ליקט: סא"ל (מיל) מיכאל מס
ערך וסידר את השיר: אל"ם (מיל') שאול נגר (בתיאום עם גבי ברלין)
הטנק של מוישה, אלוף משה בר כוכבא בריל ז"ל
הטנק של מוישה, אלוף משה בר כוכבא בריל ז"ל, לא היה סתם טנק. היה זה שרמן ישן מעודפי מלחמת העולם השנייה שתותחו הוסב ל-75 מ"מ צרפתי ערב מלחמת קדש, ונשא עליו את השם "ברק", כמו הברק עם הכוכב (כוכבא) המופיע בתג של חטיבה 7. (במלחמת סיני (1956) לחם בתפקיד מ"פ א' טנקים בגדוד 82 בקרב על הסכר ברואיפה שבסיני, שהפך לקרב מופת בחיל השריון, ובו זכתה פלוגת הטנקים שבפיקודו בציון לשבח. השיר הפך להיות חלק מהרפרטואר של להקת גייסות השריון. הלהקה נוסדה על ידי קצין החינוך של חיל השריון, שאול ביבר, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. השיר מכיל קטעי מורשת המשולבים בהומור טנקאי מהווי איש הצוות.
הטנק של מוישה במסדר הניצחון לאחר מלחמת סיני (מבצע קדש). הטנק אינו הטנק שהשתתף במלחמה אלא טנק שרמן משופר (מזקו"ם רחב) שסופק לאחר המלחמה. הטנק שמספרו 75575 נושא את השם "ברק" משני צידי הצריח וכן את הברק והכוכב הלקוחים מתג חטיבה 7. הטנק משמאל, בעל מזקו"ם צר, נושא את השם "רעם".
הַטַּנְק שֶׁל מוֹיְשֶׁה
מלים: חיים חפר, לחן: רפי בן משה
שרה: להקת השריון
בְּמִדְבַּר סִינַי, רַק גָּמַרְנוּ קְרָב בָּרִיא –
הִתְנַגֵּשׁ הַטַּנְק שֶׁל מוֹיְשֶׁה בִּפְלֻגַּת שִׁרְיוֹן מִצְרִי,
אָז סָגַרְנוּ הַצְּרִיחַ וְאֶת כָּל הָאֶשְׁנַבִּים
וְיָצָאנוּ, כָּרָגִיל, הַמְּעַטִּים מוּל הָרַבִּים.
פִּזְמוֹן:
וְקָדִימָה הֵי! כָּךְ עָבַד הַטַּנְק שֶׁל מוֹיְשֶׁה
וּמִבֹּקֶר עַד לַיְלָה וּמִשַּׁחַר עַד חֲצוֹת,
וְהִכֵּינוּ בָּאוֹיֵב עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ חֹשֶׁךְ,
וְהִרְבַּצְנוּ וְדָפַקְנוּ וְעָשִׂינוּ בּוֹ קְצִיצוֹת.
אִם חֲסַר בֶּנְזִין – לֹא אָמַרְנוּ סוֹף שָׁחֹר,
רַק לָקַחְנוּ קִילוֹ פִּלְפֵּל וְשָׁפַכְנוּ מֵאָחוֹר,
אִם חָרַק מֵסַב אוֹ בֹּרֶג, אוֹ יָבְשָׁה פִּתְאוֹם בֻּכְנָה –
אָז הוֹצֵאנוּ גְּרִיז מֵאֹזֶן עִם הָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה…
וְקָדִימָה הֵי!…
אַחֲרֵי שָׁעוֹת הַתַּחְמֹשֶׁת נִגְמְרָה,
לֹא הָיָה גַּם פְּקָק שֶׁל פּוּרִים אוֹ קַפְּצוֹן לְעֵת צָרָה,
אֶל מְנוֹת הַקְּרָב כָּל גֶּבֶר אֶת יָדוֹ אֲזַי הוֹשִׁיט
וּבְבַת אַחַת פָּתַחְנוּ עֶשֶׂר קֻפְסָאוֹת שְׁעוּעִית.
וְקָדִימָה הֵי!…
בְּמִדְבַּר סִינַי, רַק גָּמַרְנוּ קְרָב בָּרִיא
שָׁם הִשְׁאִיר הַטַּנְק שֶׁל מוֹיְשֶׁה אֵיזֶה גְּדוּד שִׁרְיוֹן מִצְרִי,
אָז פָּתַחְנוּ הַצְּרִיחַ וְאֶת כָּל הָאֶשְׁנַבִּים
וְיָצָאנוּ, לְסַפֵּר אֶת הַנִּסִּים וְהַכְּזָבִים.
וְקָדִימָה הֵי!…
לשמיעת השיר בביצועים שונים, לחץ על הקישורים:
אודות אלוף משה בר-כוכבא (בריל)
נולד בפולניה, 1930
נפטר – אוקטובר 1992
דרגה אחרונה – אלוף
מפקד גייסות השריון: פברואר 1982 – אוגוסט 1983.
בעל עיטור העוז
האלוף משה "בריל" בר כוכבא נולד בשנת 1930 בפולין. עלה ארצה וגדל בעיר רחובות. כבר בהיותו בן 16 היה מ"פ בכוח אצ"ל והתוודע אל המלחמה.
אלוף משה בר כוכבא (בריל) ז"ל שירת בצה"ל מאז הקמתו ואת רוב שנותיו עשה בשריון. ביצע את כל תפקידי הפיקוד החל ממפקד מחלקה, מפקד פלוגה, מפקד גדוד, מפקד חטיבה, מפקד אוגדה, מפקד גייסות השריון, אלוף פיקוד הדרום, וסיים כעוזר הרמטכ"ל.
התגייס לצה"ל בשנת 1947 והוצב כמאמן טירונים. נלחם על העברתו ליחידה קרבית והיה למ"מ בגדוד הפשיטה המשוריין 79. במלחמת העצמאות היה טוראי ביחידות חי"ר בצפון וכן לחם באזור לוד ורמלה. בינואר 1949 היה מ"מ בגדוד 121 של חטיבה 9. עבר לשריון בשנת 1949 ובאותה שנה היה גם מ"מ ג'יפים בגדוד 79 של חטיבה 7. ובהמשך דרכו, משנת 1951, היה מ"פ ב' של פלוגת זחל"מים סדירה בגדוד 79. בתפקידו כמ"פ חרמ"ש השתתף באחת הפשיטות על רצועת עזה ופוצץ מתקני חשמל. כמו כן פעל באזור סדום וים המלח. בתחילת 1955 עבר לגדוד 82 וכפרס על הצטיינותו בתפקיד מ"פ חרמ"ש מסר לו אורי בן ארי את הפיקוד על פלוגה א' – פלוגת טנקים.
במלחמת סיני (אוקטובר 1956) לחם בתפקיד מ"פ א' טנקים בחטיבה 7 בקרב על הסכר ברואיפה שבסיני, שהפך לקרב מופת בחיל השריון, ובו זכתה פלוגת הטנקים שבפיקודו בציון לשבח. במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבה 45 שלחמה בצפון השומרון וב"עמק דותן". בקרב על ג'נין נפצע, אך סירב להתפנות עד לאחר כיבוש רמת הגולן, כאשר חטיבתו פרצה בגזרת "בניאס מסעדה".
במלחמת ההתשה הקים את עוצבת "ברק" (188) כחטיבה משוריינת סדירה בפיקוד הצפון, ופיקד עליה. החטיבה שבפיקודו זכתה לציון לשבח על איכות מבצעית מעולה, מטעם אלוף הפיקוד מוטה גור.
במלחמת יום הכיפורים היה סגן מפקד אוגדה 210 בצפון ופיקד על מספר קרבות שריון עזים.
במלחמת שלום הגליל פיקד על כוח על-עוצבתי שהגן על רמת הגולן. החל מיולי 1982 פיקד על כוחות צה"ל בגזרה המזרחית של לבנון. בפברואר 1982 התמנה למפקד גייסות השריון וכיהן בתפקיד זה עד אוקטובר 1983. באוקטובר 1983 מונה לאלוף פיקוד הדרום ושימש בתפקיד עד פברואר 1986.
בתפקידו האחרון בשנים 1987 – 1990 היה בריל עוזר הרמטכ"ל להפקת לקחים ואימון מפקדים ומפקדות.
בריל האמין באדם שבתוך הטנק, באחוות לוחמים וברעות שריונאים, ואחד התחומים העיקריים שבהם ראה את ייעודו היה תחום ההדרכה והכשרת הכוחות הלוחמים. שירת בצה"ל 43 שנים. האלוף בריל הטביע חותמו על פיתוח תורת הלחימה ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית ופיקד על קורסים בכירים. הניח את אבן היסוד להקמת אתר יד לשריון בלטרון, וראה בכתיבה ובהנצחת מורשת השריון ערך עליון בחינוך הלוחמים.
