חטיבה 14 המחץ
חטיבה 14
חטיבת השריון 14, מעמודי התווך של חיל השריון וצה"ל, הייתה חטיבה סדירה במשך שנים רבות והפעילה את מיטב הטנקים של צה"ל בקרבות היסטוריים במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, בקרבות הבלימה הקשים ובחציית התעלה במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר פרוק החטיבה הסדירה, הוסבה החטיבה לחטיבת מילואים הממשיכה לשמר את מורשת החטיבה כמו גם את שמות יחידותיה עד היום.
סיפורה של חטיבה 14
מגיני הדרום
החטיבה במלחמת ששת הימים
החטיבה במלחמת ההתשה
מפקד החטיבה: אל"ם קלמן מגן (לימים אלוף).
הרכב החטיבה: שני גדודי טנקים – גדוד 52 וגדוד 184, וכן גדוד 9 חרמ"ש שהוסב במהלך המלחמה לגדוד טנקים.
החטיבה במלחמת יום הכיפורים
מפקד החטיבה: אמנון רשף.
הרכב החטיבה: 4 גדודים – עשת, הבוקעים, סופה, בזק – וכוחות נוספים שלחמו במסגרתה.
גזרת הלחימה: המלחמה פרצה כאשר החטיבה הייתה הכוח הבולם היחיד לאורך תעלת סואץ, עד הגעת כוחות נוספים. העוצבה הייתה מופקדת על גזרה שרוחבה יותר מ-200 ק"מ ועל המעוזים שבגזרתה, והגדודים לחמו בגבורה נגד הצבא המצרי הצולח: גדוד עשת בגזרה הצפונית, גדוד בזק במרכזית וגדוד בוקעים בדרומית. ב-9 באוקטובר חילץ כוח חטיבתי בפיקוד המח"ט, את כל 33 לוחמי מעוז "פורקן", על גבי הטנק של סא"ל שאול שלו, מגד בזק שנהרג באותו יום.
המפנה חל ב-14 באוקטובר: עוצבת המחץ ניהלה קרב שב"ש והשמידה 99 טנקים מצריים, מתוך כ-200 טנקי אויב שהשמיד צה"ל בחזית כולה. למחרת הובילה החטיבה את קרב הצליחה, ובקרב הירואי ועקוב מדם כבשה את הגדה המזרחית באזור "החווה הסינית" ובכך נפתחה הדרך לביצוע הצליחה עצמה. בהמשך חצתה החטיבה את התעלה, השתתפה בכיבוש הגדה המערבית שלה וניהלה קרבות מרים, כולל מתחם "אורחה" ו"הרמפות".
החטיבה במלחמת שלום הגליל
מפקד החטיבה: אל"ם דוד שובל
הרכב החטיבה: 3 גדודים – להב, בזק, סופה.
גזרת הלחימה: למרות היותה יחידת שריון דרומית שלוחמיה מורגלים לפעול בתנאי מדבר, לא היסס המטכ"ל להטילה למערכה בתנאי השטח הקשים של דרום לבנון. צירי התנועה הקשים לא אפשרו לעוצבה להביא לידי מיצוי את מלוא כוח האש שלה, ורק טנקים יחידים הצליחו להתמקם בעמדות ירי נוחות ולהלום בשריון הסורי. עד להכרזת הפסקת האש השמידו תותחי העוצבה כ-60 טנקים סוריים.
25 באוקטובר 2018: גדוד 79 ציין 45 שנה למלחמת יום הכיפורים
אל"ם (במיל') רמי מתן, ששימש מ"פ ז' בגדוד במלחמת יום הכיפורים, יזם לפני עשר שנים כנס בסיוע מספר לוחמים מהגדוד, שכול אחד מהם תרם את חלקו בארגון הפעילות. במשך השנים נוצרה מסורת של קיום הכנס השנתי.
במהלך האירוע הוקרנה מצגת מרגשת מאוד אודות החללים שביצע שאול גרינברג חייל מהגדוד, הוקראו שמות 120 החללים, ובהם כול חללי הגדוד שלחמו במסגרתו , ובהם: חיילי גדוד 79 המקורי, חללי גדוד 196 שהצטרף לגדוד לאחר יומיים של לחימה שבה ספג הגדוד אבדות כבדות, חללי גדוד 87 שלחמו תחת פיקוד הגדוד בחלק מימי המלחמה ועוד כוחות שהצטרפו לגדוד במהלך המלחמה.
24 באוקטובר 2018: גדוד 184 ציין 45 שנה למלחמת יום הכיפורים
טקס הזיכרון לחללי גדוד 184 מחטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים התקיים גם השנה ליד האנדרטה של הגדוד ביער תרום על כביש הגבורה (לשעבר דרך בורמה). השנה היא שנת ה-45 שנים למלחמת יום הכיפורים וכך גם צוין בטקס.
גדוד 184 שנלחם תחת פיקוד חטיבה 14 במלחמה, החזיק את הגזרה המרכזית של התעלה וספג אבדות כבדות במהלך הימים הראשונים. כמו גדוד 79 גם גדוד זה זכה לתגבור מחטיבה 460 מגדוד הקמ"ט. חיילי גדוד זה הזכירו בטקס כי גם להם יש מורשת וגם להם יש ציפייה שיזכירו אותם.
3 ביולי 2018: "הזמן קצר והמלאכה מרובה" – ביקורת הפעלת פתע בגדוד 184
חטיבה 14, כמו יתר יחידות אוגדה 252 כבר זמן רב איננה חטיבה שתוכניותיה האופרטיביות מיועדות לגזרת סיני. היסודות לשינוי הונחו בסיום מבצע "צוק איתן" בידי האלוף רוני נומה, שכיהן אז כמפקד האוגדה, והבין בעת אירוע הפעלת חטיבת הראל להגנה בעוטף עזה את הפוטנציאל והצורך לשנות את ייעודה של האוגדה כולה, וליצור מענה מסוג אחר, הנסמך על קרבתה הגיאוגרפית של האוגדה לגזרת הפעולה.
29 באפריל 2018: ערב ל"ג בעומר הנורא – 48 שנה למבצע 'טריז'
מדי שנה, בערב ל"ג בעומר, מאז אותו הבוקר הנורא בשנת תש"ל (1970), נסע גם בשנה שעברה שאול רובין למושב גילת בנגב המערבי, כדי לעלות לקברו של רב"ט שלמה אוּזָן. שניהם היו טכנאים בחיל הים, שנשלחו למעוז הלשון מול איסמעיליה, כדי להפעיל מערכות מכ"ם, שהוצבו במעוז במלחמת ההתשה. אוּזָן היה באותו הבוקר בתורנות מטבח, והיה אמור להגיש אוכל וקפה למפקדים בכירים – בין השאר, לחבורת הפיקוד (חפ"ק) של גדוד השריון הסדיר 79, שהגיעה למעוז, בראשותו של רס"ן דן שני, המג"ד הטרי – ולאנשי מודיעין, שגדשו משום-מה את המעוז. לפתע חדר פגז מרגמה מצרי את גג חדר-האוכל, וזרע בו מוות.
11 בינואר 2018: "מסע חיים"- סיפורו של האלוף חיים ארז – רשמים – כתבה עם עדכונים
יהודה בריל – מנהל דף הפייסבוק "מלחמת ההתשה – 1967 עד 1970"
אני מעלה כמה דברים על האלוף במילואים חיים ארז. בנוסף מצורף פוסט שכתבה הגב' מרית דנון ששרתה בגדוד 79 במלחמת ההתשה ובו ישנם גם פרקים בעקבות פרסום הספר "מסע חיים" על האלוף במילואים חיים ארז.
בסיום מלחמת ששת הימים עבר גדוד שריון 79 בפיקודו מחטיבה 7 לחטיבה הסדירה 401. סא"ל חיים ארז (לימים אלוף) היה מג"ד מוערך בחטיבה. הוא שרת כמג"ד עד חודש נובמבר 1968 שבו החליף אותו בתפקיד רס"ן ינוש בן גל ז"ל (לימים אלוף). בסיום תפקידו בגדוד התמנה סא"ל חיים ארז לסמח"ט 14.
7 ביוני 2017: הספר האינטרנטי על מלחמת ההתשה
יהודה בריל עוסק כבר זמן רב בהעלאת זיכרונות מהתקופה ההיא של מלחמת ההתשה בדף הפייסבוק אשר הקים לצורך זה, הנקרא יהודה בריל – מלחמת ההתשה – 1967 עד 1970. בדף זה הצליח יהודה לשזור את סיפורם של לוחמי השריון החרמ"ש והסיור, את שיגרת השירות תחת אירועי ההפצצות והמארבים של המצרים. יהודה הצליח לאתר כמות עצומה של צילומים מקוריים שצולמו תחת אש, באימונים או ברגיעה. באופן אישי הייתי מרותק לעדכונים שהעלה יהודה כמעט מידי יום ואשר הוציאו לאור את המראות והסיפורים של המלחמה אשר כונתה פעם "המלחמה ללא אות", ואשר סיפורה וסיפורם של הטנקיסטים ניקלע משום מה לקרן זווית.
20 במאי 2014: קרב חטיבה 14 בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים
קרב חטיבת הטנקים 14 בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים נחשב לקשה ביותר במלחמה. הניצחון בקרב עלה בנפגעים רבים מאוד, אך היה זה שאפשר את התחלת הצליחה וההכרעה במלחמה
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר (כתבה מערוץ 2 מאתר vimeo.com)
01 בינואר 2014: חטיבה 14 – מותג ומורשת שריונאית שיוסיפו להתקיים
חטיבת השריון 14, היא עוצבת המחץ, הייתה שם דבר גם במלחמת ששת הימים, בפיקודו של מוטק'ה צפורי (כיום תא"ל במיל') בקרב אום-כתף, וגם במלחמת יום הכיפורים בפיקודו של אמנון רשף (כיום אלוף במיל') בקרבות הבלימה ובקרב "החווה הסינית" ובקרבות ממערב לתעלת סואץ. בעקבות הצמצומים בסד"כ צה"ל הוחלט לבטל את מערך טנקי המגח ועקב כך "לסגור" חטיבה 14 במילואים. עם זאת נקבע כי שמה ומורשתה עוברים לחטיבה 278, "קרני ראם" באוגדה 252, וכך ימשיך להתקיים המותג המהולל חטיבה 14.
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר. צילום: שירן מיכאלי מיחידת ההסרטה ביד לשריון
9 באוגוסט 2011: הסיפור המדהים על הפלת האנטנה המצרית במלחמת ההתשה
זהו סיפור על ירי חריג בטנק, שהביא להפלת אנטנת קשר בצד המצרי של תעלת סואץ במלחמת ההתשה, ואיתה "לצניחה חופשית" של הקת"ק הרוסי שהיה עליה ומרר לנו את החיים בטיווח ארטילרי.
סא"ל (במיל') דני קריאף
לאחר התקרית הקשה שהתחוללה בשבת 26 באוקטובר 1968, שבה נהרגו 15 מחיילי צה"ל, הוחלט על הקמת "קו בר-לב". באותה תקרית הייתי סמל מחלקה 3 בפיקוד המ"מ איתמר ישראלי בפלוגה ז' של צוק בוסתן, בגדוד 184 בחטיבה 14. במלחמת יום הכיפורים היה צוק סמג"ד 9 ולימים הגיע לדרגת אל"ם.
שם | תקופת כהונה כמפקד החטיבה | הערות |
---|---|---|
אל"מ ישראל טל | 1955 - 1956 | |
אל"ם שמעיה בקנשטיין ז"ל | 1956 - 1959 | |
אל"ם ברוך (בורקה) בר-לב ז"ל | 1959 - 1962 | |
אל"ם שלמה (צ'יץ') להט (אלוף) | 1962 - 1965 | |
אל"ם משה (מוסה) פלד (אלוף) | 1965 - 1967 | |
אל"ם מרדכי (מוטקה) ציפורי ז"ל (תא"ל) | 1967 - 1968 | |
אל"ם קלמן מגן (אלוף) ז"ל | 1968 - 1969 | |
אל"ם ברוך (פינקו) הראל (תא"ל) | 1969 - 1971 | |
אל"ם מרדכי (מקסי) אביגד | 1971 - 1972 | |
אל"ם אמנון רשף (אלוף) | 1972 - 1974 | |
אל"ם עמי רדיאן | 1974 - 1975 | |
אל"ם יעקב לפידות (אלוף) | 1975 - 1976 | |
אל"ם עמיר יפה ז"ל | 1976 - 1977 | |
אל"ם אברהם אלמוג | 1977 - 1978 | |
אל"ם יוסף (יוס) אלדר (תא"ל) | 1978 - 1980 | |
אל"ם דני יתום (אלוף) | 1980 - 1981 | |
אל"ם דוד שובל (תא"ל) | 1981 - 1982 | |
אל"ם מנשה ענבר (תא"ל) | 1982 - 1984 | |
אל"ם יצחק בריק (אלוף) | 1984 - 1985 | |
אל"ם צבי קן-תור (תא"ל) | 1985 | |
אל"ם מנשה (מנש) גולדבלט | 1990 - 1997 | |
אל"ם רוני בני (תא"ל) | 1997 - 1999 | |
אל"ם מוטי כידור | 1999- 2003 | |
אל"ם בן-ציון (בנצי) גרובר | 2004 - 2007 | |
אל"ם יעקב בנג'ו | 2007 - 2009 | |
אל"ם צחי שגב | 2009 - 2011 | |
אל"ם חיים עידו | 2011–2013 | |
אל"ם גרמן גיטלמן | 2013–2015 | לימים סגן מפקד אוגדה 162 |
אל"ם מורן עומר | 2015–2017 | |
אל"ם ניר רוזנברג | 2017 - 2019 | |
דביר אדרי | 2019 - 2021 | |
אור וולוז'ינסקי | 2021 - 2023 | |
טל אלקובי | 2023 - | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל
|