הביא לפרסום : מאור לוי, טנקיסט
הערך הנעלה בקרב השיריונאים הינו הרעות. שיר הרעות מבטא זאת היטב.
הנה תצלום של שיר הרעות (חיים גורי) משירון שחולק לחיילי פלמ"ח במסגרת הופעה של להקת הצ׳יזבטרון בשנת 1948. (כנראה ב-1949)
השירון נמצא בארכיון הפרטי של אהוד שילוני, בנו של שמחה שילוני, לוחם "חיות הנגב", ובהמשך סגן מפקד גדוד 9 במלחמת העצמאות.
מתוך ויקיפדיה:
הָרֵעוּת" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב. השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, והוא מושר לעיתים קרובות בטקסי זיכרון.
את השיר ביצעו במקור להקת הצ'יזבטרון באוקטובר 1948, בתוכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם גדעון זינגר כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של שושנה דמארי, יהורם גאון ולהקת הנח"ל בתוכניתם משנת 1972 "פלנחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר ירדנה ארזי, אפרים שמיר, ענת גוב (מיבר) ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.
לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל (אייר תשס"ח) נבחר השיר בגלי צה"ל על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,בהקדימו את 'ירושלים של זהב'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.
השיר מייצג את האידיאלים החברתיים של תקופת תש"ח – ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון החוזר, הפך למוטו מרכזי של הנצחת חללי צה"ל.
השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "אנחנו שנינו מאותו הכפר". ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל.
בשנות ה-90 הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם רצח יצחק רבין ומורשתו. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת המרכזית לזכרו לאחר הרצח בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו.
בשנת 2000 הקליטה פוליאנה פרנק באלבומה "אחרי הציונות על שפת הים" את השיר בעיבוד חדש ללחנו של סשה ארגוב. העיבוד האלגי, להבדיל מן הנימה הצבאית כפי שהיא משתקפת בגרסה המסורתית, יחד עם ההגשה המיוחדת של שרון בן-עזר, מבליטים את תחושות האסון, האימה והאובדן האישי הגלומות בטקסט.
ב-2014 נחנך במצודת כ"ח "מוזיאון הרעות", המציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות. שיר 'הרעות' נתן השראה לשם המוזיאון ומילותיו מוצגות על תקרת אולם המרכזי.
צילומים רבים מבטאים את הרעות בשריון, כמו צילום הכותרת של לוחמי השריון מגדוד 9 (צילום מיכאל מס)
סא"ל אביגדור קהלני (מימין) וסא"ל יוסי בן חנן לאחר הקרבות הקשים במלחמת יום הכיפורים, ברמת הגולן.
צילום מפורסם נוסף של שריונאים בסיני (הזמן המדויק אינו ידוע) כנראה לפני מלחמת יום הכיפורים.
רעות משוריינת של יום א' לאחר חופשת השבת. צילום: מיכאל מס
