"באנו לכאן הערב להעלות על נס את גבורת היום שאחרי, המלחמה שאחרי המלחמה. באנו להוקיר, לחבק ולשאוב כוחות מהעמידה ומההתמודדות יוצאת הדופן שלכם", ציין קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי, בערב הוקרה לפצועי השריון, שהתקיים במעמד שר הביטחון רב-אלוף (במיל') משה בוגי יעלון, יו"ר עמותת יד לשריון אלוף (במיל') אודי שני, מנכ"ל העמותה תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין, מפקדי החַיִל בעבר ובהווה, פצועי השריון ובני משפחותיהם.
ליקט, ערך וניקד אל"ם (במיל') שאול נגר. צילומים: טוראית אפרת אלישע מיד לשריון
ערב הוקרה לפצועי השריון
ערב ההוקרה השנתי לפצועי השריון, התקיים במוצאי השבת, 12 במארס 2016, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, בתל אביב-יפו, העיר המאמצת את חיל השריון זה דורות. בערב השתתפו הפצועים והנכים של חיל השריון ובני משפחותיהם, שר הביטחון רב-אלוף (במיל') משה (בוגי) יעלון, יו"ר עמותת יד לשריון אלוף (במיל') אודי שני, מנכ"ל העמותה תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין, ראש עיריית תל אביב-יפו מר רון חולדאי, מפקד זרוע היבשה האלוף גיא צור, קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי, אלופים ותא"לים בשריון בהווה ובעבר ואורחים.
הבאים לערב צפו בתערוכת אמנות "מיצירות הנפש", שהיא פרי יצירות הנפש של 16 פצועי החיל לאורך השנים.
עיריית תל אביב-יפו, עיר צעירה בת 107 שנים, המאמצת את חיל השריון למעלה משישים שנה, וענף נפגעים שריון, ארגנו את ערב ההוקרה הערכי והמכובד. המנחה בערב הייתה עמליה דואק. הנעימו את הערב חברי רביעיית חינוך.
הערב נפתח בשירת "התקווה".
לאחר מכן הוקרנה מצגת קלילה על העיר תל אביב-יפו, טעימה מהעיר ללא הפסקה.
מן התערוכה: ציור של אחד מפצועי צה"ל
למצגת צילומים מערב ההוקרה ראו כאן:
https://goo.gl/photos/nyHJ7rKspinwTgzq9
דברי ברכה של ראש העיר תל אביב-יפו מר רון חולדאי
שר הביטחון ח"כ משה (בוגי) יעלון, האלוף גיא צור מפקד זרוע יבשה, תא"ל שמוליק אולנסקי קצין השריון הראשי, יקירינו השריונאים ובני משפחותיכם! קהל נכבד, ערב טוב,
צה"ל מעניק בצדק אותות, עיטורים וציונים לשבח על גילויי גבורה, אומץ לב והתנהגות הראויה לשמש מופת – בשעות של לחימה בשדה הקרב. אבל אולי הגיע הזמן להעניק אותות הצטיינות וציונים לשבח גם על גילויי הגבורה, אומץ הלב והתנהגות הראויה לשמש למופת גם במלחמה שאחרי המלחמה – מלחמתם של פצועי צה"ל – ביניהם כמובן גם פצועי השריון, בייחוד שגילויי עוז הרוח במקרה שלהם אינם של שעה, או של כמה שעות – אלא נמשכים חודשים ולפעמים גם שנים.
כל מי שליווה אי פעם את תהליך התמודדותו של פצוע צה"ל עם ייסוריה של פציעה קשה – ועם קשייה של ההחלמה, הכואבת לא פחות – יודע מדוע נדרשת הגבורה הזאת. כי בהתמודדות הזאת עם פגעיו של גוף מרוסק – גם האמיץ שבאמיצים יודע רגעי שבירה ושעות של ייאוש. רק בכוחם של עוז רוח ונחישות שאין למעלה ממנה – יש כדי לכפות את בואם של מה שאנחנו מכנים בשם "ניסים רפואיים".
פצועי השריון היקרים, אתם חוויתם וחווים עדיין את הדברים האלה על בשרכם. למרבה השמחה, אינכם בודדים במלחמה הפרטית הזאת לכם. לצדכם בני משפחה, חברים, אחים לנשק וחיל השריון כולו – ואיתם גם תושביה של העיר הזאת, תל אביב יפו.
בנים ובנות יקרים, חזקו ואמצו במערכה הלא פשוטה הזאת – שגם ממנה אני בטוח תצאו מנצחים. תודה רבה.
ראש העיר תל אביב-יפו, מר רון חולדאי
דברי קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי
ערב טוב ושבוע טוב לוחמי ופצועי השריון, הגיבורים הנושאים בנפשם ועל גופם את צלקות המלחמה ובני משפחותיהם; כבוד שר הביטחון רב אלוף במילואים משה בוגי יעלון; ראש העיר תל אביב יפו מר רון חולדאי, אשר כבר אפשר להגדירו שריונר ותיק; מפקד זרוע היבשה האלוף גיא צור; מפקדי השריון בעבר ובהווה; אורחים נכבדים; מכובדיי כולם,
זכות גדולה זו עבורי לשאת דברים בשם לוחמי חיל השריון בערב זה. כמדי שנה התכנסנו, יחד ראש העיר ואנשיו, להצדיע ללוחמי השריון הפצועים והנכים, ובראשית דברי ברצוני להודות לך, ראש העיר, על האירוח החם בערב זה, אך יותר מכך על האימוץ האמיתי והתומך בלוחמי השריון בכל ימות השנה. תקצר היריעה מלסקור את כל האירועים המשותפים, החום והאהבה לה זוכים חייליי מהעיר תל אביב-יפו, כבר כל כך הרבה שנים, ובכוונתנו בתקופה הקרובה להרחיב ולהעמיק את הקשר המיוחד הזה. זה אינו מובן מאליו מבחינתנו ואנו אסירי תודה על כך.
באנו לכאן הערב להעלות על נס את גבורת היום שאחרי, המלחמה שאחרי המלחמה. באנו להוקיר, לחבק ולשאוב כוחות מהעמידה ומההתמודדות יוצאת הדופן שלכם. אתם אשר בחרתם למרות הכאב, הפצע, והמגבלה להוכיח שאפשר לנצח גם במלחמה זו, עם אותה נחישות ורצון עז להמשיך הלאה וגם לחנך ולהעביר מורשת לדורות הבאים.
קשה לי לתאר במילים את ההתרגשות שאוחזת בי כל פעם מחדש כשאני פוגש אתכם מטיילים בארץ, באירועים שונים, באים ללמד תורה ומורשת את הדור הצעיר, עם ברק בעיניים, ורואה אתכם ממשיכים לחיות ולשמוח.
השנה בחרנו להציג גם תערוכה מיצירתם של חברינו אשר בחרו באומנות כדרך לנצח את הפציעה. אני חושב שהתערוכה, מעבר להיותה מופת לגבורה, גם מציגה יצירות אומנות מדהימות. אני מודה לכול האמנים אשר אפשרו לנו להציג מיצירותיהם בערב זה. בהמשך הערב נחשף לסיפורי גבורה ולדרכי התמודדות נוספות כמו ספורט, תרומה לקהילה והנחלת ידע וניסיון מבצעי.
הערב הזה אנו נרגשים במיוחד. בשבועות האחרונים התבשרנו כי חברנו אופיר כהן, הפצוע הקשה ביותר של החיל במבצע צוק איתן, שב לתקשר ולהגיב ואף העלה חיוך ראשון על פניו, אחרי תקופה ארוכה בה ציפינו לנס. בימים הקרובים הוא יעזוב את בית לוינשטיין ויעבור לגור בביתו החדש. לפניו עוד שיקום ארוך וקשה, אך הוא גיבור גדול ואני בטוח שבשנה הבאה יתייצב פה על הבמה לשתף אתכם בסיפורו.
ברצוני בהזדמנות זו להודות גם לכם, בני המשפחה, התומכים בחברינו בכל ימות השנה, בחולי ובכאבי הגוף והנפש. אתם אשר ומתמודדים עם המצב החדש, שומעים את זעקות הכאב וסיוטי הלילה, גם אתם גיבורינו ועל כך הערכתי הרבה והתודה.
במעמד מרגש זה אי אפשר שלא להוקיר גם את מערך הנפגעים המופלא של חיל השריון. מש"קיות וקצינות השריון, אשר עושות הכול למען המשפחות השכולות ומשפחות פצועי החיל והנכים שלו. לילות כימים מבצעות עבודתן תוך הפגנת נאמנות מקצועיות, רגישות, שליחות ואהבת אדם עמוקה וטהורה.
לסיכום, כולי תקווה כי בעתיד לא נדרש להפעיל את כוחנו ונוכל כולנו למקד את מאמצינו בשגשוג ובחיזוק החברה והעם בישראל ולא נרחיב את מעגל הכאב והצער. אך אם נידרש לכך – אני סמוך ובטוח כי לוחמי השריון ידעו, כמו תמיד, לבצע את המוטל עלינו, ונמשיך לאפשר לנו להיות עם חופשי בארצנו.
אני גאה לעמוד בראש האנשים הנפלאים של חיל השריון.
שוב תודה לכל מי שתרם להצלחת ערב זה. אני מאחל לכולנו המשך ערב מהנה.
תא"ל שמואל אולנסקי, קצין השריון הראשי
סיפורו של רון הלוי, הפצוע ממבצע "צוק איתן"
החיים בצל הפציעה הם סדר עולם בלתי צפוי, ביום אחד משתנים חייו של אדם והוא הופך למישהו אחר. הוא מוכרח ללמוד לחיות מחדש, עם הכאב הפיזי והנפשי, הקושי והאובדן. כך ציינה המנחה עמליה דואק והוסיפה: המשותף לכל הלוחמים שנפצעו הוא הרצון והצורך להסתגל למציאות חדשה.
השנה בחרנו לפתוח בפניכם תערוכה שהיא פרי יצירות הנפש של פצועי החיל לאורך השנים. התערוכה מהווה הצצה ליצירתיות ולאמנות שצמחה אחרי הפציעה, במהלך הניסיון שאינו נגמר, להסתגל למציאות היומיומית המורכבת איתהמתמודדים הלוחמים של חיל השריון.
לאורך השנים מתמודדים אתם, הלוחמים והפצועים, עם שיגרה מורכבת ואמיצה. השנה בחרנו להביא בפניכם סיפור אחד המספר את סיפורו של רון הלוי, לוחם חטיבה 188 שנפצע ב"צוק איתן".
בשלב זה הוקרן סרטון המביא את סיפורו של הלוחם רון הלוי מחטיבה 188, שנפצע במבצע "צוק איתן" ועבר שיקום, וכיום הוא חותר בקייק, וחולם להגיע לאולימפיאדה בטוקיו. איחולי הצלחה מכולנו.
רון הלוי במהלך שיקומו (צילום מסך מהסרטון)
רון הלוי צועד (צילום מסך מהסרטון)
דברי אל"ם (במיל') אמנון שרון, בשם פצועי חיל השריון
(אמנון שרון היה במלחמת יום הכיפורים מ"פ בגדוד 266 בחטיבה 179)
כבוד ראש העיר מר רון חולדאי, כבוד שר הביטחון, רב אלוף במילואים מר משה בוגי יעלון, מפקד זרוע היבשה האלוף גיא צור, קצין השריון הראשי תת-אלוף שמוליק אולנסקי, נציגי העמותות והארגונים, מפקדים בעבר ובהווה, ומעל לכל רעיי פצועי ולוחמי חיל השריון, מכובדיי כולם – ערב טוב!
קוראים לי אמנון, אמנון שרון. את השירות הסדיר שלי, שירות החובה, עשיתי במשך 3 שנים בגדוד 82 של חטיבה 7, התחלתי כנהג טנק סנטוריון, קורס מט"קים, בה"ד 1 וקק"ש. במלחמת ששת המים נלחמתי עם הגדוד כמ"מ טנקים והגענו עד תעלת סואץ, לאחר מכן עלינו לרמת הגולן, עברתי קורס מ"פים ועד השחרור מהסדיר הייתי מ"פ בגדוד 82.
עם שחרורי עברתי לחטיבת מילואים 179 בתפקיד מ"פ בגדוד 266, למלחמת יום הכיפורים התייצבתי מבלי שקראו לי וכבר במוצאי יום כיפור יצאתי עם פלוגת הטנקים שלי וטיפסתי על שרשראות מפילון לרמת הגולן כדי לבלום את חטיבות השריון הסוריות שהגיעו עד פאתי נפח.
הקרב התחולל בלילה בציר הנפט, מול חטיבת שריון סורית שהייתה על הציר. הפלוגה שלי הושמדה, חמישה חיילים נהרגו, השאר נפצעו, אני נשארתי בשטח לאסוף את שאר החיילים שנותרו ואז נפגעתי מאש הסורים. כששכבתי פצוע בשטח נתפסתי בשבי על ידי חיילים סורים ובמשך 8 חודשים הייתי בכלא אל-מאזה בדמשק, עברתי עינויי תופת, כיסחו אותי, שברו את גופי פעם אחר פעם, עקרו לי ציפורניים, נתנו לי מכות חשמל בכל הגוף, אך יחד עם זאת לא הצליחו לשבור את רוחי שלי אפילו לשנייה אחת!!!
פיתחתי לעצמי תורת הישרדות, אותה אני מלמד היום ביחידות המיוחדות בצה"ל, אני מתנדב כקואצ'ר (מאמן אישי) במרכז הרפואי-שיקומי רעות ומטפל באנשים הסובלים מטראומות נפשיות.
באחת החקירות בסוריה שאלו אותי מה זה מרכבה? באמת באמת לא ידעתי. החקירה הייתה אגרסיבית מאוד, בסוף נשברתי וצעקתי לעבר החוקרים "פעם באמת היו מרכבות עם סוסים וכידונים, היום כבר לא משתמשים במרכבות…"
כמעט שילמתי בחיי, תקעו לי סכין בגב, וכשאני בצינוק והחובש הסורי סוגר לי את הפצע בגב, מישהו מאחור אומר לי "מה, אתה לא יודע שיש טנק ישראלי חדש, מרכבה?"
כשנשארתי לבד בצינוק, דמיינתי אותי אל"ם, ולא סרן כמו שהייתי, עומד זקוף על מרכבה שהייתה קופסת גפרורים עם סיגריה שיוצאת כקנה התותח.
אחרי 8 חודשים בשבי הסורי, חזרתי הביתה בעסקת חילופי שבויים, חתמתי קבע, ומפקד גייסות השריון דאז, מוסה פלד ז"ל, הודיע לי שהוא ממנה אותי לבצע את הניסויים האג"מיים-מבצעיים של טנק ישראלי חדש – מרכבה.
מוסה אמר לי שזה פרויקט סודי ביותר ואסור שידעו שיש מרכבה! פרצתי בצחוק, סיפרתי לו ממי נודע לי לראשונה על קיום המרכבה. את כל הניסויים על מרכבה סימן 1 וסימן 2, אני ביצעתי, כתבתי את תורת ההפעלה והכנסתי את פלוגת טנקי המרכבה הראשונה לחיל השריון – לגדוד 82.
בלה אשתי אומרת שבגלל המרכבה נשארתי עוד 18 שנים בצבא, ואני אומר שבזכות המרכבה!
המשכתי לעשות תפקידי פיתוח, פיקוד, מטה והדרכה, הייתי מג"ד סדיר בסיני ובבקעה, סגן מפקד אוגדת טנקי מילואים בצפון ומפקד פו"ם קצר. השתחררתי מצה"ל בדרגת אל"ם.
כאשר חזרתי מסוריה, במסגרת הבדיקות הרפואיות שעברתי, הורידו לי את הפרופיל ל-31 וקבעו לי נכות מכף רגל ועד ראש. זה לא הפריע לי ולא מנע ממני לשרת לאורך כל קווי הגבול שלנו, ובמלחמת שלום הגליל הגעתי עם גדוד טנקים בנחיתה מהים לחוף ג'וניה שבלבנון.
כיום אני פנסיונר, וסוף סוף מצאתי את הזמן לטפל בעצמי. אני מגדיר את עצמי כ"שיקומיסט" – עובר טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, כירופרקטיקה ופילטיס – הטיפולים האלה הם לטובת הבעיות הפיזיות שלי, לפתרון הבעיות המנטליות שלי. אני לומד ציור ופיסול בקרמיקה בבית הלוחם בתל אביב.
בערב כזה, כשאני מוקף במפקדי השריון ובחבריי פצועי השריון, אני מרגיש בבית!!
אני צולע רק כשאני הולך, לא מוותר לעצמי, אני נכה צה"ל שהולך תמיד עם ראש מורם!! תמיד מאמין ואף פעם לא מקווה!!!
הרבה הרבה בריאות לכולנו, ושנדע רק שמחות,
תודה רבה והמשך ערב טוב ונעים.
אל"ם (במיל') אמנון שרון
סיפורו של אמנון שרון הופיע בגיליון פברואר-מארס של "הלוחם" – ביטאון ארגון נכי צה"ל.
לקריאת סיפורו ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/vf/ib_items/8338/amnon.pdf
דברי שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון
ראש העיר תל אביב, תת-אלוף במילואים רון חולדאי,
רון, אני מבקש להודות לך ולעיר תל אביב על משימת הקודש שנטלתם על עצמכם, על המסירות, המחויבות והערבות ההדדית. יישר כוח!
מפקד זרוע היבשה האלוף גיא צור, קצין השריון הראשי תת-אלוף שמוליק אולנסקי, לוחמי ומפקדי חיל השריון לדורותיו, משפחות יקרות, ואתם, פצועי חיל השריון,
"האדם שבטנק ינצח" היא סיסמתו הידועה של חיל השריון, ונדמה לי שהערב אנו פוגשים כאן את מי שידעו, ועודם יודעים, לנצח לא רק בשדה הקרב המוכר, אלא בקרבות אחרים, מורכבים וקשים לא פחות, במקרים רבים אף יותר. "האדם שבטנק ינצח", הסיסמה הזו, מכילה בתוכה גבורה אנושית, מסירות, רעות, אחוות לוחמים. היא גם מזכירה לנו שעבורכם, עבור חבריכם הפצועים ועבור בני ובנות המשפחה, המאבק לא תם.
הפציעה שהִכתה בכם שינתה באחת את חייכם וחיי הסובבים אתכם. יש את החיים שלפני הפציעה, והחיים שאחריה. השפעותיה גופניות ונפשיות, ונדרשות תעצומות נפש נדירות כדי לשוב לחיי יצירה ועשייה.
מאבקכם הוא יומיומי, ומלווה אתכם בכל עת ובכל מקום. זר לא יבין את רגעי הכאב, הזיכרונות שלפתע הולמים בכם, והרצון הגדול כל כך לחזור להיות מה שהייתם פעם, לפני הפציעה.
זר לא יבין את שחוות המשפחות, שגם חייהן השתנו באחת. את תהליך השיקום הארוך, לעיתים כמעט מאפס. השיבה למסלול אחרי שמוראות המלחמה הסיטו אתכם ממנו, באופן כואב ומייסר. את הצורך להבין שהתרחש משהו, והחיים משתנים.
היכולת לשמור על מבט אופטימי, להמשיך בחיים למרות הקושי והמשברים, למצוא דרכים שונות להשתקם באמצעותן – כפי שראינו בתערוכה המוצגת כאן – אלו מעידים בראש ובראשונה על עוצמתכם, על היכולת המיוחדת להתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים לכם, על ההתגייסות והמחויבות יוצאות הדופן של משפחותיכם, ושל מי שמסייעים לכם במסע חייכם.
כל אחד מכס הוא עולם ומלואו. כל אחד מכם נושא עִמו את חוויותיו וזיכרונותיו מהימים שלפני הפציעה, ואת המתרחש בקרבכם מאז נפגעתם. כל ניצחון בתהליך השיקום הוא אולי צעד גדול עבורכם, אך יש בו גם צעד גדול לחברה המקיפה אתכם, ולחברה שלנו בכלל.
"כשיצאתי מבית החולים היה לי חשוב לחזור למסלול החיים במהירות האפשרית. הובסתי בקרב בציר הנפט, אך ניצחתי בקרב על החיים ואני ממשיך לאהוב את הארץ הזו ולתרום כמיטב יכולתי לחברה", סיפר אלוף משנה במילואים עוזי מור, שאני מניח שכולם כאן מכירים את סיפור חייו, את פציעתו האנושה במלחמת יום הכיפורים ואת הרוח האופטימית כל כך שמלווה אותו.
ואם זו אינה גבורה אנושית, איני יודע גבורה אנושית מהי.
אורחים יקרים,
ישראל היא מדינה פורחת ומשגשגת, הודות לאיכויות של אזרחיה: ליצירתיות, לנועזות ולחדשנות. במשך 68 שנות קיומה של המדינה כבשנו פסגות רבות, ופנינו לעבר פסגות נוספות.
אנו עושים זאת הגם שסביבנו מדינות, ארגונים וישויות ששמו להם למטרה לפגוע בנו רק משום מי שאנחנו.
רק אמש קיבלנו לכך עדות נוספת, שעה שקבוצת טרור סוררת ברצועת עזה שיגרה רקטות לעבר ישראל. אנו לא נסבול ניסיונות להפר את השקט בדרומה של מדינת ישראל, ואת הניסיונות לשבש את חייהם של תושבי עוטף עזה. לכן הגבנו בלילה בתקיפות וביד קשה כלפי נכסים של החמאס, ונדע להכות בעוצמה גדולה יותר אם הניסיונות הללו יימשכו. חמאס הוא הריבון ברצועת עזה, והוא אחראי מבחינתנו לכל מה שמתרחש שם.
המלחמות לובשות ופושטות צורה. המזרח התיכון משתנה חדשות לבקרים, והאיום של מלחמה מול צבאות, פינה את מקומו לאיומים אחרים.
זה קרה, בין היתר בזכות הבנתם של אויבינו שלא יוכלו להכניע אותנו במלחמה מול צה"ל. חלק מרכזי בתובנה הזו נובע בזכות יכולתם של לוחמי ומפקדי חיל השריון לאורך השנים, במלחמות ובמבצעים.
יכולת מקצועית גבוהה, אומץ לב יוצא דופן, נחישות וחתירה למגע. והגם שפניה של המלחמה משתנים, השריון יוסיף ויהיה חלק משמעותי ביותר בכוח הלוחם של צה"ל, בחוד החנית הפוגש באויב ומכה בו.
מהלחימה בשנותיה הראשונות של המדינה, דרך הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים וקרבות הגבורה, כנגד כל הסיכויים, במלחמת יום הכיפורים, עבור במלחמת לבנון הראשונה והשנייה ובמבצעים השונים בחבל הארץ הזה, ועד המאבק בטרור הפלשתיני ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ובמבצע "צוק איתן".
השריון תמיד נמצא שם, ולוחמיו, דור אחר דור, מפגינים עוצמה צבאית ואנושית. המחיר, לדאבון הלב, כבד, גובה מאיתנו חיי אדם ומותיר רבים פצועים ומצולקים.
גם במאבק בגל הטרור הפלשתיני איתו מתמודדת ישראל בחודשים האחרונים, נמצאים לוחמי ומפקדי השריון בחזית. הם עושים זאת במקצועיות ונחישות, וגוברים על המחבלים המוסתים כשמגיעים למגע עימם. וגם את גל הטרור הזה ננצח, כי אין לנו ברירה אחרת ואין לנו ארץ אחרת.
אנו נמשיך לרדוף שלום ולהושיט ידנו לכל שכנינו, בהם לרשות הפלשתינית. זו הדרך לאורה חונכנו, וזו הדרך לאורה אנו מחנכים את בנינו ובנותינו. אך נדע לעמוד איתן אל מול דורשי רעתנו, לאורך הגבולות, בתוכם ואף הרחק מהם.
לכן, משפחות יקרות,
קצרה היריעה מלתאר את עומק ההערכה שאנו רוכשים לכם. אין זה דבר מובן מאליו להמשיך בחיים מבלי להישבר – ואני בטוח שיש רגעי שבירה שכאלו – נוכח המצב החדש אליו נקלע הבן עם פציעתו. חייכן השתנו באחת, ובכל זאת ידעתן לאגור כוחות פיזיים ונפשיים, ולהתגבר.
קשה להישאר שווה-נפש נוכח עוצמה שכזו, שמעטות כמוה.
אתם, רעינו לנשק, פצועי השריון – דעו כי אתם מהווים עבור כולנו מופת של גבורה והקרבה.
אני פוגש בכם לאורך השנים בבתי החולים, באולמות השיקום ובמתקני בית הלוחם, כמו גם באירועים ובתחרויות ספורט ברחבי הארץ והעולם – וגאה בכם. גאה בדרך שאתם עושים, באופן שאתם מנווטים את חייכם שהשתנו כל כך, בנחישות העצומה לא להישבר.
אשרי הצבא שאלו הם לוחמיו. אשרי העם שאלו הם בניו.
יישר כוח!
שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון
שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון, במפגש עם בני משפחות הפצועים
הופעה של הזמר קובי אפללו ולהקתו
בין השירים ששר היו: ים הרחמים, מכתב לאחי (של עילי בוטנר), היום (של אהוד בנאי).
יַם הָרַחֲמִים
מילים ולחן: קובי אפללו
אִם הַחַיִּים הֵם חִידָה לֹא מְפֹרֶשֶׁת
וְהַסּוֹדוֹת זוֹרְמִים בָּהֶם כְּמוֹ נְחָלִים
מְנַסִּים לִמְצֹא אֶת כֹּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
עוֹבְדִים קָשֶׁה לִבְנוֹת פֹּה מַשֶּׁהוּ בְּמִלִּים
וְאַתָּה חַי בִּזְמַן זְמַנִּי, סָפוּר בַּלּוּחַ
וּמְקַוֶּה לִשְׁתּוֹת אֶת הַחַיִּים עַד תֹּם.
וּבֵין כָּל אֵלֶּה סַךְ הַכֹּל רוֹצֶה לִשְׂמֹחַ
וְעַל הַדֶּרֶךְ לְהַגְשִׁים אֵיזֶה חֲלוֹם
אוּלַי אַחֲרֵי הַכֹּל תַּגִּיעַ לַשָּׁמַיִם
אוּלַי אַחֲרֵי הַכֹּל תִּשְׂמַח מֵהַחַיִּים
תֹּאמַר תּוֹדָה וְתַהֲפֹךְ פִּתְאוֹם לַמַּיִם
וְתִצְטָרֵף לְיַם הָרַחֲמִים
אִם הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת מַהֵר וְלֹא הִסְפַּקְתָּ
וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶן יוֹתֵר מִזִּכָּרוֹן
הָיִיתָ אִישׁ חָשׁוּב עֲנָק אַךְ הִתְפּוֹגַגְתָּ
וְהִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהַשְׁלִים עִם הַשָּׁעוֹן
אִם הַחַיִּים הֵם חִידָה לֹא מְפֹרֶשֶׁת
וְהַסּוֹדוֹת זוֹרְמִים בָּהֶם כְּמוֹ נְחָלִים
תְּקַוֶּה לִמְצֹא אֶת כָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
תַּשְׁאִיר פֹּה רֹשֶׁם טוֹב וְתֶאֱסֹף מִלִּים
אוּלַי אַחֲרֵי הַכֹּל תַּגִּיעַ לַשָּׁמַיִם…
להאזנה לשיר, לחצו כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=dyH7ml8sh04
קצינות נפגעים של חיל השריון
קצינות נפגעים של חיל השריון עם קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי
עמליה דואק, שהנחתה את הערב בחינניות וברגישות
לצילומים נוספים מערב ההוקרה, ראו כאן:
