חטיבת שריון ושמה מכבי
כתבו: אליעזר אבני וגבי גולדנברג
מי מכיר את חטיבת מכבי?
חטיבת מכבי, מי מכיר ומי יודע?
תתפלאו לשמוע, אבל כולכם מכירים את החטיבה הזו.
זו חטיבה 7, המוכרת לכולנו. מסתבר שבשלב מוקדם של הקמתה נקראה החטיבה "מכבי".
המקור בו מוזכר שם זה הוא העדכון לתוכנית ד' ממלחמת העצמאות.
תזכורת קלה:
עד חודש מרץ 1948 תוכניותיה האופרטיביות של ההגנה נשאו אופי הגנתי. התקפות היו גורם חריג בדוקטרינה, בעיקר כהתקפות נגד מקומיות.
כתוצאה מכך גם בניין הכח הושתת בעיקר על כוחות סטאטיים אורגניים לגזרתם, כשהמרכיב הנייד בכח נועד להוות בעיקר רזרבה לקרב ההגנה.
התפתחותן של מסגרות התקפיות ניידות (מהפו"ש ועד הפלמ״ח) אמנם סתרה תורה זו, אך השפיעה עליה אך במעט.
תורה זו באה לידי ביטוי בתחילת מלחמת העצמאות, עת כח המגן העברי התרכז בהגנת נקודות היישוב ואבטחת שיירות.
בחודש מרץ 1948, עקב התפתחות המלחמה, הוצאה תוכנית ד'. תוכנית אופרטיבית חדשה זו הפכה את תורת הלחימה של ההגנה- ממגננה למתקפה. התוכנית מגדירה את עיקר משימת הכח העברי בכיבוש שטחים שולטים על צירי תנועה, כיבוש שטחים המיועדים למדינה העברית ופשיטות לעומק שטח האויב לצורך שיבוש ומניעת הערכותו.
עד כמה עמוק?
קוניטרה, רבת עמון וסיני הן רק חלק מהיעדים להתקפות במסגרת תוכנית זו.
הכוחות לתוכנית זו הם ששת חטיבות החי"ש הקיימות והפלמ"ח, המאוגד בחטיבה אחת.
התוכנית יוצאת לפועל במהלך חודש אפריל, כשהמבצע המזוהה איתה ביותר הוא מבצע נחשון, לפריצת הדרך לירושלים.
הזמן חולף, וב- 11/5, שלושה ימים לפני קום המדינה, מתפרסם עדכון לתוכנית.
מהות העדכון- בניגוד לתוכנית, רוב כוחות החי"ש נותרו מרותקים למגננה. לצורך שמירת תנופת המתקפה גם מול מתקפת צבאות ערב הקרבה נוצר צורך בהגדלת הצבא- הגדלת כמות המסגרות החטיבתיות והגדלת כמות הלוחמים.
כמות החטיבות כבר גדלה- חטיבת הפלמ״ח פוצלה כבר קודם לכן לשלוש חטיבות- יפתח, הראל ונגב.
בנוסף, התוכנית דורשת הקמת חטיבת מחץ (כך בתוכנית) נוספת- חטיבת מכבי:[1]
הקמת חטיבת מחץ שלישית- מכבי
נוסף על הנ"ל, תאורגן חטיבה שלישית.[2] הרכב החטיבה יהיה:
2 גדודי מחץ ממונעים, גדוד ממוכן- הראשון,[3] ויחידת צנחנים (ההדגשה של מחברי המאמר)
כפי שאנו יודעים, החטיבה הבא שתוקם היא חטיבה 7.
למה מכבי?
כאן הדבר נתון להשערה סבירה, בהתאם לשמות החטיבות האחרות.
ששת חטיבות החי"ש נקראו כל אחת על שם מקומות בגזרתה- גולני- גליל מזרחי מול הגולן, כרמלי- גליל מערבי ואזור הכרמל, אלכסנדרוני- אזור השרון (נחל אלכסנדר), קריתי- סביב הקריה (העיר) תל אביב, גבעתי- בגבעות שמדרום לתל אביב ועציוני- בין ירושלים לגוש עציון.
חטיבות אלו היוו, בלשוננו, חטיבות מרחביות. כוחות מבצע נחשון היוו, לעומת זאת, מפקדת חטיבה משימתית אד הוק לצורך המבצע, לכן שמה של מפקדה זו כשם המבצע- נחשון.
החטיבה האורגנית הבאה שתקום באזור ירושלים היא חטיבת הראל. גם חטיבה זו, שנוצרת משלושה גדודי פלמ"ח קיימים, מוקמת תוך כדי מבצע כשמה- מבצע הראל. גם חטיבת הפלמ"ח יפתח הוקמה תוך כדי מבצע יפתח.[4]
לכן, סביר שחטיבת "מכבי" נקראה על שם מבצע מכבי, שהיה בעיצומו באותם הימים.
מבצע מכבי הקרא על שמו של מכבי מוצרי ז"ל, קצין ההספקה של חטיבת הראל.[5]
ממכבי ל- 7
מבצע מכבי התבצע, בסופו של דבר, על ידי הפרשת כוחות מחטיבות קיימות. חטיבת המחץ החדשה תפעל אמנם בגזרת מכבי, אך לפעולתה יוענק שם חדש- מבצע בן נון.
רגע, אמרנו חטיבת מחץ, משמע חטיבת פלמ"ח.
מה קרה לחטיבה 7?
ראשית, כפי שראינו מבצע מכבי כבר היה בעיצומו בזמן מתן העדכון לתוכנית ד'. פקודת ההקמה הידועה של חטיבה 7, חתומה ע"י בן גוריון, ניתנה כמה ימים מאוחר יותר. לא ברור אם כן כיצד חטיבה לא קיימת היתה אמורה להשתתף במבצע.
פקודת ההקמה הידועה של חטיבה 7, חתומה ע"י בן גוריון
גם מטרות המבצע לא הולמות את הגדרת החטיבה כעתודה מבצעית. מבצע מכבי נועד לפתוח את הדרך לירושלים שנחסמה לאחר מבצע הראל, תוך כיבוש כפרים שעדיין עמדו על תילם לאחר המבצעים הקודמים (בית מחסיר, לטרון ועוד). המשימה שניתנה, בסופו של דבר, לחטיבה 7 במבצע בן נון תאמה הרבה יותר את תפקיד העתודה לפי תפיסת תוכנית ד'- החטיבה נועדה לנוע לירושלים ולתקוף את רמאללה, עמוק בשטח האויב באותו זמן. מטרה זו לא הושגה, כידוע לכל, והחטיבה הועסקה במקום זאת בקרבות סביב "פקק" לטרון. אך המטרה האופרטיבית מאחורי הקמת החטיבה כחטיבה משוריינת (בפועל- ממוכנת) היתה ביצוע פשיטות לעומק שטח האויב.
החטיבה שהוקמה ב 9/5 לא היתה חטיבת פלמ"ח. להקמת החטיבה בחר בן גוריון באיש אמונו שלמה שמיר, בוגר הצבא הבריטי. מעניין כי גדוד הפשיטה המשוריין של החטיבה (גדוד 73) הוקם מלכתחילה על בסיס יחידות חי"ש ופלמ"ח, כאשר כמעט חצי מהלוחמים היו בוגרי פלמ"ח, בעיקר מהגדוד השישי (חטיבת הראל), והמג"ד הראשון היה צביקה זמיר הפלמ"חניק. ע"פ שלמה שמיר "כאשר הוחלט שהגדוד המשוריין לא יהיה חלק מחטיבת פלמ"ח… הביעו אנשי הפלמ"ח ששרתו בגדוד ואנשי פלמ"ח מחוצה לו יחס של אי אמון בגדוד ובחטיבה" יחס זה גבר לאחר החלפתו המהירה של צביקה זמיר בחיים לסקוב איש הבריגדה. [6]
מעניין כי באותו המקור מזכיר שמיר את תאריך פקודת יגאל ידין להקמת גדוד 73- שבת, 1 במאי, לפני עדכון תוכנית ד', לפני הקמת חטיבה 7 ואף לפני מבצע מכבי.[7]
סיכום
בשינוי לתוכנית ד' שהוצא בתאריך 11/5/48 מכונה חטיבת הרזרבה (לימים- חטיבה 7) בשם "חטיבת מכבי", ככל הנראה בזיקה למבצע מכבי (ע"ש מכבי מוצרי). תוכנית זו מכנה את החטיבה חטיבת מחץ, דהיינו חטיבת פלמ"ח, ומייעדת לה כוחות איכותיים לצורך מבצעי פשיטה אסטרטגיים- כוחות ממונעים, משוריינים ואף מוצנחים.
החטיבה שהוקמה בפועל לא כללה גדוד מוצנח, לא היתה חטיבת פלמ"ח והשם "מכבי" נותר רק במסמכים מעטים.[8] לימים תקרא החטיבה עוצבת סער מגולן.[9]
גבורת המכבים, הלוחמים העבריים שהביסו את צבא היוונים בעמק מול אמאוס, נותרה בשדות לטרון עד ימינו.
כתבה זו הוכנה על פי ספרים ממאגרי מרכז המידע ביד לשריון. באם למישהו יש מה לערער, להוסיף ולדייק את הדברים נשמח להערות בכתובת:
info@yadlashiryon.com
[1] מקור לתוכניות אלו: עודד מסר, תוכניות אופרטיביות של ההגנה 1937-1948, הוצאת המרכז לתולדות כח המגן ע"ש י. גלילי, תשנ"ז, עמ' 125-178. ע"פ מקור זה נכתב העדכון לתוכנית ד' ע"י יגאל ידין, ראש אג"ם באותו הזמן.
על הקמת חטיבת "מכבי" ראה שם עמ' 173-174
[2] ע"פ מסר, הכוונה לחטיבת פלמ"ח שלישית, כאשר חטיבת הנגב נספרת בנפרד.
[3] ככה"נ הכוונה לגדוד 73 שכבר היה בתהליך הקמה.
[4] על הקמת מפח"ט הראל במהלך מבצעי נחשון והראל ראה: צביקה דרור, הראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס"ה, עמ' 81-83, 99-113.
[5] עוד על מבצע מכבי כמבוא לקרבות לטרון: אריה יצחקי, דרך בורמה- המערכה על הדרך לירושלים בתש"ח, הוצאת תמוז, תשנ"ג, עמ' 17-20.
[6] על הקמת גדוד 73 והקמת חטיבה 7: שלמה שמיר, בכל מחיר לירושלים, הוצאת מערכות, תשנ"ד, עמ' 75-95.
[7] על ההיבטים המקצועיים והפרסונליים של ההחלטה האם גדוד השריון ולאחריו חטיבת השריון יהיו כפופים להגנה או לפלמ"ח ראה אצל עמיעד ברזנר, ניצני השריון, הוצאת מערכות, תשנ"ה, עמ' 71-78 וכן 96-101.
[8] לחטיבה 7 בראשית ימיה היו כינויים נוספים- חטיבת הרזרבה, חטיבת אה"ד ועוד.
[9] דרוש מקור לכינוי זה- מי הגה אותו ובאיזו תקופה?
