אל"ם (במיל') ארז לב-רן *
מיליון וחצי יהודים לקחו חלק בלחימה כנגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר בצבאות בעלות הברית. במקרים רבים היה שיעור היהודים הלוחמים בצבאות רב מחלקם באוכלוסייה.
כחצי מיליון היו בצבא האדום (בתוכם מעל 20,000 נשים. בצמרת צבא האדום שירתו 305 יהודים בעלי דרגות גנרלים ואדמירלים. 38 מתוכם נהרגו בשדות הקרב).
בצבא ארה"ב שירתו מעל ל-550,000 יהודים.מתוכם כ-28,000 הינם בעלי עיטור Purple Heart.
עוד חצי מיליון יהודים שירתו בצבאות שונים – הבריטי, קנדי, אוסטרלי, פולני ועוד.
***
מייג'ור-גנרל מוריס רוז (Maurice Rose) עמד בראש דיוויזיית השריון ה-3 שהייתה לעוצבה הראשונה שפלשה לתוך אדמת גרמניה מאז מלחמות נפוליון.
ביצועיו בשדה הקרב כנגד הצבא הגרמני השפיעו רבות על הניצחון.
תפישת לחימתו וביצועיו בשדה הקרב כמפקד עוצבה משוריינת הפכו לנכס צאן ברזל של צבא ארה"ב וקיבלו מקום בולט במורשת חיל-השריון האמריקאי.
עיקרי תפישתו התמצו בהוצאת האויב משיווי משקל על-ידי פעילות תוקפנית לשמירת מגע מתמיד עם האויב, מציאת נקודת התורפה במערכיו ומכה חזקה באמצעות מרב הכוח הזמין בנקודה זו, ואחר כך מרדף עד כלות כדי לא לאפשר לו להתארגן.
רוז הוביל את הדיוויזיה שלו מהפריצה מראש הגשר בנורמנדי ועד היום בו נפל בשדה הלחימה על אדמת גרמניה.
הוא הוביל אותם דרך כל הקרבות בצפון צרפת, במערכה העקובה מדם ביער הורטגן (Battle of Hurtgen Forest), ״בקרב על הבליטה״ (Battle of Bulge) ואל תוך אדמת גרמניה.
הוא עשה זאת בשורה של מבצעים מבריקים אשר העניקו לעוצבת שריון זו את הכינוי המשמש שמה עד היום "ראשי החנית (THE SPEARHEADS)".
גנרל רוז נהרג בראש לוחמיו ב-31 במארס 1945, כאשר הוביל את עוצבתו והחפ"ק שלו נתקל בכוח שריון גרמני. מפקד הטנק הגרמני פגע בו בנשקו האישי. הוא היה מפקד הדיוויזיה היחיד בצבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה אשר נהרג בקרב. קסדתו המחוררת שמורה במוזיאון פטון ונושאת את 2 הכוכבים ואת החורים כתוצאה מהירי הקטלני.
קסדתו המחוררת של גנרל מוריס רוז, השמורה במוזיאון פאטון.
לאחר מותו, ובשל המבצע המוצלח שאותו הוביל גנרל רוז לכיתור הגרמנים בכיס הרוהר, החליטו מפקדי הקורפוס ה-7 והארמיה ה-1 להעניק לכיס, בו כותרו 21 דיוויזיות גרמניות על 300,000 הלוחמים שבהם, את השם "כיס רוז".
***
עיטוריו כללו את צלב השירות המצוין, אות השירות המצוין, פעמיים כוכב הכסף, אות לגיון הכבוד, כוכב הארד, עיטור לב הארגמן, לגיון הכבוד הצרפתי, צלב המלחמה הצרפתי וצלב המלחמה הבלגי.
במסגרת דיוויזיה זו השתתף בפלישה לצפון אפריקה כראש מטה הדיוויזיה ועל הישגיו זכה בעיטור כוכב הכסף הראשון שלו.
ב-1943 במערכה בתוניסיה, הועבר כמפקד צוות-קרב חטיבתי לדיוויזיית השריון ה-1, במסגרתה קיבל לראשונה כניעתה ללא תנאי של עוצבה גרמנית גדולה.
ביולי 1943 חזר רוז לדיוויזיית השריון ה-2 לאחר שקוּדַם לדרגת בריגדיר-גנרל. בתפקידו החדש כמפקד צוות-קרב משוריין על-חטיבתי השתתף בפלישה לסיציליה והוביל את כוחות צבא ארה"ב בכניסה לפלרמו, בירת האי. על מבצע זה זכה בעיטור כוכב הכסף השני שלו.
בנובמבר 1943 עבר עם חייליו לבריטניה להתאמן לקראת הנחיתה בצרפת. ב-7 ביוני 1944, 24 שעות לאחר הנחיתה בנורמנדי, הוביל צוות קרב לחוף אומהה ונכנס ללחימה עם הגרמנים.
ב-12 ביוני היכה הכוח בפיקודו כוח גרמני חזק וחבר לדיוויזיה המוטסת ה-101 ליד קרנטן שנלחמה על חייה (כל מי שזוכר את סצינת הגעת הטנקים בפרק 3 של הסדרה המופתית "אחים לנשק")..
את הפיקוד על דיוויזיית השריון ה-3 קיבל ב-8 באוגוסט 1944.
***
המורשת
דיוויזיית השריון ה-3, תחת פיקודו של הגנרל האמריקאי-יהודי מוריס רוז, כעוצבת החוד המובילה של פלישת בעלות הברית למערב אירופה במלחמת העולם השנייה, מחזיקה בהישגים הבאים:
– הראשונה אשר ירתה אש ארטילריה אל תוך שטח גרמניה (10.9.1944).
– הראשונה שחצתה את הגבול לתוך גרמניה (דרומית לאכן) (12.9.1944).
– הראשונה שכבשה עיר גרמנית – רוטגן, מערבית לבון.
– הראשונה שהבקיעה את "קו זיגפריד" (13.9.1944).
– הראשונה שפרצה מעבר ל"קו זיגפריד" וחדרה לעומק השטח הגרמני (15.9.1944).
– הראשונה שהפילה מטוס גרמני באמצעות תותחי נ"מ המוצבים על אדמת גרמניה (18.9.1944).
– הראשונה שכבשה עיר גרמנית גדולה – קלן (5.3.1945).
העוצבה תחת פיקודו של מוריס רוז מחזיקה בשיא המהירות של ההתקדמות היומית בלחימה של עוצבה משוריינת בכל הזמנים – 170 ק"מ, ביום 29.3.1945.
***
על שמו נקראו מספר בסיסים אמריקאים על אדמת גרמניה וביניהם שדה תעופה צבאי ליד פרנקפורט, כמו כן אולם בפורט נוקס, ספינת חיל ים אמריקאית, בית חולים בדנוור, קולרדו (Rose Medical Center), מרכז לחיילים משוחררים בקוניטיקט, בתי ספר ורחובות ועוד בארה״ב, צרפת, הולנד.
***
זהו גיבור!
***
ראו כאן על גנרל שריון מוריס רוז כפי שפורסם באתר הדיוויזיה האמריקאית השלישית
- – אל"ם ארז לב רן, מג"ד 82 שזכה לשבחים רבים על פעילותו ברצועת עזה, ומפקד חטיבת המילואים "הזקן" עובד כיום ביד ושם ומשמש גם כמדריך מסעות לפולין. ארז מתגורר בשדה בוקר.