27 במארס 2007). בטקס השתתפו לוחמים של העוצבה כיום, בני המשפחות השכולות ומפקדי צה”ל. בטקס המרגש נשא דברים אל”ם (מיל’) צביקה גרינגולד, שהתפרסם ככוח צביקה במלחמת יום הכיפורים ועל לחימתו בה, אז בדרגת סגן, עוטר באות הגבורה. הוא פתח במספר שורות מתוך “המנון השריון”, מאת חיים חפר. הנה דבריו:

“מקרבות אשר ידענו רק נותר התוואי,

למכונות פלדה נתנו את הלב החי

ולכל מקום שבאנו הכירונו פנים –

כאן השריונים, כאן השריונאים.”

שלום לכם משפחת ברק, אחי הלוחמים השריונאים, בני משפחה, מפקדי צה”ל.

עומד אני כאן לפניכם בלטרון, בואך ירושלים, ערש לידתו של חיל השריון. פה הסתער הגדוד המשוריין הראשון בפיקודו של חיים לסקוב, לימים רמטכ”ל צה”ל, בניסיון של חטיבה 7 לפרוץ את הדרך לירושלים.

אני, בן קיבוץ לוחמי הגטאות, בנם של לוחמים יהודים בשואה, במחנות, בגטאות, בקרב הפרטיזנים, ובצבאות אירופה ובנות הברית, שלחמו נגד הצורר הנאצי, נושא דברים בטקס של חנוכת אתר מורשת לחטיבת ברק המאגדת בתוכה את חטיבה 45 ואת חטיבה 188 ממשיכתה.

נמצאים אנו ערב פסח, ואחריו יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה”ל ויום העצמאות, ודומה שחיבור המקום והזמן יוצרים חוויה מיוחדת. באתר הזה, שהוא אתר להנצחת לוחמי השריון ומורשת השריון, הוקצה מקום זה, שבו אנו עומדים, פארק העוצבות, שבו אמורות כל יחידת שריון להקים יד ואתר שיספר את מורשתן. יודעים אנו גם בימים אלה, כי קיומנו בארץ הזאת יישען תמיד גם על עוצמתנו הביטחונית, ובמרכזה כוחו של צה”ל. חלק חשוב בבניית העוצמה של צה”ל הוא טיפוח המורשת של יחידותיו, מורשת שנבנתה לאורך ימי המאבק של העם היהודי על ארץ ישראל.

בלטרון מבקרים מדי שנה מאות אלפי אזרחים, ובהם רבבות בני נוער, לרבות בני נוער יהודים מרחבי העולם. בטוחני כי לאתר שאנו חונכים היום תהייה השפעה משמעותית עליהם ועל עיצוב תפיסתם, כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ואין אחרת, וכי בהישענותם על מורשת קודמיהם יבנו לעצמם תפיסת עולם המושתתת על מוסר יהודי גבוה, על נכונות להילחם ועל דבקות במטרה.

אין כמו סיפורה של עוצבת ברק לממש ערכים אלו. עוצבה זו, במהלך מלחמותיה, עיצבה הלכה למעשה את מורשתו של צה”ל ושל חיל השריון. כבר במלחמת ששת הימים תקפה חטיבה 45 בצפון השומרון, נתקלה בכוחות ירדנים עדיפים, המצוידים בנשק יותר איכותי, בעיקר טנקי פטון אמריקאים, ולחמה בהם כשהיא מבודדת במערכה משאר כוחות צה”ל וכמעט נשברה ביום הלחימה הראשון. היא התכנסה בלילה למגנן חטיבתי ופרצה למחרת והכריעה בקרבות עמק דותן בואך שכם וגשר דמיה, וטיהרה את כל השומרון מהאויב הירדני.

אינני מכיר רבים מקרב לוחמי חטיבה 45, אך אחד מהם, מר משה יפרח, מוכר לי. משה לחם במסגרת פלוגה ג’ בגדוד 25 כמש”ק קשר בקרבות מלחמת ששת הימים והוא נמצא איתנו כאן. בין רבים אחרים ממשפחת ברק תרם משה את תרומתו הצנועה להקמת אתר זה ועקב בעניין אחר הקמתו. מקווה אני כי נמצאים פה רבים מלוחמי חטיבה 45.

חטיבה 45 בפיקודו של משה בריל (בר כוכבא) המשיכה והשתתפה בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. בתום הקרבות, קיבלה החטיבה תחת פיקודה את גדוד 53 הסדיר והפכה לחטיבת השריון הסדירה של פיקוד הצפון – חטיבה 188. לימים הוקם גדוד נוסף, גדוד 74. יחד עם פעילות הביטחון השוטף לאורך הגבולות עם ירדן, סוריה ולבנון, נוטלת החטיבה חלק בלחימה מתמדת במחבלים ובצבאות עוינים, תוך שהיא מעצבת תורת לחימה שריונאית בשטחים הרריים וקשים לתנועה. החטיבה הובילה את הפעולות של פיקוד צפון שהבולטות ביניהן: הפשיטה לסוריה (מבצע קיתון), פשיטות ללבנון המוכרות בשם “קלחת”, באזורי “פתח לנד”, ובפעילות מבצעית מול הצבא הסורי לרוחב גזרת רמת הגולן.

ביום הכיפורים ספגה החטיבה שהייתה פרוסה לרוחב כל חזית רמת הגולן, בפיקודו של אלוף משנה יצחק בן שֹהם, התקפה סורית של 4 דיוויזיות וללא סיוע משמעותי בלמה ועיכבה את הצבא הסורי בשעות הקריטיות של הקרבות, תוך שהיא מאבדת את רוב לוחמיה ואת שדרת הפיקוד שלה. בפעילות זו אפשרה לצה”ל להתעשת, להתארגן, ולהשיב מלחמה שערה.

יחידות של החטיבה המשיכו ללחום בגזרות השונות, עד שהיא התלכדה ובנתה את עצמה מחדש, צרפה את גדוד 71 כגדוד שלישי, התעשתה כעוף החול וחזרה להיות יחידת שריון מובחרת ומובילה. ואכן, כבר בשנת 1978 הובילה החטיבה את מבצע ליטני ובמלחמת שלום הגליל ב-1982 הובילה החטיבה את אוגדה 36 בציר החוף בואך ביירות. היא הייתה החטיבה היחידה שנלחמה בצבא סורי ויכלה לו, ומימשה את תכנית הלחימה בלוח הזמנים המקורי שהוכתב על ידי הפיקוד. מכאן המשיכה החטיבה ללחימה בשטחים, באינתיפאדות ובפעילות בביטחון השוטף בגזרות השונות, עד מלחמת לבנון השנייה.

מורשת זו, של ניצחון בכל מחיר, של דבקות במשימה בכל תנאי, היא היא מורשת “ברק” שאותה אנו רוצים להנחיל לדורות הבאים של לוחמי צה”ל באמצעות אתר זה.

למפקדי צה”ל אנו אומרים: מרכזיותו של צה”ל בקיום העם והמדינה אינה מוטלת בספק. חובתנו, לוחמי העבר ואזרחי המדינה, לחזק אתכם ולתמוך בכם. חובתכם לבנות צבא מקצועי ויעיל שידע בכל תנאי ובכל מתאר, להגן על נצח ישראל.

למשפחות הנופלים אנו אומרים: לא לשווא היה קורבנכם. צוואת בניכם היא קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מודרנית, מוסרית המגינה על אזרחיה. על אף שנדמה אולי כי צוואה זו לא מוגשמת במלואה, חובתנו לא להרים ידיים, אלא לשנס מותניים, לייצר מנהיגות ולהמשיך לבנות מדינה שתכבד את קורבנכם.

לסיום אני מבקש לקרוא את שירה של חנה סנש, הליכה לקיסריה, המבטא את הלכות הנפש של כולנו:

“אֵלִי, שֶׁלֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם

הַחוֹל וְהַיָּם.

רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,

בְּרַק-הַשָּׁמַיִם,

תְּפִלַּת-הָאָדָם.

לא אוכל לסיים את דברי בלי לציין כי את האתר תכננה, עיצבה ובנתה האמנית מירי קולן שמכבדת אותנו כאן בנוכחותה. תודה לכולכם ולכל משפחת “ברק”.

אנדרטת חטיבה 421

תנופה ופריצה קדימה, יציאה ממיצר למרחב, הגשר על תעלת סואץ, חזות הטנק, התמסחים שעליהם צלחו ראשוני הטנקים את התעלה, המשטח הבלתי נוח להליכה שסביב האנדרטה, מפות הבלימה והפריצה – כל אלה יחד מסודרים ומביעים את קרבות הבלימה בשלבים הראשונים של הלחימה ואת הפריצה למרחב, את היציאה מקרבות הבלימה הקשים לקרב הצליחה והפריצה למרחבים שממערב לתעלה.

לאחר מפגש עם מפקדי החטיבה ולוחמיה וקבלת החומר, העברתי באנדרטה זו את התחושות, הרגשות והזיכרונות מן הערטילאי אל האבן, אל חלוקי הנחל, הנירוסטה ויציקות האלומיניום. חומרים אלה אשר בחיבורם יחד מעבירים את הזיכרונות, הכאב, תחושת הקרב והרעות אל המציאות כיום, שבאה להזכיר לכל מבקר באנדרטה זו את גבורתם, חוסנם, אמונתם וזכרם של נופלי החטיבה. חטיבה זו, חטיבה 421, חרטה על ליבה ועל אנדרטה זו את זכר הלוחמים שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

העמוד המרכזי מבטא את עמידת החטיבה בשלב הבלימה. בראש העמוד אלמנט המזכיר את תובת הטנק שלנו – פטון M48A3, מה שפעם קראנו לו הצפרדע של הטנק – כשהיא מוגבהת במגמה של פריצה למרחב. בחזית העמוד – אלמנט יזכור, לזכר חברינו הנופלים. משני צידי העמוד המרכזי שני אלמנטים מאבן המייצגים את התמסחים שעליהם צלחו הטנקים הראשונים את התעלה. בדופן התמסחים מסותת אלמנט שמזכיר את גשר הגלילים, כשהוא נגרר במרחבי הדיונות. על גבי התמסחים מפות מהלכי הקרב של החטיבה. התמסח הימני מייצג את שלב הבלימה ועליו מפת הקרבות באזור חמוטל. התמסח השמאלי מייצג את הצליחה והפריצה ועליו מפת קרב הצליחה בצירי עכביש וטרטור, ומהלכי הפריצה למרחבי מצרים. בין התמסחים מתפתל אלמנט גלי מנירוסטה המייצג את התעלה. המפות, הסמלים והכיתוב עשויים יציקה, בדומה לפלדת הטנק. משטח האנדרטה בנוי מחלוקי אבן וההליכה עליו אינה נוחה, וזאת כדי לסמל את ההתקדמות הקשה בצירי הלחימה. המשטח הקדמי עשוי גרנוליט מצרי אדום, והוא מתחבר למשטח מאבן מקומית של אזור האתר.

נכתב על ידי גרשון היימן – הפסל שעיצב את האנדרטה

מפת ארץ ישראל עם לוחות הקרבות במהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל, ותג חטיבה 7 המוצב כאילו מחובר לרמת הגולן שבמפה.