"נמרים" בתעלה

'נמרים' בתעלה

ה'נמרים' בתעלה היו קציני מילואים שהתנדבו לשרת כמפקדי מעוזים על קוו התעלה במלחמת ההתשה. הצורך נבע מהמצב הקשה אליו נקלעו חיילי צה"ל במעוזים שהיו תחת אש מתמדת במשך חודשים, מפקדים שנפגעו או שנשחקו והצורך למלא את השורות. מחקר חדש באתר הגבורה מנסה לאתר ולתעד את כול הנמרים ששירתו במלחמת ההתשה. בין הנמרים היו גם קציני שריון כמו סא"ל יואל מרש"ק וסא"ל דודו הלוי.

סא"ל (במיל') דר' עפר דרורי¹

היוזמה לקריאה למתנדבים מקרב קציני מילואים, לפקד על מעוזים שהחיילים שלהם היו חיילים סדירים והקצינים לא היו חלק מהיחידות האורגניות להם – נולדה כפי הנראה אצל מפקד החטיבה המרחבית 275 אל"ם שמואל פרסבורגר. בשיחה שהתקיימה ב-1999 עם מפקדי הגזרה של אז השתתפו בין היתר האלוף שלמה להט (צ'יץ') שהיה מפקד הכוחות המשוריינים בסיני בדרגת אלוף (בפועל זו הייתה אוגדה) ואל"ם שמואל פרסבורגר שהיה מפקד החטיבה בגזרה הצפונית.

צ'יץ': הנמרים היו תופעה מיוחדת במינה. 56 אנשים שקראו תיגר על המוות. זו תופעה שלא חזרה על עצמה. דבר חד-פעמי. בגלל בידודם של המעוזים, החרדה ואופי הלחימה, נדרשה מהמפקדים בגרות נפשית ורוחנית עמוקה, שבאה עם הגיל. כך נולד רעיון ה'נמרים', קצינים שיתנדבו לשרת תקופות קצרות במעוזים, לשמש דוגמה אישית ללוחמים ולהרים להם את המורל.

הייתה פנייה של הצבא לוותיקים, אנשי המילואים, ואחרים פנו מיוזמתם והציעו את עצמם. היו 'נמרים' ששירתו במילואים כמג"דים או סמג"דים, אבל זה לא הפריע להם למלא תפקיד הרבה פחות סמכותי, אם כי לא פחות חשוב. אלה היו האנשים שהתנדבו ללכת אל התופת, אל המלחמה. אנשים שירדו מרצונם החופשי לחבור את החיילים הצעירים שבתופת, אל הבונקרים, אל עמדות התצפית, בעת שהמלחמה שהתנהלה סביב המעוזים.

שמוליק: שבועיים אחרי שנכנסתי לתפקיד מפקד חטיבת הגזרה הצפונית, שאלו אותי מהפיקוד הבכיר איזה בעיות יש לי. עניתי: 'יש לי רק בעיה אחת – קצינים'. אמר לי משה דיין (שהיה אז שר הביטחון): 'מצטערים לא נוכל לעזור לך. אין לנו עודף קצינים לפקד על המעוזים'. ביקשתי ממנו אישור לגייס קציני מילואים בתנאים של משרתי קבע, כדי שיסכימו לשרת ולשמש מפקדי מעוזים בתעלה, ודיין ענה: 'אין בעיה. אבל דע לך שאף אחד לא ירד מרצונו החופשי לקו'.

תוך עשרה ימים נפגשתי עם 30 קציני צנחנים במילואים. 24 מהם התנדבו מידית לשרת תקופות שונות בתעלה. בסך הכול גייסנו 56 'נמרים' לשירות בקו במלחמת התשה, רובם קצינים בדרגת סגן שהשתחררו משירות סדיר².

על מקור השם 'נמרים' סיפר צ'יץ' בעדות אישית לעיתון במחנה (13 בדצמבר 2002): "באחד הימים נסעתי עם ששון יצחקי שהיה מח"ט 401, וכול היום הטריד אותו בקשר אחד המילואימניקים שהגיע במחזור הראשון. ששון צעק עליו בקשר: "תפסיק להיות נמ"ר – נודניק ממדרגה ראשונה". אני אמרתי לו, זה רעיון טוב, ניתן למילואימניקים את השם 'נמר', מלשון ההסתערות. הנמרים היו מפקדי מעוזים יוצאים מן הכלל ואין ספק שחלק גדול מההצלחה של המלחמה היא הודות להם"³.

יוסי עוזרד שכתב את הספר "ירח מעל סואץ", המביא את סיפורה של מלחמת ההתשה, ובעיקר את סיפורם של החיילים הפשוטים בתעלה, מספר ליובל פלוטקין מ-ynet (24 באוגוסט 2019): "התחושה האישית שלי הייתה שזו קבוצת אנשים שעשו את המעשה האלטרואיסטי הכי מטורף שהיה במדינת ישראל בעת החדשה, ואף אחד לא יודע עליהם. כי אלטרואיזם זה כבר לא דבר נחשב בישראל כיום – כשאדם הולך לסכן את נפשו ומתנדב לשלושה חודשים במקום הכי מסוכן שיכול להיות, כי הוא מאמין שזו הדרך הנכונה ביותר למען ארצו ומדינתו. המושג פראייר עוד לא היה קיים. "

כתב לי דורון נחמני שהיה בעצמו נמר: "בתחילת נובמבר 1969 התחלתי את הלימודים באוניברסיטה ולכן חתמתי קבע כ'נמר' לחודשים אוגוסט -אוקטובר. לדעתי אז החלה תקופת הנמרים, כי הכנס שבו משה דיין פנה לקצינים משוחררים מחטיבה 35 להתגייס לפיקוד על מעוזים, היה כנראה חודש-חודשיים לפני-כן. הייתי אז בדרגת סגן, כמו כמעט כולם בקבוצה. אנחנו היינו שלושה חברים מחיפה, בני אותו מחזור מבית הספר הריאלי, וגרנו באותה דירת סטודנטים בירושלים: יוסי דישון, מיכה מוטילוב (נהרג כ'נמר' בתעלה בספטמבר 1970), ואנוכי".

בניסיון להבין מה הוביל אנשים להתנדבות מסוכנת זו באותה תקופה ייחודית שאלתי את סגן מוטי נחמיאס ששירת בתפקיד נמר בתעלה מאפריל עד יולי 1970:

מה מוביל אדם צעיר באמצע החיים להתנדב למקום של סיכון עצמי גדול שאפילו אינו שירות מילואים שאליו נקראים?

תשובתו הייתה:

הסדיר סבל מהרוגים ופצועים והמורל היה בשפל. שר הביטחון והרמטכ"ל פנו אלינו, קציני המילואים באופן אישי, וביקשו שנתגייס לעזור לייצב את המצב, נתרום מניסיוננו לצעירים ונחסוך חיי אדם.

מבחינתי לא הייתה התלבטות, ואכן תוך שבועיים גויסתי. הייתי צעיר בן 26 אבל עם ידע וניסיון קרבי, וביטחון עצמי. השארתי בבית אישה ושני ילדים קטנים, והתנדבתי לשלושה חדשים שהפכו בסופו של דבר לכמעט ארבעה. את השירות במזח סיימתי ללא אף הרוג במוצב. זה היה שכרי – מילאתי את המשימה.

במסגרת מחקר העיטורים והצל"שים שאני עורך כבר למעלה מעשור וחצי, החלטתי לתת מקום לנמרים, שרובם נשכחו, וגם כיום כאשר אני מעלה בהקשרים שונים את נושא "הנמרים" התגובות הן: האם מדובר על נמרים באפריקה או בגן החיות?.. במסגרת מחקר הגבורה אני פועל לאתר כול אדם שקיבל עיטור או צל"ש במסגרת אחד מגופי הביטחון במדינה, צה"ל, משטרה, מג"ב, גופי ביטחון ומודיעין. לשם כך התחלתי לאתר את כלל הנמרים. אין בנמצא רשימה מסודרת שלהם, ולכן בשלב א' חקרתי מה היו הקריטריונים להגדרת הנמר. מסתבר שמדובר על קציני מילואים בלבד שהתנדבו לחודש עד שלושה חודשים לשמש ברוב המקרים מפקדי מעוזים, על חיילים שלא היו שלהם אורגנית. המספר הנפוץ מדבר על 56 נמרים ואני עושה מאמץ להגיע אל כולם ולוודא שזה אכן היה מספרם. יש לא מעט קצינים ששירתו בתעלה ומגדירים עצמם נמרים אבל האמת ההיסטורית שונה. קצינים שהתנדבו לקבע להחליף מפקדם אחרים שנפגעו או נהרגו לדוגמה מפקדי גדודים, הם ראויים לכבוד על התנדבותם אבל הם אינם נמרים. נמרים כאמור הם רק קציני מילואים ששירתו במעוזים בפיקוד על חיילים שהם לא החיילים האורגניים שלהם. בנוסף הנמרים היו אותם מפקדים שהתנדבו למעוזים שהיו תחת אש. משנחתם הסכם הפסקת האש לא היו עוד נמרים אף שהיו עוד קצינים שהתנדבו למשימה, חלקם לא היו יכולים לדעת כי הפסקת אש תוכרז. בדרך כלל במחקר הגבורה נקודת המוצא שלי היא התעודה/המסמך שאחריה עומד אדם. אפשר היה לנקוט באותה גישה גם כאן, אבל אז היו נפגעים כול אלו שהיו נמרים ומסיבות טכניות לא זכו בתעודה / מדליה. לכן הכלל שנקטתי בו הוא לגבי הכנסת הנמרים לאתר הגבורה הוא:

בעלי תעודת הערכה של צ'יץ' או מדליה בנוסח דומה.
קציני המילואים ששירתו בתעלה בהתנדבות, במשך חודש עד שלושה חודשים, על יחידות שלא השתייכו אליהן אורגנית, בתקופת התאריכים של מלחמת ההתשה, קרי: 8 במארס 1969 ועד 7 באוגוסט 1970.

הנוהל של מפקד האוגדה שלמה להט (צ'יצ') היה להעניק לנמרים בסיום תקופת השרות שלהם תעודת הערכה או מדליה של האוגדה ועליה מילות הערכה. חלק קיבלו את התעודה, חלק את המדליה וחלק מסיבות טכניות לא קיבלו הערכה פיזית כלל. איתור כלל הנמרים ששירתו בתעלה במהלך מלחמת ההתשה יהווה תיקון למצב שבו רובם נשכחו.

אנצל את הפרסום הזה בבקשה שכול מי שהיה נמר בתקופת מלחמת ההתשה בתעלה לפנות אלי עם פרטיו לדוא"ל: gvurateam@gmail.com יחד נחזיר את כבודם לתודעה הציבורית.

הערות:

ד"ר, סא"ל (במיל') מייסד ומנהל אתר הגבורה המביא מידע על כלל מקבלי עיטורים וצל"שים בצה"ל, במשטרה, במג"ב ובשאר כוחות הבטחון.
המעוזים במלחמת ההתשה: מבחן האש של הקו הצבאי והקו המדיני, מראיינים תא"ל (במיל') אלישיב שמשי וסא"ל (מיל.) דודו הלוי, שריון, ינואר 1999, עמודים 12 עד 17.

לכתבה שהתפרסמה ב-YNET, 11 באפריל 2006 הקש כאן או סרוק הברקוד,