סא"ל (במיל') מיכאל מס – אוצר הטנקים (*)
הכתבה עברה עדגכון 18.12.2020
מה לא נכתב על התחרות בין המגחניקים והשוטניקים, בין אנשי המגח מסיני ובין השוטניקים מרמת הגולן . הייתה זו תחרות בין אנשי הטנק הבריטי שהפך להיות שוט-קל לבין אנשי המגח על דגמיו המרובים. הסדרה "שעת נעילה" ציינה את מקום השוט-קל בקרבות בגולן. הפעם נשוח קצת על המגח בחזקת "שירת הברבור".
האמת היא ששני טנקי מערכה עיקריים אלה, סירבו להזדקן. השוט בן ה-75 שנה, ממשיך לשרת כפלטפורמת הנגמ"ש "פומה" של ההנדסה ושל הנגמחונים והנגמפופים למיניהם אשר עוברים השבחות כמו יין טוב שהולך ומשתבח בחלוף הזמן.
יחס הסד"כ של המגחים לשוטים היה כמעט כפול, בעוד בצה"ל שירתו כ-1000 שוטים מסוגים שונים, רבע מסך הייצור של טנק זה ע"י הבריטים, הרי שצי המגחים בשיאו כלל כ-2000 טנקים מדגמים שונים ורמות השבחה מגוונות. המגחים היו מזוהים עם חטיבות השריון של הדרום, בעוד השוט-קל היה בשירות הן בדרום והן ובעיקר בצפון.
תחילתו של המגח הינה ברכש של טנקי פטון M48במחצית שנות ה-60 ממחסני צבא גרמניה, באישור אמריקאי תוך ניסיון הסתרה של ערוץ הרכש. היה זה "המסע לארץ משה" שפתח את השירות של הטנק האמריקאי בחיל השריון. טנק הפטון האמריקאי קרוי ע"ש הגנרל האמריקאי (4 כוכבים) ג'ורג' פטון, מצביא אמריקאי במלחמת העולם ה-2 אשר יחסו לחיילים ונוקשותו היו לו לרועץ.
גנרל ג'ורג' פטון הבן, 1885-1945 (צילום – ויקיפדיה)
לפני שניכנס לפירוט שיפעת הדגמים והדיגומים של צי הפטונים בצה"ל חייבים לציין, שהשם מגח, (מלשון איל נוגח) איננו נכתב עם גרשיים , כלומר מג"ח, וכול האגדות על ראשי התיבות, כמו "מרכבת גיבורי חיל" וכינויים אחרים, הינם אגדה אורבנית.
את מקור השם מגח, הסביר בהרחבה סא"ל עמיעד ברזנר ז"ל שהיה ההיסטוריון הידען המיתולוגי של יד לשריון, בכתבתו בגיליון 30 של בטאון "שריון" .
על מקור השם מגח ראה כאן בגיליון 30 של בטאון "שריון"בעמודים 23-25:
דגמי המגח ששירתו בצה"ל בחיל השריון, לעומת השוט והשוט-קל הינם מרובים ביותר.
דגמי מגח מבוססים על M48: (ידועים כטנקי "צפרדע")
M48 – פטון ירדני, נתפס שלל בששת הימים בקרבות בצפון השומרון, והוסב לתצורת מגח 3. במקור, בעל מנוע בנזין ותותח 90 מ"מ.
M48A1 – ראשוני הפטונים שהגיעו לגדוד 79 מגרמניה והתגלו שהינם במצב טכני ירוד ולכן לא השתתפו במלחמת ששת הימים. במקור, בעל מנוע בנזין ותותח 90 מ"מ. הוסב למגח 3. כונה בחיל השריון בשם מגח 1.
מפקד גדוד 79 של חטיבה 7 סא"ל ג'קי אבן (לימים אלוף) מציג את הטנק M48A1 לראש הממשלה לוי אשכול ולרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין (צילום אוסף האלוף ג'קי אבן)
טנק מגח 1 M48A1 ומפקדים. מימין סמג"ד 79 רס"ן חיים ארז, מח"ט 7 שלמה "צ'יץ'" להט ומג"ד 79 סא"ל יעקב ג'קי אבן. שלושתם לימים אלופים בצה"ל. הקצין משמאל הינו ברוך ארבל (ארבסמן) שהיה קצין השלישות של חטיבה 7, ולימים הקמצ"ר. (צילום אוסף האלוף ג'קי אבן)
לוחמים ומפקדים בגדוד 79 בהתארגנות ליד טנק פטון M48A1. מי מזהה?
הצילום בוצע במטע ליד קבוצת כנרת לשם עלו מספר טנקי מגח 1 מגדוד 79 בפיקוד המג"ד ג'קי אבן לצורך ירי עקיף לטווח של 18 ק"מ על סוללות ארטילריה סוריות שהיו ליד פיק (קיבוץ אפיק דהיום) ברמת הגולן. את הטיווח אמור היה לבצע רס"ן איציק בן שוהם ז\"ל ממטוס תצפית. בחזית הצילום הממ"ים אביגדור קהלני ויוסי בן חנן. . (צילום אוסף האלוף ג'קי אבן)
M48A2C – טנק פטון שהגיע לשירות והשתתף בקרבות בששת הימים ב-1967במסגרת אוגדת הפלדה בצפון חצי האי סיני. במקור, בעל מנוע בנזין ותותח 90 מ"מ. הוסבו למגח 3. כונה בחיל השריון בשם מגח 2.
טנק פטון 2 מסוג M48A2c בשירות בגדוד 79. בעמדת המפקד, מפקד הגדוד סא"ל יעקב ג'קי אבן, לימים אלוף, משמאלו בפתח הטען, הקמב"ץ יום טוב תמיר. (צילום אוסף האלוף ג'קי אבן)
מגח 3 105 מ"מ – זוהי תצורת המגח הקלאסית עם תותח 105 מ"מ ומנוע דיזל, חלקם מגח 3 מקוריים מארה"ב וחלקם על בסיס השבחה והסבה של שלושת הדגמים המפורטים לעיל. היה זה הטנק הבסיסי בקרבות במסגרת מלחמת ההתשה לאורך תעלת סואץ וכן קרבות הסדיר והמילואים במלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום, כולל קרבות הבלימה הקשים, מתקפת הנגד והצליחה לצד המערבי של תעלת סואץ. הראשונים לחצות את התעלה במסגרת חטיבת המילואים 421.
טנקים מסוג מגח 3 105 מ"מ צולחים את תעלת סואץ במהלך מלחמת יום הכיפורים. צילום: "בתמונה"
מגח 3 עם מיגון בלטן –מסקנות הפעלת השריון במלחמת יום הכיפורים הכילו פרמטרים רבים הנוגעים לנושא המיגון והשרידות, כולל מיגון add-on מסוג "בלטן", מיסוך עשן דרך המפלט, משגרי עשן מידי, מקלע טען קשר, מערכת כיבוי אש "ספקטרוניקס" והחלפת השמן ההידראולי הדליק. כולם יושמו במגח 3 בלטן. הטנק בתצורה זו נטל חלק במלחמת של"ג , לבנון הראשונה, בגזרה המזרחית.
טנק מגיח 3 עם מיגון בלטן, מדוכות עשן ושיפורים נוספים. צילום: איציק פורמברג
מגח 5 – טנקים אלה סופקו לצה"ל בסוף 1978במהלך עיסקות "בראון" (ע"ש שר ההגנה האמריקאי). מגח 5 הינו M48A5 הנבדל ממגח 3 בסוג המנוע, דגם רייז AVDS1790-2C המצוייד במערכת טעינה חשמלית חדישה בת 650 אמפר ובצריחוני אורדן מובנים. הכלים הגיעו ממחסני המשמר הלאומי האמריקאי. חלק מהכלים הפך לכלי "פרא" שהופעל ע"י חיל התותחנים. הטנק החתוך ביד לשריון הינו מגח 5. טנקי מגח 5 שירתו ביחידות המילואים בהתבססם על אנשי צוות מנוסים בוגרי מגח 3, בחטיבה 656 מאוגדה 880, והשתתפו במלחמת לבנון הראשונה.
טנק מגח 5 חולף על פני שני טנקים סוריים מושמדים מדגם T62 במהלך מלחמת שלום הגליל (לבנון הראשונה) בגזרה המזרחית. צילום: ארכיון יד לשריון.
מגח 3 דיגום מזערי – במסגרת השאיפה להשאיר את המגח 3 המיושן שנים רבות בשירות, הוכנס בו משפר ירי מסוג "ניר דוד" אשר איפשר ברירה והזנת נתונים דרך מערכת אלקטרונית השולטת במחשב הירי המיושןM13 . בתצורה זו יצא המגח 3 המיתולוגי מהשירות ביחידות המילואים.
פרא – אמנם לא טנק, אך מדובר במערכת חמ"מ (חימוש מונחה מדויק) אשר הותקנה ע"י רפאל ע"ג תובות של טנק מגח 5, אשר הותקן בו צריח ייעודי וכן… תותח מפיברגלס לצורך הטעייה. לאחר כשלושה עשורים בשירות, נחשף הכלי בצילומי פאפארצי ברמת הגולן בזמן מלחמת לבנון השנייה. מערכת השיגור התבססה על צריח משגר בעל 12 טילים מסדרת ספייק NLOS מפיתוח וייצור רפאל. חדשנותו של הטיל הייתה טווח הפעולה שלו וכן יכולת לפגוע במטרה שלא נראית מעמדת הירי. ( NLOS = Non Line Of sight) הפרא הינו פיתוח של רפאל בשיתוף עם התעש, כאשר ליין ההרכבה החסוי במיוחד, היה בתעש. הרעיון של טנק נושא טילים נולד במפקדת גיסות השריון בתמיכתו של אלוף מוסה פלד ז"ל, כשהפיתוח עבר כמה גלגולים עד לתצורה ולייצור הסדרתי.
משגר חימוש מונחה מדוייק "פרא" ע"ג טנק מגח 5. צילום: זרוע היבשה
דגמי מגח מבוססים על טנק M60: (צריח עגול)
מגח 6 – מגח 6 הינו טנק דומה למגח 3 בהיותם בעלי צריח עגול, תותח 105 מ"מ, וכן מנוע, ממסרת ומערכת בקרת צריח זהים. התובה בטנק זה היוותה פריצת דרך מסוימת עקב היותה בעלת חזית ישרה שכונתה "סכין", כנפיים מאלומיניום וכן גלגלי מרכוב מאלומיניום וזרועות מעובות. טנק בודד הגיע במהלך מלחמת יום הכיפורים במסגרת הרכבת האווירית האמריקאית Nickel Grass , הוצג ברדתו ממטוס תובלה אמריקאי ומיד הועמס בחזרה בטיסה לגרמניה. הסיבה להצגת כלי בודד תמוהה ביותר. טנקי מגח 6 הגיעו לאחר המלחמה בדרך הים והוכנסו לשירות בחיל השריון. (טנק מתקדם יותר, מגח 6א', הגיע כבר ב-1972, ראה בהמשך).
טנק פטון מדגם M60 לאחר פריקתו ממטוס תובלה אמריקאי במסגרת הרכבת האווירית במהלך מלחמת יום הכיפורים.
סא"ל (לימים תא"ל) איתן קינן קאולי, מוביל טור של טנקים מסוג מגח 6. צילום: איתן קאולי.
מגח 6 עם מיגון "בלטן" – יישום מסקנות השריון וחיל החימוש לאחר מלחמת יום הכיפורים הביא להתקנת מיגון ושיפורים בכול צי המגח, כולל מיגון ריאקטיבי (ERA) אשר כונה "בלטן" והורכב גם במגח 6. יתרת השיפורים שהותקנו בעקבות לקחי המלחמה, מצוינת לעיל בפסקה על טנק מגח 3 "בלטן".
תובנות חיל הריון לאחר מלחמת יום הכיפורים, כפי שיושמט ע"י המינהלת של אג"א בובלת אל"ם שאול נגר:
- הסתרה ע"י מערכת עשן מיידי – משגרים עם 20 רימוני עשן זמינים.
- החלפת השמן ההידראולי בצריח המגחים ולאחר מכן השוטקלים המוסבים, בשמן עם נקודת הצתה גבוהה.
- הוספת מערכת מיסוך עשן דרך המפלט (העתק מהטנקים הסובייטיים)
- הוספת מרגמה 60 מ"מ לירי על חי"ר ויחידות נ"ט כמו גם ירי פגזי תאורה.
- שיפורי בק"ש והתקנת מערכות מתקדמות לשיפור פגעה בפגז ראשון.
- הוספת מקלע מאג גם לטען קשר לירי על חי"ר.
- הוספת מערכת כיבוי אש מתקדמת "מכא"ח) מסוג ספקטרוניקס.
- הוספת מיגון נוסף. לאחר הבשלה הותקן מיגון מסוג "בלטן" ריאקטיבי בכול הטנקים.
- הוספת מיגון גג
- התקנת מערכות בקרת צריח מערביות התקדמות במגמת האחדה ככול שאפשר.
- התקנת מערכת טעינה חשמלית רבת עוצמה.
- שיפורים במהירות הניתוק/חיבור של חטיבת הכוח ע"י העברת נקודות הניתוק לחלק העליון והנגיש של המנוע.
מגח 6ר/6ר* – הגעתם של טנקים בעלי מערכת ייצוב הידראולית כמו המגח 6ב' מארה"ב (יצוין בהמשך), הביאה את מהנדסי חיל החימוש לאתר פתרון גם לטנקים כמו מגח 6 ושוט-קל. במגח 6ר' (6 עם מנוע רייז) הוסב המנוע הקיים לתצורה הנקראת RISE בעלת מערכת טעינה חשמלית מתקדמת שתפקידה לספק חשמל למערכות הזוללות שבצריח. עיקר ההסבה היה התקנתה של מערכת בקרת צריח מתקדמת וכן בקרת אש ישראלית מסוג "נחל עוז". נגזר מהתקנת בקרת צריח מתקדמת הינו התקנתה של מערכת ייצוב הידראולית מתוצרת חברת "הוניוול" לצורך שיפור ביצועי הטנק בירי. עם סיום ליין ההשבחה, הסבת המנוע והתקנת מערכות הבק"צ והייצוב, לא התאפשרה עדיין התקנת מערכת בקרת אש שפיתוחה טרם הסתיים. ניפוק הטנק למערך המשוריין הייתה בתצורה שנקראה מגח 6ר' (6 רייז). טנקים שיצאו מהליין במש"א ועברו הכנה לקליטת מערכת הבק"ש בשלב מאוחר יותר, נקראו מגח 6ר* (6ר כוכב), ובהם הותקנה מאוחר יותר מערכת בקרת האש ללא צורך בהסבה נוספת.
מגח 6מ' – אספקתה של מערכת הבק"ש מסוג "נחל עוז" שינתה את הגדרת הטנק מגח 6ר* ל-6מ' שהיווה את הקונפיגורציה המושבחת של המגח 6 בכול ההיבטים נכון לתקופת השירות של שנות ה-80.
מגח 6מ טד"ח עם ערכת דחפור M9 – איתור של מערכות דחפור אמריקאיות מקוריות אשר אוחסנו בצבא ארה"ב באירופה, הביא לרכישה הזדמנותית של הערכות ההידראוליות מדגם M9 והתקנתן בטנקי המגח 6מ'. לצורך ההתקנה נדרשה הוצאת כוח מהמנוע ע"י מפרש כוח מכני וכן התקנה של קווי צנרת, מיכל שמן, משאבות וכו'. 28 הטנקים עם ערכת הדחפור שובצו בגדודי ההנדסה השונים.
מגח 7 – בחלוף מספר שנים לאחר מלחמת לבנון הראשונה, הגיע חיל השריון למסקנה שהשריון מסוג "בלטן" אשר הורכב בכול טנקי המגח והשוט קל, אינו עומד מול איום טילי הנ"ט המתקדמים שברשות סוריה וארגוני הטרור בלבנון. הפיתוח של המיגון החדש נעשה בצה"ל (חיל החימוש ומנת"ק) בשיתוף תעש, ותעש הייתה בהמשך היצרן הסדרתי. מפעל "סלבין" של התעשייה הצבאית התאים וייצר חליפת מיגון כבדה ועבה שנועדה להוות פתרון מסוים כנגד האיום החדש. חליפת המיגון הורכבה על טנקי המגח 6 בקצב הצטיידות רב שנתי, אשר החל בהצטיידותה של חטיבה 500 ולאחר מכן מערך המילואים.
מגח 7ג – הגעת המגח 7 (ידוע גם בכינויו מגח 7א') לשירות ביחידות הסדירות לוותה בביקורת חריפה על מידות גג הצריח אשר הפריעו לשדה הראייה של המט"ק במעברים הכרחיים ואף הקשו להבין את מצב הצריח לעומת התובה. ביקורת נוספת הושמעה בנושא תת-כוח שיש לטנק המצוייד במנוע בן 750 כ"ס בנושאו מיגון רב משקל. שינויי צורה שנעשו בתעש במפעל סלבין ביוזמת חיל החימוש ומנת"ק, לחליפת המיגון וכן הסבת המנוע במש"א ע"י שידרוגו להספק של 900 כ"ס פתרו את הבעיות והפכו את הטנק לכלי קו ראשון בגין מערכת הבק"ש המתקדמת "נחל עוז", חליפת המיגון המשופרת וכן המנוע בעל ההספק מוגבר.
מגח 7ג כוכב – במהלך השנים הוכנסו שיפורים חימושיים הכוללים גם החלפה של רתמות חשמל בעייתיות. כעיקרון הטנק מבוסס על מגח 7ג' ולא שונה ממנו מהותית.
דגמי מגח מבוססים על טנק M60A1: (צריח מוארך)
מגח 6א – בשנת 72 רכש צה"ל מארה"ב 126 טנקים מסוג M60A1 אשר קיבלו את השם מגח 6א'. טנקים אלה היו בעל צריח מוארך, בהשוואה לטנק M60 (מגח 6), אך הכילו בעצם מערכות זהות הן בתובה והן בצריח. הטנקים שובצו בחטיבה חדשה שהוקמה במיוחד, חטיבה 600 ובגדוד הסיור 87. באין טנקים סדירים ואנשי צוות לביצוע הכשרות, התבססו הצוותים על ותיקי מלחמת ששת הימים ובעיקר ותיקי המגח ממלחמת ההתשה. במלחמת יום הכיפורים נטלו טנקים אלה חלק בקרבות בחווה הסינית ובעוד מיקומים כשהם נטולי מקלע M85 בצריחון המפקד. במהלך המלחמה רותכו לצריחון עריסות וחוברו מקלעי 0.3.
מגח 6ב – במסגרת התעצמות חיל השריון לאחר מלחמת יום הכיפורים, הגיעו לצה"ל למעלה מ-400 טנקים חדישים מסוג פטון M60A1E2 RISE . היו אלה טנקים בעלי מערכת בקרת צריח חדישה, מנוע משופר ובעיקר מערכת ייצוב הידראולית לצידוד ולהגבהה. בנוסף לכך בטנק הותקנה מערכת טעינה חשמלית לצורך תמיכה בצריח מרובה צרכני החשמל. הטנקים הגיעו עם צריחוני אורדן נמוכי הפרופיל ועם זחל מסוג T142 עם כריות מתחלפות, בהשוואה לזחל T97 במגחים המיושנים יותר. הטנק החדיש קיבל את חליפת השיפורים שהותקנה בכלל הכלים בשריון וכללה בעיקר את המיגון מסוג "בלטן", מקלע טען קשר, מדוכות לשיגור עשן מיידי, מיסוך עשן דרך המפלט ומרגמה 60 מ"מ לשימוש חיצוני של מפקד הטנק. טנק מגח 6ב הוכנס מיידית למערך הסדיר ולהכשרות ונטל חלק משמעותי בלחימה במלחמת לבנון הראשונה.
מגח 6א מוסב ל-6ב – הזהות המוחלטת בתצורה ומידות הצריח והתובה, בין מגח 6א' הותיק למגח 6ב' החדיש יותר, הביאה להחלטה לשדרג את צי הטנקים מסוג מגח 6א' (M60A1) לרמת תצורה כמו המגח 6ב'. לצורך זה נעשתה רכישה של ערכות נושא מהיצרנים האמריקאים השונים, מערכת ייצוב מ-"הוניוול", מערכת בקרת צריח מ-"קמפ", מערכת טעינה מ-"בנדיקס", מערכת הזרקת דלק מ-"אמריקן בוש", ועוד. הטנקים מסוג מגח 6א' נטמעו בתוך צי הטנקים של מגח 6ב ונבדלו רק בסדרת מספרי ה-צ. גם טנקים אלה נטלו חלק בלחימה בלבנון הראשונה.
מגח 6ב גל – היות הטנק מסוג מגח 6ב' חדיש, לא התבטאה במערכת בקרת האש המיושנת ובמד הטווח האופטי מסוג M17. פיתוחה של מערכת בקרת אש ישראלית חדישה מדגם "גל" היה בשלב הבשלה כזה שאיפשר את קליטתה בצי הטנקים מסוג מגח 6ב' לאחר הכנות מכניות וחשמליות מתאימות. המערכת לוותה בעמוד מטאורולוגי, מד טווח לייזר, מערכת התראה על לזירת אויב וכן מערכת כוונות יום ולילה מתקדמות. התקנת המערכת לוותה גם בהרכבת שרוול טרמי על קנה התותח לצורך שיפור דיוק הירי. בצריח הותקן סל ציוד מלבני רחב שהפך להיות סימן ההיכר החיצוני הבולט של דגם טנק זה. באופן הדרגתי הוחלפו זחלי הכריות של הטנק בזחלי מרכבה 2 אשר הובילו להקלה במשקל ופישוט המבנה. החלפת הזחלים לא הובילה לשינויים במזקו"ם מלבד החלפת התוף והזרים המניעים בכול צד. באשר לשיפור הדיוק במערכת בקרת האש, אחד השינויים ששיפרו את הדיוק ביחס למערכת אחרת בשם "נחל עוז" הייתה הבקרה של ההגבהה בחוג סגור, כלומר התקנה של מד הגבהה (ריזולבר) על אצילי התותח וקישורו למחשב הירי.
הערה – באופן דיי מקביל בוצע שיפור מוזר בשני טנקי המגח של החטיבות הסדירות: (מעניין)
מגח 7 של חטיבה 500 קיבל חליפת מיגון (נותרה בו מערכת בק"ש נחל עוז)
מגח 6ב של חטיבה 401 קיבל את מערכת הבק"ש החדשנית "בז", ללא שינוי במיגון ה"בלטן".
מגח 6ב גל בט"ש – לצורך שירות ברצועת הביטחון בדרום לבנון ומתן מענה כנגד טילי נ"ט מתקדמים בעלי יכולת חדירה משמעותית וכן ראש טאנדם (ראש בעל מטען חלול להפעלה טורית כפולה) פיתח מפעל "סלבין" של התעשייה הצבאית בהנחיית האלוף (בהמיל') ישראל טל ובשיתוף חיל החימוש ומנת"ק, חליפת מיגון מתקדם לטנקי מגח 6ב' גל אשר כונה "מיגון לבט"ש|, הן לצריח והן לתובה. המיגון החליף את המיגון הוותיק מסוג "בלטן" אשר נתן מענה חלקי מול טילים מיושנים יותר בעלי ראש מטען חלול. יחד עם זאת ללא ספק, מגח 6ב' גל-לבט"ש היה הטנק היפה ביותר בצי המגחים במראהו החדשני. הטנק שירת שנים רבות ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשרתו את צוותי הטנקים של חטיבה 401. ייצור האבטיפוס\ פיתוח המיגון וליין ההתקנה היו במפעל "בלבין" של התעש. מגחים אלה שירתו באופן אינטנסיבי ברצועת הביטחון.
מגח 6ג –במסגרת הרכש של טנקים במחצית השנייה של שנות ה-70, ובמקביל להגעתם של טנקי מגח 5, מגח 6ב וכן טג"שים וטנקי חילוץ, הגיעו לצה"ל גם 205 טנקים מסוג M60A3 אשר היוו את התצורה המאוחרת ביותר של סידרת טנקי הפטון. היה זה טנק דומה מאד לטנקי המגח 6ב אלא שנשא מערכת בק"ש שונה לחלוטין עם מד טווח לייזר למפקד דרך חלון ימין של הצריח (במגחים היו שני חלונות בשני צידי הצריח לטובת מד הטווח האופטי.) מערכת בקרת האש התבססה על מחשב מסוג XM21 , יחידות שליטה וברירת תחמושת למפקד ולתותחן וכן שרוול טרמי רציף מקורי ועמוד מטאורולוגי עם סנסור קרמי. חמישה טנקים ראשונים הגיעו לצה"ל כ-פיילוט לצורך למידה. אחת המסקנות ממלחמת יום כיפור הייתה שגלגלי האלומיניום שהיו בטנקים מסוג מגח 6א', נמסים ומקשים על חילוצם. ישראל ביקשה מהאמריקאים להחליף את גלגלי המרכוב לאלה מפלדה, להתקין מסנני אוויר נטענים מהצד וכן נשלחו מהארץ 200 צריחוני אורדן להרכבה על הטנקים לפני יציאתם לארץ. בטנק הורכבה במש"א חליפת מיגון וכן שלל השיפורים האחיד המתבסס על הפקת הלקחים ממלחמת יום הכיפורים בנושאי מיגון ושרידות. שתי חטיבות המגח 6ג' השתתפו במלחמת לבנון הראשונה במסגרת חטיבות מילואים.נציין שטנקים מסוג M60A3 נמצאים כיום בשירות גם במצרים, ירדן, טורקיה ומרוקו.
טנקי מגח ייעודיים
טנק חילוץ M88A1 – אמנם טנק החילוץ האמריקאי מסוג M88 (בנזין) ו- M88A1 (דיזל) אינם ממשפחת טנקי הפטון, אך הם היוו חלק ממערך המגח בגין מערכות מזקו"ם מנוע וממסרת ופריטי שליטה זהים לאלה שבטנקי המגח. עם יציאת עסקות "בראון" לדרך בסוף שנות ה-70, הוחלט בצה"ל על רכש של טנקי חילוץ מדגם M88A1 בעלי מנוע דיזל על מנת להחליף את טנקי השרמן חילוץ למיניהם ומספר טנקי שוט חילוץ סימן 2 מיושנים. במקביל נשלחו מישראל 7 טנקי חילוץ מדגם M88 בנזין, למפעל BMY שבארה"ב על מנת לשדרגם לתצורת M88A1 אשר יירכשו מקו היצור. במקביל הגיעו הכלים החדשים בעוד המיושנים עשו את דרכם לצורך ההסבה. מגח החילוץ, המכונה היום טחל"ץ (טנק חילוץ) נמצא עדיין בשירות נרחב ביחידות האחזקה שבדרגים העורפיים. במקביל מצטייד צה"ל בראשיתם של נמרי החילוץ המתקדמים.
טנק גישור – טג"ש – טנק הגישור האמריקאי הבסיסי בתקופת השירות של טנקי הפטון היה ה-M60-AVLB בעל גשר בתצורת מספריים הנפתחות לאורך גשר יחיד של 19 מטר. בצה"ל היו מספר טנקי גישור עוד לפני מלחמת יום הכיפורים. השימוש המפורסם הינו בטנק גישור אשר הניח גשר בקצהו המערבי של אחד מהגשרים היבשתיים שחצו את תעלת סואץ בזמן שהיית צה"ל בגדה המערבית של התעלה וכן בקצה גשר הדוברות. במסגרת התעצמות חיל השריון בשלהי שנות ה-70 הוחלט על רכש של טנקי גישור חדשים המבוססים על תובה של טנק M60A1 וכן הצטיידות בגשרים נוספים כרזרבה טקטית. מפעל התעשייה הצבאית "סלבין" פיתח וייצר עבור צה"ל צמד גשרים באורך 11 מטר כול אחד הנישאים על טג"ש יחיד והמיועדים להנחה על שני מכשולים במקום אחד. מערכת זו לא דרשה שום שינוי בתובה המשגרת שכן התכנון התבסס על תובת טג"ש כפי שהיא. מערכת זו שנקרית "צמד" נמצאת עדיין בשירות פעיל ויעיל בצה"ל.
טנק שוט-קל חוצה את תעלת סואץ במהלך מלחמת יום הכיפורים. בליל ה-17.10 התחילה הצליחה של אוגדה 162 על גשר הדוברות מסוג יוניפלוט. הגדוד הראשון שעבר היה 19 (460), התחילה הפגזה והם "רצו" מהר מאד. הטנק השלישי שלהם פגע באחד מחיבורי הדוברות ושבר אותו. הפתרון שניתן לכך הוא שהובא טג"ש שהיה עם החטיבה וגישר במעין טלאי על פני שני חלקי הדוברה השבורים צילום: ארכיון יד לשריון
סיכום
55 שנים לאחר נחיתתם של טנקי הפטון הראשונים בצה"ל ניתן לציין במפורש שמדובר במשפחת כלים מרשימה שהשתתפה במלחמות ששת הימים ב-67, מלחמת ההתשה לכול אורכה, מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ומלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ב-1982. הטנקים השתתפו במבצעים רבים בצפון השומרון וכן בביטחון השוטף ברצועת הביטחון עד שנת 2000. הטנקים האמריקאיים הינם במקורם מכונות בעלות אמינות טכנית גבוהה, קלות יחסית באחזקתם וכן נוחות ומרחב תפעול לצוות. כדרכו, צה"ל הטמיע בכלים מרובים אלה על דגמיהם השונים, שפע של שיפורים , התאמות ושידרוגים, הן על מנת להתאימם לשירות בצה"ל והן לצורך התחדשותם מול איומים המתפתחים בציר הזמן, לקחים ושיפורים טכניים.
פרק המגח תם, אך המורשת החוויות והסיפורים, יינשאו על ידינו לעד.
סוף דבר:
טנק מטרה לאימון – מגח 3 – בליסטיקה סופית. צילום: מיכאל מס
(*) הכותב עסק בנושא אחזקת צי המגחים בין השנים 1984-1978, וכן ברכש הכלים, ההצטיידות, קליטה ואף רכש ערכות השידרוג למערך השוט-קל ומערכות אמריקאיות לצריח המרכבה.
