6 בספטמבר 2016: יצחק שדה – מייסד השריון – הזקן שהצעיר את הפעילות המבצעית

המפקד הראשון של הפלמ"ח, שתרם לחשיבה הצבאית את התפיסה של יציאה מחוץ לגדר, הלוחמה הניידת – זהו יצחק שדה, שנפטר לפני 64 שנים. ד"ר אפרים לפיד בטורו השבועי מזכיר את תרומתו לביטחון ישראל.

דר' אפרים לפיד, ישראל דיפנס 1 בספטמבר 2016

תוספת מאת אל"ם (במיל') ארז לב רן, לשעבר מפקד חטיבה 8, חטיבת 'הזקן'.

יצחק שדה (לנדוברג), שנודע בכינויו "הזקן", נולד בפולין ב-1890. בשנת 1917 הכיר את טרומפלדור ושמע ממנו על תכניתו להקמת צבא עברי בארץ ישראל. בתום מלחמת העולם הראשונה השתקע בקרים ולמד שם פילוסופיה. לאחר נפילתו של טרומפלדור ב-1920 עלה לארץ והקים את גדוד העבודה, שעסק בין היתר בסלילת כביש טבריה-צמח. במקביל היה בין מייסדי אגודת הספורט "הפועל". ב-1921 היה המפקד הראשון של קורס המדריכים הראשון של ה"הגנה". בפרוץ מאורעות 1936 ("המרד הערבי") הוטל עליו לארגן את הגנת הישובים סביב ירושלים וכאן התגבשה תפיסת ההגנה החדשה שהוביל – "היציאה מהגדר". כך קמה "הנודדת". לאחר שנה הקים את פלוגות השדה (פו"ש). האירוע הראשון בו נדרשו פלוגות השדה לתת תשובה מבצעית היה באזור רמת הכובש-קלמניה בסתיו 1937. תפיסה זו הומחשה בקנה מידה גדול יותר בקרבות משמר העמק באפריל 1948 נגד "כוחות ההצלה" של קאוקג'י. כשהחליטה ה"הגנה" על הקמת פלוגות המחץ (הפלמ"ח) ב-1941 מונה שדה למפקדה הראשון עד שנת 1945. אז מונה לרמטכ"ל בפועל של ה"הגנה" והעביר את הפיקוד על הפלמ"ח ליגאל אלון, עד לפירוק הארגון בסוף 1948.

במלחמת העצמאות הופקד יצחק שדה על הקמת שירות המשוריינים (שמ"ש) שהיה לימים לחיל השריון, לאחר שבן-גוריון לא אישר למנותו לתפקיד בכיר יותר. ב-25 במאי 1948 הקים את חטיבה 8 (חטיבת "הזקן" היא גם כיום חטיבת מילואים) במסגרתה הוקם גדוד 82, גדוד הטנקים היחיד של צה"ל אז, שכלל טנקי קרומוול, טנקי הוצ'קס וטנק שרמן. הוא פיקד על הקרבות במשמר העמק ובירושלים, במבצע "יבוסי". במבצע זה, בסוף 1948, איחד יצחק שדה את כל השכונות היהודיות לרצף טריטוריאלי אחד. ההצלחה הייתה חלקית בשל סיבות מבצעיות שונות, אך הביאה לביטוי את תפיסת "הלחימה מחוץ לגדר" לפחות בלחימה הרגלית. חטיבה 8 השתתפה בקרבות הנגב, משטרת עיראק סוידאן ובמבצע "דני" לשחרור רמלה-לוד.

בתום המלחמה נאלץ יצחק שדה להתפטר לאחר שלא שובץ בארגון המחודש של צה"ל. כשניתח ד"ר מאיר פעיל את תרומתו וחידושיו של יצחק שדה בתחום הצבאי ציין כי הנדבך הראשון והבסיסי היה בסגנון המנהיגות של מתן סמכות למפקדי המשנה עד לרמה הנמוכה ביותר של מפקדי כיתות לפי מטבע הלשון "גנרל-מפקד-כיתה"; התרומה השנייה היתה התמסרותו להקמת כוח מגוייס לוחם קבוע, כחלוץ של כוח המגן העברי הוא הפלמ"ח ; יתרונו השלישי של "הזקן" היה בדבקותו המופגנת והגלויה ברעיונות "טוהר הנשק" ו"מוסר הלחימה".

אל"ם יצחק שדה, כמפקד חטיבה 8

יצחק שדה נפטר באוגוסט 1952 ממחלה ממארת והוא בן 62. לימים חיבר חיים גורי והלחין יאיר רוזנבלום את "הבלדה על יצחק שדה" :

בלדה על יצחק שדה

מילים: חיים גורי

לחן: יאיר רוזנבלום

להקת גייסות השריון

לפני שנים רבות עלה מרוסיה איש

צעיר, בריא ומגודל.

ייבש ביצות חצב במחצבה עבד בכביש

היה חבר בגדוד העבודה.

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

היה הוא ספורטאי, חזק, אמיץ, שרירי,

כשהרים פטיש יצא עשן.

אהב סלעים, אהב פרחים וגם אהב שירים,

אהב אישה ועוד אישה ועוד אישה.

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

כשאחזה האש בעמק בהרים,

הלך האיש להגנה.

מיהר מיד לכל מקום שבו יורים,

הלך מסכנה אל סכנה.

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

לאור היום ובמחשך ובין צורים,

מן המדבר ועד הים.

ואחריו הלכו בחורים צעירים,

שקראו לו הזקן כי הוא היה…

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

הוא אמר להם אחרָי אחרָי,

והם הלכו רבים רבים.

והם ישבו בלילה מסביב למדורה,

אשר הייתה לאש האוהבים.

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

רכבו על ג'יפ קליל שדהר בסערה,

שועט בדרך עוג'ה אל ח'פיר.

אחריו ממהרים הטנק עם בחוריו,

וכבר זקנו עולה ומאפיר.

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

הלך הוא והזקין בדרכים העָשֵׁנוֹת,

הלך הוא אל ביתו ליד הים.

הניח את חרבו בשקט בין הזיכרונות,

אבל בזמר חי הוא לעולם.

חבר בגדוד העבודה

והוא היה לאגדה.

לשמיעת השיר בביצוע להקת הנח"ל:

http://www.youtube.com/watch?v=FDK6cv58J60

מוסיף אל"ם (במיל') ארז לב רן

אלוף האלופים.

האיש שאולי יותר מכל היה אחראי לניצחון המופלא של תש"ח.

לא כי היה מצביא דגול כמח"ט 8, אלא בעיקר כי הוא זה שנטע בלב וברוח חניכיו בפלמ"ח, דור המפקדים שהוביל את קרבות תש"ח, את האמונה כי בכל אחד ואחד מהם טמון גורל המערכה כולה.

הוא שחינך אותם ליוזמה וחשיבה יצירתית, והוא שהנחיל להם את ערכי המוסר של צה"ל, במילותיו בנוסח תש"ח: "לא למען המית נתון הנשק בידנו אלא כדי לשמור על החיים". זה צבא הגנה לישראל.

=======================================

"…הוא שהשכיל להקים מבעוד מועד דור צעיר של מפקדים אשר היוו את השלד העיקרי במערכות ההגנה וצה"ל, הוא שלימד את חניכיו לחשוב ולשקול עצמאית, ולפעול בגמישות טקטית בהתאם לנסיבות הקרב ללא נוקשות שיגרתית. הוא היה לא רק מפקד מוכשר, אלא הוגה דעות גדול ורחב דעת, החל מדרך פעולת הלוחם ועד להפעלת ריכוזים גדולים של כוח אדם, אש ושריון. הוא שעשה לנו את הלילה המטיל אימתו ליום, ואת ההר והגיא העויינים, לידידים. במרכז ראה את האדם….

הנצחון אינו תוצאה של גאוניות מדינאים או מצביאים יחידי סגולה, אלא פרי מאמץ קיבוצי של העם כולו. בתוך הכלל היו גם יחידים אשר הצטיינו בתרומתם האישית למאמץ כולל זה, ואם יש יחיד בקרב העם אשר לו מגיעה האליפות בגודל התרומה האישית להשגת הנצחון הרי יצחק שדה הנו ללא ספק אלוף האלופים".

(יגאל אלון)

ב-20 באוגוסט 1952 נפטר האלוף יצחק שדה שנודע בכינויו "הזקן" לזכרו פירסם ארכיון צה"ל תצלומים נדירים.

את התצלומים ניתן לראות בארכיון משרד הביטחון, כאן:

https://www.facebook.com/idfarchives/photos/?tab=album&album_id=374303459396048

עוד על יצחק שדה

שנת לידה – 1890
נולד ברוסיה
נפטר – אוגוסט 1952
דרגה אחרונה – אלוף
ראש שמ"ש (שירות משוריינים) – פברואר 1948 – מאי 1948.

לאחר פרוץ מלחמת העצמאות מונה לראש שמ"ש ובהמשך המלחמה פקד על חטיבה 8. בחודש יולי 1948 הועלה לדרגת אלוף.

אלוף (מיל') יצחק שדה ז"ל הוא מייסדו של השריון בצה"ל. החל מהימים הראשונים של מלחמת העצמאות נשא על נס את פיתוח השריון ואת הצבתו כחוד החנית של הכוחות היהודיים במבצעים התקפיים. יצחק שדה מונה כראש שמ"ש (שירות משוריינים) בסוף פברואר 1948. ייעודה של מפקדה זו היה לגבש תורת תפעול השריון, לפקח על היחידות המשוריינות, ולפתח כלי רכב משוריינים. מיד עם הקמת שמ"ש נפתח קורס לקציני שריון והוגשו הצעות לייצר שריונית נושאות צריח ושריוניות אחרות. בהתבסס על רכב וחומרים הנמצאים בארץ הוחל בתרגום חומר תורתי שריוני, ונערכו הכנות להקמת בסיס אימונים לשריון. פלישת צבאות מדינות ערב ב-15 במאי 1948 קטעה את ההכנות הללו.

שמ"ש פורק ועיקר אנשיו צורפו לחטיבה שיצחק שדה פיקד עליה. חטיבה 8 הוקמה כחטיבת שריון והיא שקלטה, במסגרת גדוד 82, את טנקי ההוצ'קיס שהגיעו לארץ ואת טנקי הקרמוול שנגנבו מהצבא הבריטי. יצחק שדה השכיל לקלוט במסגרת החטיבה את אנשי ארגון הלח"י ולשלבם בהצלחה במערכת הצה"לית. החטיבה בפיקודו של יצחק שדה השתתפה במבצע "דני". במסגרתו כבשה את שדה התעופה לוד וגדוד הפשיטה שלה – גדוד 89 בפיקוד משה דיין – גרם לערעור הגנת העיר לוד לאחר שפרץ וחדר תוך כדי ירי לעומק שטח האויב והקל על כיבושה. במבצע "יואב" נטלה החטיבה חלק בקרבות עיראק אל-מנשיה וכבשה את משטרת עיראק-סואידן, לאחר שכשלו שבעה ניסיונות כיבוש קודמים שלה על ידי יחידות שונות. במבצע "אסף" הצליח גדוד 89 בהתקפת-נגד מקבילה להביס בהסתערות גדוד מוגבר מצרי שעמד לתקוף את אחד ממוצבי צה"ל.

במבצע "חורב" חדרה החטיבה בדרך קשה לעומק מערך האויב וכבשה את המערך המצרי שהיה בעוג'ה אל חפיר. גם כשכיהן כמפקד חטיבה, נתן יצחק שדה את דעתו לקידום השריון ולפיתוחו בעתיד. בהשפעתו נרכשו 30 טנקי שרמן באיטליה ואף שלא הספיקו לקחת חלק בקרבות מלחמת העצמאות הם שימשו את הבסיס לרק"ם של חיל השריון. בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העצמאות הוא הקים את "בית ספר לטנקיסטים" שהכשיר אנשי צוות. עם סיום מלחמת העצמאות פורקה חטיבה 8 באפריל 1949, ויצחק שדה השתחרר מצה"ל.

יצחק שדה, יליד לובלין 1890, איש העלייה השלישית, היה בגדוד של יוסף טרומפלדור מ-1920 ועד 1926. ב-1921 היה מפקדו של קורס המפקדים הראשון של ארגון "ההגנה". ב-1936 מונה למפקד אזור הרטוב, יזם את שיטת "הנודדת" ואת הפעילות ההתקפית במרחב. מונה על ידי המפקדה הארצית של "ההגנה" למייסד ולמפקד של פלוגות השדה (פו"ש), ובתקופה האחרונה של מאורעות 1936 – 1939, עקב הפעלת תורתו ההתקפית, עלה בידיו להרחיק את הלחימה מהאזור היהודי ולהעבירה לעבר הכפרים הערביים. בשנים 1939 – 1940 מונה להיות מפקדן של היחידות לפעולות מיוחדות (פו"מ). ב-1941 הוקמו פלוגות המחץ המגויסות – הפלמ"ח. בחודש מאי מונה יצחק שדה למפקדו הראשון של הפלמ"ח ולמייסדו ועסק בגיוס ובאימון. תחת פיקודו התעצם הפלמ"ח מ-6 פלוגות עצמאיות ב-1941 ל-4 גדודים עם 11 פלוגות ב-1942. בתקופה שבין 1945 וקיץ 1947 כיהן כראש המטה בפועל של "ההגנה".

יצחק שדה נפטר ב-20.8.52 בגיל 62.

שדה?

מה קשר שלו לשריון?
איזה פרס קשור בשמו?
איזה יישוב או יישובים קרויים על שמו?

אלוף יצחק שדה ז"ל

יצחק שדה (19 באוגוסט1890 – 20 באוגוסט 1952) – אלוף בצה"ל, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך וסופר יהודי שכונה "הזקן" ושהיה ממניחי הייסוד לצה"ל ולעצמאות ישראל, ממפקדי ארגון "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון. נולד בלובלין שבפוליןב-19 באוגוסט 1890 בשם יצחק לנדוברג. כשגדל לחם בצבא הרוסי בזמן מלחמת העולם הראשונה, זכה לעיטור על אומץ לבו וקודם עד לרמת מפקד פלוגה. הוא הצטרף לארגון ההגנה ופיקד בשנת 1921 על קורס המפקדים הראשון של הארגון שנערך בכפר גלעדי. בעת המרד הערבי הגדול (1936-1938) התגלה כמפקד בולט וייחודי ברמתו. הקים בירושלים את "הנודדת", פלוגה שיצאה לפגוש את האויב בבסיסיו, והנהיג את טקטיקת ה"יציאה מן הגדר", העברת מאבק ההגנה אל כפרי האויב. בעת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הוטל עליו להקים את פלוגות המחץ – הפלמ"ח ולהיות מפקדם הראשון. בשנת 1945 קודם לתפקיד רמטכ"ל "ההגנה" האחראי על כל פעולות הלחימה של הארגון. יצחק שדה נפטר ב-20 באוגוסט 1952 ונקבר למחרת בקיבוץ גבעת ברנר.
אלוף (במיל') יצחק שדה ז"ל הוא מייסדו של השריון בצה"ל. החל מהימים הראשונים של מלחמת העצמאות נשא על נס את פיתוח השריון ואת הצבתו כחוד החנית של הכוחות היהודיים במבצעים התקפיים. יצחק שדה מונה כראש שמ"ש (שירות משוריינים) בסוף פברואר 1948. ייעודה של מפקדה זו היה לגבש תורת תפעול השריון, לפקח על היחידות המשוריינות, ולפתח כלי רכב משוריינים. מיד עם הקמת שמ"ש נפתח קורס לקציני שריון והוגשו הצעות לייצר שריונית נושאות צריח ושריוניות אחרות. בהתבסס על רכב וחומרים הנמצאים בארץ הוחל בתרגום חומר תורתי שריוני, ונערכו הכנות להקמת בסיס אימונים לשריון. פלישת צבאות מדינות ערב ב-15 במאי 1948 קטעה את ההכנות הללו.
לזכרו של שדה הוקמה עמותה המעניקה את "הפרס לספרות צבאית ע"ש האלוף יצחק שדה ז"ל". זהו פרס שנתי, בעל ערך כספי, המוענק ליצירה מקורית ישראלית (ספר, סרט או מחזה), החל משנת תשל"ב (1972) במלאות עשרים שנה לפטירתו, באחד מן התחומים:

תיאוריה, מחקר והגות צבאית.
היסטוריה צבאית יהודית.
תולדות ההתגוננות היהודית בארץ או בגולה.
זיכרונות על שירות בכוחות המגן או בצה"ל.
יצירה על אישיות צבאית, יהודית או אישיות הקשורה לעימות הישראלי-ערבי.

בין הזוכים עד כה נמנים גם אנשי שריון וחברי עמותת יד לשריון או ספרים על אישים הקשורים לשריון, ובהם:

תא"ל (במיל') אביגדור קהלניעל ספרו "עֹז 77" (1977).
חנוך ברטובעל ספרו "דדו" (1978).
אלוף (במיל') אברהם (ברן) אדןעל ספרו "עד דגל הדיו" (1984).
ד"ר יוסי לשםועופר בהט על ספרו "לטוס עם הציפורים" (1994).
תא"ל (במיל') אורי בן-אריעל ספרו "אחרי" (1995).
סא"ל (במיל') ד"ר עמיעד ברזנרעל ספרו "ניצני השריון" (1996).
פרופ' אסא כשרעל ספרו "אתיקה צבאית" (1997).
הרב חיים סבתועל ספרו "תיאום כוונות" (2002).
אל"ם (במיל') פרופ' יהודה ואלךו ציון מיוחד על מפעל חיים בהגות ובהיסטוריה צבאית (2003).
אלוף (במיל') אוֹרי אורעל ספרו "אלה האחים שלי" (2004).
תא"ל (במיל') ד"ר יצחק ארדעל ספרו "בצל הדגל האדום" (2008).
אל"ם (במיל') צביקה גרינגולדעל ספרו "כוח צביקה" (2009).