כתב וצילם – סא"ל (במיל') מיכאל מס
במהלך מלחמת לבנון השנייה נקלעתי לחניון טנקים רגוע ושליו, כביכול, אשר לוחמיו נטלו להם מנוחה קצרה לאחר רצף הלחימה המתיש וגדוש האירועים הטראגי. פגשתי חיילים בפלוגה ג' "גולן"
במצב רגיעה, מאות מטרים ספורים מבתי הכפר הלבנוני. בקו הרכס בלטה צדודיתה של "הווילה" , אשר בשימוש כוחות האו"ם המפוקפקים של יוניפיל. בכניסה לפלוגה , ליד מאהל "עמוס" באוכל ופירות, הציבו הטנקיסטים שלט המסביר באופן חד משמעי , לאן הגעתי , "ברוכים הבאים לאיזור המסוכן". החיוך של החיילים המיס את ההרגשה שאכן מדובר באיזור המסוכן. פגשתי חיוכים של לוחמים, ילדים אך גברים, שהתבגרו תוך מספר ימים כ"כ קטן.
הפלוגה חנתה בליבו של מטע סמוך לכביש הצפון , לא רחוק ממשגב עם, אולם לא כל הטנקים שהו בחניון. טנק אחד חסר לה לפלוגה. היה זה 3ב' של עוז. 3ב' של 'גולן' שניפגע בקרב ליד בנת ג'בייל. ארבעת הלוחמים שהיוו את צוות 3ב' נהרגו במקום. "על אומץ ליבם, מקצועיותם ומסירותם, על עצם ההחלטה על ביצוע הקרב ועל ביצועו בפועל, על העוז, הגבורה, המסירות והדבקות במטרה הנעלה כשלקחו אחריות, על הצלת צוות 3א' למרות שקיבלו פקודה לסגת לאחור. אחריות, שמעצם לקיחתה גבתה את המחיר היקר מכל, את חייהם, והם רק בני 19 ו-20 בלבד, קיבל 'צוות עוז' צל"ש אלוף פיקוד צפון". (מתוך האתר שהקימו הוריו של המט"ק עוז צמח ז"ל).
מספר טנקים נמצאו בפעילות מבצעית ביחד עם כוחות חי"ר. טנק הסמ"פ ועוד מספר טנקים ביחד עם צוותי הטנקים של פלוגת "גולן" שהו בחניון מסודר , בהתייחס לעובדה שרק לפני מספר ימים היו האדם והמכונה בלחימה קשה ותובענית. מעבר לעובדה שחניון הפלוגה בלט בסדר ובאירגון , נדהמתי מרוחם של החיילים והצוות של החוליה הפלוגתית, מהנחישות , מצב הרוח והאמונה בטנק.
שאלתי את רון מנצור , נהג טנק הסמ"פ , איך זה שהטנקים נראים כ"כ נקיים ושלמים . בחיוך שובה , אמר לי רון , בוא תתקרב , תראה איך ניקיתי את הטנק , תוך שהוא מצביע על חלקו התחתון של מטאטא, איתו הסיר את שכבות החול מהטנק. אך את גולת הכותרת הראה לי רון שאליו הצטרף מתן סילגי התותחן של טנק הסמ"פ, בהצביעו על הכנף האחורית שמאלית של הטנק. להפתעתי , כשברקע מצחקקים רון ומתן , הבחנתי בכיתוב "ד אלוהים". מכל כיתובי התדמית וגאוות היחידה שראיתי על גבי טנקים , עדיין לא ראיתי כיתוב מסוג כזה , שתוכנו באמת נראה לי חריג. טוב, לשאלה המתבקשת לגבי סיבת הכיתוב החריג , קיבלתי מרון תשובה מדהימה שלא ציפיתי לשמוע , ככלל , ובמיוחד בתקופה של "ליקוק פצעים" והמולת תקשורת חסרת ביסוס.
" ובכן , תשובתו של רון בתמיכתו הקולית של מתן הייתה "למה קראנו לטנק אלוהים ? פשוט מאד ,כי הוא כל יכול"…
ופה התחילו שני אנשי הצוות החייכנים , לספר לי ברצינות , "עשינו עם הטנק הזה את כל הפעולות האפשריות. פשוט "טקסי" של שדה הקרב. הובלנו אספקה, מזון ומים, נלחמנו, פינינו פצועים , פשוט הכול. עכשיו אתה מבין למה קראנו לו כל יכול?" כמובן, שהסיבה לכך שהטנק הינו ד' (סמ"פ), והעובדה שאצל יהודים מאמינים אין כותבים את שם השם, הביאו לשילוב המופלא שנצבע ע"ג כנף הטנק – ד' אלוהים. היה זה הטנק של הסמ"פ מאיר בידרמן, אשר יצא לחלץ את הטנק של עוז וצוותו, את 3ב' של גולן.
הפלוגה ספגה אבידה קשה כשאנשי הצוות של אחד הטנקים נהרגו , מספר לי הסמ"פ סגן מאיר בידרמן. נהרגו לנו החברים , עוז צמח (המט"ק), דן ברוייר, הרן לב וינון ניסן זיכרם לברכה. 7 לוחמים נפצעו בלחימת הפלוגה בבינת ג'ביל. "הספקנו כבר לבקר אצל המשפחות השכולות וביקרנו גם אצל הפצועים של הפלוגה". אותות העייפות והרגשת האובדן ניכרו על פניו של הסמך התמיר, אך בד בבד הבנתי שלפניי מפקד נחרץ וממוקד, אוהב אדם וסומך על חייליו.
מאיר בידרמן – לימים מג"ד 53 שהתחלף בימים אלה. צילום – ראובן קסטרו
אחה"צ בנסיעה חזרה מאיזור אביבים לכיוון משגב העם , הבחנתי שהחניון של פלוגת "גולן" ריק ושמם. טוב , חשבתי לעצמי , הם בטח דילגו למנוחה באיזור עורפי יותר , אחרי לחימה אינטנסיבית ותקופה כה קשה. אך הפלא ופלא , אותו מחנה/חניון פלוגתי של "גולן" נפרש לו באיזור אחר ובסמיכות לפלוגה האחות "אלון" . שוב, הוצבו אוהלי המחנה ליד נגמ"ש החוליה הטכנית , ושוב עומד לו ד' אלוהים מיודעינו בראש טור הטנקים של הפלוגה כאשר מספר טנקים נוספים הצטרפו לחניון . אוטובוס של האגודה למען החייל עם יהודים מחו"ל , מגיע אל הפלוגה, והחיילים מקבלים מבטים מלטפים ומלאי אהבה מהמבקרים המתפעלים מהטנקים כמו מאנשי הצוות.
ביקשתי מרון ומתן להצטלם ליד מושא אמונם , טנק ושמו אלוהים…
טנק הסמ"פ בשלהי מלחמת לבנון השנייה
אפילוג ושמו אלוקים
12 שנים לאחר מכן, יצא לי לבקר שוב בפלוגת "גולן" הפלוגה ההיא עם המורשת. גם הפעם הייתה הפלוגה במנוחה, יותר נכון המשטח והסככה של הפלוגה היו כמרקחה. אמנם כולם עסקו בפעילות קדחתנית, אך על כולם שרתה הנינוחות, השמחה ואחוות הלוחמים, ואפילו מוזיקה עליזה שבקעה מהרמקול. היה זה שבוע הטיפולים שלאחר שבוע המלחמה. הצוותים טיפלו בטנקים כמו היו אלה למבורגיני ופרארי יוקרתיות. המ"מים עסקו במלאכה כמו אחרון החיילים. שוב פגשתי אותם, את הילדים גברים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות. את הלוחמים הנחושים של 'גולן' של סופה.
שוב נפל מבטי על האחד שמייצג את החסר, ואת טנק הסמך. 3ב' של 'גולן' עמד שם תחת "שרביטם" של הצוות שלו. שאלתי את המט"ק, ג'ינג'י מבית שמש, יליד ארה"ב, אתה יודע מהו 3ב'? בוודאי, זה 3ב' של עוז צמח וצוותו שנהרגו בלחימה בלבנון ב-2006. קשה לקרוא לזה נחת, אך בהחלט הייתי מלא שמחה, שמורשת הגיבורים עוברת ומסופרת ובמדויק.
ואז… אז ראיתי אותו, את הטנק ההוא של הסמ"פ, ד' של מאיר בידרמן מ-2006. קצת הזדקן הבחור, וגם קצת התחרד. כבר לא קוראים לו ד' אלוהים, אלא, ד' אלוקים, כמנהג שומרי המצוות. אבל זהו אותו הטנק של מאיר בידרמן, חרוש בקצת קמטים (יש כבוד). הסמ"פ של אז, מאיר בידרמן הסג"ם הגבוה, הוא עכשיו מפקדו של גדוד 53, וגם הפעם, ד' אלוהים, או ד' אלוקים.. מה זה משנה, עדיין סר לפקודתו ביום הכן.
טנק ושמו אלוקים – ד של גולן
זהו סיפורו של טנק שהוא גם אלוהים… סליחה, אלוקים.
על קרב הגבורה של צוות עוז מפלוגת גולן, ראו כאן:
http://www.oztzemach.co.il/153576/%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-1
עוד על אבדות פלוגת 'גולן' – "לסמן את מי שלא יחזרו", כתבה מתוך וואלה 5.7.2016
– https://news.walla.co.il/item/2976185
