תא"ל (במיל') עמוס כ"ץ הוא ממפקדי השדה המשובחים והמהוללים בצה"ל. מסלול הלחימה שלו החל במלחמת ששת הימים שבה היה מ"פ, והסתיים במלחמת שלום הגליל שבה שימש ראש המטה של פיקוד הצפון. בהמשך היה קצין השריון הראשי הראשון, לאחר הקמת מפקדת חילות השדה, וכן סגן מפקד גיס. "חונכתי להגשמה ציונית ולאומית", כתב בפתח דבריו, בספר המשלב את סיפור חייו המרתק, עם סיפורו של חיל השריון.

אל"ם (במיל') שאול נגר

עמוס כ"ץ, יליד הארץ, גדל והתחנך ברחובות ובקיבוץ שריד. "חונכתי להגשמה ציונית ולאומית", כתב בפתח דבריו בספר. הספר משלב את סיפור חייו המרתק של עמוס כ"ץ, עם סיפורו של חיל השריון, החיל שעמוס כ"ץ שירת בו והיה לו חלק משמעותי בגיבוש תורת הלחימה של החיל והתוויית דרכו לעתיד.

תא"ל (במיל') עמוס כ"ץ הוא ממפקדי השדה המשובחים והמהוללים בצה"ל. את דרכו בצה"ל החל עמוס בתפקיד מכונאי טנקים בחיל החימוש, על יסוד הכשרתו הטכנית בבית הספר בקיבוץ שריד שבו גדל, והוצב בגדוד 82. התעקשותו לשרת בחיל השריון הביאה אותו להיות מ"מ טנקים בגדוד זה, בפלוגה של חיים ארז (לימים אלוף). מסלול הלחימה שלו החל במלחמת ששת הימים שבה היה מ"פ א' בגדוד 46. על לחימתו בששת הימים זכה בעיטור המופת. בהמשך לחם במלחמת ההתשה שבה היה סמג"ד ומג"ד 46. מלחמת יום הכיפורים החזירה אותו לארץ מהשתלמות צבאית בארצות הברית, ואליה הגיע כמה ימים לאחר שהחלה, ובה שימש מג"ד 71. בהמשך היה המח"ט ששיקם את חטיבה 188 במהלך מלחמת ההתשה שלאחר מכן בגולן, וכן השתתף במלחמת שלום הגליל שבה שימש ראש המטה של פיקוד הצפון. עוד היה קצין השריון הראשי הראשון לאחר הקמת מפקדת חילות השדה ופירוק מפקדת גייסות השריון. בהמשך שימש סגן מפקד גיס, תפקיד שנמשך גם בשירות המילואים הארוך. במהלך שירותו נפצע פעמיים בלחימה ועוד עבר שלוש תאונות במהלך השירות.

 

על מלחמת ששת הימים סיפר בשעתו:

במלחמה זו נפגע הטנק שלי (שבו היה יוסי לפר), החלפתי טנק וגם הוא נפגע ואף נשרף, ועוד החלפתי פעמיים טנקים שנפגעו ונשרפו, וכן נפגעו עוד טנקים בפלוגה. סמל יוסי לפר ז"ל (שנפטר ממחלה בספטמבר 2002) קיבל את עיטור הגבורה על לחימת-גבורה עיקשת בחאן יונס, כאשר נותר לבדו בטנק הפגוע.

עמוס כ"ץ מג"ד 46 בחטיבה 401 במלחמת ההתשה בסיני

עמוס כ"ץ מג"ד 46 בחטיבה 401 במלחמת ההתשה בסיני

עמוס כ"ץ השתתף במשלחת הסודית בשעתה שיצאה לגרמניה בשנת 1965 ללמוד את טנקי הפטון הראשונים שעמדו להגיע לארץ. לימים התפרסם הסיפור על כך בשם "המסע לארץ משה". סיפר על כך האלוף ג'קי אבן: "עמוס כ"ץ, קצין צעיר, הרשים אותי כבר מהפגישה הראשונה. הוא לא דיבר הרבה, גם בהמשך, אבל ראיתי שהוא ממוקד מטרה. לוחם שחונך להיות פטריוט. לתת ולא לקבל. – – – עקבתי אחרי עמוס לאורך כל הקריירה הצבאית שלו. בשבילי עמוס הוא הדוגמה של מנהיג צבאי, קצין שריון מוביל, מ\שמקבל ומבצע בהצלחה כל משימה שמוטלת עליו, כי הוא יודע שהמשימה חשובה מכל. יחד עם זאת – הוא דעתן. לא מבטל את עצמו מפני המונים עליו. אומר מה שהוא חושב. מפקד ישר, אמיץ, פטריוט. אדם ערכי ביותר. בכל תפקיד שעשה, כולם בקו האש, הוא התמקצע והתפתח. צה"ל 'פספס' אותו כאלוף".

 

"הספר הזה הוא על מנהיג שריון שדוגל במנהיגות שקטה, במקצועיות ובדוגמה אישית באימונים ובשדה הקרב. שריונאי בכול רמ"ח אבריו שעשה את כול מסלול הפיקוד בשריון כשהוא מותיר בכול תפקיד חותם אישי. כול תפקיד וכול שלב עשה בעתות מלחמה, תמיד בגזרות הקשות ביותר. מפקד של אנשים שמטפח אחוות לוחמים ואומץ לב אישי… בעיניי עמוס כ"ץ הוא מהמפקדים הבכירים שהשאיר חותם אישי על התפתחות חיל השריון בצה"ל". כך כתב האלוף (במיל') יעקב (ג'קי) אבן.

האלוף (במיל') איל בן ראובן היה איש צוות במלחמת יום הכיפורים, הטנק שלו נפגע והוא שובץ מחדש בגדוד של עמוס ברמת הגולן. וכן כתב: "מלחמת יום הכיפורים, איש צוות בגדוד שלך, מול הכפר דיר אל עדס, עולה עם הפלוגה שלי לעמדות, ארבעה טנקים, ביניהם שלי, חוטפים טילים. בטנק שלי, מעבר להיסטריה קצרצרה של המט"ק ונזקים חיצוניים, לא קורה דבר. המט"ק נותן לי פקודה: אחורה מהר. אנו בעמדת המתנה והמט"ק מודיע לנו, אנשי הצוות: אנחנו כאן לא עולים לעמדה. לאחר מספר דקות של המתנה, אומר לי המט"ק: איל, סע מהר קדימה. אנו עולים לעמדה. המג"ד על ידנו, וכרגע עולה לעמדה.

"לא הערכתי אז כנהג טנק עד כמה תיחרת דוגמה זו בראשי ועד כמה תשמש אותי להבנת מקום המפקד בקרב, ומעבר להבנה – השימוש המעשי שעשיתי בה כאשר פיקדתי על אנשים בהמשך".

 

עמוס כ"ץ הוא איש צנוע וענו. היסודות שנוצקו בו בילדותו ובנעוריו התפתחו לאישיות נחושה והחלטית, עם רצון עז לתרום לחברה ולמדינה. בספר הוא מביא את קורות חייו האישיים בחיסכון ובצנעה, וגם על המלחמות הרבות שבהן השתתף אינו מפליג בסיפורים, אך מפליא בתיאור נפשו של הלוחם בשעת לחימה, בתיאור המצבים הקשים שאליהם נקלעים מפקדים ולוחמים תחת אש, ומהם שנפצעים ונהרגים, ועדיין השגת המשימה והניצחון בקרב מניעה אותם להמשיך.

 

סֶרֶן עָמוֹס

מאת חיים חפר (על עמוס כץ, מ"פ א' בגדוד 46)

 

בְּיוֹם שֵׁנִי, שִׁשָּׁה בְּיוּנִי 67'

יָצְאָה פְּלֻגָּה שֶׁלָּנוּ בְּדֶרֶךְ מִבְּאֵר שֶׁבַע,

יָצָאנוּ אֶת חֲצִי הָאִי סִינִי לִכְבֹּשׁ

וּמִי אַתֶּם חוֹשְׁבִים הָלַךְ עִם הַפֶּטוֹן בָּרֹאשׁ?

אָמַר אָז כָּל חַיָּל וְנֶאֱנַח,

סֶרֶן עָמוֹס הָלַךְ.

 

עָבַרְנוּ אֶת חָאן-יוּנֶס, עָבַרְנוּ אֶת רָפִיחַ

וְסֶרֶן עָמוֹס כָּל הַזְּמַן פּוֹקֵד מֵהַצְּרִיחַ,

וּלְפֶתַע כְּשֶׁהַטַּנְק שֶׁלּוֹ עָשָׂה שֵׁם חֳרָבוֹת

הִכְנִיסוּ בּוֹ פָּגָז וְהוּא עָלָה בַּלֶּהָבוֹת.

אָמַר אָז כָּל חַיָּל וְנֶאֱנַח,

סֶרֶן עָמוֹס … הָלַךְ.

 

קָפַצְנוּ אֵיזֶה וָאדִי, קָפַצְנוּ אֵיזֶה נַחַל

וְהִנֵּה סֶרֶן עָמוֹס יוֹשֵׁב לוֹ בְּתוֹךְ זַחַל,

וְהוּא צוֹעֵק קָדִימָה וְהוּא שׁוֹלֵחַ אֵשׁ

וּכְמוֹ שֶׁהוּא יוֹרֶה עוֹלֶה הַזַּחַל עַל מוֹקֵשׁ.

אָמַר אָז כָּל חַיָּל וְנֶאֱנַח,

אֵיךְ סֶרֶן עָמוֹס … הָלַךְ.

 

בְּדֶרֶךְ גַ'בֶּל-לִבְנֵי כָּל הַפְּלֻגָּה דּוֹהֶרֶת

וְהִנֵּה סֶרֶן עָמוֹס בַּגִּ'יפּ שֶׁל הַסַּיֶּרֶת,

עַל גְּדוּד מִצְרִי עוֹלֶה הוּא נִכְנַס מִן הָאֲגַף

פִּתְאוֹם הַגִּ'יפּ חוֹטֵף פְּצָצָה וְכָל כֻּלּוֹ נִשְׂרַף.

אָמַר אָז כָּל חַיָּל וְנֶאֱנַח,

סֶרֶן עָמוֹס, מַכִּיר אוֹתוֹ… הָלַךְ.

 

הִגַּעְנוּ לְסוּאֶץ רָאִינוּ אֶת מִצְרַיִם

וְאֵיפֹה סֶרֶן עָמוֹס הוּא מַגִּיעַ עַל אוֹפַנַּיִם,

יוֹרֶה הוּא מִן הַמֹּתֶן מַרְבִּיץ קְלָלָה

וְהִנֵּה פְּצָצָה, וְהוּא מוּעָף לַתְּעָלָה.

אָמַר אָז כָּל חַיָּל וְנֶאֱנַח,

אֵיךְ סֶרֶן עָמוֹס … הָלַךְ.

 

גָּמַרְנוּ אֶת הַמִּלְחָמָה וְלֹא עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם

אָמְרוּ לָנוּ קְחוּ חֹפֶשׁ וְלָקַחְנוּ אֶת הָרַגְלַיִם,

הִגַּעְנוּ רַק לַבַּיִת וּמָצָאנוּ הַזְמָנָה

סֶרֶן עָמוֹס מִתְכַּבֵּד לְהַזְמִינְךָ לַחֲתֻנָּה.

אָמַר אָז כָּל חַיָּל וְנֶאֱנַח,

אֵיךְ סֶרֶן עָמוֹס הָלַךְ!

עמוס כ"ץ בסיני

עמוס כ"ץ בסיני

עמוס כ"ץ בתפקיד קצין השריון הראשי

עמוס כ"ץ בתפקיד קצין השריון הראשי

 

 

עיטור המופת של עמוס כ"ץ

  •  

ביום ה-5 ביוני 1967, באזור כפר-שן, נפגע הטנק של סרן עמוס כץ והחל בוער. הוא קפץ מהטנק עם צוותו, לאחר שנכווה בכל חלקי גופו, עלה על טנק אחר והמשיך במשימתו. באותו יום השמיד כ-10 טנקים. ביום ה-6 ביוני, בחן-יונס, עלה הטנק שלו על מוקש. הוא החליף טנק והמשיך בלחימה על עזה. ביום ה-7 ביוני השתתף שנית בקרב על חן-יונס והמשיך לקנטרה. הוא שימש דוגמה אישית לאנשיו בהמשיכו למלא את משימתו, למרות שנפצע.

על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי


אפשר לרכוש את הספר בחנות הספרים של יד לשריון או בפנייה ישירה אל:

המחבר – עמוס כ"ץ: 053-8923400, או בדוא"ל: amos.katz2010@gmail.com
  1. או אל אבי אזרד  052-3958837, aviazrad@actcom.com