קצינים בכירים בצבא תובעים לחזור לקיים אימוני מילואים: "אסור לשחק על הגב שלנו, מלחמה תגבה מחיר דמים כבד". נמשך העימות בין מערכת הביטחון למשרד האוצר
יוחאי עופר (מאתר מעריב, 31 במאי 2014)
קצינים במערך המילואים שוקלים לעתור לבג"ץ בדרישה לכפות על מערכת הביטחון לקיים אימונים. חברי פורום מפקדי החטיבות ומפקדי הגדודים במילואים הביעו גם השבוע תסכול מביטולי האימונים בצבא.
אימון טנקים. הבג"צ בדרך? צילום: אריה ויידס
כבר לפני כמה חודשים שלחו חברי הפורום מכתב לשר הביטחון ובו דרשו ממנו לקיים את חוק המילואים, ולהמשיך לערוך אימונים. עכשיו הם מנהלים דיונים פנימיים בשאלה אם שופטי בג"ץ ידחו עתירה בנושא על הסף, או שמא יחייבו את הצבא להשיב מדוע אינו מקיים את החוק.
"זה יותר מספין", אומר אל"ם (במיל') משה פישר, חבר פורום המפקדים, על הודעות ביטול האימונים שקיבלו אנשי מילואים בעצת האחרונה.
"זה כסת"ח, הסרת אחריות. כבר במועד שליחת הצווים היו צריכים לדעת שלא יוכלו לפרוע את הצ'ק, ואסור לשחק על הגב של אנשי המילואים כמה חודשים אחר כך. זה בעיקר יוצר חוסר שקט וחשש. ברור לנו שאם תהיה מלחמה או עימות יתייצבו גם 110 אחוז, וגם ייגבה מחיר דמים כבד."
לדברי פישר, התנהלות המערכת יכולה לפגוע במוטיבציה של אנשי המילואים, ששנה אחר שנה אימוניהם מבוטלים תחת חרב הקיצוץ בתקציב. "אסור שיהיה פה משבר אמון. אין לנו לוקסוס כזה", הוא טוען.
המאבק על תוספת מאות מיליוני שקלים לתקציב הביטחון הגיע השבוע עד ללשכת רה"מ בנימין נתניהו. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ושר האוצר יאיר לפיד זומנו השבוע ללשכת נתניהו, והתבקשו להפסיק את המתקפות ההדדיות בין הצדדים. נתניהו עצמו עתיד לקבל בשבועות הקרובים החלטה בנושא, וסביר להניח שכמו בעבר, גם בדיון הנוכחי יגיעו הצדדים לפשרה. במערכת הביטחון צפויים לקבל תוספת תקציבית ניכרת, ולהחזיר את האיומים לארון עד הפעם הבאה.
במערכת הביטחון פעלו בשבועות האחרונים לעורר את התודעה הציבורית ולקבל את תמיכת הקהל בקרב מול האוצר, בלי הצלחה גדולה במיוחד. גורמים בכירים במשרד הביטחון מודעים לכך שהציבור לא מקבל בקלות את הסיפורים, האיומים והנתונים שמוצגים באמצעות כלי התקשורת.
קשה לומר על שר הביטחון יעלון או על מנכ"ל משרדו האלוף במיל' דן הראל שהם נהנים מתדרוכי העיתונאים בנושא, וכתבים צבאיים ותיקים שמכירים את השר והמנכ"ל מעידים שאילו היו יכולים, היו השניים מנסים לוותר על החשיפה לאור הזרקורים ולשאלות העיתונאים.
במערכת הביטחון טוענים גם עכשיו שאין שומנים עודפים, אך שיש תשלומים המוטלים על הצבא ויכולים להקל על התקציב. 1.1 מיליארד שקלים משלם משרד הביטחון בכל שנה במכס ובלו, וסכום דומה במס ערך מוסף על רכש באמצעות כספי הסיוע שמעביר הממשל האמריקני.
כשיגיעו לישראל מטוסי הקרב החדשים בעלות כ-100 מיליון שקלים, למשל, תידרש מערכת הביטחון להפריש כ-18 מיליון בעבור תשלום מס. במערכת הביטחון טוענים כי אוניות חיל הים נדרשות לשלם מס בלו על הדלק שבו הן משתמשות, אך אוניות חברת הספנות 'צים' פטורות מתשלום הבלו. טנק בגבול עזה ישלם את המס המיוחד, אך אוטובוסים ומוניות יקבלו פטור ממנו.
סוגיית הארנונה מכעיסה גם היא את מערכת הביטחון: 586 מיליון שקלים בשנה מעבירה המערכת לרשויות המקומיות בתשלומי ארנונה, בעוד שבסיסים רבים אינם משתמשים כלל בשירותי הרשויות המקומיות. את הזבל, למשל, מפנים קבלנים חיצוניים שעובדים בשביל משרד הביטחון. בארצות הברית, טוענים במשרד הביטחון, מחנות הצבא מוצבים על קרקע בבעלות המדינה, וגם באנגליה ובאוסטרליה ניתן פטור מתשלום ארנונה.
הרמטכ"ל בני גנץ בסיור בדרום רמת הגולן. דרוש עוד כסף צילום: דובר צה"ל
"נדרשים כ-750 מיליון שקלים"
באוצר לא התעלמו מהטענות: על סוגיית תשלום מס הערך המוסף הסבירו שם כי מערכת הביטחון אינה חריגה ממערכת הבריאות, למשל, המשלמת מס ערך מוסף גם על רכישת תרופות ומכשירים מצילי חיים. דו"חות ה-OECD שבחנו את מדינות אירופה קבעו כי פטורים לפי סוג העיסוק גורמים למאמצים גוברים מקבוצות לחץ בניסיון להשיג הטבות, וקביעת חריגים למס ערך מוסף פוגעת הן בהכנסות המדינה והן בהתנהלות המשק.
בדבר המס על הדלק הבהירו באוצר כי תשלום הבלו נדרש כדי לנסות להתגבר על הפגיעה במשאבי הטבע. חברת 'צים', לטענת האוצר, אינה משלמת בלו כי ביכולתה לתדלק את מכליותיה במדינות אחרות ולפגוע במשק.
נהגי המוניות והאוטובוסים, מנגד, מקבלים את הנחת הבלו בהסדר מיוחד, לטענת האוצר, המורכב מהחזרי מס. תשלומי הארנונה המוטלים על הצבא נמצאים מזה זמן בעבודת מטה בממשלה, ובמשרד האוצר טוענים כי הרשויות המקומיות אכן מבקשות להגדיל את הכנסותיהן על חשבון תקציב הביטחון, ללא תמורה של ממש בשירותים מקומיים ובאופן שאינו ראוי.
במערכת הביטחון טוענים כי נדרשים כ-750 מיליון שקלים כדי להמשיך לפעול בלי קיצוצים קשים עד לסוף השנה הנוכחית. גורמים במערכת טוענים כי משרד האוצר היה שותף למשבר בכך שהפר הסכמים ולא שילם כ-1.1 מיליארד שקלים על תוכניות ממשלתיות שהוטלו על משרד הביטחון, דוגמת הפעלת הרשות לפינוי מוקשים או העברת בסיסי צה"ל לדרום. באוצר טענו מנגד כי לא הפרו כל הסכם: כל הסכומים מופיעים בתקציב הביטחון המקורי ל-2013 (בסך 54 מיליארד שקלים), וגם בתקציב הנוכחי, שקוצץ ב-3 מיליארד בהחלטת הממשלה.
"משרד הביטחון הפנה את הדיון אלינו, אבל הוויכוח אינו איתנו", אמרו אתמול גורמים באוצר. "אנחנו לא נגד אנשי הקבע ולא נגד צה"ל, ולא הפכנו את מערכת הביטחון לאויב העם. הטענה היחידה שלנו היא שבצבא ובמשרד הביטחון אפשר לחסוך כסף שאפשר לעשות בו שימוש אחר, אבל הדיון הזה חוזר בכל שנה בטקס הקבוע. לנו אין שום עניין בזה, ואנחנו חושבים שאת הדיון צריך לקיים בממשלה."
