היום, ב19.10 תעלה בכאן 11 הסדרה "שעת נעילה". צבא ההגנה לישראל תמיד היווה חלק משמעותי בתרבות הישראלית, מסרטים וסדרות טלוויזיה, דרך שירים, מוזיאונים ומיצגי אומנות. לרוב, התרבות הפופולארית עוסקת בגיבורים מחיל הרגלים – אני יכולה לחשוב על לפחות שלוש סדרות בהן הדמות הראשית שירתה בחטיבת הצנחנים.
לחיל השריון היסטוריה מפוארת בהגנת גבולות המדינה, אך משום מה עד כה הסיפור השריונאי נדחק הצידה. היום, סוף סוף, חיל השריון נמצא בקדמת הבמה, במלוא תפארתו, בסדרה שמספרת את הסיפור השריונאי דווקא מהמקום הכי כואב שלו.
מאת כתבתינו: ליאור לינדר
עמותת יד לשריון לקחה חלק בהפקת הסדרה: חברי ההפקה הגיעו ללטרון על מנת ללמוד על הטנקים וחלק מהצילומים נעשו בלטרון.
לכבוד עליית הסדרה ראיינתי את דניאל אמסל – תסריטאי ויוצר שותף של הסדרה "שעת נעילה" בכאן 11 יחד עם רון לשם ועמית כהן.
האם העבודה על הסדרה "שעת נעילה" לימדה אותך משהו חדש שלא הכרת קודם על מלחמת יום הכיפורים?
למדנו המון, החל ממהלכי קרבות שסופרו לנו ממקור ראשון דרך עיניהם של לוחמים, ועד לפרטים אזוטריים דוגמת החלקים האהובים יותר ופחות במנות הקרב של התקופה. אם יש דבר אחד שהפתיע אותנו במיוחד, הוא הגילוי על קיומו של ספר "סימנים מעידים" למלחמה, שנוצר ע"י אמ"ן בתקופה שלפני פרוץ המלחמה. מדובר היה בריכוז של 150 פעולות (באוויר, בים ובעיקר ביבשה) בגזרה המצרית וכמאה בחזית הסורית, שזיהוי של חלקן על ידי המודיעין ישמש כהתרעה וכאבן בוחן לכך שפני האויב למלחמה. הסימנים הלכו והתרבו ויחידות המודיעין בשטח התריעו, אך האזהרות מעולם לא אומצו.
האם הכרת את חיל השריון לפני העבודה על הסדרה? אם כן, מה הכרת? מה למדת בעקבות הסדרה?
חיל השריון היה, ותמיד יהיה, מיתוס בתרבות הישראלית, בטח בכל מה שקשור למלחמת יום-הכיפורים. לכן ידענו שנרצה לסיים את הסדרה בקרב עמק הבכא, שהיה קרב השריון הגדול ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה, על גבורתו וחדשנותו הטקטית. בהקשר הזה, הופתענו ללמוד על הסברה שאומרת שאחד הקשיים של הצבא הסורי באותו קרב, נבע מתוואי השטח של האזור ההררי, והקשה על טווח התנועה של תותחי הטנקים הסורים, אשר יוצרו בברית המועצות במחשבה על לחימה בתוואי שטח אחר לגמרי.
אם יכולת להתגייס היום לחיל השריון, איזה איש צוות היית רוצה להיות?
המסקנה הכי מובהקת שלנו מהלמידה על תפעול טנק, היא שמדובר בצוות שאין בו תפקיד "פחות" חשוב. בעלי התפקידים בטנק חייבים לעבוד בשיתוף פעולה מושלם ומדויק, ואם אחד מהם לא עושה את עבודתו, היתר יתקשו לבצע את עבודתם. אם בכל זאת הייתי צריך לבחור תפקיד ספציפי, הייתי בוחר בנהג. "לנהוג" בכלי כל-כך עוצמתי נראה כמו חוויה מרגשת.
האם יש לך קשר אישי למלחמת יום הכיפורים?
לכל אחד מיוצרי הסדרה יש קשר אישי מסוים למלחמה, כמו לרוב הדור שלנו. כולנו גדלנו בבתים בהם הורינו או קרובי משפחה אחרים לקחו חלק פעיל בלחימה.
למה בחרת דווקא עכשיו ליצור סדרה על מלחמת יום הכיפורים?
בשנים האחרונות עולם הטלוויזיה השתנה והצופים מעוניינים להיחשף לסיפורים שטרם סופרו, מזוויות שונות. השינוי הזה אפשר לנו להביא למסך קולות שרצינו לספר בהקשר למלחמת יום הכיפורים, ועד כה לא קיבלו את ההזדמנות להישמע. בנוסף, פיתוחים טכנולוגיים באופן העבודה על סדרת טלוויזיה אפשרו לנו לספק לצופה חוויה ויזואלית עשירה, דבר שבעבר היה כמעט בלתי אפשרי עבור מסך הטלוויזיה הישראלי.
ספר לנו על שיתוף הפעולה עם עמותת יד לשריון בלטרון
החברים בעמותה עשו ימים כלילות במתן מענה ועזרה בכל דבר שההפקה נדרשה לו. לא יהיה מוגזם לומר שהסדרה לא הייתה קורת בלי העזרה והנכונות שלהם. החל מניסיונותינו הרבים והמשותפים להגיע לצורך הצילומים לטנקים מסוג "צנטוריון" ו-"טי", שכבר אינם בשימוש סדיר. ועד עזרה אמיתית וחשובה באימון צוות השחקנים וההפקה על האופן בו עובדים, נחים ובכלל, חיים בטנק. בהזדמנות זו נשמח להודות שוב, ליו"ר העמותה, אלוף (במיל') אודי שני, למנכ"ל העמותה, תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין, לאוצר העמותה, סא"ל (במיל') מיכאל מס, ולקשנ"ר היוצא, תא"ל גיא חסון. ללא העבודה הקשה שלהם, לא יכולנו להגיע לרגע הזה.
איזו עבודת מחקר עשיתם לפני הצילומים? האם היה ליווי של מישהו שלחם במלחמה?
במסגרת התחקיר קראנו, צפינו, שוחחנו והאזנו למאות ואלפי שעות של תוכן הקשור למלחמה. הקפנו את עצמנו בעדויות לוחמים ומפקדים, היסטוריונים צבאיים, משפחות בעורף, תחקירי עומק מטעם צה"ל ותמיכה של נט"ל. הדיוק בפרטים היה ערך עליון עבורנו לכל אורך העבודה. לשם כך נעזרנו בעשרות יודעי דבר שעזרו לנו לחדד את הפרטים הקטנים. לכל שחקן הוצמד לוחם שהיווה השראה לדמות ששיחק. בנוסף, עבדנו באופן יומיומי עם יועץ צבאי שהוא מקור ידע מדהים, אל"מ (במיל') נח פארן, מג"ד שריון לשעבר, שליווה אותנו במסירות אין קץ משלב הכתיבה, דרך העבודה עם השחקנים ועד ההתעקשות על כל פרט ופרט בצילומים עצמם.
ספר על ההחזרה לכשירות של הטנקים הישנים
הניסיון להכשיר טנקים לצילומים היה אחד הנושאים הכי מאתגרים בהם התעסקנו מכיוון שדגמי הטנקים שלקחו חלק במלחמה כבר לא בשימוש. בין השאר הרחקנו עד אנגליה ומצאנו שם טנק "צנטוריון". אך מכיוון שהחוק הישראלי אוסר על ייבוא של טנקים לארץ ומלווה בהליך בירוקרטי ארוך מהזמן שהיה לנו, נאלצנו לחפש פתרונות אחרים. בסופו של דבר, אחד הטנקים הובא מאנדרטה של חטיבת המילואים שסגרה את קרבות הבלימה.
איך היה להיכנס לתוך טנק? האם השחקנים באמת ביצעו פעולות בטנק או שהיו נהגים ואנשי צוות במילואים שהפעילו את הטנקים לצורך הצילומים?
הפעם הראשונה בה הצוות נכנס לטנק הייתה מרגשת ביותר, נקודת ציון חשובה מאוד בתהליך העבודה על הסדרה בעקבות כל האתגרים שהובילו לרגע הזה. השחקנים התאמנו במשך ימים ארוכים בתוך הטנק במוזיאון יד לשריון בלטרון, וכמו שיודע כל מי שהיה אי פעם בטנק, זה היה חם וצפוף, אבל גם חוויה מסעירה שאין דומה לה. במהלך הצילומים נעזרנו באופן קבוע באנשים מטעם צה"ל, בין אם בהכשרות, ובין אם בהנחיות עבור הצוות, אבל את כל הפעולות שנעשו בתוך הטנק עצמו, ביצע צוות השחקנים בעזרת מחלקת אנשי שוט שהקמנו ושנכחו לאורך תקופת הצילומים.
האם הסדרה מבוססת על מקרה אמיתי או שמדובר בבדיה בהשראת סיפורים אמיתיים?
הסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים, אך מסופרת דרך סיפורן של דמויות בידיוניות. לא מדובר בסדרה דוקומנטרית, אך רוב האירועים המתוארים בה קרו באמת במהלך המלחמה. כמו כן, חלק מהדמויות מבוססות על דמויות אמיתיות.
האם יש מסר שתרצה להעביר לקהילה השריונאית בעקבות הוצאת הסדרה?
בענווה והערכה רבה, אנחנו מקווים שהצלחנו לייצג חלקיק מסיפורי הגבורה עוצרי הנשימה של כל לוחמי הטנקים במלחמה. בין כל הזיעה, הגריז והפיח, ניסינו לספר את המלחמה דרך העיניים שלכם ביראת כבוד גדולה. על כן, המסר הכי חשוב עבורנו, הוא הכרת התודה של המדינה כולה לפעולותיכם.
את הסדרה "שעת נעילה" ניתן לראות בכל יום שני, החל מה-19.10.2020, בשעה 21:15 בכאן 11 ובדיגיטל
