סרן שלמה מלאכי נפל במלחמת ששת הימים. ראש אכ"א העלה את מ"פ הסיור לדרגת רס"ן

אלדד אורן – קצין החינוך והנפגעים במילואים של חטיבה  205 (לימים 200/514)

 

רס"ן שלמה (חביבי) מלאכי ז"ל
רס"ן שלמה (חביבי) מלאכי ז"ל

סרן שלמה (חביבי) מלאכי, מפקד פלוגת הסיור 288 חטיבה 200, נפל בכ"ט באייר תשכ"ז 8.6.1967

במלחמת ששת הימים בסיני מאש כוחותינו עקב תקלה מבצעית, כאשר חזר ממשימה שהטיל עליו המח"ט למציאת דלק לטנקים של החטיבה.

לפני כשנתיים התברר כי למרות שסרן שלמה מלאכי ז"ל היה מפקד הפלוגה למעלה משנתיים ונפל בקרב תוך כדי מילוי תפקידו, הוא הובא למנוחות בדרגתו סרן ולא הועלה לדרגת התקן של מפקד פלוגה שהיא רב סרן.

המח"ט הקודם אל"ם הישאם איברהים העביר למחלקת נפגעים באכ"א באמצעות ענף הנפגעים של חיל השריון, בקשה של החטיבה לעדכן את דרגתו של שלמה מלאכי ז"ל, כאשר לבקשה צורף מכתב של מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים תא"ל (מיל) ישכה שדמי, שהיה מפקדו הישיר של מלאכי ז"ל ואשר הוא זה ששלח אותו למשימה האחרונה שבסיומה נפל.

לאור הזמן הרב שעבר מאז מלחמת ששת הימים נדרשו בירורים רבים, שהצריכו גם ביקור בארכיון צה"ל ואיתור סיכומי החטיבה מהמלחמה. רק לאחר שאותרו מסמכים אלו בהם צוין במפורש כי סרן שלמה מלאכי ז"ל שימש בפועל במלחמה כמפקד פלוגת הסיור החטיבתית, רמ"ח נפגעים באכ"א אל"ם ז'וסלין בס המליצה לראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז לעדכן את דרגתו של שלמה מלאכי ז"ל ולהעלותו לדרגת רב סרן.

ביום 18.1.2018 חתם ראש אכ"א על אישור הדרגה.

לצפייה בדף החטיבה שפורסם בנושא, ראו כאן:

אגרוף הברזל – מסירת תעודת הדרגה של שלמה מלאכי זל 15.04.2018

 

אודות רס"ן שלמה מלאכי ז"ל, מתוך דף המידע באתר גל-עד לנופלי רעננה

סרן שלמה יוסף מלאכי ז"ל

בן אידה וראובן
נולד בחיפה
בכ"ז בתשרי תרצ"ח, 2/10/1937
התגורר בחולתה
שרת בחיל השריון
יחידה: פלס"ר 288
נפל בקרב
בכ"ט באייר תשכ"ז, 8/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: ביר אתמדה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חולתה
הותיר: הורים, אשה ושלושה ילדים ושני אחים

קורות חיים

שלמה-יוסף, בן אידה וראובן, נולד בחיפה ביום כ"ז בתשרי תרצ"ח (2.10.1937). שלמה-יוסף היה נצר למשפחת רבנים וסבו מצד האם היה קצין בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה – תופעה נדירה בין יהודי גרמניה.

שלמה (המכונה "חביבי" בפי בני משפחתו) סיים את לימודיו בביה"ס "לדוגמה" ע"י סמינר המזרחי בירושלים ולאחר מכן למד בבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" ועסק בחקלאות. במשך שנים היה חבר פעיל ב"בני עקיבא" ומדריך בתנועה.

שלמה התגייס לצה"ל בנובמבר 1955 והצטרף לצנחנים, צנח במיתלה והשתתף בקרבות מבצע "קדש" (1956). לאחר שסיים שלמה את שירותו הסדיר, הצטרף לצבא הקבע בו שירת עד 1961, וזמן רב עסק בהדרכה כקצין והגיע לדרגת סרן. בשנת 1960 נישא שלמה לדליה, בת קיבוץ חולתה, שהוריה מוותיקי המשק וידועים בשל עבודותיהם החלוציות ובשל הברחת עולים מסוריה עוד לפני קום המדינה. שנה לאחר נישואיהם נולד בנם הבכור שנקרא בשם שגיא – ע"ש הר "שגיא" שבנגב ושעליו נפצע שלמה עוד לפני מערכת סיני. לאחר זמן-מה נולדו גם אורן ואלון.

שלמה השתחרר מצה"ל והצטרף לקיבוץ חולתה ומילא בו תפקידים רבים, אך היה בו אי-שקט רב ולבטים קשים כשלא יכול היה להשלים עם תופעות שלא היו לפי רוחו, אך אהבתו לדליה ולילדים ועקשנותו להמשיך בחיי הספר, עזרו לו להתגבר על הקשיים השונים ולהבין שהדרך לשלמות, אותה חיפש בכל, אינה קלה ביותר. שלמה השתייך לפל' סיור (שריון) במילואים וכאמור, במסגרת זו לחם גם במלחמת ששת-הימים, ובה נפל.

כל מי שהכיר את שלמה ("חביבי") הכיר את החן הטבעי שבו ניחן, יחס לבבי הראה לחבריו ונכונות לעזור ולסייע לזולת. בת – שחוק היתה נסוכה על שפתיו אך יחד עם זה היה איש משמעת ללא פשרות, שגילה מסירות – נפש בהגנת המולדת אותה אהב בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, ומסירותו לה עיצבה את אופיו. שלמה נקבר בבית הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן-מה הועבר למנוחת-עולמים בבית הקברות שבקיבוץ חולתה.

הניח הורים, אשה ושלושה ילדים ושני אחים.

ב"שלושים" לנופלו הוציא קיבוץ חולתה חוברת לזכרו ולזכר חבר נוסף שנפל גם הוא בקרבות אלה, יהודה גולן הי"ד. זכרו הועלה גם בחוברת הזכרון "אשר נפלו במלחמה" שהוציא הקיבוץ המאוחד, כן הוצאה לזכרו חוברת ע"י המשפחה וקיבוץ חולתה שאויירה בידי בצלאל יעיר, הי"ד. חוברת לזכרו ולזכר יהודה גולן הי"ד הוצאה לאור והיא נקראת "בצרור החיים".

יהי זכרו ברוך.