בצפון רצועת הביטחון הוצבה דרך קבע פלוגת השריון "נחשול", שהשתתפה בניסוי מסווג של מערכת הגנה מפני טילי נ"ט. 20 שנה אחרי פירוק הפלוגה, הסיפור שלה הותר לפרסום, והלוחמים חזרו למבצעים: "הבנו שאנחנו פה כדי שיירו עלינו". אחר שיתף: "היו מצבים שידענו על חוליית ירי ועמדנו חשופים". מערכת הביטחון: "לא היה שינוי באופן הפעלתה בהשוואה לפלוגות אחרות"

טנקים ברצועת הבטחון והכיתוה הותר לפרסום

במוצב הצפוני ביותר של צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון ישבה "פלוגת נחשול". פלוגת שריון סודית, שכל חייל ששירת במוצב ידע שאסור לגעת בטנקים שלה. את הסיבה הם כמובן לא ידעו – מדובר בטנקים שהורכבה עליהם מערכת "רעם סגול", מערכת הגנה מפני טילי נ"ט שהייתה עדיין בשלבי פיתוח.

מתוך אתר ynet ע"י אסף קרמר

עשרים שנה אחרי שהפלוגה פורקה, הסיפור המלא של הניסוי שבוצע בתנאי אמת, מול אויב, בדרום לבנון, הותר לפרסום. גם כיום הלוחמים ששירתו בפלוגה לא בטוחים אם זה היה ניסוי מוצלח או כישלון.
"המטרה – להיות כל הזמן במקום הכי מסוכן ובעייתי"
חרמון דוד היה לפני 22 שנה קצין צעיר ומורעל בפלוגת נחשול. "היינו פלוגה סודית מאוד", סיפר לראשונה על החוויות במסגרת הניסוי. "הוצבנו באופן קבוע במוצב ריחן, המקום הכי חם, הכי מסובך והכי מאוים – בקצה של רצועת הביטחון. כל הזמן היינו צריכים לכסות את הטנקים ואת הציוד ולהסתיר את המשימה שלנו".
באותה תקופה פעלו ונלחמו פלוגות שריון רבות ברצועת הביטחון, אבל בניגוד לשאר הפלוגות, לוחמי נחשול שירתו באופן רציף בדרום לבנון. "הוצבנו בגזרה הכי חמה בלבנון, מוצב ריחן, שחטף באותם שנים הרבה לוחמים הרוגים. מעבר לניסיון לבדוק את המערכת היו לנו גם המון הצלחות אקטיביות. הכוח שלנו היה מאוד מיומן, עם ניסיון קרבי בשטח, שכל הזמן עשה את אותו הדבר – לבנון".
מרכבה סימן 3 של פלוגת נחשול מחטיבה 188 עם מערכת רעם סגול
מרכבה סימן 3 של פלוגת נחשול מחטיבה 188 עם מערכת רעם סגול

"המטרה שלנו הייתה להיות כל הזמן במקום הכי מסוכן והכי בעייתי, כדי לבדוק את תפקוד המערכת כשחיזבאללה יורים עלינו טיל", תיאר דוד, ששירת כסגן מפקד הפלוגה. "זאת אומרת, שאם המערכת עובדת זה מצוין, אבל אם המערכת לא עובדת זה לא טוב".

רי ברוק, ששירת כמפקד טנק, הוסיף: "עשינו הרבה נסיעות באור יום ומול שטחים שולטים, בעיקר באירועי לחימה. הכוונה הייתה שיירו בנו טיל, שפשוט יירו. היינו די מוכנים לזה, גם בחיפויים. אתה פחות חושש להיות חשוף באור יום, אתה רוצה לראות מה קורה כשיורים עליך טיל".
"בשני הקווים הראשונים שלנו בלבנון נתנו לנו לשחק. היינו עושים דברים חדשים, נוסעים לשטחים רחוקים. יום אחד עמדנו באור יום על שלוחה וחיכינו לטיל. הגיע טיל שהתפוצץ סמוך לזחל של הטנק, אבל לא קרה לנו כלום והמערכת לא הופעלה", סיפר ברוק. מיד לאחר מכן הוא מסביר שהמשימה לא הייתה לעמוד סתם, אלא היה צורך מבצעי "הצוות שלי גם הוריד שני מחבלים".

להמשך קריאת הכתבה, ראו כאן: