עמיתיי השריונאים,
לפני קרוב ל-11 שנים, לקחתי על עצמי את תפקיד יו"ר עמותת "יד לשריון" בלטרון.
קיבלתי עליי את התפקיד מתוך הבנה שנדרש שינוי תפישתי, שינוי הפרדיגמות והכנסת נופך ותוכן חדשים לעמותה החשובה הזו.
שלושה אבני יסוד היו לתפיסתי –
- "במותם ציוו לנו את החיים" ונכון שנקדש את החיים במקום המוות.
- המורשת צריכה לכלול את כלל המערכות והמבצעים בדגש השנים
שלאחר מלחמת יום הכיפורים. - העמותה צריכה "לתת" לקהילה , הרבה מעבר מ- "לקבל", שאם
לא כך היא איננה רלוונטית.
לאור אבני היסוד שלעיל פעלתי יחד עם המנכ"ל, חנן ברנשטיין, נמרצות ובנחישות, עם לא מעט מהמורות, התנגדויות ומאבק אידיאולוגי באשר לשינויים אותן רציתי להנחיל.
מביא כאן מקצת מההישגים, השינויים והרוח החדשה בעמותה.
הרחבת מטרות העמותה
עם היכנסי לתפקיד מצאתי לנכון להוסיף למטרות העמותה שני סעיפים חשובים:
האחד להוות בית חם לשריונאי בעבר ובהווה ולבני משפחתו והשני לסייע למוזיאון "הלוחם היהודי".
הרציונל "בבית החם" מגלם את הנתינה, את הלתת, למצוא אוזן קשבת ולייצר פעילות שהיא מעבר להנצחה ומורשת.
הרציונל בסיוע ללוחם היהודי היה ראייתנו שהמוזיאונים חד המה – חצר אחת ויישות אחת המביאה ערך מוסף האחד לשני, כמו גם יישור הדורים בהקשרים הפיננסיים.
שינוי תפישת העולם בהקשר הקהילה השריונאית
הרעיון הבסיסי היה לייצר קהילת שריונאים בארץ ובעולם ללא קשר האם הם חברי עמותה או לא. "כתובת" הפעילות היא אליהם (לכל מי ששיוכו שריונאי). אני מאוד שמח שהצלחנו לקדם מועדון חברי עמותה שזכאים לבחור ולהיבחר למוסדותיה (כיום אנו כ-1,100), מועדון עמיתים שמקבלים דיוורור מהעמותה ומעורים בפעילותה השבועית והחודשית (כ-5000 שריונאים ובני משפחות שכולות) וקהילה של עשרות אלפים אשר מהווים כתובת והתייחסות.
עדכון שוטף במדיה דיגיטלית
העמותה עברה להפצה במדיה דיגיטלית. לא רק ששיתוף הקהילה יעיל ומהיר, אלא שופרה היכולת לעדכן, לספר ולהעביר מסרים קל, נוח ורלוונטי – מיסדנו קבוצות ווטסאפ, ידיעון "הטנקיסט", ניוזלטר חודשי, פייסבוק, שידורים חיים לטקסים, גם לחו"ל. בימים אלה יוצאת לדרך – אפליקציה ייחודית למשפחות חללי חרבות ברזל אשר תשמש את המשפחות להכניס כל תוכן שתרצנה ועוד.
חיים תוססים ופעילות "שמעבר"
הרעיון להכניס פעילות תוססת וחיה ברצף ובקביעות הייתה נר לרגלינו. איפשרנו לקיים בלטרון כמעט כל פעילות תוך שמירה על שני כללים – האחד רחבת כותל השמות מיועדת רק לפעילות הנצחה והשנייה לא להפוך את המקום לעסק מסחרי .
מעט מהנעשה – מופעים של אמנים מהשורה הראשונה לקהילה, מופעי סופ"ש – פניני המוסיקה, טקס סיום המכביה, מגה ארוע לסוכנות בערבי יוה"ז, מגה ארוע למצעד החיים במוצאי יוהע"צ, מרוץ אופניים ומרוץ שדה בנוסף לצעדת השיריון, מופע פתיחת פסטיבל בירה ויין, אירועי בר מצווה ועוד.
שיתוף הדור הצעיר בפעילות
מאמץ גדול היה להביא לפעילות אפקטיבית את הדור הצעיר. הכוונה היא להביא פעילים בגילאי 25-40, משוחררים צעירים בתחילת חייהם (כאשר המוטיב המרכזי בשלב זה של חייהם הוא לימודים אקדמיים, בניית המשפחה והקריירה. לצורך כך מיסדנו סוג של "חברת בת" (אנשי הפלדה ולאחר מכן רמפ"ה) שעסקה כל כולה ביצירת תוכן, עניין וגורם משיכה לשותפות הצעירים בעמותה. הפעילות כללה ערבי בירה ונשירה, פעילות חברתית, תכנית מנטורים
(מוצלחת מאוד), הענקת מלגות לימודים, הענקת סיוע כספי למתקשים, ערבי יין והוצאה לאור של בירה "מגע".
האצת "הנגשת" המורשת
נושא זה הינו אחד מאבני הראשה של העמותה. על אף שהעמותה עסקה בנושא משך שנים, מצאנו שיש צורך לקדם, להאיץ ולהנגיש באופן אקטיבי ואטרקטיבי את נושאי המורשת. לפיכך היה לי חשוב מאוד להשלים את העמדת האנדרטאות לכלל היחידות שהיו בעבר בחש"ן בפארק העוצבות (משימה לא פשוטה שכן הרבה יחידות היו "מנותקי קשר") ולכן גם הקמנו את האנדרטה של היחידות שנסגרו ואין להם דור המשך פעיל.
יצרנו סרטים על המערכות שהיו בישראל (נותר עוד להשלים מעט), כמו גם עשינו זאת מהעת הנוכחית ולאחור (עדיין לא "חרבות ברזל") . סרטים אלה אפשר לראות רק באתר לטרון. זאת ועוד יצרנו לא מעט סרטים על היחידות הלוחמות במערכה האחרונה.
יצאנו לדרך עם סרט על תולדות לטרון (המקום והעמותה). בימים אלה אנו מקדמים סרטון "ברוכים הבאים ללטרון".
ערכנו מיצג שריון עדכני ותואם את רוח התקופה, כבר בו מופיעה מלחמת "חרבות ברזל".
הבאנו רק"ם ייעודי עם היסטוריה, יצרנו את פרוייקט הטנקים המספרים – ההחפה בדאמור במלחמת של"ג, הטנק שנתקע בשער האריות במלחמת ששת הימים, הטנק שהוחזר מסולטן יעקב, סדרת טנקי המרכבה לרבות דגם העץ, נגמש"י חרמ"ש (בימים אלה מגיעים) ועוד.
יצרנו את מוזיאון התפתחות הטכנולוגיה של הטנקים (בימים אלה מוקם) והבאנו את כלי המרכבה הראשונים בסדרה לפינה ייעודית באתר.
הפטיו של מבנה המשטרה מעמיד מיצג של 120 שנות ציונות, כחלק מהטיפול באקוסטיקה.
הכנסנו צעירים לעבודה במרכז המידע תמורת מלגות – ערך בפני עצמו.
האתר משנה פניו
מאמץ גדול בדגש כספי היה להפוך את האתר לאטרקטיבי ואינטראקטיבי עבור המבקר.
פרוייקטים ששינו פניהם למודל הנגשה מעניינת יותר – וידאו מפינג, חדר מפקדי השריון, חדר גיבורים, מוזיאון הטכנולוגיה, טנקים מספרים, חיבור רשתי לאולמות שונים בו יכולים להקרין את כלל המיצגים של האתר ועוד.
תשתית האתר
לא מעט טיפלנו בשיפור התשתיות – החל בפטיו המרכזי (קירות, החלקת הריצפה בבטון וגג חדש לשיפור האקוסטיקה), במסגרת זו הנמכנו את הגג לשיפור התצפית מגג המשטרה, מדשאות באמפי, שיפוץ האודיטוריום עם מסך ענק ייחודי בארץ, שיפוץ קרית החינוך, מרכז המגדי"ם, הכנסת הנהלת המכינות הצבאיות, חידוש הרדאר הישן עם חיבור למורשת, כיכר בונדי, רחבת הזיתים (בוסתן צפוני) רוצפה כמקום לאירועים, נכנסנו לפרוייקט אנרגיה ירוקה (אגירה ושימור), מונומנט האחדות יצא לדרך ועבר אישורי סטטוטוריקה – יהווה מונומנט ייחודי בארץ ובמקביל ישמש מקום לטקסים ואירועים קטנים.
מיסדנו הסכם ניהול משותף עם קק"ל לניהול פארק העוצבות, חידשנו רישוי והרחבנו פעילות של"ח, כמו גם הכנסנו את שביל ישראל לאתר יד לשריון ועכשיו אנו מקדמים אתר לינה למטיילים (מה שנקרא מלאך שביל).
התקציב
בתחילת הדרך מצאנו עצמנו עם חוב כספי של כ-10 מש"ח ! החובות נפרעו, הסכמי הקנסות למסעדה סודרו דרך הליכים משפטיים, כספים למועצה האזורית מטה יהודה הועברו בהסכמה למחיקת חובות עבר ואפשר לומר בגאווה שבשנים האחרונות – העמותה במצב כספי מצויין והעברת המקל מאפשרת יציבות כלכלית ואף יישום פרוייקטים בביטחה.
תמיכת העמותה ביחידות הלוחמות
בשנתיים האחרונות, עת מלחמת "חרבות ברזל", הצבנו לעצמנו מטרת תמיכה ביחידות הלוחמות. במסגרת זו חולקו לכל מ"פ (סדיר ומילואים) מצלמות ראש, ניתן לכל צוות טנק ערכת גז, חולק לכל טנק מטען סלולרי (פיתוח ייעודי) ממיר ל-24V, נשות מפקדים קיבלו ערכות שי לבתיהן, יצרנו 26 סרטוני "מחוברים לטנקים" המספרים לחימה של לוחמי שריון, כל לוחם שריון, כ-11,000 קיבל ספר עם הקדשת החייל בהקשר ערכי הלחימה , צוות חברים פקד מטעם העמותה את הלוויות חללי השיריון וצוות חברים נוסף ביקר את הפצועים בבתי החולים ובמפגש זה העניק את תשורת העמותה לפצוע.
יצאנו לדרך עם ספר של 100 סיפורי שריונאים על חוויות הלחימה שלהם וכן אנו בימים אלה מקדמים אלבום שירי שריונאים (חלקם שירים שכתבו חללים). בנוסף אנו פועלים לקיום בט"ו בשבט חלוקת ספר ילדים – "לשחרר את מר מסך" של הסופר אשר וינשטיין ליתומי "חרבות ברזל".
אני רואה בגאווה פעילות זו המסתכמת בעשרות אלפי שקלים אך בעיקר במסר של תמיכה ועידוד.
שריונאים, חברי העמותה,
אני מסיים את תפקידי כיו"ר עמותת "יד לשריון" לאחר 11 שנים, בתחושת סיפוק עמוקה וגאווה על הדרך שעברנו יחד ועל ההישגים שהושגו.
הייתה לי הזכות לקחת חלק בעשייה משמעותית ואני מסיים את התפקיד בתחושת שליחות והוקרה.
תודה על ההזדמנות, האמון והדרך.
אני מסיים פרק חשוב בחיי השיריונאיים, עם הערכה רבה לאנשים ולתהליכים שהיו חלק ממני.
אני מבקש מעומק הלב להודות למנכ"ל – תא"ל מיל' חנן ברנשטיין, אשר היה לי כמשענת, כשותף, כחבר וכאחד שמממש ומוציא לפועל כל רעיון וכל יוזמה בהקשר הקהילה ובהקשר אתר לטרון.
מבקש להודות, להוקיר ולהביע הערכה לסמנכ"לית הכספים האגדית, שונטל אזולאי, על מסירות, התמדה, איכפתיות וניהול מקצועי יעיל של כספי הארגון ואף הרבה הרבה מעבר לכך.
בלעדיהם כל שנסקר לעיל לא היה קורה.
זאת ועוד נכון להוקיר תודה להנהלה המורחבת והמצומצמת ולראשי הוועדות, לכל צוות העובדים באתר, למתנדבים ולחברי המועצה המורחבת.
מברך את היו"ר הנבחר, האלוף במיל' סער צור. אהיה לו לעזר כל אימת שיידרש ואני סמוך ובטוח שהוא וההנהלה החדשה יובילו את העמותה והאתר לשיאים נוספים !
היו ברוכים , ברעות שיריונאים
אודי שני אלוף מיל'
ינואר 2026
