Medal of Distinguish Service

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 6 באוקטובר 1973 שימש רס”ל מרדכי אליאני כנהג המג”ד. ב-11 באוקטובר 1973 אגב תנועה מהירה לעמדות, חל ניתוק בין המג”ד לשאר הטנקים. רס”ל מרדכי אליאני, ביוזמתו האישית, הכווין כמה טנקים לעמדות אש. ב-12 באוקטובר 1973 חילץ פצועים תחת אש ארטילרית כבדה, כשהוא עצמו יוצא חשוף לאש האויב, חובש ומפנה את הפצועים. בליל 19 באוקטובר 1973, בקרב על “אום בוטנה”, חילץ ופינה כ-6 פצועים מכוח הצנחנים, מגדוד החרמ”ש ומגדודו – וכל זה תחת אש ארטילרית כבדה, וכשהוא עצמו נתון לסיכון חמור. רס”ל מרדכי אליאני, ששירת ביחידה בהתנדבות (עבר את גיל השירות ביחידה קרבית), גילה,במשך הקרבות אומץ-לב, מסירות ואחוות-לוחמים למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                    

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
בפעילות מבצעית

תיאור העיטור:

תאור המעשה: בימים ה-3-5 בנובמבר 1969 עבדה יחידתו של טור’ ראובן אלפרון ז”ל בהקמת ביצורים באיזור תעלת סואץ. העבודה נעשתה ע”י חיילי היחידה, בעיקר בשעות הלילה, בגלל אש נק”ל, שנורתה עליהם ללא הפסקה. בתהליך הבניה של הביצורים, היה הכרח שאחד החיילים יעבור לאורך הביצורים בצד הפונה אל האויב והגלוי לאש שלו. טור’ ראובן אלפרון ז”ל התנדב לעשות עבודה זו. הוא התמיד בכך שלושה ימים, אע”פ שבהתאם לסידור העבודה, היה זכאי ליום מנוחה ביום השני של העבודה.במשך כל זמן העבודה היה הוא דוגמא ומופת לחיילי יחידתו. הוא עודד אותם להמשיך בעבודה והתעקש לעשות את העבודות הקשות ביותר.
ביום העבודה השלישי, כשדובר על הפסקת עבודה, מחמת התגברות אש האויב, התנדב טור’ ראובן אלפרון ז”ל להמשיך ולסיים את העבודה למרות סכנת אש האויב. תוך כדי ביצוע עבודה זו נפגע ונהרג.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                     

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

במלחמת יום הכיפורים שימש סא”ל אברהם אלתרמן בתפקיד קצין קישור במפקדת עוצבה בגיזרת תעלת סואץ. כשהחלו הקרבות נטל סא”ל אברהם אלתרמן על עצמו משימה להחזיר לכשירות מבצעית כלי רכב משוריינים פגועים של כוחותינו. הוא אירגן לעצמו כוח חילוץ שכלל מכונאים, אנשי רפואה ואנשי סיור. תחת פיקודו עסק כוח זה באיתור טנקים פגועים, בחילוץ הנפגעים ובפינויים. הטנקים שחולצו תוקנו, חומשו, צוותו מחדש והוחזרו במהירות מרבית ליחידותיהם. פעולות כוח זה בוצעו גם תחת אש. במעשיו אלה גילה אומץ לב, יוזמה, רוח התנדבות ודבקות במשימה למופת.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                    

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
בפעילות מבצעית

תיאור העיטור:

ביום ה-25 באוגוסט 1969, בגזרת אל-חמה, נכנס עובד דואר אזרח לשטח מסומן של שדה מוקשים ישן, שהונח על ידי הסורים. הוא עלה על מוקש נעל וכתוצאה מההתפוצצות, נקטעה רגלו האחת, רגלו השנייה נפצעה והוא נדרדר במדרון לעומק שדה המוקשים. לשמע ההתפוצצות הגיע למקום סרן אברהם אריאל והתנדב לחלץ את הפצוע. הוא שלף מברג קטן מכיסו ובעזרתו בדק נתיב התקדמות בשדה המוקשים. הוא התקדם לאט בין המוקשים והזהיר חיילים אחרים, שהיו במקום, שלא ילכו בעקבותיו. לאחר שהגיע אל הפצוע, הרגיע אותו, לקחו והתחיל לזחול אתו במעלה המדרון אל מחוץ לשדה המוקשים, כשהוא בודק את דרכו במברג. בדרך איבד הפצוע את הכרתו וסרן אברהם אריאל נאלץ לעמוס אותו על גבו ולזחול בזהירות מכסימלית, כדי שהפצוע לא יפול הצידה ויפעיל בכך את המוקשים, שהיו זרועים סביבם בצפיפות. בפעולה זו, שארכה כ-30 דקות, תוך הסתכנות בלתי פוסקת, הציל את חיי האזרח.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת ההתשה

תיאור העיטור:

בליל ה-4-5 בינואר 1970 פיקד רס”נ אמנון אשכול על כוח, שעסק בתפיסת מחבלים במחנה מוג’אזי ליד דיר-אל-בלאח. בשעת הסריקה, נכנס בראש חוליית חיילים לבית חשוד כדי לבודקו. לפתע נורו לעברם מאחד החדרים יריות אקדח ונזרקו עליהם שלושה רימוני יד. מהתפוצצות הרימונים נפצעו כל חיילי החוליה ובתוכם רס”ן אמנון אשכול, אשר נפגע מרסיסים בראש, בחזה, בבטן וברגליים. על אף היותו פצוע, פרץ לבדו לתוך החדר, ירה במחבל הראשון בו נתקל, שהחזיק בידו רימון יד והרגו. הרימון של המחבל התפוצץ בחדר ופגע ביתר המחבלים. ברגע זה הופיע בחלון החדר רס”נ חיים קנון, שהרג את שאר המחבלים. בגמר הקרב דאג רס”נ אשכול אמנון להגשת טיפול רפואי ולפינוי הפצועים, כשהוא מתעלם מפצעיו ורק לאחר שכל אנשיו פונו, קיבל אף הוא טיפול רפואי. בפעולה זו נהרגו 4 מחבלים.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                    

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
בפעילות מבצעית

תיאור העיטור:

ביום ה-17 באוקטובר 1969 , פקד סמל משה אשכנזי על סיור, שנע ב-נגמ”ש לבדיקה שגרתית של דרך עפר, באיזור רמת הגולן. בהגיע הסיור להצטלבות בדרך עפר, גילה מחסום מוקשים ובאותו זמן נפתחה עליו אש נשק קל, רימונים ו-מרנ”ט . סמל משה אשכנזי פקד על אנשיו להשיב באש, ולאחר מכת האש הסתער בראש אנשיו על המחבלים. לאחר שאנשיו כילו את כל תחמושתם בתחילת ההסתערות , שבו ל-נגמ”ש להצטייד בתחמושת נוספת ואילו סמל משה אשכנזי המשיך ברדיפה אחר המחבלים יחידי, כדי למנוע את איבוד המגע איתם . תוך רדיפה נתקל פנים אל פנים בשני מחבלים בטווח כ-10 מטרים , ובחילופי האש ביניהם פצע את אחד המחבלים והוא עצמו נפצע מיריית המחבל הפצוע . למרות שבהתקלות זו אזלה תחמושתו, המשיך לרדוף יחידי אחר המחבלים, וכשגילה אותם שוב ריתקם למרות ע”י צעקות וזריקת אבנים במשך כ-20 דקות, עד ששניים מחיילי הסירו הגיעו אליו עם תחמושת. אז הורה לאנשים לרתק את המחבלים באש והוא עצמו רץ ודילג ממחסה למחסה , אגב חשיפת גופו, כדי למשוך אש ובכך איפשר לאנשיו לגלות את מקום ההסתתרות של המחבלים. בפעולה זו המשיך עד הגיע התגבורת, שחיסלה את המחבלים. בקרב זה נהרגו 3 מחבלים.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

עם פרוץ מלחמת יוה”כ שימש רס”נ עמיחי בוכוול ז”ל כקצין מודיעין בחטיבת שריון. במשך כל ימי הלחימה פעל רס”נ עמיחי בוכוול ז”ל בקו הקדמי ביותר, כשהוא מפעיל יחידות ואמצעי מודיעין, ועובר בתצפיות הקדמיות, תוך סיכון עצמי רב. בפעולתו זו איפשר זרימת מידע מודיעיני עדכני ושוטף אשר הביא להפעלה מושכלת של כוחותינו. ביום 20 אוק’ 73 נפגע ונהרג כשהוא מדווח על התקפת אויב. במעשיו אלה גילה רס”נ עמיחי בוכוול ז”ל תושייה, דבקות במשימה ואומץ-לב למופת.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

ביום 9 באוקטובר 1973, במהלך הלחימה, לאחר שנפגע הטנק השני, שסמ”ר רפי בוק לחם ממנו באותו יום, ומפקדו נהרג, חילץ סמ”ר רפי בוק את האנשים שהיו עמו ופינה אותם למקום מבטחים. לאחר מכן חזר לטנק החשוף לאש האויב ולקח ממנו מסמכים ונשק. ביום 16 באוקטובר 1973, באיזור התעוז “טלביזיה” נפגע הטנק, שסמ”ר רפי בוק לחם ממנו, ומפקד הטנק נפצע. סמ”ר רפי בוק חילץ את המפקד הפצוע ונשאר להגיש לו עזרה עד לפינוי – וזאת בזמן שניתכה אש אויב והטנק עמד להתפוצץ.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת ששת הימים

תיאור העיטור:

סגן מיכאל בורט שימש כמ”מ בפלוגת חרמ”ש. בליל ה-6 ביוני 1967 נע סגן מיכאל בורט עם מחלקתו, שהיתה מחלקת חוד לעבר הכפר יעבד. ליד הכפר נתקלה הפלוגה במוצבים, שהיו מאוישים על ידי גדוד חי”ר. הזחל”מים נעצרו בגלל מכשול קרקעי וחלקם נפגע מיד במטח הראשון. סגן מיכאל בורט, למרות הנפגעים שהיו לו בכל הזחל”מים, אירגן כוח קטן, איגף רגלית את המוצב, תקף אישית, חיסל עמדת מקלע וטיהר את המוצב. רק לאחר פעולה זו ירד חזרה לזחל”מים ופינה את הנפגעים.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת ששת הימים

תיאור העיטור:

ביום ה-6 ביוני 1967, בעמק דותן, ניהלה היחידה בה שירת סגן רמי ביטמן ז”ל כמ”מ סיור, קרב שריון בשריון. תוך כדי הקרב, קיבל סגן רמי ביטמן ז”ל פקודה ליצור מגע עם טנקי האויב ולדווח על פעולתם.
פעולה זו ביצע בקור רוח ובאומץ לב, כאשר הוא שומר מגע עם האויב בטווח של 300-400 מטר. הוא עצמו נפל חלל בקרב על הרמה הסורית ביום ה-10 ביוני 1967, בהובילו פלוגת זחל”מים בשדה מוקשים.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל                     

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים

תיאור העיטור:

עם פרוץ הקרבות היה רס”ן גיורא בירן מאושפז בבית חולים בשל צהבת קשה. הוא עזב את בית החולים וחזר לחטיבתו שנלחמה ברמת- הגולן.מחמת פציעתו של המח”ט נטל רס”ן גיורא בירמן לידיו את הפיקוד על הכוח החטיבתי ועמד בראש קרבות השריון האכזריים שהתנהלו שלושה ימים. הוא הצליח להדוף את השריון הסורי עד “חושניה” והשמיד כ-150 טנקי אויב. כשחזר המח”ט, קיבל רס”ן גיורא בירמן את הפיקוד על גדוד טנקים. הוא הוביל את הגדוד בקרב ההבקעה האכזרי בציר “קוניטרה-דמשק”, עד שנפגע ופונה במצב אנוש לאחור. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל

גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת ההתשה

תיאור העיטור:

ביום ה-21 במרץ 1968, בעת פשיטת צה”ל בכרמה, פינה סמל יצחק בלק פצועים מתוך שטח מופגז באש ארטילריה, אש נ.ט. ואש מקלעים, תוך כדי זחילה, כשהפצועים נישאים על הגב או נגררים בעזרת שמיכה.

על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל