הם הלכו מכאן
שולמית ספיר-נבו
הם נעצרו
כמו פרחים בדפי הספר
עם חיוך שלא תם
וצבעי ילדות שלא דהו
הם הלכו מכאן ביחד
אחרי שלחמו ללא מנוח, עד שנצחו
הם השאירו את שמותיהם על האבן.
אם אפשר היה להעיר אותם בנשיקה
בטיפות של גשם
אך הם נסיכים רדומים-
כמו פרחים
בארץ אגדה
שלא מתעוררת.
