רק"ם שנטל חלק במערכות ישראל

תתוב ת תתובת השרמן שימשה בצה"ל כפלטפורמה (מנשא) לשימושים רבים.
בין היתר הותקנה מערכת שיגור לרקטות בקוטר 240 מ"מ כדוגמת אלה המשוגרות באמצעות הקטיושה הסובייטית הידועה. צידוד המשגר והגבהתו נעשה באמצעות מערכת הידראולית מתוצרת התעשייה הצבאית (תע"ש). הכלי נפלט לאחרונה משירות בצה"ל.
ערכת
משירות

במשחיתי הטנקים מתוצרת ארה"ב מסוג M 10 אשר הוחכרו על ידי ארה"ב לבריטניה בכמות גדולה, התקינו הבריטים תותח נגד טנקים בן 17 ליטראות. כלי חדש זה ניקרא "אכילס". אנשי הרכש של צה"ל מצאו כלים כאלה במגרשי העודפים לאחר מלחמת העולם השניה. הכלים נרכשו לצורך מימוש רעיון מחלקת משחיתי טנקים בגדוד המשוריין.

נושא הגייסות מסוג אם 113 החליף בהדרגה החל מ – 1970 את הזחל"מ הוותיק אשר החל את שירותו בצה"ל במלחמת השחרור (1948). נגמ"ש זה משמש כנושא גייסות לכוחות החרמ"ש וכן הינו משמש כנגמ"ש נושא מערכות נשק (מרגמה, טילים נגד טנקים), נגמ"ש חילוץ, פינוי רפואי, פיקוד וקשר ועוד. הנגמ"ש נטל חלק בכל המלחמות והמבצעים החל במלחמת "ההתשה".

פ-51 הוא כלי השיט הראשון שנבנה במספנות ישראל, והושק ב- 1962 כחלק מ"שייטת 11". לאחר מכן נבנו פ-53 ("קיסריה") ופ-55 ("שקמונה").

נחתות אלה, במסגרת פלגה 922, השתתפו במבצע "רביב" (9 בספטמבר 1969) במהלך מלחמת ההתשה והנחיתו בחוף המצרי כוח שריון בפיקוד סא"ל (לימים תא"ל) ברוך הראל (פינקו) שכלל שישה טנקי טי-55 (טירן) ושלושה נגמ"שים מסוג בי טי אר 50 – כולם הוסוו ככלי שריון מצריים. הכוח פעל בגזרה של כשבעים ק"מ לאורך מפרץ סואץ והשמיד בסיסי צבא וכוחות משוריינים.

שלושה מלוחמי פ-51, סמל שמחה ברנר, סמ"ר גרשון קופצ'יק וסמ"ר משה (שטיין) מעיין, נהרגו באסון פיצוץ משאית תחמושת בחוף אילת בינואר 1970, יחד עם עוד 21 לוחמים ואזרחים עובדי צה"ל.

במסגרת הרחבת יכולת האיגוף הימי נבנו נחתות 60 מטרים ונרכשו הנחתת "בת-שבע" (100 מ') ושלוש נחתות "שקמה" – 70 מ' (מעודפי מלחמת העולם ה-2).

במפקדת גייסות השריון הוקם ענף לשיתוף פעולה עם חיל הים והתקיימו אימונים משותפים.

משנת 1978, כוחות שריון הועברו על-גבי הנחתות לחוף ביירות, במסגרת שיתוף הפעולה עם הפלנגות הנוצריות בלבנון.

שיא פעילות הנחתות היה במבצע "שלום הגליל" (1982) במהלכו הנחיתו פ-61, פ-65 ו"בת-שבע", בפיקוד מפל"ג 921 סא"ל (לימים אל"ם) מייק אלדר, בחוף נהר האוואלי, הזהרני ובמפרץ ביירות, מאות כלי רק"ם ולוגיסטיקה, ואלפי חיילים, בהם גדוד טנקים 795 בפיקוד סא"ל יוסי מורג (צ'ץ') מחטיבת בית הספר לשריון בפיקוד אל"ם (לימים תא"ל) חגי רגב.

כוחות שריון נוספים וכן ארטילריה וכלים לוגיסטיים הונחתו בחוף ג'וניה מהאונייה "בת-גלים" ובנמל בירות על ידי אניית-גלנוע.

על פעילותם יוצאת הדופן זכו לוחמי הנחתות לצל"ש ממפקד חיל הים, אלוף עמי איילון.

כדי לאפשר לצה"ל להנחית מכת אש בעומק שטחו של האוייב פיתחה ובנתה התעשייה הצבאית בשיתוף חיל החימוש , חיל תותחנים וגורמי פיתוח בצה"ל בשנת 1973 מערכת לשיגור רקטות קרקע – קרקע בקוטר 290 מ"מ. כלי זה מבוסס על תובת טנק שרמן. טווח הירי נע בין 10 ל 40 ק"מ. שימוש בולט בכלי נעשה במלחמת "שלום הגליל".

בטנק שרמן זה הוסר הצריח והותקנה מערכת הידראולית המסוגלת להגביה מתקן תצפית לגובה של 27 מטר. המערכת שנבנתה על ידי מפעל "אייל", הוזמנה על ידי צה"ל לצורך שימוש כעמדת תצפית ניידת לאורך החזית בתעלת סואץ במהלך מלחמת "ההתשה" עד למלחמת יום הכיפורים.

טנק שרמן אמריקאי מסוג זה המצוייד במערכת לפיצוץ מוקשים בריטית, שימש כחלק מכוחות השריון הישראליים בשנות ה – 50 המערכת כללה תוף אליו חוברו שרשראות כבדות, עם סיבוב התוף, השרשראות היכו בחוזקה על הקרקע שבחזית הטנק דבר שהפעיל ופוצץ מוקשים ופינה את הציר לכוחות המתקדמים בעקבות ה"מורג".

אחרי הכנסת טנק השרמן לשימוש נרחב על ידי חיל השריון וחיל התותחנים בשנות ה-50-60, הוחלט להסיר את הצריח מכמה מהם כדי שישמשו כתובות ללימוד נהיגה. בטנק זה, שצוייד כבר במזקו"מ רחב ומנוע דיזל, נסגר פתח הצריח באמצעות לוח פלדה עגול ובמרכזו הוכן פתח עם מכסה למדריך הנהיגה. הכלי שבתמונה שימש את ביה"ס לתותחנים ולבסוף הגיע לשרות ככלי גורר.

בטנק השרמן אם–51 אשר פותח תוך שיתוף פעולה צרפתי–ישראלי על בסיס טנק שרמן אמריקאי, הותקן תותח ארוך בקוטר 105 מ"מ. בטנק הותקנו גם מנוע דיזל אמריקאי ומערכת זחל רחבה. הטנק נטל חלק בקרבות במלחמת ששת הימים, בקרב המפורסם בעמק דותן, וכן במלחמת יום הכיפורים.

אחד הסודות השמורים ביותר במבצע "קדש" היה השתתפותם של טנקי שרמן מתוצרת ארה"ב שבהם הותקן על ידי הצרפתים תותח בקוטר 75 מ"מ. טנקים אלה נטלו חלק פעיל ביותר בחצי האי סיני ובמיוחד ידוע סיפורה של פלוגת שרמנים בקרב הנועז בסכר הרואיפה בפיקודו של משה בריל. הטנקים עברו שיפורים רבים במערכת הזחל והמנוע ושימשו גם במלחמות 1967 ו – 1973.

טנק שרמן זה המצוייד בלהב דחפור מסוג אם–1, שימש הן כטנק לוחם המצוייד בתותח הוביצר והן ככלי הנדסי לפינוי מכשולים וחפירת עמדות לטנקים באמצעות הדחפור. הטנק היה בשימוש צה"ל בשנות ה-50.